חברות פרטיות לרשות המסים: אל תפרסמו פרטים על הטבות המס שקיבלנו - כללי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות פרטיות לרשות המסים: אל תפרסמו פרטים על הטבות המס שקיבלנו

חברות פרטיות שקיבלו הטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון הודיעו לרשות המסים כי הן מתנגדות לפרסום שמותיהן ■ רשות המסים כבר פירסמה את המידע על הטבות המס שניתנו לחברות ציבוריות, ובהן טבע, כיל ובז"ן

16תגובות

בימים האחרונים הבהירו חברות פרטיות (לא־בורסאיות) גדולות לרשות המסים כי הן מתנגדות לחשיפת הטבות המס שקיבלו מהמדינה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. רשות המסים התבקשה לחשוף מידע על החברות המוטבות בעקבות עתירה שהגיש העיתון "גלובס" במארס 2013, אך פירסמה עד כה נתונים רק על ההטבות שקיבלו חברות שניירות ערך שהנפיקו נסחרים בבורסה.

תחילתה של הפרשה במארס 2013, אז הגיש עיתון "גלובס" עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד רשות המסים, בדרישה שיימסר לציבור מידע על זהות החברות שקיבלו הטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון.

ביולי 2013 קיבל בית המשפט את העתירה. בעקבות זאת, פירסמה רשות המסים נתונים על ההטבות לחברות ציבוריות, אך ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה לפרסם פרטים על חברות פרטיות. ביוני 2014 קיבל בית המשפט העליון את הערעור, והוסיף כי על רשות המסים לפנות לחברות הפרטיות הרלוונטיות ולבקש את התייחסותן לאפשרות פרסום ההטבות שקיבלו. בסוף יוני נעשתה הפנייה, ובאחרונה התקבלו מהחברות הפרטיות תגובות, שמתנגדות לפרסום.

בלומברג

לטענת החברות הפרטיות, דיני המס בישראל, ופקודת מס הכנסה במיוחד, קובעים הוראות מפורשות, שמטילות חיסיון וסודיות מלאים על כל פריט מידע שמצוי בידי רשויות המס וקשור להכנסותיהם של נישומים ספציפיים. עוד לטענתן, הזכות לפרטיות גוברת על זכות הציבור לדעת במקרים אלה. עם החברות שקיבלו הטבות מס גדולות שלא פורסמו נמנות ישקר ואינטל.

עורכי הדין ירון מהולל ונועה לב גולדשטיין, ממשרד איתן מהולל ושדות, מייצגים שלוש חברות פרטיות, שנדרשו על ידי רשות המסים למסור את תגובתן לדרישה, והתנגדו לכך נחרצות. לדבריהם, חוק חופש המידע קובע אמנם מנגנונים שונים למסירת מידע שמצוי בידי רשויות השלטון, ואולם נקבע כי אם מדובר במידע שחל לגביו חיסיון בחוק אחר, לא ניתן למוסרו.

עוד ציינו עורכי הדין במכתבם כי במקרים רבים, החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס הן חברות שהקימו מפעלי ענק בישראל, ושפעילותן הזרימה הון זר למדינה והגדילה את גביית המסים. לדבריהם, לא מן הנמנע כי אותן חברות לא היו עושות כך אם היו יודעות שיפורסמו נתונים חסויים בנוגע להכנסותיהן ורווחיהן.

עוד טוענים עורכי הדין כי גם אם יוחלט שיש לפרסם פרטים על הטבות המס שקיבלו החברות, אין לעשות זאת רטרואקטיבית — אלא יש לשנות לפני כן את החוק לעידוד השקעות הון, כך שחברות יוכלו לשקול את היתרונות והחסרונות שבנטילת ההטבות.

רשות המסים פרסמה לפני כשנה את סך הטבות המס שניתנו ב–2007–2011, מכוח החוק לעידוד השקעות הון, לחמש מעשר החברות שקיבלו את ההטבות הגדולות ביותר. החברה שקיבלה את ההטבות הגדולות ביותר היתה טבע — שקיבלה כ–11 מיליארד שקל. אחריה כיל עם כ–2.2 מיליארד שקל, צ'ק פוינט עם כ–1.65 מיליארד שקל, אלביט עם כ–500 מיליון שקל, בז"ן עם 140 מיליון שקל ורפאל עם כ–145 מיליון שקל. סינרון קיבלה בשנה אחת הטבות מס של כ–86 מיליון שקל, ונייס קיבלה במשך שנתיים הטבות בכ–135 מיליון שקל. לאחר שהתחוור היקף ההטבות, החוק לעידוד השקעות הון שונה ב–2011 במטרה לצמצם את היקף ההטבות, ובימים אלה נבחנת האפשרות לשנות את החוק פעם נוספת.

סך ההטבות שקיבלו חמש החברות הגדולות בחמש שנים מגיע לכ–16 מיליארד שקל. בהנחה שחמש החברות הפרטיות, שלא נכללו בפרסום של רשות המסים, קיבלו הטבות באותו היקף — הרי שסך ההטבות של עשר החברות המוטבות ביותר הגיע בחמש שנים לכ–25 מיליארד שקל.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#