התחזית לקראת השנה החדשה: נתניהו ולפיד כבר לא

כדאי לפחות שבממשלה הבאה, ראש הממשלה ושר האוצר יהיו מאותה מפלגה

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סמי פרץ

רשמו לעצמכם: השנה הבאה תהיה שנת בחירות. הנבואה אמנם ניתנה לשוטים, אולם הנסיבות הפוליטיות גורמות לי לקחת את הסיכון ולהמר שבשנת 2015 תהיינה בחירות או לכל הפחות היערכות לכך. הנסיבות הן חוסר אמון מוחלט בין ראשי שתי המפלגות הגדולות  - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד - שמתבטא בהתנהלות פוליטית מופקרת.

זה לא רק הגירעון בתקציב שהוגדל ל-3.4% מהתוצר (לא סופי), זה לא רק השינוי בסדרי העדיפויות שמחזיר את הפארנויה הבטחונית ומביא את תקציב הבטחון לשיא שעלול להתקרב ל-70 מיליארד שקל, זה לא רק המע"מ 0% שיצר כאוס בשוק הדירות ויגרום עוד נזקים רבים. זה אפילו לא צוק איתן שאת מחירו הכלכלי אפשר לספוג ב-2014 ללא קושי מיוחד.

הסיטואציה המיוחדת שבה ראש הממשלה ושר האוצר הם יריבים פוליטיים משתי מפלגות שונות מכתיבה את ההתנהלות המופקרת של השניים. ההצהרה היהירה של לפיד עם כניסתו לפוליטיקה שהוא ינצח את נתניהו בבחירות הבאות משמשת אף היא מצע להתנהלות הזו. לפיד ידע שנתניהו רוצה לטמון לו מלכודת במשרד האוצר וקיבל עליו את התפקיד מתוך אמונה שהוא יצליח לא ליפול למלכודת מכוח הכריזמה שלו, או מכוח המיומנות התקשורתית או סתם באמצעות בוז חסר פשר על מקצוע הכלכלה.

נתניהו משווק עצמו כמבוגר האחראי מבין השניים. הוא אכן מנוסה ומבוגר יותר, ואף הפגין גישה שקולה בניהול מבצע צוק איתן. אך מרגע שהושגה הפסקת האש, נכנס נתניהו לאובססיה להגדלה חסרת רסן בתקציב הביטחון.  העילה הרשמית היא שהמבצע בעזה חשף שורה של סכנות וצרכים שיש להיערך אליהם וכך גם מול איומי דאעש. אבל יש כאן משהו הרבה מעבר לדאגות בטחוניות רגילות. אפשר לנחש שאילו שר האוצר לא היה יריב של נתניהו, הוא היה מפגין גישה יותר קשוחה כלפי מערכת הבטחון ולא נלחם כדי להעביר אליה "מיליארדים רבים".

לפיד הוא תעודת הביטוח של שר הביטחון, משה יעלון. כל עוד לפיד באוצר, נתניהו יעדיף להעביר כל שקל פנוי ולא פנוי לבטחון. החשש של נתניהו הוא שבמקום ללכת לבטחון, המיליארדים הללו ישמשו את לפיד לשיקום  מעמדו הציבורי ולמתן הטבות לאוכלוסיות שונות. נתניהו אינו רוצה שלפיד יהיה האיש הטוב שמחלק תקציבים. זה לא הליהוק שנתניהו פינטז עליו. בדמיונו הוא ראה את לפיד כאיש הרע והקמצן ששומר על הקופה, מתעמת עם מגזרים רבים, סופג  ביקורת ונשחק.

מימין: שר האוצר יאיר לפיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלוןצילום: אמיל סלמן

אבל לפיד לא מוכן לליהוק הזה. לפיד רוצה לשמח את ניצולי השואה ואת תושבי עוטף עזה ואת הזוגות הצעירים שרוצים לרכוש דירות. אין לו עניין להיכנס למלחמות עולם בהסתדרות או בוועדי עובדים חזקים או במערכת הביטחון והפנסיות המנופחות שלה. הוא רוצה להיות שר אוצר טוב. והוא בעיקר רוצה להיות גם אחרי קדנציה רוויות המוקשים הזו. בנסיבות הללו, נתניהו ולפיד הולכים לקראת אחד משניים: או פשרה שתיתן לכל אחד מהם הישג תוך שהם בועטים את הבעיות התקציביות לעתיד, מגדילים גירעונות, דוחים רפורמות חיוניות ומקווים לטוב, או פיצוץ ופירוק הממשלה. בשני המקרים, הממשלה הזו לא תוציא את ימיה. שניהם לא מעוניינים בעיתוי הזה בהקדמת הבחירות, אבל דינמיקת היחסים בינהם יכולה להוביל לשם בקרוב.

מה שבעיקר יכול להוביל לשם הוא ההתנהלות המופקרת סביב תקציב 2015. במקום לקבל החלטות בחרו שניהם בדרך של הגדלת הגירעון ודחיית הבעיות לעתיד. לא היה צורך בצעדים קשים של ממש כדי להעביר את תקציב 2015. התייעלות של מערכת הביטחון, ביטול או צמצום של פטורים מזיקים בתחום המיסוי (מע"מ על פירות וירקות הוא פטור מזיק שמייצר הרבה הון שחור), טיפול שונה בשוק הדירות (וביטול מע"מ אפס) וקידום כמה רפורמות  - וניתן היה להציג תקציב סביר לחלוטין שגם משאיר תקווה להתאוששות בעתיד. אבל לפיד ונתניהו החליטו לעשות את ההיפך: להגדיל את תקציב הביטחון ללא התייעלות, לעשות מע"מ אפס בדירות, לא לקדם רפורמות (הרפורמה בחברת החשמל ירדה מהפרק והביאה להתפטרות מנכ"ל החברה) ולהגדיל את הגירעון.

לנוכח ההאטה במשק (הלמ"ס העריכה שהצמיחה השנה תסתכם ב-2% בלבד) זה יביא אותם לסוף 2015 במצב קשה יותר ואז נראה אותם מעבירים תקציב. ההתעקשות של לפיד על מע״מ 0% נתפסת בחשדנות במערכת הפוליטית. יש הרואים בה נסיון נואש של לפיד לרשום הישג על שמו בטרם יפרוש מהממשלה. אם יוחלט לבטלו במקרה של פרישת לפיד מהאוצר, הוא כבר ידאג להציג זאת ככשלון של אחרים. לפיד ייאלץ להתמודד עם ההבטחות שלו לא להעלות מסים. נתניהו יצטרך להסביר איך בחר בהגדלת חסרת רסן של תקציב הבטחון שפוגעת בתקציבים האזרחיים המכווצים ממילא.

ההאטה במשק תגביר את הלחץ ונראה כאן יותר אבטלה. זה יגביר את הלחצים של האופוזיציה ושל הציבור. אפשר יהיה לעמוד בלחצים הללו ולהתמודד עם ההאטה הזו, אבל לא אם קוראים לכם לפיד ונתניהו ואין לכם עניין זה בהצלחתו של האחר. ההאטה במשק, החשדנות בין השניים, המירוץ המטופש לקרדיטים, וההימנעות ממאבקים נדרשים כדי לקדם את הכלכלה הישראלית כיום, רק יחריפו את המצב בשנה הקרובה ויקרבו את הבחירות.

ואם כבר מהמרים, אז מה יקרה אחרי הבחירות? עושה רושם שהפרגמנטציה של הבחירות הקודמות רק תחריף. נראה כאן משהו כמו 8-6 מפלגות שמחזיקות בין 8 ל-20 מנדטים כל אחד וכדי להקים ממשלה יהיה צורך בחמש מפלגות מינימום. כדאי לפחות שבממשלה הבאה, ראש הממשלה ושר האוצר יהיו מאותה מפלגה. כך נוודא שכלכלת ישראל לא נופלת קורבן למרוץ פוליטי מיומה הראשון. כלכלת בחירות יכולה לחכות לחלק האחרון של הקדנציה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker