ישראל - תמונת מצב |

מוציאים יותר על בריאות, מחזיקים יותר מכוניות ומשלמים יותר על דיור

עם שישה ילדים למשפחה, בני ברק היתה העיר הצעירה בישראל ב-2013 ■ כמעט 100 אלף כלי רכב נוספו לכבישים, אך מספר הנוסעים ברכבת עלה ב-11% ■ כך מגלה השנתון הסטטיסטי שפירסמה אתמול הלמ"ס ■ ומה לגבי העתיד? כמחצית מתלמידי כיתה א' ב-2019 יהיו ערבים וחרדים

השנתון הסטטיסטי שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג מציאות ישראלית מורכבת. כך למשל, בשתי ערים שכנות נמצא את שיעור הפריון הגבוה ביותר - והנמוך ביותר; הישראלים מימנו מכיסם 40% מההוצאה הלאומית על בריאות — והמדינה מימנה 35% בלבד. נתונים אחרים כוללים צפיפות גוברת והולכת בכביש, ושיעור גבוה של עסקים שבהם עד 20 עובדים.

בת ים - המבוגרת מבין הערים הגדולות

ב-2012 היתה בני ברק הצעירה ביותר ובת ים המבוגרת ביותר מבין הערים הגדולות בישראל, כך עולה מדו"ח פני החברה בישראל, שתפרסם הלמ"ס בעוד כחודש.

בני ברק היא העיר עם ממוצע הגילים הנמוך בישראל בשל הילדים הרבים שיש למשפחה ממוצעת בעיר - כמעט שישה. בטבלת הערים הצעירות, שבהן מספר ילדים גדול בכל משפחה, תופסת ירושלים את המקום השני ואשדוד את המקום השלישי. כצפוי, שיעור הפריון בבני ברק, ירושלים, ואשדוד, בסדר זה, הוא הגבוה ביותר בכל ערי ישראל הגדולות. בבני ברק שיעור הפריון גבוה כמעט פי שלושה מאשר בשכנתה, רמת גן, שנמצאת במקום האחרון בטבלת הפריון עם שני ילדים בלבד למשפחה.

מדו"ח פני החברה עולה כי 87% מהמועסקים המתגוררים בירושלים עובדים בעיר, בעוד שבגוש דן, רק 41% מהמועסקים עובדים בעיר מגוריהם. בבאר שבע וחיפה, כ-70% מהמועסקים עובדים בעיר שלהם.

נמל חיפהצילום: אבישג שאר-ישוב

את הקשיים הכלכליים שידעה המדינה בשנים האחרונות הרגישו תושבי ירושלים ביתר שאת: 17% מבני ה-20 ומעלה בעיר ויתרו ב-2013 לפחות פעם ביומיים על ארוחה חמה, לעומת 4% בלבד ברמת גן ובפתח תקוה.

גם הלחץ על מחירי הדיור הורגש היטב, כאשר מחירי דירות של 3.5 עד 5 חדרים בערים הגדולות עלו ב-2013 ב-50% בממוצע יותר מאשר ב-2008. המחירים הממוצעים הגבוהים ביותר, לפי הסדר, היו בתל אביב, רמת גן וירושלים, ואילו המחירים הנמוכים ביותר היו בבאר שבע, שהיתה זולה יותר אף מאשקלון ומחיפה.

בדומה לכך, שכר הדירה הגבוה ביותר לדירות 5-3.5 חדרים היה בתל אביב, רמת גן וירושלים. הנמוך ביותר היה בבאר שבע. שכר הדירה הממוצע לדירות אלה גדל בשנים 2013-2008 ב-43%.

ייתכן שכפועל יוצא מהגיל המבוגר של האוכלוסייה, ב-2011-2009 שיעורי התמותה הגבוהים ביותר היו בבת ים - 1,794 מיתות ל-100 אלף תושבים, ואחריה בבני ברק ובתל אביב. שיעורי התמותה הנמוכים ביותר היו ברמת גן - 1,485 מיתות ל-100 אלף איש. בכל הנוגע לביטחון אישי, בבת ים שיעור נמוך יחסית, 59% מהאנשים, מרגישים בטוחים ללכת לבד בלילה, לעומת ממוצע ארצי של 72%. בירושלים, בחיפה ובחולון נרשם שיעור גבוה של אנשים שחשים שאין להם למי לפנות בשעת משבר ומצוקה. בבת ים, בנתניה ובתל אביב, שיעור גבוה יחסית של תושבים דיווחו כי הם חשים בדידות.

ירידה באבטלה

שיעור המובטלים בקרב בני 15 ומעלה ב-2013 היה נמוך בהשוואה היסטורית ובהשוואה בינלאומית, 6.2% מכוח העבודה, בהשוואה ל-6.9% ב-2012. במקביל, שיעור בני 15 ומעלה בכוח העבודה ב-2013 עלה, אם כי בצורה קלה, ל-63.7%, בהשוואה ל-63.6% ב-2012. שיעור התעסוקה בשנה שעברה - שהוא שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בקרב בני 15 ומעלה - היה 59.7%, בהשוואה ל-59.2% ב-2012.

שיעור האבטלה מכוח העבודה בקרב בני 64-25, הנחשבים לגילאי העבודה העיקריים, היה ב-2013 5.4%, בהשוואה ל-5.9% ב-2012. שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 היה בשנה שעברה 74.5%, בהשוואה ל-74.0% ב-2012. מבין המחוזות בישראל, שיעור האבטלה הנמוך ביותר ב-2013 היה במחוז המרכז, 5.1%. מבין הערים המונות יותר מ-100 אלף תושבים, שיעור האבטלה הנמוך ביותר ב-2013 היה ברחובות, 4.5%. חלקם של השכירים בתחום ההיי־טק מכלל השכירים במשק הגיע ל-8.9% ב-2013.

ב-2013 היו 63.3 אלף משרות פנויות בממוצע בחודש, לעומת 64.3 אלף משרות פנויות ב-2012.

הכבישים צפופים, התאונות מתרבות

כבישי ישראל מתמלאים במכוניות חדשות. במהלך 2013 נוספו לכבישים 278 אלף מכוניות, 86% מהן חדשות, אך 189 אלף כלי רכב ירדו מהכבישים. בכל זאת, מדובר בתוספת לא מבוטלת של 90 אלף כלי רכב, לעומת 78 אלף ב-2012. מאז 2000, עלה מספר כלי הרכב ב-56%, בעוד שטח הכבישים עלה ב-34% ואורכם ב-14% בלבד, כך שהצפיפות בכביש עלתה מאוד.

ובכל זאת, רמת המינוע בישראל נמוכה יחסית למדינות אירופה: בישראל יש 346 כלי רכב לכל אלף תושבים, לעומת 522 כלי רכב בדנמרק, 603 בהולנד ו- 726 כלי רכב בשווייץ.

הצד הבעייתי של הגידול במספר כלי הרכב מתבטא בעלייה במספר התאונות עם נפגעים, שטיפס ב-4.5% ב-2013. מספר ההרוגים עלה ב-5%, ומסתכם ב-277 הרוגים. עם זאת, מספר ההרוגים הוא הנמוך ביותר ב-51 השנים האחרונות, להוציא 2012. רוב התאונות מתרחשות בדרכים עירוניות (64%), אך מספר ההרוגים הרב ביותר הוא בדרכים לא־עירוניות.

ב-2012 היה שיעור ההרוגים בתאונות נמוך ביחס לאירופה, שלושה הרוגים ל-100 אלף תושבים. בהשוואה המתבססת על נסועה, שיעור הרוגים למיליארד ק"מ נסיעה, היה מספר ההרוגים ב-2012 חמישה לכל מיליארד ק"מ. שיעור זה דומה לגרמניה ולפינלנד, ונמוך יותר מאשר בצרפת, ארה"ב או אוסטרליה.

הצפיפות בכבישים דוחפת נוסעים לשימוש ברכבת, המהירה יותר מרכב פרטי או מאוטובוסים. בשנה שעברה נסעו בה יותר מ-45 מיליון נוסעים, עלייה חדה של 11% לעומת נתוני 2012 ועלייה חדה עוד יותר, של 26%, לעומת נתוני 2011. אף שמספר הקרונות שמפעילה הרכבת לא גדל, הנסועה של הרכבות גדלה ב-20% וגררה גם עלייה של 12% בצריכת הדלק הכוללת שלהן.

גם בנמלים ניכרת תכונה, עם עלייה של 4.9% בתנועת המטענים לישראל וממנה, לאחר עלייה של 3.4% בשנה שעברה. ב-2013 נפרקו בנמלים 28,287 אלפי טונות סחורות, עלייה של 4.6% לעומת 2012. כמו כן, נטענו 20,464 אלפי טונות סחורות, עלייה של 5.3% לעומת 2012.

גם התנועה באוויר גוברת. בשנה שעברה נרשמה עלייה של 8% במספר הנוסעים שעברו בנמלי התעופה של ישראל - 13.6 מיליון נוסעים בסך הכל.

60% מהעסקים החדשים - בלי שכירים

ב-2013 פעלו במשק 12 אלף מפעלים, שסיפקו 365 אלף משרות. רק 5% מהמפעלים היו גדולים והעסיקו 100 עובדים ויותר. רובם (78%) סיפקו עד 19 משרות ו-16% סיפקו 20 עד 99 משרות.

כמחצית מהמפעלים השתייכו לענפי התעשייה המסורתית, 34% לטכנולוגיה מעורבת־מסורתית, 9% לטכנולוגיה מעורבת־עילית ו-5% בלבד להיי־טק.

מדד הייצור התעשייתי עלה ב-0.6% לעומת 2012 ומדד משרות השכיר עלה ב-0.2%. עם זאת, הפדיון ירד ב-1.4%.

פתיחת שנת הלימודים באשדודצילום: אילן אסייג

התפוקה החקלאית ב-2013 היתה 30 מיליארד שקל, מהם 18.1 מיליארד שקל גידולים צמחיים ו-11.9 מיליארד שקל בעלי חיים ותוצרתם. בהשוואה ל-2012 נרשמה עלייה של 2.9% בתפוקה, שנבעה בעיקר מעלייה של 3.3% במחירי התפוקה. היצוא החקלאי היה 5.4 מיליארד שקל, ירידה של 0.7% לעומת 2012.

ב-2013 היו במשק 517 אלף עסקים שפעלו לפחות חודש אחד. במהלך השנה נפתחו 50,200 עסקים (לעומת 49,100 ב-2012) ונסגרו 41,500 (לעומת 39,000 ב-2012). ב-60% מהעסקים החדשים לא מועסקים שכירים.

31% מהמורים - מעל גיל 50

13.5% מהמורים בישראל חסרי השכלה אקדמית – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2013. כ-16% מהמורים בבתי הספר היסודיים וכ-10% מהמורים בבתי הספר העל־יסודיים לא זכאים לשכר בדרגה אקדמית, שניתן לבעלי תואר ראשון.

בנוסף, מהנתונים עולה כי ל-31.7% מהמורים בישראל תואר שני – בבתי הספר היסודיים לכרבע מהמורים תואר שני, ובבתי הספר העל־יסודיים כ-41% מהמורים הם בעלי תואר שני. 81.8% מהמורים בישראל הן נשים, ו-31% מהמורים הם בני 50 ומעלה.

לפי הנתונים, מספר שעות העבודה של המורים נע בין 27.2 שעות בשבוע בממוצע בבתי הספר היסודיים ל-27.9 שעות בממוצע בבתי הספר העל־יסודיים.

לפי נתוני הלשכה, ב-2019 צפויים ללמוד בבתי הספר היסודיים יותר ממיליון תלמידים (לעומת 929.2 אלף תלמידים ב-2013), ולכן יהיה צורך לגייס כ-8,500 מורים נוספים בשנים הקרובות. ב-2019 ילמדו כ-26.5% מהתלמידים בכיתות א' בחינוך הערבי, ו-21.7% מהם ילמדו בבתי הספר החרדיים (וביחד יהוו יותר מ-48% מתלמידי כיתה א' בישראל). 14.5% מתלמידי כיתה א' באותה שנה צפויים ללמוד בבתי הספר הממלכתיים־דתיים ו-37% ילמדו בבתי הספר הממלכתיים – זרם החינוך המרכזי של מדינת ישראל.

על פי נתונים אלה והנתונים על הישגי התלמידים והפערים בחינוך, הרי שבעוד כמה שנים, כמחצית מתלמידי כיתה א' בבתי הספר בישראל ילמדו במערכת שהישגיה נמוכים משמעותית מאלה המאפיינים מדינות מערביות, וקרובים יותר למדינות עולם שלישי.

190 אלף מועסקים במערכת הבריאות

ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים קבועים עלתה ב-2013 ב-1.2% והסתכמה ב-79.3 מיליארד שקל, שהיו 7.6% מהתמ"ג. ב-2013 היה המימון הפרטי החלק העיקרי במימון הרפואה בישראל. 40% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנה שעברה באו מכסף פרטי, לעומת 38% בשנה הקודמת. המימון מגביית מס בריאות מימן רק 24% מהרפואה בישראל.

מתוך המימון הפרטי, הוצאות משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (כגון, רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות. 11% מהמימון הפרטי מהווים הביטוחים הפרטיים, ו-2% הנותרים הם הוצאות של מלכ"רים פרטיים ובתי חולים כלליים ששייכים להם. תקציב המדינה מימן רק 35% מההוצאה הלאומית לבריאות.

ב-2012, ב-27 ממדינות ה-OECD היה שיעור ההוצאה לבריאות מהתמ"ג גבוה מהשיעור בישראל (7.5%). חציון ה-OECD היה 9.3%.

מספר המועסקים במערכת הבריאות ב-2013 היה 189.4 אלף, מזה 24.9 אלף רופאים ו-35.1 אלף אחיות. 136.2 אלף מהמועסקים במערכת הבריאות היו נשים ו-53.1 אלף גברים, מזה 14.2 אלף רופאים, 10.7 רופאות, 29.4 אלף אחיות ו-5.7 אלף אחים. בבתי החולים עבדו 87.7 אלף עובדים, מהם 13.7 אלף רופאים ו-25.5 אלף אחיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker