מבקר המדינה בודק את תקציב הביטחון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבקר המדינה בודק את תקציב הביטחון

בתשובה לפניית יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הודיע המבקר כי במסגרת הביקורת נבחנים ההיבטים שהעלתה גלאון בפנייתה, ביניהם החריגות הקבועות בתקציב הביטחון והאופן בו משרד הביטחון מגדיל את תקציבו על ידי שמירת רזרבות והעברתן משנה לשנה

תגובות

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, החל לקיים בדיקה בנושא תקציב הביטחון. בתשובה לפניית יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הודיע המבקר כי במסגרת הביקורת נבחנים ההיבטים שהעלתה גלאון בפנייתה, ביניהם החריגות הקבועות בתקציב הביטחון והאופן בו משרד הביטחון מגדיל את תקציבו על ידי שמירת "רזרבות" והעברתן משנה לשנה.

גלאון פנתה למבקר בחודש שעבר והדגישה כי "הגיע הזמן שמבקר המדינה יערוך ניקוי אורוות בתקציב הביטחון המשתולל". גלאון ביקשה "לשוב ולבחון את החריגות בתקציב הביטחון בשנים 2013-2012, המוכיחות כי שנה אחר שנה משרד הביטחון חורג מהתקציב המאושר לו על ידי כנסת ישראל".

גלאון ציינה כי "בשנת 2011 פירסם בנק ישראל דו"ח לפי מערכת הביטחון חרגה במשך 6 שנים (2004-2010) מהתקציב אותו אישרה לה הכנסת. סך החריגות הגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל. הדו"ח עורר בשעתו סערה, אך נראה כי מסקנותיו עברו מתחת לגשר ולא התייחסו אליהן אף גורמים בצורה רצינית - לא משרד האוצר ובוודאי לא משרד הביטחון".

עוד קבעה יו"ר מרצ כי "מבחינה של תקציבי 2013-2012 שנערכה במשרדי עולה שגם בשנים אלו המשיכה המגמה של משרד הביטחון ביתר שאת. כך, לדוגמה בשנת 2012, התקציב המקורי של מערכת הביטחון היה 50.4 מיליארד שקל. המשרד קיבל תוספות בהעברות תקציביות של 11.7 מיליארד שקל והתקציב הכולל שלו היה אמור לעמוד על 62.1 מיליארד שקל. עם זאת, בפועל, משרד הביטחון הוציא 66.6 מיליארד שקל, כלומר חרג ב-4.3 מיליארד שקל מהמסגרת התקציבית שלו".

מוטי מילרוד

עוד ציינה גלאון כי "העובדה שהוא חרג מהמסגרת התקציבית שנקבעה לו בסכום עתק, לא מנעה ממשרד הביטחון לשמור לעצמו רזרבות לשנים הבאות, שבהן הוא יוכל לעשות שימוש בשנים הבאות. משרד הביטחון השאיר בארנק עוד 1.3 מיליארד שקל לעצמו. כלומר בפועל, החריגה של המשרד מהתקציב - ללא הרזרבות שהוא שמר לעצמו - הייתה 5.6 מיליארד שקל .בדומה, בשנת 2014 התקציב המקורי של המשרד היה 52.5 מיליארד שקל. התקציב המאושר, אחרי העברות תקציביות, היה 64.6 מיליארד שקל. כלומר, המשרד קיבל במהלך השנה 12.1 מיליארד שקל נוספים".

עוד הוסיפה גלאון כי "אבל גם ב-2013, משרד הביטחון הוציא יותר ממה שהיה מותר לו - 68.1 מיליארד שקל, כלומר חריגה של 3.5 מיליארד שקל נוספים. וגם ב-2013 העובדה שהוא חרג משמעותית ממסגרת התקציב שלו, לא מנעה ממנו לשמור עוד רזרבות. משרד הביטחון השאיר לעצמו 6.5 מיליארד שקל בסעיפים לא מנוצלים, מה שהופך את החריגה האמיתית שלו מהתקציב ל-10 מיליארד שקל".

לדעת גלאון, "החריגות החוזרות ונישנות מתקציב משרד הביטחון דורשות בחינה מעמיקה של אופן הקצאת המשאבים למערכת הביטחון. הבעיה ברורה: העובדה שבאופן שיטתי משרד הביטחון מבקש תוספות לתקציב השנתי מעוררת תחושה שאין כל כוונה או ציפייה שהמשרד יעמוד בתקציבים שהוגדרו לו.

"הממשלה מודעת לתוספות העתידיות שתדרוש המערכת, אך בוחרת לנהוג בחוסר שקיפות ולהסתיר את התקציב האמיתי מהכנסת והציבור. יש לבחון בהקדם את אופן הקצאת המשאבים למערכת הביטחון בשנים האחרונות מדוע מערכת הביטחון נמנעת באופן עיקש מלעמוד במסגרת התקציבית שהוקצתה לה ומדוע משרד האוצר לא מנהל מראש את התקציב באופן שימנע חריגות מתקציב הביטחון ויעודד שימוש ברזרבות שמשרד הביטחון אוגר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#