מבוי סתום בדיוני התקציב; נתניהו עונה ללפיד: "מדינת ישראל זקוקה לתקציב אחראי"

(עדכון) במהלך השבוע ייפגשו שוב ראש הממשלה ושר האוצר ■ האוצר לנתניהו: הגירעון בתקציב 2015 - 3.18%, גבוה בכ-7 מיליארד שקל מהמתוכנן ■ גורם ביטחוני: "הצעת האוצר - נמוכה יותר מתקציב הביטחון ל-2014"

תקציב 2015 עדיין תקוע בהמתנה לפתרון המחלוקות בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד - שנראות בשלב זה כמשבר פוליטי שעוצמתו אינה פחותה, ואולי אף גדולה יותר, מאשר המחלוקות הכלכליות בין ראש הממשלה לשר האוצר. אך כבר בשלב זה, למרות אי־הוודאות ביחס לתקציב 2015, מסתמנת תמונה מדאיגה: התקציב של השנה הבאה משקף צפי לצמיחה נמוכה מאוד של המשק וצמיחה אפסית לנפש.

פגישת התקציב שנערכה אתמול בין נתניהו ללפיד ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבה השתתפו גם צוותי היועצים שלהם, נמשכה כחמש שעות — והסתיימה ללא תוצאות.

עיקר המחלוקת המוצהרת בין נתניהו ללפיד נותר היקף התוספת שתקבל מערכת הביטחון בשנה הבאה, היקף הקיצוצים או העלאות המסים שיתחייבו מכך, וגודל הגירעון בתקציב השנה הבאה בשל תוספת זו. השבוע צפויה להתקיים פגישה נוספת בין נתניהו ללפיד, הפעם בארבע עיניים. ייתכן שבפגישה ישתתף גם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון.

יאיר לפיד, בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלוןצילום: אמיל סלמן

נתניהו הצדיק אתמול את התקציב הענק של מערכת הביטחון בכנס הסייבר הבינלאומי הרביעי באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "המיליארדים שהחלטנו להשקיע בשנים האחרונות בביטחון ישראל הצילו את כלכלת ישראל. המיליארדים שהשקענו בכיפת ברזל איפשרו לכלכלת ישראל להמשיך לתפקד במהלך המערכה האחרונה ומנעו בריחה של השקעות מישראל. המיליארדים שהשקענו בגדר בדרום בלמו כליל את ההסתננות למדינת ישראל, וגם את הג׳יהאדיסטים בסיני, דבר שהיה איום ברור למשק, לחברה ולמדינה.

"אני זוכר שהיתה ביקורת אז על ההוצאה המופרזת שאנחנו משקיעים כביכול בביטחון, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לכלכלת ישראל ולמדינת ישראל אלמלא השקענו את ההשקעות הללו. עכשיו, מול האיומים שגדלים והולכים באזורנו, אנו זקוקים להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון בעוד מיליארדים. וזה חשוב, מיליארדים רבים. אני מאמין שיש בכוחנו לעמוד בכל האתגרים האלה, בתנאי שנעשה זאת בדרך אחראית, ולא נדרדר את ישראל לגירעון בלתי נשלט", אמר ראש הממשלה.

לפיד אמר אתמול בראיון לערוץ 2 כי "אני מסכים עם כל מלה. צריך להוסיף לביטחון. במבצע צוק איתן התברר שיש לנו צרכים רבים. זה לא אומר שאין איפה לייעל את מערכת הביטחון. צריך לתת כסף למערכת הביטחון בלי להגיע למצב שאנחנו מחזירים את הכלכלה 20 שנה אחורה ומסתכנים בקריסה כלכלית".

לדברי לפיד, "כשנכנסתי למשרד האוצר, עשיתי שורה של צעדים בשביל להוריד את הגירעון, והורדנו אותו ל–2.6%. הצלנו את הכלכלה הישראלית מקריסה, והיינו מוכנים לשלם מחיר פוליטי. עשינו את זה כדי שיהיה לנו כסף לתת לביטחון ישראל. צריך לתת למערכת הביטחון את הצרכים האמיתיים שלה. צריך לשמור על הבריאות והרווחה — ואסור בשום פנים ואופן להטיל עוד מסים.

"אני לא רוצה בחירות ואני לא רואה סיבה לבחירות. בסופו של דבר זה הדיון שיש בכל שנה על התקציב. אבל יש לי קווים אדומים ברורים. אמרתי שלא אעלה מסים. מע"מ 0% לא יכול לעבוד לבד, אלא כחלק מתוכנית שלמה. זה לא פוליטיקה. אמרתי למי שהלכו להילחם בעזה שצריך לדאוג להם לדיור. התוכנית לא עולה 3 מיליארד שקל. זו אגדה. בתקציב 2015 היא עולה 1.3 מיליארד שקל בשנה. ואני מוכן להשקיע יותר במי שהלכו להילחם, כי אין להם סיכוי אחר לדירה. הקווים האדומים שלי ברורים לכולם. לא אהיה שם אם הם לא יקוימו", אמר שר האוצר.

יעד גביית מסים שמרני

בישיבה הציג האוצר את יעד גביית המסים לשנה הבאה — 257 מיליארד שקל. זהו יעד נמוך מאוד, שמרני ולא שאפתני — והוא נמוך אף מיעד גביית המסים שעליו הוצהר רק בשבוע שעבר. יעד גביית המסים הזה מביא בחשבון שלפיד יצליח להעביר בכנסת את תוכנית הדגל שלו — מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה מקבלן, שאמורה להקטין את הכנסות המדינה ממסים בכ–3 מיליארד שקל בשנה. אם לפיד ייכשל, יעד גביית המסים יגדל מעט ל–260 מיליארד שקל.

יעד גביית המסים ל–2014 הוא כ–254 מיליארד שקל. על סמך ביצועי רשות המסים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, נראה כי הרשות תצליח לעקוף את היעד בכ–2 מיליארד שקל, כלומר גביית המסים בשנה הבאה צפויה להיות דומה מאוד לגביית המסים השנה.

יעד גביית המסים הנמוך משקף גם הערכות לצמיחה נמוכה בשנה הבאה, של כ–2% ואולי אף פחות מכך. המשמעות היא כי הצמיחה לנפש בשנה הבאה תהיה אפסית. כלומר תקציב 2015, עוד לפני תוספות המיליארדים שדורשת מערכת הביטחון, הוא תקציב של משק בהאטה.

שלושה תרחישים לתוספת לביטחון

 משתתפים בפגישה אתמול בין נתניהו, לפיד ופלוג, אמרו ל–TheMarker כי שר האוצר ואנשיו הגמישו עמדות במהלך הפגישה, וניכר שהם מתקרבים לעמדת ראש הממשלה ולנוסחת התקציב שלו — אך ההתקרבות לא היתה מספקת. לדברי אותם מקורות, נתניהו מעריך כי האוצר יסכים בסופו של דבר להגדיל את התוספת לביטחון ביותר מ–2.5 מיליארד שקל, הסכום שהוא מוכן לתת כעת. לדבריהם, גם אנשי האוצר מבינים כי צריך תקציב עם גירעון נשלט.

במהלך הפגישה הנחה נתניהו את האוצר לבדוק שלושה תרחישים שונים ואת השפעתם על הגירעון בתקציב, על נושא המסים, על ביטול פטורים ממס וכדומה. תרחיש אחד הוא תוספת של 4 מיליארד שקל למערכת הביטחון ב–2015, התרחיש השני הוא תוספת של 6 מיליארד שקל למערכת הביטחון, והשלישי — תוספת של 8 מיליארד שקל.
לפי האוצר, כלל ההוצאה החדש ל–2015 (הכלל שעל פיו מגדילים את תקציב השנה הבאה בהשוואה לתקציב השנה הנוכחית) קובע כי תקציב המדינה יכול לגדול בשנה הבאה רק ב–8.5 מיליארד שקל, לכל המטרות. זאת הסיבה שהמדרגה השלישית והאחרונה של ראש הממשלה היא 8 מיליארד שקל.

בסיום הפגישה נקבע כי צוותים משותפים למשרדי ראש הממשלה והאוצר יעבדו באינטנסיבית בימים הקרובים כדי לגשר על הפערים בין הצדדים. נתניהו אמר בפגישה כי עמדתו היתה ונותרה שיש לקבוע תקציב ראוי, נכון ואמיתי למערכת הביטחון, ובד בבד להימנע מגירעון בלתי נשלט בתקציב שעלול להביא את המשק לסחרור. לדבריו, עד לרגע זה לא הוצגה בפניו עמדה כזו.

לפיד, דיבר במהלך הפגישה אתמול על צורכי מערכת הביטחון ועל היכולת לעמוד בהן בתקציב 2015. לדבריו, מערכת הביטחון תיאלץ להסתפק בשנה הבאה בתוספת של 2.5 מיליארד שקל, כולל לנושא המנהרות והסקת מסקנות ממבצע צוק איתן. לפיד אמר עוד כי הוא תומך בהעלאה מדודה ואחראית של יעד הגירעון בתקציב.

דוברי האוצר האחרים אמרו כי יש לשמור על איזון בין הגדלת תקציב הביטחון להגדלת תקציבי המדינה לנושאים אזרחיים. לדבריהם, לנוכח ההאטה במשק אין מקום להעלאת מסים, אך היה נכון להעלות את הגירעון בתקציב.

מערכת הביטחון דורשת שלושה סוגים של תוספות תקציב: 9 מיליארד שקל לכיסוי הוצאותיה במבצע צוק איתן, תוספת לתקציבה ב–2015 בסך 11 מיליארד שקל ועוד תוספת של 8–10 מיליארד שקל לכיסוי המסקנות מצוק איתן בחמש השנים הקרובות, החל מהשנה הבאה.

עד כה קיבלה מערכת הביטחון מהאוצר, על חשבון צוק איתן, 1.5 מיליארד שקל — בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה. האוצר מוכן לתת למערכת הביטחון תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציבה ב–2015, וטוען כי את לקחי המלחמה צריכה מערכת הביטחון לספוג מתוך תקציבה היא.

נתניהו קרוב מאוד לדרישות מערכת הביטחון, אף שגם הוא מבין והתבטא בכיוון זה, כי היענות לכל הדרישות תפגע בצורה קשה בתקציבי החינוך, ההשכלה הגבוהה, התשתיות, הבריאות והרווחה.

יעד הגירעון של האוצר - 3.18% תוצר

בפגישה אתמול הציג ראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי, בפני נתניהו ואנשיו את העקרונות וסדרי העדיפויות בתקציב המדינה לשנה הבאה. לוי ציין כי יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה, לפי מתווה האוצר, צריך להיות 3.18% תוצר. זאת כאשר יעד הגירעון המקורי לשנה הבאה היה אמור להיות 2.5%. הפער בין שני המספרים משמעו תוספת של 7 מיליארד שקל לצד ההוצאות בתקציב המדינה ל–2015.

בהחלטה לקבוע יעד גירעון בשיעור המדויק של 3.18% דווקא יש משום התחכמות של האוצר. נתניהו ופלוג עמדו על כך שיעד הגירעון לא יעלה על 3% תוצר. שר האוצר חותר לגירעון גבוה יותר, כדי שיוכל לענות לדרישות מערכת הביטחון בלי שיהיה צורך בהעלאת מסים, ביטול פטורים ממס וקיצוצים בתקציב.

באוצר החליטו על יעד גדול מ–3%, אך רק במעט — גם כדי לשחרר לתקציב 2015 עוד כ–2 מיליארד שקל (הפער בין יעד של 35 ל–3.18%), אבל גם כדי לא לעורר התנגדות גדולה מדי של נתניהו ופלוג, ולא פחות חשוב — לא להרגיז יותר מדי את חברות דירוג האשראי הבינלאומיות.

בהודעה שפירסם האוצר אתמול נאמר כי התקציב שהוצג לראש הממשלה "שומר על המסגרות הפיסקליות, לרבות תוספת לתקציב הביטחון. התקציב מתכנס ליעד גירעון של 3.18% מהתוצר, ואינו כולל העלאת מסים. באוצר גורסים כי לאור האינדיקטורים על האטה מסוימת בפעילות המשק, אין זה נכון להעלות מסים". בהודעת האוצר נאמר גם כי "הנהלת המשרד עובדת בשיתוף פעולה מלא עם שר האוצר". מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן הדגישה כי "אנו רואים חשיבות בשמירה על מסגרת ההוצאה. התקציב שהוצג לראש הממשלה משקף את האיזונים הנכונים בין יעד הגירעון, דרישות משרד הביטחון וסדר יום אזרחי כלכלי".

הגדלת תקציב משרד הביטחון תחייב את האוצר להעלות מסים, ו/או לבטל פטורים ממס (כולל תוכנית מע"מ 0% של לפיד), ו/או לקצץ בהוצאות הממשלה. לפיד מתנגד בתוקף לכל המהלכים הללו, והנהלת האוצר מתנגדת להעלאת מסים. נתניהו ופלוג תומכים בהעלאת מסים, ו/או ביטול פטורים ו/או קיצוצים בתקציב, אם מהלכים אלה יידרשו. פלוג התבטאה ברוח זאת בישיבה אתמול.

"באוצר מאיימים על ביטחון האזרחים"

בתגובה להחלטת האוצר להגדיל את תקציב הביטחון ב–2015 ב–2.5 מיליארד שקל בלבד, אמר מקור ביטחוני בכיר כי "הצעת האוצר היא אחיזת עיניים ומנותקת לחלוטין מהמציאות. בפועל לא מדובר בתוספת, אלא בתקציב כולל נמוך יותר מתקציב מערכת הביטחון ל–2014, לא כולל ההוצאות על מבצע צוק איתן.

לדברי המקור, "באוצר מהמרים על ביטחונם של אזרחי ישראל וחושבים שמדובר במשחק. בפועל הם מובילים לשחיקה מתמשכת ומסוכנת ביכולות מערכת הביטחון ובמוכנות שלה, ולפגיעה קשה מאוד ביכולת של מערכת הביטחון וצה"ל להתמודד עם האתגרים הכבדים שעל גבולנו, ובהם הג'יהאד העולמי, דאעש, חיזבאללה, חמאס וגורמי טרור נוספים שמאיימים על ישראל, וזה עוד לפני שדיברנו על הגרעין האיראני.

"כדי להתמודד עם האיומים המשתנים והמורכבים ולפגוע בטרוריסטים ובשולחיהם, יש להשקיע במודיעין איכותי וחימוש מדויק — וזה עולה כסף. מי שרוצה צבא איכותי שיידע להיכנס לשטחים בנויים ולהילחם ולנצח בהם, צריך להפנים ולהבין שדרושים לנו לוחמים מאומנים ומיומנים בסדיר ובמילואים — וזה עולה כסף. מי שרוצה טנקים ונגמ"שים מוגנים במעיל רוח כדי להגן על לוחמים, יודע מן הסתם שזה עולה כסף. מי שרוצה כיפת ברזל שתגן על אזרחי ישראל מפני ירי טילים ורקטות אל מרכזי אוכלוסייה, צריך להבין שזה עולה כסף", אמר המקור.

לדבריו, "צר לנו שבגלל טעמים פוליטיים ואלקטורליים שאינם מחוברים למציאות במזרח התיכון, תהיה פגיעה קשה בביטחונם של אזרחי ישראל ופגיעה קשה בכלכלה הישראלית".

תקציב הביטחון ל–2014 עומד כרגע על 64.95 מיליארד שקל, לפי הפירוט הבא: 57.7 מיליארד תקציב ברוטו (כולל הכנסה מותנית בהוצאה), 5.75 מיליארד שקל תוספות שמערכת הביטחון קיבלה במהלך השנה, ועוד 1.5 מיליארד שקל שקיבלה לפי החלטת ממשלה לאחרונה על חשבון צוק איתן. מערכת הביטחון דורשת עוד 7.5 מיליארד שקל השנה לכיסוי עלויות צוק איתן.

תקציב מערכת הביטחון ל–2015 ברוטו עומד על 59.0  מיליארד שקל (כולל הכנסה מותנית בהוצאה). מערכת הביטחון דורשת, כאמור, תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב זה — יותר מאשר התוספות שקיבלה ב–2014. האוצר מוכן לתת לה תוספת של 2.5 מיליארד שקל בלבד. כלומר תקציב מערכת הביטחון ל–2015 עומד כרגע על 61.5 מיליארד שקל.

בכירים שהשתתפו בפגישה אתמול מעריכים כי מערכת הביטחון תקבל בסופו של יום יותר מ–5.75 מיליארד שקל ופחות מ–11 מיליארד שקל לתקציבה ב-2015. לפי ההערכות, התוספת תהיה 8–9 מיליארד שקל, וחלקה תהיה בבסיס התקציב — כלומר, מערכת הביטחון תקבל את תוספת זו גם בכל אחת מהשנים הבאות — מה שיפצה אותה על הדרישה לתוספת לצורך הפקת לקחים מצוק איתן. תמורת תוספת זאת תתחייב מערכת הביטחון להפעלת תר"ש (תוכנית רב־שנתית) תעוזה ל–2014–2018, תוכנית שסירבה להפעיל עד כה בגלל היעדר משאבים כספיים.

סלומינסקי: "אסור להעלות מסים. מערכת הביטחון חייבת להתפשר על דרישתה"

ח"כ ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי) אמר היום כי מערכת הביטחון חייבת להתפשר על דרישתה ל-20 מיליארד שקל. "הביטחון חשוב מאוד למדינת ישראל אולם הוא לא בן יחיד. קיימים בנים נוספים  - חינוך,בריאות ורווחה, שהם אבני יסוד לקיום החברה והמדינה".

סלומינסקי הוסיף כי "בימים אלו של האטה במשק אסור להעלות מסים ואסור לקצץ קיצוץ נוסף בתקציבי הממשלה, אלא אדרבה חייבים להשקיע במחוללי צמיחה. לכן מערכת הביטחון חייבת להתפשר על גידול של לא יותר מ-6-5 מיליארד שקל בתקציב 2015".

סלומינסקי אמר באחרונה כי "ועדת הכספים לא תהיה חותמת גומי של הממשלה. הוועדה לא תאשר העלאת מסים, ותמנע העלאה גבוהה של הגירעון".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ