לפיד מבודד, נתניהו מתקשה להכריע - ודרישות מערכת הביטחון תופחות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפיד מבודד, נתניהו מתקשה להכריע - ודרישות מערכת הביטחון תופחות

היום צפויה להיערך פגישה מרתונית במשרד ראש הממשלה בנושא תקציב המדינה ל–2015 ■ המחלוקות בין לפיד לנתניהו, פלוג ובכירי האוצר סביב התקציב לא נראות קרובות לפתרון - ועלולות אף להוביל להקדמת הבחירות ■ בינתיים, דרישות מערכת הביטחון גדלו ל–30 מיליארד שקל בשנים הקרובות

21תגובות

דיון מרתוני צפוי להתחיל היום בצהרים במשרד ראש הממשלה על תקציב המדינה ל–2015 - ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד שר האוצר יאיר לפיד, משרד הביטחון נגד המשרדים האזרחיים. הקרב יערך במסגרת פגישה רבת משתתפים, לקראת העלאת הנושא לדיון בממשלה במועד שעדיין לא נקבע. בינתיים, בזמן שהדיונים על תקציב המדינה לשנה הבאה מתקדמים לאט או אף תקועים בהמתנה להכרעה על גודל תקציב הביטחון, דרישות מערכת הביטחון רק תופחות.

מערכת הביטחון דורשת כעת תוספת של 8–10 מיליארד שקל, בפרישה על חמש שנים, ליישום הלקחים ממבצע צוק איתן. זאת, בנוסף לדרישתה לתוספת של
9 מיליארד שקל לתקציבה ב–2014 לכיסוי עלויות צוק איתן, ולדרישתה לתוספת של 11 מיליארד שקל לתקציבה ב–2015. בדרג המקצועי במשרד האוצר אומרים כי דרישות מערכת הביטחון מופרזות, ויש אף מי שקרא להן הזויות.

דרישת מערכת הביטחון לתוספת של 8–10 מיליארד שקל ליישום לקחי מבצע צוק איתן הוצגה לא מכבר בקבינט המדיני־ביטחוני וגם בוועדת לוקר, שאמורה להגיש עד סוף השנה הנוכחית לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר מתווה לתקציב רב־שנתי למערכת הביטחון ל–2016–2025.

אמיל סלמן

במערכת הביטחון מסבירים כי התוספת נדרשת בין השאר לביצוע מחקר, פיתוח ויישום לגבי הטיפול במנהרות, וכן להגנה אקטיבית למערך המשוריין של צה"ל (כמו מערכות מעיל רוח לטנקים ולנגמ"שים מסוג נמר).

מבחינת האוצר מתווה תקציב המדינה מוכן, אף שהוא עדיין לא סגור - בגלל אי־הוודאות בנוגע להיקף תקציב הביטחון בשנה הבאה. האוצר מתכוון להציג השבוע פירוט משלו לעלויות צוק איתן, שיבהיר כי הדרישות ל–9 מיליארד שקל הן חסרות בסיס לכאורה, וכי הצ'ק שתקבל מערכת הביטחון לכיסוי הוצאותיה במלחמה לא צריך להיות יותר מ–5 מיליארד שקל. בהתאם, כיסוי עלויות המבצע הצבאי יבוא מקיצוץ רוחבי שכבר בוצע בתקציבי כל משרדי הממשלה, בשווי של 2 מיליארד שקל, ומהרזרבות לתקציב.

בנוגע לדרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 11 מיליארד שקל ב–2015, אומרים באוצר כי התוספת לכל משרדי הממשלה בשנה הבאה תהיה
8 מיליארד שקל, לפי כלל ההוצאה החדש, ומתוך סכום זה המקסימום שניתן להקצות למערכת הביטחון הוא 2.5 מיליארד שקל.

בנוגע לדרישה לתוספת של 8–10 מיליארד שקל ליישום לקחי המלחמה, אומרים באוצר כי למערכת הביטחון תקציב ענק של יותר מ–60 מיליארד שקל בשנה, ואם היא רוצה לבצע דברים חדשים - היא צריכה למצוא להם מקורות מתוך תקציבה. לא ייתכן, אומרים באוצר, שמערכת הביטחון תדרוש תוספות על איומים חדשים, ולא תוותר על כספים שהוקדשו עד כה לאיומים ישנים שחלפו ואינם עוד.

בישיבת התקציב שצפויה להיערך היום ישתתפו נתניהו וצוות עוזרים בכיר, שכולל את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל ואחרים; ולפיד ויועציו הבכירים, ובהם מנכ"לית משרדו, יעל אנדורן, החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ראש אגף תקציבים, אמיר לוי ואחרים. בפגישה צפויה להשתתף גם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בתוקף תפקידה כיועצת כלכלית לממשלה. קודם לפגישה, מתכנן נתניהו לקיים פגישת הכנה עם צוות יועציו הבכירים. לפיד קיים את ישיבת ההכנה בסוף השבוע שעבר.

עופר וקנין

בפגישה הרחבה יציגו ראשי האוצר את מתווה, עקרונות ויעדי תקציב המדינה לשנה הבאה. עם זאת, בפגישה לא צפויות להתקבל ההכרעות החשובות בסוגיות שבמחלוקת - כמו היקף תקציב הביטחון ויעד הגירעון בתקציב. אלה אמורות להתקבל בפגישה נפרדת, שתיערך בין נתניהו ללפיד, ועשויה להתקיים עוד היום או במהלך השבוע.

יעד גביית 
מסים מאכזב

יעד גביית המסים ל–2015 שעליו סוכם באוצר לאחרונה יהיה כ–262 מיליארד שקל - כך נודע ל–TheMarker. זאת בהנחה ששר האוצר, יאיר לפיד, יצליח להעביר בכנסת את תוכנית הדגל שלו, מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה מקבלן, מה שיקטין את הכנסות המדינה ממסים בכ–3 מיליארד שקל בשנה הבאה. זהו יעד גבייה נמוך יחסית, המשקף הערכות לצמיחה נמוכה בשנה הבאה.

יעד גביית המסים לשנה הנוכחית, שעודכן ב–23 בדצמבר 2013, הוא 254.3 מיליארדר שקל. ההערכה היא כי על סמך ביצועי רשות המסים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, גביית המסים ב–2014 תהיה 256.5 מיליארד. כלומר יעד גביית המסים לשנה הבאה יהיה גבוה בפחות מ–6 מיליארד שקל מהגבייה השנה.

מהשוואה שנעשתה על ידי גורם שלישי - לא ממערכת הביטחון ולא מהאוצר - עולה כי לדרישות מערכת הביטחון בשנים האחרונות לתוספת תקציב יש על מה להישען. ועדת ברודט קבעה ב–2007 כי תקציב הביטחון ברוטו יהיה השנה 
62 מיליארד שקל, בשנה הבאה 63.5 מיליארד שקל, ב–2016 הוא יהיה 65.4 מיליארד שקל וב–2017 - 67.3 מיליארד שקל.

בוועדת ברודט ישבו בכירים במשק, ובהם היו"ר דוד ברודט, כיום יו"ר בנק לאומי; ד"ר קרנית פלוג, כיום נגידת בנק ישראל; פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד ב–2011 בראש הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי שנשאה את שמו ואחרים.

לפני פחות משנתיים קבע הקבינט המדיני־ביטחוני, בלחצי משרד האוצר, כי תקציב הביטחון נטו ב–2014 יהיה 51 מיליארד שקל, בשנה הבאה 52 מיליארד שקל, ב–2016 - 55 מיליארד שקל וב–2017 - 57 מיליארד שקל. כדאי לשים לב כי ב–2016 וב–2017 יש קפיצה בתקציב, לא ברור מדוע.

תקציב הביטחון ברוטו שווה לתקציב נטו פלוס הכנסה מותנית בהוצאה. בשנים האחרונות גובה ההכנסה הזאת הוא כ–7 מיליארד שקל. אם מוסיפים את הסכום הזה לתקציב נטו, ניתן לראות כי בין המלצות ועדת ברודט להחלטת הקבינט יש פער שנתי קבוע של יותר מ–3 מיליארד שקל לרעת מערכת הביטחון. ככל הנראה, אחת הסיבות שמערכת הביטחון מסרבת להפעיל את תר"ש (תוכנית רב־שנתית) תעוזה ל–2014–2018, למרות שאושרה בכפוף לשורת שינויים בקבינט, היא היעדר תקציב הולם.

חוזרים לאמצע 
שנות ה–80

ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון קבעה ב–2007 מסלול הגדלה נומינלית של תקציב הביטחון, במקביל לשחיקתו לאורך ציר הזמן, באחוזים, ביחס לתקציב המדינה וביחס לתוצר המשק. ואכן זה מה שקרה בשנים האחרונות. עם זאת, אם יתממשו דרישות מערכת הביטחון לתוספת של 9 מיליארד שקל בגין מבצע צוק איתן ב–2014 - וקרוב לוודאי שהן יתממשו - תקציב הביטחון השנה יהיה 18% מתקציב המדינה.

מדינת ישראל לא ידעה שיעור גבוה כל כך של תקציב ביטחון ביחס לתקציב המדינה מאז המחצית השנייה של שנות ה–80 - שנות המשבר הגדול בכלכלת ישראל. ההוצאה לביטחון במונחי תוצר (לפי תוצר המשק ב–2013, שהיה 1.043 טריליון שקל), תהיה ב–2014, עם התוספת של מבצע צוק איתן, 6.9% מהתוצר. בפעם האחרונה שבה היינו באזור ה–6.9% היתה לפני 8 שנים. אם יתממשו דרישות מערכת הביטחון, ההוצאה לביטחון צפויה להיות בשיעור דומה ביחס לתקציב המדינה ולתוצר המשק גם בשנה הבאה.

אוליבייה פיטוסי

בהקשר הזה אומרים בכירים בירושלים כי המלצות ועדת לוקר לתקציב הביטחון ל–2016–2025 יהיו חשובות מאוד. הוועדה אמורה למסור את המלצותיה בסוף 2014, ולא צפויה להשפיע על תקציב הביטחון בשנה הבאה. אך היתרון הגדול של ועדה זו הוא שהיא ישבה בזמן אמת, במהלך מבצע צוק איתן, על מדוכת תקציב המדינה לשנים הבאות, וראתה את הדברים קורים בפועל מול עיניה.

ועדת לוקר צפויה להתייחס בין השאר לטענת משרד האוצר, כי לא ייתכן שמלחמה שנמשכה 50 יום נגד ארגון טרור עלתה, לפי דרישות מערכת הביטחון, 9 מיליארד שקל - יותר משליש מכל תקציב צה"ל, שעומד ב–2014 על 26.15 מיליארד שקל. הוועדה תתייחס בוודאי, מתוקף המנדט שלה, גם לדרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 8–10 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות.

נתניהו הציע - 
לפיד דחה

המחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו, שנוטה לתמוך בכל או ברוב דרישות מערכת הביטחון, לבין שר האוצר לפיד, שמתנגד לרוב הדרישות, היא 50% מהסיבות לכך שדיוני תקציב המדינה לשנה הבאה נתקעו.

נתניהו סבור, ונתן לכך גם ביטוי פומבי, כי ביטחון צריך לבוא לפני הכל. אם המחלוקת בין נתניהו ללפיד על תקציב הביטחון תיפתר, נראה כי שני האישים יקבעו את תקציב הביטחון לשנה הבאה - עם השתתפות בפרופיל נמוך מהרגיל של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ושל מערכת הביטחון בקביעת תקציבם, לעומת ויכוחי התקציב של השנים האחרונות.

50% מהמחלוקות האחרות - היותר קשות, יש להדגיש - בין נתניהו ללפיד, שתוקעות את דיוני תקציב המדינה כבר כחודשיים, הן סביב השאלה איך סוגרים את הבור בתקציב 2015. השיחות הרבות בארבע עיניים בין נתניהו ולפיד שנערכו לאחרונה לא הצליחו בינתיים ליישר את ההדורים. לפיד נשאר נאמן לעמדתו, ואילו נתניהו מתנגד בתוקף, להעלאת יעד הגירעון ליותר מ–3% תוצר.

נתניהו הציע באחת מהשיחות עם לפיד רעיון חדש - הטלת מס חד־פעמי של 100 אלף שקל על מי שמחזיק שלוש דירות ויותר. להערכות אנשי נתניהו, בישראל יש כ–10,000 אנשים שמחזיקים בשלוש דירות ויותר, והמהלך הזה היה מכניס לקופת המדינה מיליארד שקל. לפיד דחה את ההצעה, בטענה כי זאת העלאת מסים.

למשקיפים מהצד נדמה בשבועות האחרונים כי נתניהו ולפיד לא יוכלו להגיע להסכמות, מכיוון שהוויכוח ביניהם אינו כלכלי אלא פוליטי. עוד נראה כי שני האישים אינם רוצים להגיע להסכמות, כי מדינת ישראל עלולה להגיע ל–2015 בלי תקציב מאושר, וכי הדבר עלול אף להוביל להקדמת הבחירות לכנסת.

אם תקציב המדינה לא יואשר בכנסת עד 31 בדצמבר 2014, המדינה תצטרך להתנהל, לפחות בתחילת 2015, לפי תקציב השנה הקודמת. כלומר, בכל חודש תיתן החשבת הכללית לכל משרד 1/12 מתקציבו ב–2014. כך התנהלה המדינה במחצית הראשונה של 2013. הנפגעת העיקרית ממהלך כזה תהיה מערכת הביטחון, שכן עד לאישור תקציב חדש ל–2015, היא לא תקבל את התוספות שדרשה.

המריבה הפוליטית בין נתניהו ללפיד על תקציב 2015 וחוסר היכולת שלהם להגיע להסכמות בנושאים לא בעייתיים או מורכבים במיוחד, חיזקו יחסית את מעמדה הציבורי של הנגידה פלוג, שהיה בשפל עד לאחרונה. במקרה של פלוג, הציבור יודע שהיא מדברת כלכלה נטו - למיטב השקפתה והבנתה הכלכלית, בלי כל מניפולציה או קריצה פוליטית.

לפיד: ארבעת הלאווים

שר האוצר, יאיר לפיד, סבור כי יש רק דרך אחת לסגור את הבור בתקציב 2015 - העלאת יעד הגירעון. היעד היה אמור להיות 2.5% תוצר בשנה הבאה, כ–25 מיליארד שקל. מבחינת לפיד, ניתן להעלות את הגירעון גם ל–4% תוצר, מה שיעמיד לרשות האוצר עוד כ–16 מיליארד שקל בהשוואה ל–2.5% תוצר.

העלאת יעד הגירעון, יחד עם הקיצוץ הרוחבי שנעשה לאחרונה בתקציבי כל משרדי הממשלה, בהיקף של 2 מיליארד שקל, והעלאה דרמטית של המס על פחם בשנה הקרובה, שתכניס לקופת המדינה עוד 1.6 מיליארד שקל - לפיד כמעט סוגר את הגירעון בתקציב, לפי מודל הגירעון של האוצר.

מול לפיד מתייצבת קואליציה רחבה וכבדת משקל: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויועציו, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ובכירי הבנק, וכל הצוות המקצועי הבכיר באוצר, מסכימים כולם כי לנוכח מצוקת התקציב בשל דרישות הביטחון, ניתן להעלות את יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה ל–3% תוצר, כלומר כ–30 מיליארד שקל (מה שיעמיד לרשות האוצר עוד 5 מיליארד שקל) - אך לא יותר מזה.

תוכנית לפיד להעלאת יעד הגירעון ל–4% תוצר מנוגדת למדיניות הממשלה, האוצר ובנק ישראל בשנים האחרונות להורדה הדרגתית של יחס החוב־תוצר של ישראל ל–60%. בשנה האחרונה הורד היעד ל–50%. המתנגדים להעלאת יעד הגירעון ל–4% אומרים כי הצעד יעביר מסר שלילי מדי לשווקים בישראל ובעולם ולחברות דירוג האשראי.

כדי לסגור את הבור בתקציב מציעה הקואליציה שורת מהלכים שצריכה להיעשות במשולב, וכוללת העלאת מסים, ביטול או קיצוץ פטורים ממס וקיצוץ בתקציבי הממשלה האזרחיים. לטענת הקואליציה, אם לפיד לא היה מבטל את המהלך שאושר בממשלה ב–1 בינואר 2014 להעלאת מסים בהיקף של 4 מיליארד שקל, סכום זה היה מסייע להתמודד עם עלות צוק איתן. ללא תוכנית מע"מ 0% שלו, שעלותה כ–3 מיליארד שקל בשנה, ב–2015 היו למדינה עוד 7 מיליארד שקל - מה שהיה משנה את כל תמונת הבור התקציבי.

לפיד מתנגד לכל הצעות הקואליציה. ארבעת הלאווים שלו הם: לא להעלאת מסים, לא לביטול פטורים, לא לקיצוצים בתקציב ולא לביטול מע"מ 0%.

נתניהו: העלאת הגירעון תפגע בכלכלה

מקורות בסביבת ראש הממשלה אמרו ל–TheMarker בסוף השבוע האחרון כי שיקוליו בנושא תקציב 2015 הם כלכליים בלבד. לדבריהם, לקח למשק הישראלי שנים רבות להגיע למצבו הטוב כיום, ונתניהו היה שותף לכל המהלכים שבוצעו בשנים האחרונות ומיצבו את כלכלת ישראל ככלכלה חזקה ויציבה - הן כראש ממשלה והן כשר אוצר.

לדברי המקורות, נתניהו לא ייתן את ידו למהלך שיסכן את כלכלת ישראל, יפגע ביציבותה, יסכן את מעמדה בשווקים או שעלול להביא להורדת דירוג האשראי של המדינה.

בסביבת נתניהו אומרים כי השווקים אינם סבלניים, ולמדנו את זה בעבר על בשרנו - השווקים יגיבו במהירות הבזק לכל סטייה של ישראל מהמדיניות הכלכלית הנכונה, כמו למשל העלאת יעד הגירעון מעבר לרמה מסוימת, ולמדינה ייקח שנים לתקן את הפגיעה.

ביום חמישי האחרון אמר נתניהו בכנס של המכון הבינלאומי נגד טרור, כי "עלינו למצוא את האיזון המתבקש בין הגדלה הכרחית של תקציב הביטחון לבין המשך מדיניות כלכלית אחראית - שתוביל גם לביטחון רב יותר וגם להמשך הצמיחה שאפיינה את מדינת ישראל בעשור האחרון". לדעתו, העלאת יעד הגירעון לגירעון בלתי נשלט, תביא להורדת דירוג אוטומטית של ישראל, מה שאומר פגיעה מיידית בכלכלת המדינה בהיקף של 3 מיליארד שקל, בשל העלאת ריביות ופגיעה ביצוא, בהשקעות ובתעסוקה (פיטורים). דבר זה, סובר נתניהו, יוביל להעלאת מסים 
בלתי נמנעת.

לדברי המקורות בסביבתו של נתניהו, ראש הממשלה מצפה מלפיד להביא הצעה אחראית לכיסוי הבור בתקציב לשולחן הדיונים לפגישה עמו ובהמשך לממשלה. בישיבה היום ניתן יהיה לראות מה באמת רוצה שר האוצר, שכן הוא חייב להביא הצעה שסוגרת את תקציב המדינה ל–2015. לדברי המקורות, כלכלנים רבים ומומחים אחרים מטילים ספק באפקטיביות תוכניתו של לפיד למע"מ 0% לרוכשי דירות ראשונות מקבלן, שעלותה גבוהה מאוד - הפסד הכנסות ממסים בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנה, ובכל מקרה הציבור מייחל 
לתקציב אחראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#