בתום הלחימה: כמה פיצויים יקבלו תושבים ועסקים שניזוקו במבצע צוק איתן? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתום הלחימה: כמה פיצויים יקבלו תושבים ועסקים שניזוקו במבצע צוק איתן?

משהושג הסכם הפסקת אש בין ישראל לפלסטינים, ניתן להתחיל לסכם את עלויות המלחמה למשק ולמדינה ■ גם אם משרד הביטחון לא יקבל תוספת של 11 מיליארד שקל, כפי שהוא דורש, ברור כי תקציב הביטחון יגדל, על חשבונם של תקציבים אחרים

המבצע פגע קשות בגופי המדיה - וענף הפרסום הפסיד 150 מיליון שקל

ימי הלחימה של מבצע צוק איתן הנחיתו מכה קשה על גופי המדיה ותעשיית הפרסום בישראל. בשבועות הראשונים של הלחימה, כשישראל ספגה מטחי טילים, החלו היקפי הפרסום להצטמצם בכ–30%, אך המסך הקטן המשיך להיות עמוס בפרסום, כצפוי בתקופת יולי־אוגוסט. ואולם עם תחילת הפלישה הקרקעית לעזה והדיווחים על ההרוגים הרבים, הופסקה לחלוטין הפעילות בשוק הפרסום.

למעט כמה קמפיינים בודדים של חברות שניצלו את המצב להעברת מסרים פטריוטיים ומלכדים, השוק כולו דמם. גופי השידור וגם חלק ממשרדי הפרסום הגדולים נאלצו להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום. ואולם מצב זה נפסק עם תחילת גל הפסקות האש, שבעקבותיו נוצרו ביקושים גבוהים לפרסום בהיקפים הגבוהים משמעותית בהשוואה ל–2013.

לפי ההערכות בענף, בשורה התחתונה, תעשיית הפרסום הישראלית כולה, שאמורה היתה לגלגל ביולי־אוגוסט לפחות 600 מיליון שקל, גילגלה בפועל כ–450 מיליון שקל בלבד. המשמעות היא שגופי המדיה, כולל הגדולים והחזקים שבהם בתחום הטלוויזיה, העיתונות, הרדיו והאינטרנט, רשמו הפסדים גדולים. ערוצי הברודקאסט דיווחו על מניעת הכנסות של כ–120 מיליון שקל, אך ייתכן כי הביקושים הגבוהים באוגוסט פיצו על כך.

בענף הפרסום אומרים כי יש חוסר בהירות לגבי העתיד בחודשים הקרובים, בהתאם להתפתחויות הכלכליות במשק ולמצב הרוח הלאומי. "אם ישראל תיכנס לתקופת מיתון והצריכה תרד, החברות לא ישתמשו בתקציבי הפרסום שנותרו להם עד סוף השנה, ועוגת הפרסום תתכווץ ותסב לנו הפסדים", מעריך גורם בתחום הפרסום. לדבריו, תקופת החגים הקרובה, שבה הצריכה עולה והיקפי הפרסום עולים, תהיה מבחן משמעותי לעתיד התעשייה.

נתי טוקר

התעשייה הישראלית ספגה נזק עקיף של 1.3 מיליארד שקל בעקבות המלחמה

הנזק הכלכלי העקיף המצטבר למפעלי התעשייה בתום מבצע צוק איתן מוערך ב–1.32 מליארד שקל — כ–625 מיליון שקל באזור הדרום, וכ–575 מיליון שקל במרכז ובצפון, עד מחוז חיפה. נתונים אלה עולים מתחשיב שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, בראשות דפנה אבירם ניצן, על בסיס סקר שנערך בקרב כ–100 מפעלים ברחבי המדינה.

אליהו הרשקוביץ

מהסקר עולה כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה מתחילת המבצע הוא כ–89% . בנוסף, נמצא כי שיעור התייצבות העובדים באזור הדרום היה כ–80%; במרכז (עד וכולל חיפה) — כ–90%; ובאזור ירושלים והצפון — כ–95%. בימים האחרונים של המבצע ירד משמעותית שיעור ההתייצבות באזור עוטף עזה, על רקע הירי המאסיבי לאזור. עוד מדווחים התעשיינים בסקר על פגיעה ברווח (בעיקר במפעלים רציפים ובמפעלי מזון) של כ–30% באזור הדרום, ו–7%–8% ביתר המדינה. בנוסף, מדווחים חלק מהמפעלים על אובדן חומרי גלם (בעיקר במפעלים רציפים ובמפעלי מזון), כאשר ההפסד הוא בשיעור של עד כ-2%.

מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, אמר כי למרות הפרסומים הרבים יחסית על החרמת מוצרים ישראליים, לא נגרם נזק ברמה הלאומית ליצוא. "בתמונת היצוא ההשפעה המרכזית יותר היא של שער החליפין, ופחות המבצע הצבאי. מפעלים ספורים דיווחו כי איבדו לקוחות בחו"ל, מכיוון שלא עמדו ביעדי היצוא", הוסיף.

אורה קורן

הירידה בכניסת תיירים לישראל עלולה להימשך עד ל-2015

 

מבצע צוק איתן הסתיים ממש עם סיומו של הקיץ, שהיה אמור להיות תקופת שיא בתיירות הנכנסת והיוצאת. כל הציפיות והתחזיות של ענף התיירות התפוגגו באוויר, וחברות התיירות נאלצו להתמודד עם ביטולי הזמנות ברגע האחרון בבתי המלון בישראל וביעדים בחו"ל, ועצירת הזמנות עתידיות של ישראלים ותיירים. בענף נשארו עם עתיד עגום: צפי לירידה משמעותית בהגעת תיירים לישראל, שלפי ההערכות עלולה להימשך עד לרבעון הראשון של 2015.

בשלב זה, מעריכים את הנזק לענף התיירות כתוצאה מהמבצע בכ–2 מיליארד שקל. הענף הוחרג מהתקנות שקובעות פיצויים רק לעסקים בטווח של 40 קילומטר מגבול רצועת עזה, ובשבועות האחרונים התגבשו מסקנות ביניים למתווה פיצויים כלל־ארצי לענף, ששם דגש בעיקר על פיצוי עסקים שעובדים עם תיירות נכנסת. המתווה, שקבע בין היתר כי יש צורך בסיוע של 750 מיליון שקל, הוגש למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אך משרד האוצר לא מאמץ את המסקנות, וכעת לא ברור אם עסקי תיירות ברחבי המדינה אכן יפוצו. לכן, מתכנן משרד התיירות להגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים להכרעת הממשלה בנושא.

רויטרס

הקיץ אמנם נגמר, אבל החגים בפתח. עד לימים האחרונים, רק כ–15% מההזמנות היו לתקופת חגי תשרי, שיתחילו בסוף ספטמבר, בעוד בדרך כלל חודש לפני החגים, כ–30% מההזמנות מכוונות לתקופה זו. עם זאת, בענף הנסיעות מדווחים כי עם סיום הלחימה הם חווים התעוררות של השוק, והם צופים כי החגים יהיו טובים מבחינה עסקית כמדי שנה, ואף משערים כי ישראלים שביטלו את החופשות שלהם בתקופת הלחימה, יבקשו לממש אותן בתקופת החגים.

רינה רוזנברג

הפגיעה העיקרית במכירות: במרכזי הקניות של ירושלים ותל אביב

 

החנויות ברחבי המדינה חוו ירידה ממוצעת של כ–8% במכירות במהלך מבצע צוק איתן לעומת התקופה המקבילה אשתקד — כך עולה מנתוני חברת ריס (הבודקת פדיונות למ"ר בכ–2,000 חנויות בישראל).

העובדה שתיירים רבים לא יצאו בזמן המבצע לחופשות בירושלים, כמו גם שאחד משני הקניונים המובילים בירושלים הוא קניון ממילא הפתוח, הביא לכך שהאזור שחווה את הפגיעה הכי גדולה הוא ירושלים, עם ירידה של כ–17% במכירות. גם החנויות בתל אביב נפגעו קשות — שילוב של ירידה במכירות עקב הרקטות ומיעוט התיירים — עם ירידה של 9.3% לעומת התקופה המקבילה. בתי קפה ומסעדות במתחם נמל תל אביב סיפרו ל–TheMarker על ירידה גדולה יותר, של עשרות אחוזים במכירות, שנבעה ממיעוט במרחבים מוגנים במתחם וחשש של מבקרים מלהגיע למקום. גם במקרה של אזור ירושלים וגם בתל אביב, מדובר באזורים שבעלי החנויות בהם לא יקבלו פיצוי מהמדינה על הנזק הרב שנגרם להן.

לפי נתוני ריס, העסקים באזור הדרום חוו ירידה של יותר מ–12% במכירות מתחילת המבצע ועד סופו, לעומת תקופה מקבילה אשתקד. ואולם גם שם טוענים בעלי העסקים כי אף שהם יקבלו פיצוי מהמדינה, הוא לא יהיה פיצוי מלא על הנזקים. "לפי הערכות שביצענו בחברה, מתחילת המבצע ועד סיומו הפסדנו פדיון של כ–2 מיליון שקל", אמר פיני פרטוק, מבעלי רשת ההלבשה זברה, שמפעילה חנויות בכל רחבי המדינה. "אבל המדינה תפצה אותנו בכמיליון שקל בלבד. בנוסף, לא נפוצה על זה שאנחנו נשארים עם מלאים גדולים של סחורת קיץ שלא נמכרה, ונצטרך לאחסן אותה בתקווה שנצליח למכור אותה עבור תמורה כלשהי בשנה הבאה. פרטוק סיפר על תנועה ערה בקניונים ובחנויות מאז שנכנסה לתוקפה הפסקה האש שלשום.

עדי דברת־מזריץ

הממשלה תקצה מאות מיליוני שקלים לפיתוח עוטף עזה

 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להגיש לאישור הממשלה ביום ראשון תוכנית לפיתוח כלכלי וחברתי של אזור עוטף עזה, בעלות של מאות מיליוני שקלים. התוכנית נועדה לעצור את תהליך עזיבת התושבים על רקע מבצע צוק איתן, ולחדש את תנופת ההתיישבות שאיפיינה את האזור בשנים האחרונות עד לתחילת המבצע.

לצורך גיבוש התוכנית הקים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, חמישה צוותי עבודה, שהגישו לו השבוע המלצות לחיזוק היישובים בתחומי החקלאות, התעשייה והמסחר, הצמיחה הדמוגרפית, הרווחה והבינוי. בתחומי התעשייה, המסחר והתעסוקה מבקש משרד הכלכלה תקציב של 176 מיליון שקל כדי למנף את אזור עוטף עזה בתחומי תעשייה, תעסוקה, עסקים קטנים ובינוניים ותיירות. את ההמלצות גיבש צוות בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג.

התוכנית כוללת עידוד תעסוקה באמצעות הכוונה והכשרה מקצועית, מיגון מעונות יום כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה, פיתוח אזורי תעשייה, תמיכה מוגדלת במענקי מחקר ופיתוח (מו"פ) והשקעות הון, חיזוק עסקים קטנים ובינוניים והשקעות בתיירות. תקציב התעסוקה הנדרש, לפי התוכנית, הוא כ–50 מיליון שקל, וכולל מיגון מעונות יום בכ–40 מיליון שקל לחמש שנים וסבסוד תשלומי הורים למעונות ב–7.6 מיליון שקל, לצד תגבור מערך הייעוץ לדורשי עבודה, הכשרה מקצועית ותוספת תקציב למכללות טכנולוגיות.

בתחום התעשייה התוכנית דורשת 104 מיליון שקל: 38 מיליון שקל לפיתוח ושדרוג אזורי תעשייה, כולל אזורי התעשייה שדרות וספיר; תוספת מענקי השקעות בסך 50 מיליון שקל; והטבות מחקר ופיתוח בסך 16 מיליון שקל. לעידוד עסקים קטנים ובינוניים נדרש סיוע בסך 15.6 מיליון שקל, שיופנה לייעוץ, פיתוח מסחר מקוון וחונכות לעסקים מתפתחים.

אלכס זגר / ג'יני

בתחום התיירות דורשת התוכנית סיוע בסך 6.5 מיליון שקל, שיופנה למענקים להקמת עסקים בטווח של עד 40 קילומטר מגבול הרצועה ולהפעלת חממות תיירות על ידי משרד התיירות לשיווק, תפעול וניהול.

משרד החקלאות גיבש תוכנית המסתכמת ב–250 מיליון שקל, וכוללת תוספת 700 עובדים זרים בשנה במשך שלוש שנים. המשרד הציע שמס מעסיקים יירד מ–10% ל–5% למשך שלוש שנים, ויחסוך למעסיקים 45 מיליון שקל, אך לא ברור אם הסעיף יאושר. כמו כן, לפי התוכנית, יוקצו 5 מיליון שקל לתוספת מיגוניות בשטחים חקלאיים; 40 מיליון שקל יוקצו להשקעות הון בחקלאות ובמפעלים לעיבוד חקלאי למשך שנתיים וחצי; 40 מיליון שקל יוקצו לתשתיות חקלאיות, כמו תשתיות ללולים ומבנים לבעלי חיים, בתי אריזה, דרכים חקלאיות וקווי הולכת מים; 25 מיליון שקל יוקצו לשיפור אספקת המים; 60 מיליון שקל יוקצו לשיקום תשתיות ב–24 יישובים בדרום, כשכל אחד מהם יקבל כ–2.5 מיליון שקל.

ועדת היגוי בין־משרדית בראשות לוקר מרכזת את עבודת המטה והמלצות הצוותים, ומגבשת אותן לתוכנית אחת כוללת. בוועדה חברים חמשת ראשי צוותי המשימה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רמי כהן, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, סיגל שאלתיאל, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, ומנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, יוסי סילמן. כן חברים בוועדה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, וראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), בצלאל טרייבר.

התוכנית שמתגבשת עוסקת בפיתוח בר קיימא של עוטף עזה והדרום ומתווספת להחלטת הממשלה בדבר השקעה של 417 מיליון שקל בחיזוק החוסן האזרחי ביישובי עוטף עזה ובשדרות ל–2015 ו–2016, שאושרה בתחילת מבצע צוק איתן, ולהחלטה שאושרה לפני כשבועיים בעניין הסדרת הסיוע לתושבים, לעסקים ולרשויות בעקבות המבצע. 

אורה קורן

פיצויים: תוך כדי לחימה, אבל רק עד 40 ק"מ מעזה

 

ימי לחימה שיתקו כמעט לחלוטין את העסקים באזור הדרום. לא רק שאלפי אנשים עזבו את האזור, בעיקר את עוטף עזה, והעסקים התקשו למלא את מצבת העובדים (שנותרו עם הילדים בבית), גם העסקים בצפון לא במצב מזהיר, בשל התארכות טווח הטילים.

בניגוד למבצעים קודמים גילתה רשות המסים קשב רב, ובהמשך לגיבוש מהיר של תקנות פיצוי והעברתן בוועדת הכספים, ניתן היה להתחיל לבקש את הפיצויים בעבור הנזק עוד תוך כדי לחימה. ואולם אליה וקוץ בה: את הפיצויים יקבלו רק עסקים שנמצאים בטווח של 40 ק"מ מגבול רצועת עזה עזה — כלומר, 45 אלף עסקים, כולל חקלאים ותיירנים, מתוך כחצי מיליון עסקים פעילים ברחבי המדינה.

דרישותיהם של רמי שביט, בעלי המשביר לצרכן, או הראל ויזל, בעלי רשת פוקס, שהגיעו עד לכנסת וביקשו הרחבה של הפיצויים מכיוון שכלל העסקים במדינה נפגעו (דרישה שגובתה על ידי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר), עוררה רעש ציבורי, אך נדחתה על הסף.

שבוע לאחר העברת התקנות, ואכן תוך כדי לחימה, נפתח מוקד חירום המטפל כבר קרוב לשבועיים בבקשות המקדמות שניתנות בהליך מהיר, שבמסגרתן עסק יוכל לקבל עד 80% מהפיצוי שקיבל במהלך מבצע עמוד ענן. בינתיים גם התברר כי המרוויחים הגדולים מהגשת הבקשות הם המתווכים השונים. בעלי עסקים שלא ירצו לטפל בביורוקרטיה שבהגשת התביעה, ויעשו זאת דרך עורך דין או רואה חשבון (או כל אדם אחר הבקיא בתהליך) יידרשו לשלם להם על כך 10%–20% מהפיצוי שיקבלו. מכיוון שברשות המסים מעריכים כי עלות הפיצויים תסתכם בעד מיליארד שקל עבור הנזקים העקיפים (אובדן הכנסה וימי עבודה) ועוד כ–70 מיליון שקל עבור הנזק הישיר (אובדן רכוש), מדובר בעשרות מיליוני שקלים שיילכו לכיסים הלא־נכונים. כדי להימנע מהתשלום המיותר מציעה הממשלה ייעוץ בחינם, הן דרך מוקד רשות המסים והן דרך היועצים העסקיים של משרד הכלכלה והרשות לעסקים קטנים.

ימים יגידו כמה מתוך סכומי הפיצויים שיבקשו בעלי העסקים באחד משלושת המסלולים שהוצעו להם (פיצוי על פגיעה במחזור יחסית לאותה תקופה אשתקד, פיצוי על היעדרות עובדים, או פיצוי על הוצאות עודפות בגין הלחימה) אכן יאושרו. ההיסטוריה מוכיחה כי הסכומים המתקבלים רחוקים מאוד מאלה שהתבקשו. יש לקוות כי הממשלה תהיה נדיבה יותר הפעם, בעיקר מכיוון שבקרן הפיצויים לשעת חירום שוכבים כיום 5.5 מיליארד שקל.

בעוד הפיצוי לעסקים מוסדר פחות או יותר, תחומי פיצוי אחרים מוסדרים פחות. כך למשל, עלתה השאלה מי יפצה את יישובי עוטף עזה, ש"אירחו" אלפי חיילים במהלך הלחימה (צה"ל לקח אחריות, בסופו של דבר) . עוד נשאלה השאלה מי יפצה את הגופים האזרחיים (קיבוצים או כפרי נוער), שאירחו במשך שבועות ארוכים מאות אנשים שנמלטו מאזור האש. דיון חשוב, שמתקיים בימים אלה ממש, נסוב על הפיצויים שהחליטה הממשלה לתת לענף אחד שהוחרג — התיירות. תיירנים מרחבי המדינה יקבלו פיצוי מהמדינה, מכיוון שהתיירות היא ענף שהתאוששותו דורשת פרק זמן ממושך. כיום דורשים התיירנים פיצוי בסך 750 מיליון שקל, אך במשרד האוצר מתנגדים לסכום זה.

טלי חרותי־סובר

תקציב הביטחון יגדל — השאלה בכמה

 

מבצע צוק איתן היה מערכה יקרה מאוד, לפי כל קנה מידה אפשרי. העלות הישירה שלו מוערכת על ידי מערכת הביטחון ביותר מ–9 מיליארד שקל.

מערכת הביטחון מתכוונת לדרוש כל שקל שהוציאה במלחמה. אחרת, היא מאיימת, תעצור את צה"ל, כפי שקרה במאי. בנוסף, היא דורשת תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2015, עוד לפני הסקת מסקנות מהמבצע. ועוד יהיו מסקנות, והן יהיו שוות מיליארדים רבים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שלשום בפגישה עם שר האוצר, יאיר לפיד, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי יידרשו כספים להתמודדות עם נושא המנהרות ולרכישת מערכות "מעיל רוח" לטנקים ולנגמ"שים מסוג נמ"ר. לצבא יהיו בוודאי דרישות נוספות. ועוד לא דיברנו על מסקנות ועדת לוקר, שדנה בתקציב רב־שנתי למערכת הביטחון, שיתפרסמו בקרוב (המועד האחרון לפרסום המסקנות הוא 31 בדצמבר השנה). צה"ל אינו עובד בשנים 2018-2014 לפי תוכנית רב־שנתית (תר"ש), אף שתוכניתו אושרה על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני, מכיוון שתקציב הביטחון לשנים אלה לא נראה לו.

משרד האוצר מתכוון להיאבק בדרישות מערכת הביטחון, להילחם על כל מספר, כדי שלפחות לא לשעבד את כל תקציבי המדינה ל–2014–2016 לדרישות צה"ל. כך למשל, אומרים באוצר, עלות צוק איתן מבחינתם היא 4–5 מיליארד שקל. לדבריהם, צה"ל השתמש במלחמה בפצצות שפג תוקפן; חיילי המילואים שגויסו למלחמה היו אמורים להיות מגויסים ממילא במהלך השנה; וגם, אומרים באוצר, לא ייתכן ששליש מכל התקציב של צה"ל לשנה שלמה (2014), 26.15 מיליארד שקל, הוצא על המבצע הצבאי נגד חמאס. לטענתם, אין למדינה מקורות להגדלת תקציב הביטחון ב–2015 ב–11 מיליארד שקל. בינתיים, הסכים האוצר לתוספת של מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2015.

החלטת הממשלה שצפויה להתקבל ביום ראשון הקרוב, לקיצוץ רוחבי בבסיס התקציב של כל משרדי הממשלה השנה ב–1.5 מיליארד שקל, תגדיל את תקציב הביטחון השנה וגם בשנה הבאה בעוד 1.5 מיליארד שקל.

מוטי בסוק

הנזקים לחקלאים: 150–250 מיליון שקל

 

הנזקים לחקלאות במבצע צוק איתן כוללים נזקים ישירים גבוהים במיוחד, הנובעים מכתישת שטחים חקלאיים על ידי טנקים ונגמ"שים, שבדרכם לרצועת עזה, הוציאו את הקרקעות משימוש חקלאי.

עלות השבת הקרקע למצב שבו ניתן לעבד אותה נאמדת ב–50–100 מיליון שקל — כך העריך אתמול אבשלום וילן, נשיא התאחדות החקלאים. לדבריו, בעלות של החזרת שטחי הכינוס למצב של עיבוד חקלאי ותיקון צינורות וציוד שנשבר יישאו משרד הביטחון, רשות המסים (מס רכוש), קק"ל וגופים נוספים. עלות הנזקים העקיפים, לדבריו, נמוכה יותר, ולא תחרוג מ–50 מיליון שקל.

מנגד, נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי על פי השמאי שמפעילים חקלאי הדרום, עדיין קשה לאמוד את הנזק המדויק, אבל ההערכות הן כי הנזקים הישירים מהפגיעה בקרקעות ובציוד חקלאי מסתכמת בכ–50 מיליון שקל. לדבריו, נפגעו 15 אלף דונם, ועלות השיקום מוערכת ב–3,000–5,000 שקל לדונם. אמיתי מעריך כי עלות הנזקים העקיפים היא כ–200 מיליון שקל. הנזקים העקיפים כוללים פגיעה בגידולים כתוצאה מכמעט חודשיים של השבתת פעילות. לדבריו, לא מדובר רק בגידולים שלא טופלו ואבדו, אלא גם באובדן הנובע מאי זריעה או שתילה, ומאי השקיה במקרים שבהם כבר נזרעו שטחים. "חקלאות היא לא תעשייה, שבה באים, מרימים את השאלטר ומתחילים לעבוד. כאן התוצאות יורגשו גם בספטמבר ובאוקטובר. יש כאן נזק כפול ומכופל, אם זרענו ולא השקינו", אמר אמיתי.

אורה קורן

כשהאש פסקה — השימוש בכרטיסי אשראי עלה

 

חברת כרטיסי האשראי כאל ניתחה את נתוני השימוש בכרטיסי האשראי במהלך מבצע צוק איתן, וציינה כי מהנתונים עולה קשר ישיר בין עוצמת הלחימה לבין היקף הרכישות.

בכאל ציינו כי מחזורי העסקות בכרטיסי האשראי השתנה משבוע לשבוע באופן קיצוני ובלתי מדוד, וזאת בהתאם למצב הלחימה בעזה. כך למשל, בשבוע הראשון של הלחימה, 8–14 ביולי, נרשמה ירידה משמעותית של 6.3% בפעילות כרטיסי האשראי במשק לעומת השבוע המקביל ביולי 2013. בשבוע שיא הלחימה, 22–28 ביולי, נרשמה כבר ירידה של 7.6% לעומת השבוע המקביל אשתקד.

עם תחילתה של הפסקת האש נרשמה כבר עלייה של 3.8% במחזורי העסקות בכרטיסי אשראי. בסך הכל, בשבועיים של הפסקת האש, 5–18 ביולי, נרשמה עלייה כוללת של מעט יותר מ–4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם חידוש הלחימה בשבוע האחרון, שוב נרשמה מגמה שלילית.

"הנתונים בענף כרטיסי האשראי מהווים אינדיקציה טובה למצב הרוח הצרכני במשק", אמר דורון ספיר, מנכ"ל כאל. "בכל השלבים שבהם התנהל מבצע צוק איתן, אנחנו רואים ירידה במחזורי העסקות בכרטיסי אשראי. הסיבה פשוטה: לאנשים פשוט לא היה מצב רוח לקניות בתקופה כזו. עם זאת, בתקופה הפסקת האש נרשמה עלייה, אך עלייה נמוכה באופן משמעותי מהעלייה הכוללת בענף. כך למשל, בחציון הראשון של 2014 חלה עלייה של 8.1% בשימוש בכרטיסי אשראי, ואילו בזמן הפסקת האש, חלה עלייה של 4% בלבד. אין ספק כי ככל שאמון הציבור במצב הפסקת האש יגבר, אנו צפויים לראות גידול בשימוש בכרטיסי אשראי".

מנתוני כאל עולה כי מהשבוע הראשון של יולי עד לשבוע הראשון של אוגוסט, נרשמה ירידה רוחבית בכל הענפים. הירידות המהותיות היו בענף התיירות, שספג ירידה של 22% במחזורי הקניות; בענף הפנאי והבילוי, שספג ירידה של 15%; ובענף האופנה, שספג ירידה של 11%. הירידה החדה ביותר במחזורי הקניות נרשמה ביישובי הדרום — ירידה של 7.7%; ביישובי השפלה הדרומית, הירידה היתה בשיעור של 5.7%; בגוש דן חלה ירידה של 4.1%; ובאזור השרון — ירידה של 3.3%.

בחברת כאל מציינים כי לא זוהתה עלייה בפיגור בתשלומי הלוואות של ציבור הלקוחות בעקבות מבצע צוק איתן, וגם לא חלה עלייה בחיובים שלא כובדו. ואולם ייתכן כי הדבר נובע גם מהוראות בנק ישראל לבנקים להתחשב במצוקת החייבים בעת הלחימה, וכן מהעובדה שבתקופת המבצע היקפי הקניות היו נמוכים במעט מהממוצע.

סיון איזסקו

מדד ת"א 100 זינק ב-1.4% לאחר הפסקת האש

למודי ניסיון מסבבי הלחימה הקודמים, המשקיעים בבורסה בתל אביב הגיבו באדישות יוצאת דופן ללחימה בדרום. מדדי המניות בבורסה אמנם סבלו מתנודתיות מסוימת בימי הלחימה, אך סיימו את 49 ימי הקרבות בשינויים מזעריים.

מדד ת"א 25, למשל, החל את המבצע ברמה של 1,391 נקודות, ונעל אותה ברמה של 1,389 נקודות — כלומר, שינוי מזערי של כ–0.1%. במדד ת"א 100 הירידה היתה 0.7% — ירידה מינורית, שמאפיינת בדרך כלל יום מסחר אחד. בעקבות הפסקת האש, זינק ת"א 100 ב–1.4%.

בשונה משוק המניות, איגרות החוב דווקא נסחרו בעליות חדות, כשהן הושפעו בעיקר משתי הפחתות הריבית של בנק ישראל. כך, בימי הלחימה, מדד תל בונד 20 דווקא עלה ב–1.5%, ותל בונד שקלי התחזק בשיעור כפול. גם האג"ח של ממשלת ישראל ל–10 שנים זינקו ב–3.7%, כשהתשואה עליהן יורדת לשפל של 2.5%.

מי שמסיים את צוק איתן בשינוי עמוק הוא השקל. עם יציאת הכוחות מעזה, החל השקל בנסיגה, שנבעה בעיקר מהתחזקות של הדולר בעולם והפחתת הריבית במשק. כתוצאה מכך, השקל מסיים את צוק איתן בפיחות של 5%. שערו היציג של הדולר נקבע אתמול על 3.571 שקלים, בהשוואה ל–3.41 שקלים ערב המבצע.

ערן אזרן

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#