הקואליציה המסתמנת: פלוג ונתניהו נגד לפיד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
החל הקרב על תקציב 2015

הקואליציה המסתמנת: פלוג ונתניהו נגד לפיד

ראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל נפגשו אתמול לדיון ראשון בתקציב 2015 ■ לפיד רוצה להעלות את הגירעון ל-3.5% ויותר- ולא להעלות מסים - פלוג מתעקשת על תקרה של 3% לגירעון תוך העלאת מסים ■ נתניהו יכול להטיל וטו על כל החלטה משמעותית של לפיד

43תגובות

הקרב על תקציב המדינה ל–2015 בעיצומו. בניגוד לשנים קודמות, הפעם הוא מתנהל מתחת לפני השטח — והציבור יודע מעט מאוד על מהלכיו. אתמול נפגשו לראשונה כוכבי המערכה בלשכת ראש הממשלה בירושלים: שר האוצר, יאיר לפיד ובכירי משרדו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ואנשי הצוות הכלכלי שלו — בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג ובכירי הבנק.

שרי הממשלה האחרים, כולל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ושרים שתקציבי משרדם צפויים לספוג קיצוצים כואבים, אינם שותפים כרגע בדיונים, אם כי יעלון מפעיל גם הוא לחצים מאחורי הקלעים למימוש דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציב של מיליארדי שקלים.

קו פרשת המים של הקרב על התקציב הוא גובה הגירעון. כבר ברור לכולם כי הגירעון המתוכנן ל–2015, 2.5% תוצר, אינו אקטואלי. הוויכוח כעת הוא האם הגירעון יהיה מקסימום 3% תוצר — כ–31 מיליארד שקל, כפי שדורשים אנשי משרד ראש הממשלה ובנק ישראל, או 3.5% תוצר ואולי אף יותר — כ–36 מיליארד שקל ומעלה, כפי שרוצה לפיד.

תחילה צריך להבהיר את יחסי הכוחות ואת תפקידי שלושת השחקנים הראשיים בקרב. המדיניות הפיסקלית — מדיניות התקציב — היא באחריות מלאה של שר האוצר ומשרדו. במצב אידיאלי, השר ובכירי משרדו משדרים באותו תדר. באוצר כיום אנחנו רחוקים מאוד מהמצב האידיאלי. אחת המחלוקות המרכזיות היא התנגדותם של בכירי האוצר לתוכנית מע"מ 0% על דירה ראשונה מקבלן שדוחף לפיד, והם גם מתנגדים להתחיבויותיו של השר  לא להעלות מסים בשנה הבאה.

תומר אפלבאום

הכוח השני במאבק התקציב הוא נתניהו, שיכול להטיל וטו על כל החלטה משמעותית של האוצר. בנושאי מחלוקת חשובים במיוחד, כמו גובה תקציב הביטחון, באים אליו כדי שיכריע בין הניצים — במקרה הזה, משרדי הביטחון והאוצר.

הכוח השלישי הוא פלוג ובנק ישראל. הבנק אחראי על המדיניות המוניטרית של המדינה, כולל גובה הריבית, הבנקים ושוק המט"ח. אבל הנגידה היא גם יועצת כלכלית של הממשלה, לפי חוק, ולמוצא פיה יש משקל רב. האוצר יכול לנסות להתעלם מבנק ישראל, ובין שני הגופים יש מחלוקות גלויות וקשות באחרונה. אבל לאוצר יהיה קשה יותר אם תיווצר קואליציה בין נתניהו ומשרדו לבין בנק ישראל ובכיריו, וזוהי אפשרות ריאלית בהחלט בדיוני התקציב השנה.

ירייה ראשונה מצדה של פלוג נורתה שלשום, עם הורדת הריבית במשק במפתיע לשפל של 0.25%. פלוג הסבירה כמה מצב המשק מעורר דאגה וכמה המהלך שנקטה אחראי. ומה עושה האוצר בשבועות האחרונים לנוכח הנתונים המדאיגים? את זה פלוג לא שאלה — אבל השאלה הידהדה מדבריה.

מסך של חשאיות

אז מה באמת עושה האוצר? אגף התקציבים, בראשות אמיר לוי, מכין את צד ההוצאות בתקציב 2015 מאחורי מסך מוחלט של חשאיות. לא ברור למה. מה שברור הוא שלוי ניצב בפני בעיה אחת גדולה: הוא לא יודע מה יהיה גובה תקציב הביטחון בשנה הבאה. מערכת הביטחון דורשת תוספת של 11 מיליארד שקל — וזו רק ההתחלה. היא צפויה לקבל חלק מהדרישה, אם לא את כולה, כבר בדיוני הממשלה הקרובים, ובהמשך תקבל אולי אף יותר מ–11 מיליארד שקל. גובה תקציב הביטחון ישפיע על תקציבי כל משרדי הממשלה האזרחיים — שייאלצו לספוג קיצוצים כואבים.

הכלכלן הראשי של האוצר, יואל נוה, בונה את צד ההכנסות בתקציב. ככל שההכנסות יהיו גבוהות יותר — ההוצאות יהיו גבוהות יותר. אלא שבשבועות האחרונים ההערכה היא כי ההכנסות ממסים דווקא יירדו, בשל הערכות לירידה בצמיחת המשק ולעלייה באבטלה. זאת, למרות נתוני האבטלה הטובים שפורסמו השבוע, שהראו כי האבטלה ירדה ביולי ל–6.2% לעומת 6.5% ביוני.

הקרב על התקציב אמור להגיע לשיא ראשון ב–11 בספטמבר, כשהממשלה תקיים ישיבה ראשונה על התקציב. בשנה רגילה, התקציב מוכרע בממשלה במהלך יולי, אך השנה אינה שנה רגילה — בשל המתחים בין האוצר ולשכת ראש הממשלה ובגלל המלחמה בעזה.

אחרי הישיבה הראשונה, תזדקק הממשלה לפחות לעוד ישיבת תקציב אחת, שבה ייקבעו תקציבי כל משרדי הממשלה — כולל הביטחון. זו בדרך כלל הישיבה המתוחה והדרמטית, שבה ייקבע גודל הקיצוץ בתקציבי המדינה האזרחיים והתוספת לביטחון. השרים עדיין לא יודעים מה יהיה היקף הקיצוץ. כאשר יידעו, זה עלול להיות מאוחר מדי מבחינתם. אדם קרוב אצל משרדו ותקציבו — אבל הביטחון מעל הכל.

ההנהגה הכלכלית איבדה ביטחון

בדיוני התקציב השנה יש בעיה גדולה. התחושה בירושלים היא שההנהגה הכלכלית איבדה ביטחון, להט והתלהבות. אין מנהיגות — יש פחד. בכירים דוכאו, ובחוץ הכלכלה חורקת ולא צומחת כמו פעם, בעבר הלא רחוק.

לפיד תמך תחילה בבחירת פלוג לנגידה, מול התנגדות ראש הממשלה. בטקס המינוי שלה בנובמבר 2013, הוא התבדח כי פלוג תוכל לעשות מה שתרצה, מכיוון שראש הממשלה והוא עצמו לא תמכו בבחירתה, ולפיכך היא אינה חייבת לאף אחד מהם דבר.
בכהונתה כנגידה, התנגדה פלוג, כמו כל הכלכלנים, לתוכנית שלפיד המציא, פיתח וקידם — פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה. גם נתניהו התנגד לתוכנית, והתנחם בתוכנית מחיר המטרה.

לפיד סימן את פלוג — ולא רק סימן. הוא שיסה בה שלוש ח"כיות מסיעתו, יש עתיד, ואת מקורבו, אורי שני. ולא רק זאת, לאחר השגיאה של בנק ישראל ופלוג עצמה בכל הקשור לפרשת מודעת האבל לחייל שנפל בצוק איתן, משה מלקו ז"ל, שבה צוין כי אמו מועסקת בבנק כעובדת קבלן, לפיד נזף בפלוג בפני פורום רחב של אנשים — כאילו היתה מזכירה זוטרה בלשכתו.

את תשובת פלוג לפיד ישמע בוודאי בשבועות הקרובים. בדיונים על התקציב יהיה לה הרבה מה לומר, בלי ועם קשר ליחסים האישיים ביניהם. הטון, המוסיקה והפומביות עשויים להיות שונים בגלל המשקעים. לפיד גם עשוי למצוא את עצמו בסיטואציה חדשה עבורו, יחיד מול משרד ראש הממשלה ובנק ישראל, כשלא בטוח שכל משרדו עומד מאחוריו כצוק איתן.

במשרד ראש הממשלה ובבנק ישראל יגידו ככל הנראה ללפיד בדיונים כי בלי מע"מ 0% יש בקופה עוד 3 מיליארד שקל, ואילו לא היה מבטל את העלאות המסים שהיו מתוכננות לינואר 2014, היו בקופה עוד 4 מיליארד שקל. עם עוד 7 מיליארד שקל בתקציב 2015, בלי דרישות מערכת הביטחון, הבור של 8 מיליארד שקל היה כמעט מאוזן.

אבל יש בעיה בשם ביטחון, ומחירה כרגע הוא 11 מיליארד שקל. כלכלנים אומרים כי יהיה ויכוח לגיטימי על גובה הסכום. ב–2014 קיבל הביטחון, עוד לפני צוק איתן, תוספות של 4.75 מיליארד שקל (תוספת של 2.75 מיליארד ועוד שתי תוספות של מיליארד שקל), כך שסביר להניח כי ב–2015, שתקציב הביטחון בה דומה ל–2014, הוא יקבל לא פחות מ–5 מיליארד שקל ולא יותר מ–11 מיליארד שקל.

מאיפה יבוא הכסף? ומה עושים כדי לפתור את בעיית תקציב 2015? בנושא הזה יש, לא במפתיע, קונצנזוס בין לשכת ראש הממשלה ולשכת הנגידה. לא נתפלא אפוא אם בתקופה הקרובה נראה ניסיון של לשכת ראש הממשלה לחזק את בנק ישראל ולהפך. שניהם אומרים כי הכסף יבוא משורה של מהלכים שיבוצעו במקביל: קיצוצים במשרדים האזרחיים, העלאת מסים וביטול פטורים ממסים.

אלא שלפיד מתנגד לכל המהלכים הללו. בישיבה אתמול התנגדו פלוג וקנדל בתוקף להעלאת יעד הגירעון מעל ל–3%, והציעו להעלות מסים כדי להתגבר על מצוקת התקציב. בתגובה טען לפיד כי לפלוג ולקנדל אין כל ניסיון בעולם העסקי, וכי כל נקודת המבט שלהם היא אקדמית גרידא. לדבריו, העלאת המסים תפגע בהכנסות משקי הבית, שצריכים לשמש בשנה הבאה מנוע צמיחה של המשק.

אז מאיפה יבוא הכסף, לפי שר האוצר? באוצר מצאו מקורות של 6 מיליארד שקל, כולל העלאת המס על הפחם. 1.5 מיליארד שקל כבר הגיעו מהקיצוץ הרוחבי שעליו הוחלט אתמול.

מדרון חלקלק

גירעון של 3% ב–2015 הוא קריטי, אומרים מי שמשתתפים בגיבוש תקציב המדינה ל–2015, ובראש ובראשונה אנשי בנק ישראל ואגף התקציבים, אבל לא רק הם. כעת, עם צד ההוצאות המנופח בתקציב בשל דרישת מערכת הביטחון לתוספת של 11 מיליארד שקל, ועם צד הכנסות מצטמק והולך — לאחר שיעד גביית המסים לשנה הבאה הורד ל–268 מיליארד שקל (לעומת 276 מיליארד שקל לפני צוק איתן), כלכלנים מעריכים כי אם לא יבוצעו הקיצוצים הנדרשים, הגירעון בתקציב 2015 יהיה 4.8% תוצר.
לטענת כלכלנים, פריצת הגירעון מעל ל–3% היא בבחינת מדרון חלקלק, שממנו הדרך לגירעון של 4% ו–5% אינה רחוקה. ישראל כבר היתה במחוזות הגירעון המסוכנים הללו, ושילמה על כך מחיר כבד. לפיד אולי לא שמע עליהם, אבל הכלכלנים מכירים אותם היטב.

המלחמה על יעד הגירעון, לדברי מומחים, היא מלחמה על שפיות כלכלית — שתמנע השתוללות של תקציב הביטחון. העלאת יעד הגירעון תעלה את יחס החוב־תוצר של ישראל, תפגע בדירוג שלה בחברות האשראי הבינלאומיות, ותעלה את הריבית שהמדינה וחברות ישראליות יצטרכו לשלם בשוקי ההון הבינלאומיים. אבל כנראה שמצדו של לפיד, עניין הגירעון חשוב פחות, ויותר חשוב לו לא לקצץ בתקציבים לציבור שלו, לא להעלות מסים ולהריץ את תוכנית מע"מ 0%.

לפיד ואנחנו כבר היינו ב"הצגה" הזאת. בקיץ אשתקד אושר תקציב המדינה ל–2013 ו–2014, כאשר ביוזמת לפיד יעד הגירעון ל–2013 הועלה מ–3% ל–4.65% תוצר, ויעד הגירעון ל–2014 הועלה מ–2.75% ל–3% תוצר. לפיד רצה להעמיד את יעד הגירעון ב–2013 על 4.9% ואת יעד הגירעון ב–2014 על 4.2%.

התנגדותו של נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, שיכנעה את שר האוצר להביא לממשלה יעד גירעון של 4.65% תוצר "בלבד". לאחר שפישר נעמד על רגליו האחוריות, ירד לפיד עם הצעתו לגירעון בתקציב 2014 בהדרגה מ–4.2% תוצר ל–3.5%, 3.25%, ולבסוף ל–3% תוצר — הקו האדום מבחינת פישר.

"צריך כמה שיותר מנועי צמיחה"

מה ההבדל בין גירעון של 2.5% תוצר ב–2015, כפי שנקבע, לבין  3.5% שאליו שואף האוצר של לפיד כיום? התשובה פשוטה — עוד כ–10 מיליארד שקל לתקציב. וכשבתקציב 2015 יש בור גדול, זה סכום שאי־אפשר לזלזל בו. אם לפיד יצליח לשכנע את הממשלה להעלות את יעד הגירעון ב–2015 ל–4%, בנימוק של צרכים מיוחדים של אחרי מלחמה, לרשות הממשלה יעמדו עוד 15 מיליארד שקל.

לפי בנק ישראל, הבור בתקציב 2015 הוא 18 מיליארד שקל (לפי האוצר הוא "רק" כ–12 מיליארד שקל). אם מעלים את יעד הגירעון מ–2.5% ל–3% תוצר, הבור קטן ל–13 מיליארד שקל, לפי הערכות בנק ישראל. אם מעלים את יעד הגירעון ל–3.5% — הבור קטן ל–8 מיליארד שקל.

כלכלנים בכירים מצרים גם על חוק ההסדרים החדש ל–2015. "איזה מן חוק זה?" הם שואלים בתמיהה מלווה בכעס. "בלי רפורמות, חוץ מרפורמה בענף הלול ובענף הצאן. בשנה הבאה", הם אומרים בספק ציניות ספק ייאוש, "נאכל הרבה ביצים וגבינות".

לדבריהם, "אנחנו צריכים כעת כמה שיותר מנועי צמיחה, כדי למנוע ירידה בצמיחה שמאיימת על תקציב 2015 וכדי להגדיל את העוגה התקציבית, ואז חלק מבעיות 2015 יפתרו". על איזה מנועי צמיחה הם מדברים? בין השאר, חינוך טכנולוגי־יישומי ("לא כולם צריכים להיות רופאים ועורכי דין"), פחות רגולציה, פינוי מחנות צה"ל, הורדת יוקר המחיה, פתרון בעיית הדיור, רפורמות, תחרותיות, הפחתת חסמים ביבוא ורפורמות בדיני עבודה ובהקצאת אשראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#