אומת הסטארט אפ מתבזבזת: בתיכונים לומדים אמנות, לא מתמטיקה

לפי נתוני משרד החינוך, המדינה מפסידה מדי שנה כמחצית מהתלמידים שהיו יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה של 4 ו-5 יחידות לימוד ■ "הורים נותנים לילד ללמוד מה שנעים לו, במחשבה שאין מה ללחוץ עליו ושהוא ישפר ציון אחרי הצבא"

מירב ארלוזורוב

מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, חושש. "אין עתיד להיי-טק הישראלי", הוא אומר, ולא מתכוון לאיום של טילי החמאס, לתחרות מול הודו או לתרבות האקזיט שמונעת פיתוח חברות משמעותיות. אדן מוטרד דווקא מנתוני משרד החינוך, ומהצניחה הדרמטית במספר הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד.

לפני נתוני משרד החינוך, אם ב–2007 עוד ניגשו קרוב ל–13 אלף תלמידים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות, הרי שב–2013 מספר הניגשים לבחינה זו צנח כבר לכ–9,000 בלבד. מדובר בצניחה של 32% במספר הניגשים ל–5 יחידות לימוד במתמטיקה בתוך שש שנים, וזאת בשעה שהאוכלוסייה גדלה. בסך הכל, פחות מ–10% מהתלמידים ניגשים בכלל לבגרות ברמת 5 יחידות, ומספר בוגרי התיכון בישראל המחזיקים בתעודת בגרות מדעית איכותית הוא נמוך עוד יותר — רק כ–5% מהבוגרים.

"בלי תלמידים שלומדים מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה", מזהיר אדן, "אין עתודות לדור הבא של עובדי ההיי־טק. כבר כיום חסרים להייטק הישראלי אלפי עובדים. מה יקרה כשנגיע לגייס את הדור הבא, שבו יש רק 9,000 תלמידים שלומדים 5 יחידות במתמטיקה?"

אדן מדבר על משימה לאומית של עידוד לימודי המתמטיקה והמדעים בתיכונים, וגם פעיל באופן נמרץ בתוכנית התנדבות של עובדי אינטל וחברות היי־טק נוספות, המלמדים מתמטיקה בתיכונים ברחבי המדינה. אבל ספק אם אלה יעזרו, נוכח הנתונים הבעייתיים ביותר בלימודי המתמטיקה בישראל. מתברר כי בחמש השנים האחרונות, בד בבד עם הצניחה במספר הניגשים לבחינה ברמת 5 יחידות, קרה משהו משונה מאוד להתפלגות ציוני הבגרות. כמעט כל מי שניגש לבחינה במתמטיקה — גם עובר אותה (שיעורי המעבר נעים בין 94% ל–99%), ומתברר גם כי לפתע, זינק מספר המצטיינים בבגרות במתמטיקה (מצטיין הוא מי שקיבל בבחינה ציון גבוה מ–85). כך, שיעור המצטיינים בקרב הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה הנמוכה של 3 יחידות לימוד ב–2012 היה 37%; שיעור המצטיינים בקרב מי שניגשו לבחינה ברמה הבינונית של 4 יחידות הגיע ל–42%; וברמת 5 יחידות, הצטיינו הנבחנים בשיעור מופלא ולא־ייאמן של 55%.

תלמידים בכיתה. צילום: אמיל סלמן

אין מחלוקת כי זאת אינה התפלגות נורמלית. גם משרד החינוך מודה כי שיעור המצטיינים הגבוה בבחינה במתמטיקה מייצג פוטנציאל אבוד. כמעט ודאי שהמצטיינים ברמת 3 יחידות היו יכולים לגשת לבחינה גם ברמת 4 יחידות, ולעבור אותה בציון סביר לפחות. כמעט ודאי שהמצטיינים ברמת 4 יחידות היו יכולים לגשת לבחינה ברמת 5 יחידות לימוד, ולעבור אותה בציון סביר לפחות.

אם שני האחרונים היו קורים, הרי שמספר התלמידים הניגשים למתמטיקה ברמת 4 יחידות וברמת 5 יחידות היה כמעט ומכפיל את עצמו. מדינת ישראל, אם כך, מפסידה מדי שנה את מחצית התלמידים שהיו יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה בינונית וגבוהה — ושללא ספק, יש להם את היכולת לעשות כן. ברמה הלאומית, מדובר בפוטנציאל קריטי — במיוחד למדינה שהיא "אומת הסטארט־אפ" — שמתבזבז לשווא.

תמריץ שלילי לתלמיד

מדוע יש כל כך הרבה תלמידים שיכולים לגשת לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמה הבינונית והגבוהה, אבל נמנעים מלעשות כן? על כך יש כבר מחלוקת. אדן, וחבריו מעולם ההיי־טק, חושדים במנגנון תמריצים שגוי שמעמיד משרד החינוך לתיכונים. בראש ובראשונה, מדובר בתמריץ־העל של התיכונים בישראל — זה של שיעור הזכאות לבגרות. כידוע, התיכונים מתחרים ביניהם בשצף קצף, מי יוציא שיעור זכאות גבוה יותר בקרב תלמידיו. בחינת הבגרות במתמטיקה היא תנאי לקבלת תעודת בגרות. כישלון בה מסכן את ההישג של בית הספר בשיפור שיעור הזכאות הכולל של תלמידיו. לתיכונים, אם כך, יש תמריץ מובהק לשכנע תלמידים לרדת ברמת הבחינה במתמטיקה שלהם, ובלבד שהתלמיד לא ייחשף לסיכון של כישלון בבחינה. נזכיר כי שיעורי המעבר בבחינה במתמטיקה נעים בין 94% ב–3 יחידות לימוד ל–99% ב-5 יחידות — כך שהחשש מכישלון בבחינה הוא נמוך ביותר, אבל החשש לשיעור הזכאות בבגרות, מתברר, הוא חזק הרבה יותר. לכן, התיכונים מעודדים את התלמידים שלהם לרדת ברמת המתמטיקה שלהם.

על התמריץ השגוי לתיכונים, מתווסף התמריץ השגוי של האוניברסיטאות. ההעדפה שנותנות האוניברסיטאות למתמטיקה מורחבת ברמת 5 יחידות לימוד אינה מתמרצת את המאמץ והסיכון. בחלק גדול מהמקרים, האוניברסיטאות נותנות בונוס של 15 נקודות על מתמטיקה ברמת 4 יחידות, ו–25 נקודות על מתמטיקה ברמת 5 יחידות. הפער, של 10 נקודות בלבד, אינו מספיק. תלמידים, בצדק, עורכים את החישוב שאם יש להם סיכוי להוציא 90 בבחינה ברמת 4 יחידות, ו–70 בבחינה ברמת 5 יחידות, הרי שעדיף להם להישאר בבחינה ברמה הנמוכה יותר.

פה ושם יש אוניברסיטאות, כמו הטכניון, שמעמידות את המתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד כתנאי קבלה לחלק גדול מהחוגים, וגם נותנות בונוס של 20 נקודות. אבל כל זמן שניתן להתקבל לחוגים מבוקשים, כמו משפטים או מינהל עסקים, עם מתמטיקה ברמת 4 יחידות לימוד, ועם פערי בונוס קטנים, לתלמידים בתיכונים אין תמריץ להתאמץ ולעבור לבחינה ברמה הגבוהה יותר.

ולבסוף, ישנה בעיית התלמידים וההורים שלהם. במשרד החינוך מתלוננים כי הם מתקשים לשכנע תלמידים כיום לגשת לבחינת בגרות מורחבת במתמטיקה, בדיוק באותה מידה שהם מתקשים לשכנע תלמידים לגשת לבחינה מורחבת בתנ"ך או בהיסטוריה. הטרנד האופנתי של לימודי אמנות, פילוסופיה ומדעי החברה גובר, וגם ההורים הם חלק מהבעיה. "הגישה של ההורים כיום", אומרים במשרד החינוך, "היא מגוננת. נותנים לילד ללמוד בתיכון את מה שנעים לו, כמו אמנות, מתוך מחשבה שאין מה ללחוץ על הילד, ושבכל מקרה הוא יוכל לשפר ציון לאחר השירות הצבאי". להערכת משרד החינוך, הגישה הזאת מאפיינת דווקא את האוכלוסיות החזקות שבאזור המרכז, שמצדדות בהשארת זכות הבחירה בידי הילדים — מבלי שההורים מכוונים או דוחפים אותם.

תוכניות לימוד מיושנות ומשעממות

על כל אלה צריך להוסיף את הבעיות בהוראת המתמטיקה והמדעים. תוכניות הלימוד הן מיושנות, ובמשרד החינוך מודים כי הן נוטות להיות משעממות: הן מתמקדות בתרגול יותר מאשר בעידוד החשיבה ופתרון בעיות. גם המחסור במורים מתאימים יוצר בעיה: הרוב הגדול של מורי המתמטיקה הם מי שעשו הסבה למקצוע, ולא מי שסיימו לימודי מתמטיקה באוניברסיטה. בהוראת המדעים המצב חמור עוד יותר — פשוט אי־אפשר למצוא די מורים לפיזיקה. במצב כזה, אין תמה שלימודי המתמטיקה מפסידים בתחרות על לבם של התלמידים מול לימודי האמנות.

במשרד החינוך טוענים כי הם מודעים לבעיה הקשה בלימודי המתמטיקה, וגם מתכוונים להילחם בה. מנכ"לית המשרד אף הכריזה לפני כשבוע על תוכנית בעלות של 15 מיליון שקל לעידוד לימודי המתמטיקה והמדעים, כולל תוספת שעות לבתי הספר בעבור תגבור לימודי המתמטיקה, קביעת ממונה בכל מחוז על לימודי המדעים, וגיוס מורים "כוכבים", כדי שיכשירו מורים טובים למתמטיקה. במקביל מתקיימים מגעים עם האוניברסיטאות על שינוי שיטת הבונוסים שלהן.

נכון להיום, המאמצים האלה נראים מעטים מדי מכדי לשנות את המגמה. מולי אדן ימשיך כנראה לדאוג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker