"חוסר היעילות בענף הלול גובה מהצרכן עלות מיותרת של 200 מיליון שקל בשנה" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חוסר היעילות בענף הלול גובה מהצרכן עלות מיותרת של 200 מיליון שקל בשנה"

בממשלה ובענף הביצים סבורים כי מועצת הלול מייצרת לכאורה מחסור מלאכותי בביצים, שנועד להבטיח מחיר גבוה למגדלים ■ "מכסות הייצור הנמוכות מונעות קונסולידציה של השוק ומנציחות את חוסר היעילות. צריך לבדוק אם המועצה, שמתפרנסת מההיטלים שמשלמים המגדלים, אינה מיטיבה אתם על חשבון כל השאר" ■ משרד החקלאות: "אין מקום לפרק את המועצה, אך יש להתאימה למשימות חדשות"

13תגובות

בכוונת משרד האוצר לפעול לשינוי המצב הקיים בענף הלול, שבו מועצת הלול ומשרד החקלאות מווסתים את היצע הביצים ואספקתם לשוק. במשרד האוצר אמרו כי הדבר מנציח חוסר יעילות ומחיר מופרז לצרכן, וכי הוויסות גורם לכך שקיים מחסור בביצים לקראת החגים, ראש השנה ופסח. בממשלה ובענף הביצים סבורים כי מדובר במחסור מכוון לכאורה, שנועד להבטיח מחיר גבוה למגדלים.

במועצת הלול סירבו להגיב לדברים.

מקורות בענף הלול הביעו בשבוע שעבר חשש כי לקראת ראש השנה שוב יהיה במשק מחסור בביצים. לדבריהם, המחסור נובע ממחסור בפרגיות, המקשה על חידוש להקות הטלה, ומעודף במטילות מבוגרות, שכמות הביצים שלהן פוחתת עם השנים. כמו כן, בצפון הארץ נפגעו כמה משקים ממחלת הניוקאסל, המחייבת השמדת לולים נגועים.

ירון קמינסקי

המקורות הוסיפו כי מועצת הלול אינה ממהרת לייבא ביצים, ובכך גורמת לכאורה למחסור מלאכותי. "צריך לבדוק אם המועצה, שמתפרנסת מהיטלים שמשלמים המגדלים, אינה מיטיבה אתם על חשבון כל השאר", הוסיפו. תקציב מועצת הלול הוא כ–126 מיליון שקל בשנה, הנגבים מהמגדלים. למועצה כ–200 עובדים.

ענף הביצים מפוקח במלואו, החל בקביעת מכסות הביצים של כל לול וכלה במכירה לצרכן. מועצת הלול מווסתת את גידול המטילות ואת חלוקת מכסות הביצים. את המחיר למשווק ולצרכן קובעת הממשלה, בתיאום עם המועצה. המועצה אחראית להתאמת ההיצע לביקוש, וכשמסתמן מחסור, עליה להמליץ על יבוא. על פי רוב, משרד החקלאות מאשר את המלצתה.

ואולם, מקור ממשלתי אמר בסוף השבוע כי אף שהממשלה קובעת את מחיר הביצים למשווק, מגדלים מקבלים מחיר גבוה יותר ממשווקים המעוניינים להבטיח שיקבלו מכסה ידועה מראש. לדבריהם, זוהי אחת הסיבות לכאורה שבגללן מועצת הלול מווסתת את הענף כמעט בחסר.

"תופעת המחסור בביצים בחגים נובעת מכך שמועצת הלול שומרת על מכסות ייצור נמוכות כדי ליצור מחסור בהיצע ולהשאיר את המחיר גבוה", אמר המקור הממשלתי. "מחיר הביצה המומלץ למגדל, המפורסם בכל רבעון בידי משרד החקלאות, מגלם בתוכו עלות ידועה של חוסר יעילות של לולים קטנים במושבים.

"למעשה, מחיר הביצה בפועל למגדל אף גבוה מהמחיר המומלץ של משרד החקלאות. משווקי הביצים, לנוכח תחושת המחסור הקבועה בביצים, משלמים פרמיה נוספת למגדלים כדי שיספקו להם ביצים. ככל הנראה, פרמיה זו מסובסדת בידי מחיר הביצים הלא מפוקחות, כגון ביצי חופש וביצים מועשרות", הוסיף.

מקורות בענף אמרו, כי משווקים קטנים ובינוניים משלמים בדרך כלל 7–8 אגורות נוספות לביצה כדי להבטיח לעצמם מכסת ביצים. משווקים גדולים במיוחד משלמים כ–3 אגורות נוספות לביצה. לדבריהם, חלק מהמשווקים מפצים עצמם באמצעות מכירה בשוק השחור.

הביקורת על חוסר היעילות של לולים קטנים דומה לביקורת על חוסר היעילות של רפתות קטנות. לפני כשנה הגיעו הממשלה והמגדלים להסדר (מתווה לוקר) לשיפור היעילות ברפתות באמצעות הגדלתן וחיסול רפתות קטנות. בשנה הקרובה ינסה משרד האוצר להגיע לרפורמה בענף הלול, אם כי לא ברור אם משרד החקלאות, שבשלב זה מגונן על מועצת הלול, ישתף עמו פעולה.

"ניתן להעריך את העלות של חוסר היעילות על בסיס תופעת השכרת המכסות", אמר המקור הממשלתי. "יצרנים לא יעילים שאינם רוצים לפרוש מהענף משכירים את המכסה שלהם ליצרנים יעילים. דמי השכירות מגלמים עלות עודפת במחיר הביצה, ונאמדים ב–10 אגורות לביצה. חישוב סך דמי השכירות מעלה כי חוסר היעילות שווה לצרכן הישראלי 180–200 מיליון שקל בשנה", הוסיף.

לדבריו, תחום גידול הביצים בישראל חריג ביחס למדינות המפותחות בכך שהוא מוסדר לחלוטין. "באף מדינה מפותחת, מלבד קנדה, אין מכסות לייצור ביצים, ולא קיימים מחירי מכירה למשווקים. בכל המדינות המפותחות, וגם במדינות מתפתחות כמו טורקיה, השוק מתנהל באופן חופשי", אמר.

לדבריו, בשונה מההסדר בענף החלב, הביצה היא מוצר סופי (בניגוד לחלב המצריך עיבוד נוסף) ונשמרת זמן רב יחסית לחלב, המתכלה במהירות. גם החשש מתנודתיות מחירים ומקריסת השוק של מוצר בסיסי אינו מבוסס. לראיה, בניו זילנד, מדינה קטנה מישראל, מתקיים ענף ביצים ללא יבוא (בשל שיקולי הגנת החי), ובכל זאת רמת האספקה קבועה והמחיר 
יציב יחסית.

המצב הקיים גורם לכך שהלולים בישראל קטנים במידה ניכרת מהמקובל במדינות מפותחות. גם בקנדה, שבה כאמור השוק מוסדר, מספר המטילות בלול גדול פי תשעה. מאפייניו של ענף ההטלה הביאו לקונסולידציה משמעותית במדינות המפותחות, עם יצירת לולים גדולים ויעילים. "בשל ההסדרה הבלתי אפקטיבית והיעדר 
קונסולידציה, מחירי הביצים לצרכנים בישראל גבוהים מאוד", אמר.

לדבריו, נוסף על הכשלים האמורים, סובל הענף מסטנדרטים נמוכים בכל הקשור להגנת הסביבה, למניעת סבל לבעלי חיים ולבריאות הציבור. רפורמה בענף ההטלה, שעליה החליטה הממשלה ב–2007, לא קודמה, בין השאר בשל התנגדותם של המגדלים להשקעות ולשינויים בענף, שהיו דורשים מהם התייעלות. סיבה נוספת לעיכוב הרפורמה היא דרישות ארגוני צער בעלי חיים לקביעת 
סטדנרטים לשמירה על רווחתה של המטילה.

"סטנדרטים אלה גובשו בידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אך תקועים כבר כמה שנים בוועדת החינוך של הכנסת בשל התנגדות המגדלים לרפורמה", הוסיף המקור הממשלתי. לדבריו, בשלוש השנים האחרונות שילמה המדינה עשרות מיליוני שקלים כפיצוי למגדלים שלהקותיהם הושמדו בשל מחלת הניוקאסל (שאינה פוגעת בבני אדם). ההידבקות הבלתי פוסקת של לולים נוספים במגיפה מדי שנה מצביעה על הסטדנרטים הבריאותיים הנמוכים המאפיינים את הלולים.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד מכיר בחשיבותן של מועצות הייצור ואין בכוונתו לבטלן. המועצות מבצעות תפקידים מרכזיים ורוחביים שהחקלאי הבודד אינו יכול לספק להם מענה, ולכן אין מקום לפרק את המועצות אלא להתאימן למשימות החדשות, כגון הרחבת הטיפול ביצוא, וכפלטפורמה להתאגדות חקלאים. עם זאת, כדי לייעל את עבודת המועצות התקבלה ההחלטה בסוף 2013 על צמצום תקציבי מועצת החלב, הצמחים והלול ב–25% במשך שנתיים. החלטה זו כבר מיושמת: בתקציב 2014 הופחת התקציב בכ–12%, ובתקציב 2015 יושלם הקיצוץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#