האוצר ובנק ישראל לא מודאגים

הנתונים החד־משמעיים של גביית המסים ושל הצמיחה מדברים בעד עצמם

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים10
מוטי בסוק

החששות להאטה במשק שנפוצו בחודשים האחרונים, נהפכים למובהקים ולחזקים יותר עם פרסום נתונים כלכליים חדשים. אתמול התגלה כי החששות הם עובדה ברורה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למחצית הראשונה ולרבעון השני של 2014 שהתפרסמו אתמול אינם טובים - ומדאיגים. בעיקר כשמצטרפת אליהם המלחמה שפרצה ביולי, ושבגללה הרבעון השלישי התחיל ברגל שמאל, וכאשר אין ביטחון שנתוני אוגוסט וספטמבר ישנו את המגמה לטובה. בכל מקרה, אם צוק איתן יגלוש למלחמת התשה - 2014 תיהפך לשנה רעה למשק.

מי שמנסה להשוות את ההתאוששות המקווה במשק לאחר צוק איתן להתאוששות הנאה שנראתה אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006, לא בהכרח צודק. התנאים שונים - גם באווירת הצמיחה במשק אז ובהאטה כיום וגם במצב הכלכלה העולמית.

המשק צמח במחצית הראשונה של 2014 ב-2.5% בלבד בחישוב שנתי. זאת, לאחר צמיחה של 3.2% במחצית השנייה של 2013 ושל 3% במחצית הראשונה של 2013, שגם היא היתה רחוקה מלהיות שנה טובה. פוטנציאל הצמיחה השנתי של המשק הוא כ–5%, והוא מומש ב–2010. כך, המשק צמח במחצית הראשונה של 2014 בכמחצית מקצב הצמיחה שלו לפני ארבע שנים.

התמונה החמירה ברבעון השני של השנה, כשקצב הצמיחה הואט ל–1.7% בלבד בחישוב שנתי. זהו קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009, אז המשק היה במיתון. לשם השוואה, ברבעון האחרון של 2010 נרשם קצב צמיחה של 7.5%.

גם נתונים נוספים שפירסמה הלמ"ס למחצית הראשונה של 2014 אינם מעודדים, בלשון המעטה, והם כוללים ירידה של 5.45 בהשקעה בנכסים קבועים, ירידה של 2.6% בהשקעה בבתי מגורים, ירידה של 13.7% ביצוא יהלומים וצניחה של 30% ביצוא החקלאות.

נתונים אלה באים בהמשך לנתונים לא טובים על מצב המשק במחצית הראשונה, שהתקבלו במהלך אוגוסט וגם קודם לכן. ביוני, לפני המלחמה, נרשמה ירידה לא צפויה לחלוטין של 5.5% (ריאלית) בגביית המסים. ביולי, חודש המלחמה הראשון, נרשמה ירידה ריאלית של 3.5% בגביית מסים. הירידה בלטה בנתוני המע"מ, כלומר כוח הקנייה של הציבור נחלש. בינואר־יולי עלה מדד המחירים לצרכן ב–0.1% בלבד, עדות נוספת לפגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית, או לחששות מהעתיד שגורמים להקטנת הצריכה.

ביולי נרשמה גם עלייה של 61% בגירעון בסחר הסחורות, ושיעור האבטלה גדל ל–6.3% ביוני לעומת 6% במאי, ול-6% ברבעון השני של 2014 לעומת 5.8% ברבעון הראשון. יצוא הסחורות ירד בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב–12% בחישוב שנתי.

כן, המשק בהאטה. הנתונים החד־משמעיים של גביית המסים ושל הצמיחה מדברים בעד עצמם. לא מכבר אמר הכלכלן הראשי של האוצר, יואל נוה, בישיבת הממשלה כי המשק יצמח השנה ב–2.9% ובשנה הבאה ב–3%. עכשיו ברור לכולם כי יש לעדכן את נתוני הצמיחה כלפי מטה גם השנה וגם בשנה הבאה. עדכון כלפי מטה ב–2015 משמעו עדכון תחזית גביית המסים כלפי מטה - מה שיותיר פחות כסף לתקציב ההוצאות של המדינה בשנה הבאה. במדינה נורמלית, מסודרת, עם שר אוצר אחראי, ראש ממשלה דואג ושרים שמבינים את חשיבות תפקידם, הנסיגה שחלה במשק היתה מובילה לישיבת ממשלה דחופה, לישיבות קדחתניות באוצר, להצהרות אזהרה תקיפות של נגידת בנק ישראל ולכינוס חירום של הכנסת. במדינת ישראל לא קורה כלום.

בתקציב המדינה ל–2015 יש בור גדול - 18 מיליארד שקל לפי בנק ישראל או 11 מיליארד לפי האוצר. מערכת הביטחון דורשת תוספת של 11 מיליארד שקל לשנה הבאה, וכלל לא בטוח שתסתפק בסכום זה. וכל זה קורה כשגביית המסים בנסיגה. אם תהיה מלחמת התשה, המומחים מדברים על נפילה נוספת בגביית המסים, וראש הממשלה, האוצר ובנק ישראל יושבים בשקט, מחכים לתחילת או אמצע ספטמבר, לישיבה הראשונה על תקציב המדינה ל–2015, ובינתיים לא נוקטים בשום צעדי חירום ובשום צעדי מנע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker