הערכה באוצר: העלות האמיתית של "צוק איתן" - חצי מהסכום שדורש צה"ל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכה באוצר: העלות האמיתית של "צוק איתן" - חצי מהסכום שדורש צה"ל

משרד האוצר צפוי להתמקח עם מערכת הביטחון על דרישתה לתוספת ענק של 18 מיליארד שקל ב-2015-2014 ■ אבל עם הרוח הגבית מהציבור בעקבות צוק איתן, לאוצר יהיה קשה לתבוע פשרה ■ בפני האוצר ניצב אתגר מסובך והגזירות לציבור עלולות להיות קשות

31תגובות

"מאיפה יבוא הכסף?" היתה התגובה הנדהמת במשרד האוצר לדבריו של מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, ביום חמישי בדיון הסגור של ועדת לוקר להסדרת תקציב הביטחון, כי משרדו ידרוש תוספת של 7 מיליארד שקל לכיסוי ההוצאות שהיו לו בצוק איתן עד כה ותוספת ענק של 11 מיליארד שקל לתקציבו ב–2015. באוצר אמרו כי "אם אלה הסכומים שדורשים במערכת הביטחון - הם לא יקבלו אותם. יהיה משא ומתן ארוך ומייגע, נדרוש מהם להתייעל, ובסופו של דבר הם יצטרכו להתפשר. כל שקל לביטחון 
בא על חשבון שקל ליעדים 
אזרחיים".

יש גם מחלוקת לגבי המספרים. האוצר, שמקבל מדי יום דיווח מפורט ממשרד הביטחון על הוצאות הלחימה של צה"ל ביום הקודם, מעריך את עלות מבצע צוק איתן עד כה ב–3–4 מיליארד שקל - הרבה פחות מ–7 מיליארד שקל. ייתכן שהפער הגדול הוא מטעמים טקטיים, לקראת המאבק על גובה הפיצוי למערכת הביטחון ביום שאחרי. הלחימה עדיין לא הסתיימה, כך שהעלויות שפירט הראל עשויות עוד לגדול, אך הבעיה הקשה יותר אינה כיסוי הוצאות המבצע, אלא דרישות מערכת הביטחון לשנה הבאה.

תקציב מערכת הביטחון ב–2012 היה 61 מיליארד שקל. ב–2013 ירד התקציב ל–58.4 מיליארד שקל. במערכת הביטחון אומרים כי "הוכח בשנים האחרונות שהתקציב השנתי שהמערכת חייבת לקבל נע סביב 62 מיליארד שקל. 2014 ו–2015, הן שנים חריגות".

אם מערכת הביטחון תקבל ב–2014 את התוספת שהיא מבקשת - 7 מיליארד שקל, תקציבה יקפוץ מדרגה ל–68.5 מיליארד שקל. ואם היא תקבל בשנה הבאה את התוספת שהיא מבקשת, 11 מיליארד שקל, תקציבה יהיה - לראשונה בתולדות המדינה - 70 מיליארד שקל. צריך להביא בחשבון שגם מערכות ביטחוניות נוספות, כמו השב"כ, יבקשו, וככל הנראה גם יקבלו, תוספת לתקציבן ב–2014 וב–2015.

קובי גדעון / לע"מ

ירידה מדאיגה בהכנסות ממסים

על אף שדרישות מערכת הביטחון נראות עצומות, ניתן להתמודד אתן. זה לא יהיה פשוט, אך האוצר כבר ידע להתגבר על שנים קשות ומורכבות יותר. האוצר יודע גם כי השנה, בניגוד לשנים קודמות, מערכת הביטחון נהנית מגיבוי ציבורי חזק יותר, אחרי מבצע צוק איתן. עם זאת, בכירים באוצר מבהירים כי שהמספרים שבהם נוקבת מערכת הביטחון אינם צריכים לחייב אותם. יהיה דו־שיח, מערכת הביטחון תציג את עמדתה, האוצר יניח על השולחן את המספרים שלו, ואם לא תהיה הסכמה - הממשלה תצטרך להכריע.

בניגוד לעבר הקרוב, כשברקע עמדו מסקנות ועדת ברודט לתקציב מערכת הביטחון ל–2008–2017, בדיונים על תקציב הביטחון ל–2015 עשויה להשתתף גם ועדת לוקר. אמנם לפי המנדט שלה, אמורה ועדת לוקר לקבוע את תקציב הביטחון ל–2016 ואילך, אך היא שמעה ושומעת את הצדדים כבר כעת, ולחבריה עשויה להיות דעה שאי־אפשר להתעלם ממנה לגבי צורכי תקציב הביטחון בשנה הבאה.

נתון חשוב בדרך להחלטות על תקציב הביטחון השנה, בשנה הבאה ואולי גם ב–2016, הוא מצב המשק.

בהקשר זה, חשוב לצין את הכנסות המדינה ממסים, שרשמו ביוני ירידה משמעותית. לא ברור אם זהו חודש חריג או תחילתה של מגמה, בשל האטה שנמשכת כבר תקופה ארוכה יחסית בצמיחה במשק. ברור גם כי בעקבות צוק איתן, הכנסות המדינה ממסים ביולי יהיו נמוכות משמעותית.

השאלה היא מה יהיו ההכנסות ממסים אחרי סוף הלחימה. אם הן ימשיכו לרדת גם באוגוסט ואילך לעומת התחזית המוקדמת של האוצר, בעיית התוספת לתקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה תחריף. במקרה כזה, המדינה תהיה חייבת גם להעלות מסים וגם לבטל את תוכנית מע"מ 0% על רכישת דירה ראשונה מקבלן, חרף הבטחותיו של שר האוצר, יאיר לפיד. כך או כך, לפי הערכה מבוססת, האוצר יכסה את כל עלויות צוק איתן המוסכמות בתקציב 2014. האוצר יכול לעשות זאת בשתי דרכים, וכנראה ייעשה שימוש בשתיהן.

הדרך הראשונה היא העלאת הגירעון. יעד הגירעון בתקציב 2014 הוא 3%. הגירעון בפועל, במונחים שנתיים אחרי שבעה חודשים, היה 2.6%. כלומר, האוצר יכול להגדיל את הגירעון ל–3% עד סוף דצמבר, ואפילו ל–3.1%. תוספת של 0.5% בגירעון היא תוספת של 5 מיליארד שקל לקופת המדינה.

הדרך השנייה היא הורדת סך הביצוע של תקציב המדינה ל–2014 ביחס למתוכנן. התקציב השנה מסתכם ב–402 מיליארד שקל. ביצוע של 99% מהתקציב במקום 100% משמעותו הותרת 4 מיליארד שקל בקופת 
המדינה, וביצוע של 98% הוא 8 מיליארד שקל.

הבור בתקציב גדל

הבעיה הקשה יותר, כאמור, היא עם תקציב 2015. בנק ישראל, שבינו לבין האוצר יש מחלוקות גלויות בימים אלה, טוען כי בתקציב 2015 יש גירעון מובנה של 18 מיליארד שקל, ולאוצר אין ברירה אלא לקצץ בתקציב ולהעלות מסים בסכום זה, כדי "לסתום את הבור". לטענת האוצר, בנק ישראל טועה, וה"בור" הוא רק של 11–12 מיליארד שקל. מאחר שהמספרים של האוצר ידועים לבנק ישראל אך לא יודעים לציבור הרחב, אי־אפשר לומר מי טועה בחשבון או בהנחות המוצא - אבל ברור שמישהו טועה. מכיוון שהאוצר אחראי על המדיניות הפיסקלית של ישראל, ניצמד למספרי האוצר. אם אכן ה"בור" הוא של 11–12 מיליארד שקל, ניתן להתמודד עם גירעון כזה למשל על ידי העלאת יעד הגירעון בתקציב 2015 וקיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה. עכשיו בא משרד הביטחון ודורש תוספת תקציב של 11 מיליארד שקל, להפקת לקחים מהמלחמה. כלומר, ה"בור" בתקציב 2015 הוא כבר לא 11–12 מיליארד שקל אלא 22–23 מיליארד שקל. זאת, כמובן, אם האוצר ו/או הדרג המדיני יאשרו למערכת הביטחון את התוספת שהיא מבקשת.

זה המקום להזכיר, כי בתקציב המדינה ב–2014 קיבלה מערכת הביטחון תוספת של 3.75 מיליארד שקל, והיה סביר מאוד להניח כי ב–2015 המערכת היתה מקבלת, עם קצת לחץ, תוספת דומה וכנראה גדולה יותר. לפני צוק איתן, דרשה מערכת הביטחון תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציבה. האוצר הגדיל ככל הנראה את תקציב הביטחון ב–2–3 מיליארד שקל לפני המבצע.

ועכשיו לשאלת השאלות - מאיפה יבואו 22–23 מיליארד השקלים?

הגירעון עשוי 
לגדול ל-3.5%

מקור ודאי לכסף, שבאוצר דיברו עליו עוד לפני המבצע, הוא הגדלת הגירעון בתקציב 2014. יעד הגירעון המתוכנן לשנה הבאה היה 2.5%. הוא יגדל ל–3%. על כך יש קונצנזוס גם באוצר וגם בבנק ישראל. אף שבאוצר אומרים שהגירעון לא יגדל ליותר מ–3%, לא מן הנמנע כי הוא יגדל יותר, למשל ל–3.5%. אם רוב העלייה אינה מסיבות מבניות, גם בנק ישראל לא צפוי להתנגד.

באוצר יגידו שהמצב אינו רגיל, אלא מצב חירום, מלחמה, וגם גופים בינלאומיים יסכימו להגדלה זמנית של הגירעון. במקביל, יפרסמו באוצר טבלה שתקבע טווח יורד לגירעון ב–2016–2020, כדי להרגיע את השווקים. העלאת הגירעון ב–0.5% משמעה עוד 5.5 מיליארד שקל בקופת המדינה. העלאת הגירעון ב–1% משמעה עוד 11 מיליארד שקל.

ומה הלאה? האוצר יצטרך לקבוע סדרי עדיפויות כלכליים, חברתיים ופוליטיים, ולהכריע בין שורה של אופציות. קיימת אפשרות, אם כי הסיכוי שלה אינו גבוה, שלפיד יחזור בו ויסכים להעלות מסים. העלאת מע"מ ב–1% תכניס לקופת המדינה 4.2 מיליארד שקל ב–2015, והעלאת מס הכנסה ב–1% תכניס 2.5 מיליארד שקל.

קיימת אפשרות, שגם היא אינה גבוהה, שלפיד יסכים לוותר על התוכנית שהוא מקדם - מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה מקבלן, וכך יגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב–2–3 מיליארד שקל בשנה הבאה. אך סביר יותר להניח שהאוצר יחליט על קיצוצים משמעותיים בתקציבי המשרדים ה"כבדים", ובהם משרד החינוך, ההשכלה הגבוהה, משרד הבריאות
ומשרד הרווחה.

הפטורים ממסים צפויים לשרוד

יש אפשרות נוספת, שגם לה אין סיכוי גבוה להתממש על פי ניסיון העבר, והיא שהאוצר ינסה "לשאוב" כספים מהטבות מס. ב–2014 הסתכמו הטבות המס ב–44.6 מיליארד שקל, כ–17% מהכנסות המדינה ממסים או 4.3% תוצר.

ביטול הטבת המס הגלומה בחוק לעידוד השקעות הון, למשל, אמור להכניס למדינה 6.7 מיליארד שקל בשנה. ביטול הטבת המס לקרנות השתלמות שווה למדינה 4.4 מיליארד שקל. אם יבוטל הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, הכנסות המדינה יגדלו ב–2.8 מיליארד שקל בשנה. אם יבוטל הפטור להשכרת דירות למגורים, הכנסות המדינה יגדלו ב–1.2 מיליארד שקל בשנה.

אופציות נוספות שהאוצר צפוי לבחון הן קיצוץ תקציב הרכישות של משרדי הממשלה ב–4%, שיחסוך לקופת המדינה מיליארד שקל; דחייה בשנה של תוספת השכר של 1% למגזר הציבורי - מינואר 2015 לינואר 2016, שתחסוך 1.2 מיליארד שקל; ופרישה של פרויקטי תשתיות (כבישים, רכבות, מים וביוב) על מספר שנים גדול יותר, שתחסוך למדינה 2–3 מיליארד שקל ב–2015.

במצבי תקציב לא פשוטים, כמו המצב כיום, מציעים כלכלנים ובכירים באוצר מחוץ לאגף התקציבים, כי כלכלני האגף יסרקו ביסודיות את כל סעיפי התקציב, וינפו או יקצצו משמעותית סעיפים לא חשובים או חשובים פחות. להערכתם, ניתן לחסוך כך כמה מיליארדי שקלים בתקציב 2015.

ואחרי כל זה, האוצר ידרוש ממערכת הביטחון להתייעל, זו תבטיח להתייעל - והאוצר יחזור לשיטה שהוא כל כך אוהב ושהיא כל כך לא נכונה כלכלית: קיצוץ בכל תקציבי המשרדים הממשלתיים שיעור מסוים ושווה (פלאט, קיצוץ רוחבי) בשווי הנדרש כדי לסגור את ה"בור" התקציבי, אחרי שמוצו כל הדרכים האחרות.

תרגיל הקופסה

יש תרגיל חשבונאי שנוסה בעבר כמה פעמים, גם בישראל, בפעם האחרונה בתקציב 2007, אחרי מלחמה לבנון השנייה - ורבים מדברים עליו לאחרונה: שימוש בקופסה. מדובר בתוספת לתקציב הביטחון ב–2015, שלא תיספר כחלק מההוצאה התקציבית בשנה הבאה, ולכן לא יביאו אותה בחשבון בשורה של פרמטרים תקציביים, כמו הגדלת הגירעון. זהו מהלך חד־פעמי, ולא כל הכלכלנים נלהבים ממנו.

באוצר יתחילו בקרוב לסגור מספרים עם משרד הביטחון, כולל גודל התוספת שהביטחון יקבל ב–2014 וב–2015. יהיו הרבה רעשים. כנראה שכמו תמיד, הצדדים יבקשו בסוף מראש הממשלה, בנימין נתניהו, להכריע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#