משק של אחרי מלחמה: האם נתאושש במהירות מהמלחמה בעזה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משק של אחרי מלחמה: האם נתאושש במהירות מהמלחמה בעזה?

בצל סיומו המסתמן של מבצע צוק איתן, החלו לחשב באוצר את הנזק למשק ■ אילו ענפים יתאוששו מהר ואילו יישארו מאחור? בקניונים, בהיי־טק ובתעופה אופטימיים - בענף התיירות ובמערכת הבריאות קצת פחות

2תגובות

"ההתאוששות תלויה בפעילות השיווק"/ רינה רוזנברג

בענף התיירות מדווחים כי כבר בימים האחרונים החלה עלייה במספר הפניות של ישראלים המבקשים להזמין או לברר לגבי חופשות לאוגוסט - בישראל ובחו"ל. בענף צופים כי הביקושים יעלו בהמשך השבוע. ועדיין, לכולם ברור שלא כל הישראלים יזמינו באוגוסט חופשות במקום אלה שביטלו ביולי, ושהיקף ההזמנות לא יצליח לכפר על יולי הקשה.

לדברי יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, "במקרה הטוב אוגוסט יספק את נתוני התיירות היוצאת שהיה אמור להציג מלכתחילה". לדבריו, מחצית מהתקופה המכניסה ביותר בשנה נמחקה מבחינת הענף, ואובדן ההכנסות ישפיע על כל השנה.

"אנחנו מבקשים מהמדינה עזרה במניעת פיטורים של 20% מהעובדים בענף. במקום שהמדינה תשלם דמי אבטלה, ביקשנו שהיא תוציא את העובדים להשתלמויות ואנחנו מתחייבים להחזיר אותם ולשלם את התנאים הסוציאליים שלהם. בנוסף, ביקשנו לפרוש את המסים של הרבעון על פני 12 תשלומים, ושמארגני התיירות שרכשו בתי מלון בישראל ובחו"ל והמלאי ירד לטימיון יקבלו פיצוי. כמו כן, ביקשנו פיצויים עבור הכספים שהחזרנו ללקוחות עבור צו 8 שלא היינו חייבים לפי החוק", אמר פתאל.

הבעיה המרכזית של הענף תהיה להחזיר את התיירים שביטלו את הגעתם לישראל או לשנות את דעתם של אלה שתכננו להגיע אך ביטלו לנוכח המצב הביטחוני. לשכת מארגני התיירות הנכנסת מעריכה כי כ–50% מהתיירים שהיו אמורים להגיע במחצית השנייה של 2014 ביטלו את הגעתם. לדברי עודד גרופמן, המשנה למנכ"ל הלשכה, "אם בתחילת המבצע זיהינו מגמה של דחיית הזמנות, כיום אנחנו רואים מהלך ברור של ביטולים גורפים של יותר מ–300 אלף תיירים".

בהתאחדות המלונות ובהתאחדות סוכני הנסיעות מעריכים כי רק לקראת פסח 2015 יחזרו ממדי התיירות הנכנסת לרמה של לפני הלחימה. לדברי שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, "התאוששות תלויה בפעילות השיווק. פעילות נכונה יכולה לקצר את התהליך ל–8–9 חודשים, אבל אם פעילות השיווק תישאר בעוצמתה הנוכחית ייקח 15–20 חודשים להחזיר את נתוני התיירות הנכנסת שהיו לפני המבצע. להערכתנו יש צורך להגדיל את תקציב השיווק לפחות ל–400 מיליון שקל, לעומת 230 מיליון שקל כיום. הנזק למלונות נכון לרגע זה הוא כ–1.3 מיליארד שקל, ולענף יידרש פיצוי של 700 מיליון שקל עד מיליארד שקל".

ענף התיירות הוחרג ממתווה הפיצויים של כלל העסקים בישראל, שמתייחס רק לעסקים שפועלים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה. צוות של משרד התיירות, בראשות מנכ"ל המשרד, אמיר הלוי, ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, אמור ליצור תוך שבועיים מתווה פיצויים ייעודי לענף.

תולים תקוות גדולות בתקופת החגים/ זוהר בלומנקרנץ

"אנו בטוחים כי בזמן הקרוב תהיה התאוששות. למרות הסיקור השלילי שישראל מקבלת כיום בחו"ל, אנשים בסופו של דבר יקלטו שהדברים חזרו לתיקונם. אני מקווה שכבר בעונת הסתיו־חורף הקרובה, תנועת הנוסעים תשוב להיות כתמול שלשום" — אמר אתמול רובי הרשקוביץ, מנכ"ל בריסל איירליינס.

לדברי הרשקוביץ, בעונת חגי תשרי שבפתח יש פוטנציאל לחזרת תנועת הנוסעים הישראלים והזרים לשגרה, בהיקפים גדולים יחסית, שאפיינו את ענף התעופה בתקופה המקבילה אשתקד.

ענף התעופה בישראל נקלע במהלך צוק איתן לאחד המשברים הקשים שידע. הפגיעה בחברות התעופה — ישראליות וזרות כאחת, היתה גדולה במיוחד מכיוון שחלה בשיא עונת נסיעות הקיץ, שהיא העונה העמוסה ביותר. מלבד ביטולי טיסות, נבלמו גם ההזמנות החדשות. עובדים רבים, ובהם טייסים באל על ובארקיע, גויסו בצו 8. היקף הנזק הכספי שלו גרמו האירועים הביטחוניים לענף מוערך במאות מיליוני דולרים. הארגון הבינלאומי של חברות התעופה יאט"א בישראל ומנכ"לי שלוש חברות התעופה הישראליות פנו בנפרד לממשלה בבקשת סיוע.

לדברי דודו מחלב, מנכ"ל ארקיע, "עברנו תקופה קשה מאוד. בתעופה הבינלאומית נרשמה ירידה של 50% בתנועת הנוסעים, ובתעופה הפנים־ארציות נרשמה ירידה של 20% לעומת יולי אשתקד. אנו מביטים קדימה ויוצאים מנקודת הנחה שלישראלים יש יכולת הסתגלות מהירה. לפיכך, כבר מחר נתחיל במבצעי מכירה שילוו בקמפיין פרסום סולידי, בהתאם למצב. נציע מחירים אטרקטיביים גם לאוגוסט וגם לספטמבר".

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, מאמין כי "השינוי יהיה הדרגתי, ויבוא לידי ביטוי בתוך שבוע". לדבריו, "ישראייר ערוכה ומצפה ליום שאחרי. נערכנו עם מלאי גדול של טיסות ושירותי קרקע באיי יוון ובאירופה, במחירים נוחים. בבדיקות שערכנו זיהינו כי הקהל הישראלי נוטה כיום לבחור יותר בחברות ישראליות, וזו נקודת אור משמעותית עבורנו".

דודו בכר

"האבטלה לא תזנק"/ הילה ויסברג

עד כמה תשפיע הלחימה בעזה על שיעורי האבטלה בישראל, שנמצאים כיום ברמה נמוכה למדי, 6.3%? כלכלנים מעריכים כי אנו עשויים לראות עלייה מסוימת בשיעורי האבטלה במשק בתקופה שלאחר סיום הלחימה, אך היא תהיה זניחה. העלייה באבטלה עשויה לנבוע מהקשיים הכלכליים שאליהם נקלעו עצמאים ובעלי עסקים, במיוחד בענף התיירות.

הממונה לשעבר על הכנסות המדינה, יורם גבאי, מעריך כי שיעורי האבטלה עשויים לעלות ל–6.7%, ופרופ' לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין נתנה הערכה דומה: "רמת האבטלה נמוכה כיום. אולי יהיה רפיון מסוים, אבל אין הערכה לעלייה בממדי האבטלה". הכלכלנית איילת ניר נתנה תחזית מעט פחות אופטימית: "המשק בריא פחות (בהשוואה למצבו במלחמת לבנון השנייה, שנמשכה כ–34 ימים — ה"ו). אני צופה עלייה בשיעור האבטלה ומספר גדול יותר של עסקים שאולי ייאלצו להיסגר".

נזק של כ-1.2 מיליארד שקל למפעלים/ אורה קורן

הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשייה בכל המדינה בתום מבצע צוק איתן מוערך בכ–1.2 מיליארד שקל, מהם כ–470 מיליון שקל באזור הדרום, כולל עוטף עזה. כך עולה מתחשיב שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, על בסיס סקר שנערך בקרב מפעלים. הנתונים משקפים בעיקר אובדן תפוקה.

מפעלים שמרוחקים יותר מ–40 ק"מ מרצועת עזה לא צפויים בשלב זה לקבל פיצוי מהמדינה. ככל הידוע, מפעלים לא דיווחו על אובדן עסקות בחו"ל או על ביטול הזמנות בגלל המצב. חלק מהמפעלים נערך להשלים פערי ייצור באמצעות יצוא מהיר יותר, באוויר במקום בים, למרות העלויות הגבוהות יותר.

לדברי אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, "הדבר החשוב ביותר הוא שבעלי המפעלים ישלמו לעובדים את השכר בזמן, כי הוסכם עם הממשלה והעובדים שהם יפוצו על זה". לדבריו, אתמול חתמה התאחדות התעשיינים על ההסכם בין הממשלה למעסיקים ולהסתדרות, המסדיר תשלום שכר גם לעובדים שנעדרו מהעבודה בטווח של 7–40 ק"מ מרצועת עזה.

מנתוני ההתאחדות עולה כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה ברחבי המדינה הוא כ–89% מתחילת המבצע. שיעור התייצבות העובדים באזור הדרום היה כ–80%, במרכז כולל חיפה — כ–90%, ובאזור ירושלים והצפון כ–95%.

התעשיינים מדווחים על פגיעה ברווח (בעיקר במפעלים שעובדים 24 שעות ביממה ובמפעלי מזון) של כ–30% בדרום ו–7%–8% ביתר האזורים. בנוסף, מדווחים חלק מהמפעלים על אובדן חומרי גלם, כאשר שיעור ההפסד עומד על אחוזים בודדים (עד כ–2%).

חישב הנזק כולל הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכר העובדים שלא הגיעו לעבודה, וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים. בנוסף, האומדן לוקח בחשבון הערכה זהירה של פגיעה בפריון העובדים שהתייצבו לעבודה, אך עבודתם שובשה בגלל המצב הביטחוני. כ–40% מהנזק הכלכלי נגרם למפעלי התעשייה בדרום, שמעסיקים כ–16% מכלל העובדים בתעשייה. מחצית מהנזק דווח במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה, בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלה.

נזקים ישירים של
 50 מיליון שקל/ אורה קורן

המגזר החקלאי לא אמד עדיין את הנזק הכולל שנגרם לו כתוצאה מהלחימה בעזה. מקורבים לענף מעריכים את הנזקים הישירים בכ–50 מיליון שקל, ואת הנזקים העקיפים בסכום גבוה יותר.

לשם השוואה, במבצע עמוד ענן שנמשך שמונה ימים, פוצו חקלאים בהיקף של כ–42 מיליון שקל, סכום שהיווה כ–12% מסך הפיצוי למגזר העסקי כולו. בענף אומרים כי קשה להסיק מכך על הפיצוי הנוכחי, מכיוון שאז הגידולים היו גידולי חורף. הפיצוי למגזר העסקי כולו צפוי להסתכם כיום בכ–900 מיליון שקל.

הנזקים הישירים למגזר החקלאי היו גבוהים יחסית למגזרים אחרים, מכיוון שרקטות שכוונו לשטחים פתוחים לא יורטו במכוון, ובדרום רוב השטחים הללו הם שטחים חקלאיים. בין השאר, היו פגיעות ישירות ברפתות, לולים ושדות. בנוסף, הפועלים התאילנדים ברחו ברובם, ופועלים אחרים, בדואים ופלסטינים, לא הגיעו לעבודה. כך, לא היה ניתן לאסוף ולקטוף ירקות ופירות או לטפל בגידולים בחממות. חלק מהנזקים הוא עתידי, מכיוון שצמחים שלא קיבלו טיפול הולם בזמן הלחימה יפיקו פחות תנובה.

הפיצוי לחקלאים מתייחס לכל הנזקים הללו, וכולל הפסד הכנסה כפול מקדם שמשקף מרחק מהרצועה. ככל שהחלקה קרובה יותר לרצועה, המקדם יהיה גבוה יותר. כך, חקלאים שחלקותיהם נמצאות במרחק של 0–7 ק"מ יקבלו מקדם של 80% ממחזור יולי־אוגוסט, בניכוי הוצאות שנחסכו, כמו אריזה ומשלוח. חלק מהחקלאים טוענים כי במבצע הנוכחי נפגעו קשה חלקות שנמצאות עד 20 ק"מ מהרצועה, ומקדם הפיצוי שניתן להם (50% ממחזור יולי־אוגוסט) הוא נמוך מדי. אחרים מבקשים להרחיב את הטווח ל–7.3 ק"מ, כדי לצרף יישובים שספגו נזקים ניכרים בלחימה.

עשרות קבלנים ומאות פרויקטים נפגעו/ רז סמולסקי

המלחמה בעזה פגעה בעסקים של עשרות קבלנים ובמאות פרויקטי נדל"ן ברחבי המדינה, אם כי מוקדם עדיין לאמוד את היקף הנזק, בגלל מורכבות הענף. אחד הנזקים שנגרמו לקבלנים נבע ממחסור בכוח אדם באתרי בנייה, בשל סגירת השמים בפני עובדים זרים והסגר שהוטל על השטחים מאז אמצע יוני. בנוסף, עובדים רבים לא רצו להגיע מכיוון שאתרי הבנייה אינם ממוגנים, וחלק מהקבלנים סגרו אתרי בנייה כדי לא לסכן את העובדים. מחסור בעובדים גורם לעיכובים בבנייה, שמשמעותם עיכובים במסירת דירות לרוכשים וצורך לפצותם על כך בגובה שכר דירה חודשי לכל דירה שמתעכבת. עלות של עיכוב כזה לפרויקט של 100 דירות מוערכת ב–600 אלף שקל בחודש.

בנוסף, נרשמה ירידה במכירת דירות. אלי אביסרור, יו"ר ארגון קבלני באר שבע והדרום ומנכ"ל חברת אביסרור, מספר על אתרי מכירות שנסגרו לגמרי במהלך הלחימה באשקלון, בבאר שבע, באשדוד וביבנה. לדבריו, באתרי מכירות שפעלו לא נרשמה תנועת קונים. "מלבד הפגיעה במחזור הכספי, לא ניתן לעמוד בדרישות בנקים מלווים בכל הקשור ליעדי מכירות, ולכן לא ניתן לפתוח פרויקטים לליווי בנקאי. זה מחייב יזמים לממן מכיסם עוד חודש של ביצוע מלא ללא אשראי בנקאי. כאשר לקבלן אין הון עצמי פנוי, הוא מפסיק את העבודה באתר או נוטל אשראי חריג מהבנק בריבית מאוד גבוהה".

אביסרור מעריך כי העלות הממוצעת של הפעלת אתר בנייה היא כ–100 אלף שקל בחודש. כמאל שגראווי, יו"ר ומנכ"ל קבוצת שגראווי, מעריך כי הוצאות התקורה (הנהלה וכלליות) של יזם הן כ–2 מיליון שקל, ומספר כי הקבוצה שלו הפסידה בחודש האחרון כ–5 מיליון שקל, והוא נדרש לשעבד קרקעות כדי לממן את הביצוע השוטף.

באתר "כאן בונים" שבו משווקים כ–1,300 פרויקטים ברחבי המדינה, ניתן לראות ירידה של 18% בכמות החיפושים באזור הדרום, ירידה של 2% בבאר שבע, של 12% באשקלון ושל 4% באשדוד. ברמה הארצית, עלתה כמות החיפושים ב–27%, אך מספר האנשים שפנו באמצעות האתר ליזמים ירד ב–5%. לדברי ליאור דוד, מנכ"ל "כאן בונים", "יש התעניינות ואפילו פניות, אבל אנשים לא הגיעו לאתרי מכירות. קבלנים מספרים שאנשים בודקים, אבל בגלל המצב חוששים להגיע לפגישות. זה מעבר לפחד מטילים. זה מצב רוח ירוד. אין חשק להתעסק ברכישת דירה".

פרט לכך, בזמן המלחמה לא היה ניתן לקדם קבלת טופס אישור אכלוס של פרויקטים (טופס 4), שדורש אישור של כיבוי אש וחיבור לחשמל, מכיוון שמכבי האש וחברת החשמל היו בחודש האחרון בכוננות לחימה. נזקים נוספים נגרמו כתוצאה מפגיעות ישירות של טילים ורסיסים באתרי בנייה.

למרות הנזקים הכבדים, שעשויים להגיע למאות מיליוני שקלים, קבלנים לא מקבלים יחס עדיף על פני עסקים אחרים בנוגע לפיצוי — לפחות נכון לדיון האחרון בוועדת הכספים בנושא השבוע. התאחדות הקבלנים פועלת בימים אלה כדי להרחיב את גודל הפיצוי.

מרשות המסים נמסר כי "אין בידינו אומדנים לגבי הנזק לענף הבנייה, ועד להשלמתן הסופית של תקנות הפיצוי, עדיין אין אפשרות לאף ענף להגיש תביעה לפיצוי עבור נזק עקיף. קבלנים שיש להם פרויקטים בדרום זכאים לפיצויים, בכפוף לתנאים הבאים: אם זה פרויקט בנייה המצוי באזור הקובע ובפרויקט מתמשך שיש בו עובדים שמגיעים אליו על בסיס קבוע ולמקום ספציפי קבוע, ניתן לראות אותו כסניף שמקנה זכאות לפיצוי".

אילן אסייג

מתחילים לחזור לקניונים/ רותי לוי

הישראלים החלו לחזור אתמול לקניונים - כך מעיד ארנון תורן, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, שלה 13 קניונים ברחבי המדינה. "כבר מיום שני אנחנו רואים חזרה לקניונים. במרכז יש לנו תנועה ערה והיקף המבקרים דומה לימי שגרה בקיץ. עושה רושם שבימים הקרובים אף נראה התגברות. גם הסניף שלנו בבאר שבע, שחווה ירדה של עד 40% בהיקף המבקרים במהלך הלחימה, התחיל להתאושש".

גם רונן נמני, מבעלי רשת קפה קפה שלה יותר מ–100 סניפים בפרישה ארצית, מצפה להתגברות הפעילות, אף יותר מתקופה מקבילה בימי שגרה. לדבריו, "כבר שלושה ימים שהמחזורים במרכז ובצפון מתקרבים למחזורים הרגילים, ועם הפסקת האש אנחנו צופים עלייה חדה במספר המבקרים, כי אנשים היו תקועים בבית ורוצים לצאת לשאוף אוויר. אתמול בדרום הירידה הצטמצמה ועמדה בקושי על 15%".

לדברי נמני, "יולי־אוגוסט הם חודשים טובים לענף המסעדות ובתי הקפה, אך האווירה הכללית עצרה את הלקוחות בכל המדינה, ולא רק בדרום. בתל אביב היתה ירידה של כ–20% במחזור המכירות. באזורים שנשענים על תיירות, כמו נמל תל אביב, הירידה היתה חדה יותר. בדרום אני משער שיש ממוצע של 50% לכל תקופת המבצע, כי היו ימים קשים וקשים פחות".

מנתונים שפירסמה ישראכרט על רכישות בכרטיסי אשראי עולה כי כל הענפים שמושפעים מהלכי רוח, רשמו ירידות חדות בהכנסות במהלך המבצע. בתרבות, פנאי וספורט ירדו ההכנסות ב–19%. המסעדות ובתי הקפה רשמו ירידה כלל ארצית של 7%, וההכנסות בתחום ההלבשה וההנעלה ירדו ב–9%.

ענף המזון דווקא הרוויח מכך שאנשים מיעטו לצאת מביתם. ברשת רמי לוי שיווק השקמה דיווחו על גידול במכירות בסניפי המרכז ובהזמנות באינטרנט, שפיצה על הירידה המשמעותית בדרום. לדברי רמי לוי, בעלי הרשת, "חווינו עלייה של 15% בהזמנות באינטרנט וגם גידול בגובה החשבונית. הלקוחות הקבועים הזמינו יותר. אם היינו מספקים שירות משלוחים גם בדרום, אני מאמין שהיינו רואים זינוק חד. בסניפי הדרום הלחימה הובילה לירידה משמעותית במכירות — של 29% בסניף באשדוד ו–6% בסניף בבאר שבע. אני מייחס את זה לקהל הקונים שהצטמצם. ביום רגיל מגיעים לסניף באשדוד גם קונים מאשקלון. בחודש האחרון הם לא נסעו עד אלינו".

גם נתוני חברת המחקר נילסן מראים כי בשבועיים הראשונים של המבצע, הצרכנים העדיפו לרכוש בחנויות הקרובות לביתם על חשבון הרשתות המוזלות.

אילן אסייג

נזקי המלחמה למערכת הבריאות: 170-200 מיליון שקל/ רוני לינדר־גנץ

ביום שאחרי הקרב, מתחילים במערכת הבריאות לאמוד את הנזק הכלכלי שנגרם לה במהלך הלחימה. מערכת הבריאות כולה היתה חלק משמעותי מהמאמץ המלחמתי, וספגה הן ירידה בהכנסות והן גידול בהוצאות.

לפי ההערכות ראשוניות במשרד הבריאות, נזקי המלחמה למערכת כולה — כולל קופות החולים, בתי החולים, מד"א, האגף לשעת חירום, מוקדי החירום הנפשיים (מרכזי חוסן), והמוסדות הפסיכיאטריים והגריאטריים — יסתכמו בכ–170–200 מיליון שקל.
לדברי מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, הנזקים לכללית מוערכים בכ–50 מיליון שקל, "בהערכה שמרנית". זאת, בין היתר, בשל ירידה בפעילות המתוכננת בזמן הלחימה, תוספת כוח האדם והעלויות העודפות בבתי החולים של הכללית, שטיפלו בפצועים רבים. "יש נזקים שאיש לא לקח בחשבון, כמו עצירת החופשות לעובדים, דבר שיהיה קשה להשלים מאוחר יותר וגורם להוצאה לא מתוכננת", אומר דפס.

בבתי החולים נרשמה במהלך המבצע ירידה חדה בהכנסות מפעולות וניתוחים מתוכננים מראש, ועלייה בהוצאות השכר עבור שעות נוספות של הצוותים הרפואיים. גם בקופות החולים מדווחים על ירידה ניכרת בביקורים אצל רופאים ובטיפולים — בעוד שההוצאות של הקופות נשארו קבועות.

הפסד נוסף נגרם לבתי החולים כתוצאה מעצירה כמעט מוחלטת של זרם התיירים הרפואיים ושל החולים מרצועת עזה במהלך הלחימה, והאטה בהגעה של חולים מהרשות הפלסטינית. חולים אלה אחראים להכנסות של מיליוני שקלים בחודש לבתי החולים.
הלחימה בעזה פגעה קשות גם בענף תיירות המרפא. לטענת איגוד חברות תיירות המרפא, ביולי ביטלו את הגעתם 60% מתיירי המרפא שהיו אמורים להגיע לישראל, ובאוגוסט הביטולים עשויים להגיע ל–70%. האיגוד מדווח על 500 חברות ו–7,000 עובדים שמתפרנסים מהענף, ומתריע כי בקרוב צפויים פיטורים של מאות מהם. בסך הכל, אומרים באיגוד, צפויות ההכנסות לרדת בכ–350–400 מיליון שקל מתחילת הלחימה ועד סוף השנה.

אחרי המלחמה תתעורר מערכת הבריאות לאותה מציאות תקציבית קשה שבה היתה שרויה עוד לפניה — רק עם גיבנת נוספת של הפסדים. קופות החולים בגירעון של יותר מ–2 מיליארד שקל ובתי החולים הממשלתיים מזהירים כי הגירעון שלהם צפוי לגדול בכחצי מיליארד שקל. גם אם יקבלו פיצוי מלא על הפסדי המלחמה, מה שמאוד לא סביר, עדיין תישאר המערכת בתת־תקצוב ובבעיה התזרימית שעמה היא נכנסה ליולי.
לכל זאת ניתן להוסיף את הסעיף התקציבי הרגיש ביותר: מיליארד שקל שהובטחו למערכת הבריאות בסיום ועדת גרמן עבור קיצור תורים וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית — ההישג התקציבי הגדול של הוועדה.

אף אחד במערכת הבריאות לא משלה את עצמו שהקיצוץ הרוחבי ואולי אף הגדלת תקציב הביטחון שמתבשלים ברקע לא יפגעו גם בתקציבי הבריאות. לפיכך, האתגר הגדול של שרת הבריאות, יעל גרמן, לאחר המלחמה יהיה להגן על האינטרסים של המערכת, ולנסות לשמור על ההישג התקציבי שהשיגה בסיום הוועדה. אם לא תצליח בכך, לא יהיה מפליא אם הקולות הקוראים להנהגת השר"פ כפתרון תקציבי יחזרו ויצופו.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בימים אלה אנחנו אוספים את הנתונים בכדי לקבל את התמונה המלאה".

הממשלה העבירה את האחריות על העורף לעמותות — ולא מתכוונת לפצות אותן/ ליאור דטל

עמותות, קרנות פילנתרופיות וארגונים ללא כוונת רווח סייעו לתושבי הדרום — ונפגעו כלכלית — אך אינם צפויות בשלב זה לקבל פיצוי מהממשלה, כפי שיינתן לעסקים ולרשויות מקומיות באזור הדרום. לפי ארגון הגג של העמותות בישראל, מנהיגות אזרחית, עמותות רבות שסייעו למדינה ולרשויות המקומיות בטיפול בעורף בזמן הלחימה, לבקשת המדינה, "קורסות מבחינה כלכלית". עם זאת, משרדי הממשלה עדיין לא דנו בנושא.

עמותות גייסו תרומות והתבקשו לחלק מזון לנזקקים, לספק תמיכה נפשית לנפגעי חרדה, לסייע לקשישים ולנכים, לעתים בטיפול רפואי ראשוני, ולספק ימי הפוגה לתושבי הדרום. עמותות רבות נאלצו להשקיע כספים באופן בלתי־צפוי, ולשלם שעות נוספות לעובדיהם. כך למשל, עמותת בית הגלגלים בהרצליה, שמסייעת לבני נוער ובוגרים עם נכויות, יזמה קייטנות לחניכיה המתגוררים ביישובי הדרום ואירחה אותם בסניף בהרצליה. עמותת גוונים בשדרות, שמסייעת בשגרה לבעלי מוגבלויות, העסיקה את עובדיה מסביב לשעון, בתעריף של שעות נוספות. ראשי העמותה ממתינים לכספים שהובטחו ממשרד הרווחה, וכעת מממנים מתקציב העמותה החזר הוצאות אוכל ולינה למתנדבים שהפעילה, והוצאות חריגות של עובדים.

מנכ"ל מנהיגות אזרחית, אריה רוגל, פנה בתחילת המבצע לשר האוצר, יאיר לפיד. נציג מהאוצר הפנה את העמותות למשרד הביטחון. באוצר טוענים כי הטיפול בנושא אמור להיות במסגרת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שמטפלת באוכלוסייה במצבי חירום בשיתוף העמותות, אך רוגל, שחבר ברשות טוען כי זהו לא תפקידה של הרשות. "לצערנו, מקץ שלושה שבועות טרם קיבלנו מענה לפנייתנו", כתב רוגל. "עובדה זו בולטת במיוחד לאור העובדה שבימים האחרונים משרדך מנהל מגעים אינטנסיביים לקביעת פיצויים מול מגזרים שונים במשק, כמו תושבי הדרום, חקלאים ובעלי עסקים, שנפגעו כלכלית בעקבות מבצע צוק איתן".

רוגל כתב כי "העמותות היו חוד החנית בטיפול בעורף. בזכות פעולות העמותות קיבלו תושבי הדרום ותושבי מדינת ישראל סל נרחב של שירותים, שאיפשרו להם לעבור את מצוקת ימי המבצע. הפעם לא חזרו על עצמם מראות המצוקה וההזנחה בקרב ילדים, בני נוער וקשישים שמצאו את עצמם ללא מענה".

רוגל הוסיף "עכשיו שאנחנו מתקרבים ליום שאחרי, המדינה משאירה את העמותות חשופות בצריח. לא יעלה על הדעת שמי שפעל ללא לאות לילות כימים בתקופות המלחמה, מי שדאג לוודא שכל תושב ותושב מקבל את השירותים הנאותים, מי שטיפל בקשישים, בנפגעי חרדה, בבני נוער ובילדים ימצא את עצמו בשש אחרי המלחמה מחוסר עבודה או בשברון כיס.

"ככל שנמשך המבצע, גדל מספר העמותות שמדווחות על קריסה כלכלית. אצל מרבית העמותות נובע המשבר מחריגה מתקציביהן, הן בעקבות הוצאת גדולות ובלתי־מתוכננות עבור פעילויות החירום למען האוכלוסייה בדרום, הן בעקבות הצורך לתגמל באלפי שעות נוספות עובדים שעבדו מסביב לשעון והן בשל הצורך במימון הוצאות תפעול לאלפי מתנדבים. אל זאת יש להוסיף את הגידול בהוצאות שנגרם עקב הזינוק במספר הפניות של אזרחים חרדים הזקוקים לסיוע". ממשרד האוצר נמסר כי "לאור הפנייה שהתקבלה הנושא ייבדק על ידי גורמי המקצוע".

"המשקיעים והקרנות הבינו שאם קיימת פגיעה בשגרה - היא זמנית בלבד"/ אמיר טייג

צוק איתן כמעט שלא השפיע על תעשיית ההיי־טק הישראלית בחודש האחרון, לפחות לא בטווח המיידי. מפעל השבבים הגדול של אינטל בקרית גת, למשל, לא החסיר אף לא יום עבודה אחד בעקבות ירי הרקטות. המשלחות הזרות שביטלו את בואן לישראל צפויות לחזור בהזדמנות קרובה, ובכירים ומומחים שביטלו ביקורים בישראל יגיעו בהמשך. בכל ימי המבצע נמשך גל העסקות הגדולות, ומרכזי המחקר והפיתוח הגדולים, חברות ההיי־טק והסטארט־אפים המשיכו את עבודתם.

הסימן המובהק ביותר לאי־השפעתה של הלחימה על התעשייה המקומית הוא ההנפקה המוצלחת של חברת מובילאיי בניו יורק בשבוע שעבר. "זו היתה ההנפקה הטובה ביותר של ההיי־טק המקומי, שהתרחשה בזמן הרע ביותר", אומר עו"ד ניצן הירש, שייצג בעסקה את החתמים הזרים מורגן סנטלי וגולדמן סאקס. "המשקיעים והבנקאים הזרים הבינו כי אם קיימת פגיעה בשגרה, היא זמנית בלבד. אף עסקה לא נעצרה או עוכבה, ושווי העסקות לא נפגע. העולם מאמין שההיי־טק הישראלי חזק מספיק, ושהמצב לא יפגע ביתרון התחרותי שלו".

עם זאת, הירש מציין כי האירועים עשויים להיות בעלי השפעה בטווח ארוך יותר. אזהרת המסע שהוציאה ארה"ב לאזרחיה והפסקת הטיסות של רבות מחברות התעופה הזרות לישראל וממנה למשך כיומיים, לדבריו, "יצרו תקדים לא פשוט. תמיד הסברנו למשקיעים הזרים כי ישראל נמצאת במרחק קצר של כמה שעות טיסה, כך שלמרחק הגיאוגרפי אין חשיבות. עכשיו, אחרי שאנשים נתקעו, וטיסות בוטלו, הם יזכרו את זה — אך אני מעריך שגם את זה הזמן ירפא. רמת השירות שהם קיבלו מהחברות הישראליות במשך כל ימי המלחמה לא נפגעה בשל המצב. עסקות גדולות מאוד התקדמו ללא עיכוב".

ירידה של 40% במספר הנוסעים באוטובוסים בדרום; שירות הרכבת לשדרות טרם חודש/ דניאל שמיל

עם הפסקת האש שהוכרזה אתמול, החלו חברות התחבורה והרכב לחשב את הפסדיהן, לבחון אילו פיצויים יוכלו לקבל. חברות האוטובוסים הפועלות בדרום מדווחות על ירידה של 35%–40% במספר הנוסעים באזור, וירידה של 12%–15% במרכז. הן מצפות לפיצויים ממס רכוש על ההפסדים בדרום, אך לא ברור מה יקרה לגבי המרכז. אחד ממנהלי החברות הפועלות בדרום אמר אתמול כי "המלחמה שלנו תהיה על הפיצויים למרכז. גם שם היו הפסדים ברורים בגלל המלחמה". למרות הערכות כי תהיה התאוששות מסוימת אחרי שהנוסעים יתרגלו למצב, בענף התחבורה הציבורית מדווחים כי מספר הנוסעים בדרום נותר נמוך בכל ימי הקרבות.

גם רכבת ישראל נפגעה מהמלחמה. השירות לשדרות טרם חודש, ובחברה ממתינים להוראות חדשות מפיקוד העורף. בינתיים מספרים בחברה כי מספר הנוסעים היה נמוך בכ–12% מהמתוכנן ליולי. לא מדובר בירידה לעומת השנה שעברה, אך ברכבת ציפו לעלייה. לפי הסכם ההפעלה שחתמה הרכבת עם המדינה, יהיה פיצוי על מספר הנוסעים, אך החברה תפסיד כסף בשל ירידה של כ–20% בכמות המטענים, וירידה חדה אף יותר במספר המכולות, המגיעות לאשדוד. בועז צפריר, מנכ"ל הרכבת, אמר כי "אנחנו לא יודעים לייצר ביקוש. הצלחנו בכך שהרכבת פעלה כסדרה, אף שמחצית מהפעילות היתה תחת טילים, והרבה עובדים גויסו למילואים. אנחנו נערכים לפעילות רגילה, אבל אין שליטה על מספר הנוסעים".

בענף הרכב, צוק איתן עצר את העלייה המסחררת במסירות המכוניות החדשות, עם ירידה של כ–14% לעומת יולי 2013. בענף מעריכים כי המלחמה, ואובדן העסקות בגללה, ישפיעו גם על מסירות החודשים הבאים. חברות הליסינג וההשכרה ספגו מכה חזקה יותר, עם ירידות של 50% ויותר בכמות ההשכרות של הקיץ. זו פעילות שנחשבת רווחית, והאובדן שלה מעורר חשש ביחס לתוצאות הפיננסיות של השנה.

ואולם, את המכה הקשה מכל חטפו העסקים הקטנים, ובענף הרכב מדובר במוסכים. אתמול נשלח מכתב מטעם איגוד המוסכים למשרד האוצר, שבו צוין כי הירידה בהכנסות במוסכי הדרום מגיעה ל–40%–50%. ההצעה של האיגוד היא לבצע "תספורת בתשלומי החובה לרשויות השונות (מס הכנסה, ביטוח לאומי וארנונה), בסדר גודל של 50%". ראשי האיגוד מספרים כי סיירו בדרום, וחזו "בפועלם הציוני הממושמע, ובעיקר בהכשרה מהירה של כלי רכב של צה"ל ושאר כוחות הביטחון שחוזרים במהרה למשימותיהם — ראוי ונכון לשמור על חוסנו של 'חיל החימוש' האזרחי המפואר שלנו".

הערכות: הכנסות המסך הקטן נחתכו ב—70 מיליון שקל/ נתי טוקר

הכנסות הטלוויזיה המסחרית מתחילת יולי עד 4 באוגוסט הגיעו לכ–80 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ–150 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2013. הפגיעה החמורה בהכנסות גופי השידור לוותה בהמשך השקעה בתוכניות שלא שודרו, כמו ״האח הגדול״, ובשידורים החיים של חברות החדשות לאורך כל היום. במהלך ימי המבצע הוציאו זכייניות הטלוויזיה את העובדים לימי חופשה ללא תשלום כדי לצמצמם את הפגיעה.

מחיר הפרסום בפועל בטלוויזיה נקבע לפי נקודות רייטינג — דקות הפרסום בשקלול הרייטינג בזמן שידור הפרסומות. לפי נתונים שהגיעו לידי TheMarker, מספר נקודות הרייטינג שנמכרו בטלוויזיה המסחרית לפרסומות מתחילת יולי עד 4 באוגוסט ירד בכ–50% לעומת התקופה המקבילה ב–2013 — 92 אלף נקודות רייטינג השנה לעומת כ–144 אלף ב–2013. מלבד זאת, מחיר הפרסום לנקודה ירד בלפחות 10%, בעקבות ירידה בביקוש, הסכמי ברטר (חילופי שירותים במקום תשלום) ובונוסים רבים שניתנו בתקופה זו.

אם הפסקת האש הזמנית אכן תיהפך להסדר קבוע ותביא לשקט, גופי השידור צפויים לערוך בימים הקרובים סיכומים לגבי ההפסדים בתקופת מבצע צוק איתן, ולהעביר אותם לרשות השנייה. לדברי, גורם ברשות השנייה, עדיין לא נקבע כי אכן היתה פגיעה מהותית בגופים, ואם יימצא שהיתה פגיעה כזאת, הרשות תכריע אם הזכייניות יזכו להקלות.

רועי ברקוביץ

לאחר סיום האירועים הביטחוניים שהיו בשנים האחרונות החליטה מועצת הרשות השנייה להעניק הקלות לגופי השידור. במלחמת לבנון השנייה, למשל, הוענק לזכייניות ערוץ 2 פיצוי שווה ערך לכ–14 מיליון שקל. הפיצוי ניתן בדרך כלל באמצעות הקלות בהיקף המחויבות בהשקעה בסוגה עילית, או אפשרות להגדיל את דקות הפרסום. במקרה הזה, בזכייניות ערוץ 2 דורשים גם לבטל את דמי הזיכיון שהם משלמים לשם תפעול הרשות השנייה, שמגיעים לכ–20 מיליון שקל בשנה לערוץ.

לצד הפגיעה בגופי השידור המקומיים, ענף ההפקות הישראלי ספג גם הוא פגיעה קשה — לאחר ששתי הפקות זרות ענקיות שהיו אמורות להצטלם בישראל הועברו במהלך המבצע: הסדרה "dig" של רשת USA, שהיתה אמורה להצטלם בירושלים בשיתוף עם קשת; והסדרה "Tyrant" של רשת FX האמריקאית, שצילומי שני הפרקים האחרונה בעונה הראשונה שלה הועברו לטורקיה. הפסקת הצילומים תגרום נזק ישיר של עשרות מיליוני שקלים למשק הישראלי, שכן מאות אנשים היו אמורים להיות מועסקים בהפקות האלה. ישנו גם חשש כי ביטול ההפקות יניא הפקות נוספות מלהגיע לישראל בהמשך.
הפגיעה החמורה בהכנסות הגיעה גם לכלי התקשורת שאינם מפוקחים, ובעיקר לעיתונות המודפסת. ההערכות הן כי הנהלת כלי התקשורת ייבחנו לאחר סיום המבצע את הנזק ועשויים לבצע הליכי התייעלות וקיצוצי כוח אדם.

בענף הפרסום מעריכים כי אם אכן תחול רגיעה, הענף יחזור לפעילות מלאה לקראת סוף השבוע. בנייר עמדה שפירסמה מנכ״לית איגוד השיווק, תלמה בירו, המייצגת את המפרסמים הגדולים, היא דיווחה כי "במהלך השבוע הקרוב, עם השלמת מטרות המבצע וחזרת הכוחות מעזה, יחזרו המפרסמים לפרסם במדיה ובעיקר בטלוויזיה. עם שוך הקרבות תחזור תשומת הלב הציבורית ותתפנה לשמוע שוב את קולות השגרה".

בירו גינתה את הביקורות שנמתחו על המפרסמים בגין עצירת הפרסום, וטענה כי החלטתם היתה מוצדקת. "המפרסמים חיים בתוך עמם. אמונים להקשיב לקולות השוק ולרחשי הלב של קהל הצרכנים שלהם, מקבלים בהבנה את העובדה שמצב הרוח הלאומי והקשב הצרכני והאישי לא מופנים כיום לפרסומות ולקליטת מסרים", כתבה בירו. "פרסומות הן קולות השגרה — ולא כל קולות השגרה נכון שיושמעו גם בעת מלחמה. לא זה הזמן לשמוח על 'כמה טוב שבאת הביתה', או לקרוא לחגיגות קיץ ונעורים עם המשקה הנכון והאופנה המתאימה. אין חברה שתרצה להיתפש כיום כמנותקת מהלך הרוח הציבורי, כאטומה לרגשות הציבור, וכמי שמנצלת ניצול ציני את תשומת לבו של הקהל השבוי המרותק לחדשות".

הכנסות הקולנוע נפגעו מעט — לפני השיא של הקיץ/ נתי טוקר

בניגוד לענפים רבים במשק, שספגו פגיעה קשה בזמן הלחימה, ענף הקולנוע שמר על יציבות יחסית, והציבור המשיך לרכוש כרטיסים ולהגיע לבית הקולנוע במהלך ימי הלחימה. במקביל, הושקו כמה סרטים ישראליים חדשים, והשבוע יושק הסרט ״גאליס״, המבוסס על סדרה ששודרה בערוץ הילדים, שבו הושקעו 5 מיליון שקל על ידי דורי מדיה, ערוץ הילדים ויונייטד קינג. החברות צפויות לעלות בקרוב בקמפיין נרחב לסרט החדש בהשקעה של מיליון שקל — תקציב גדול מאוד ביחס להשקעה בסרט קולנוע.

״אצלנו היתה ירידה של כ–10% לעומת יולי 2013״, אומר משה אדרי, בעלי סינמה סיטי ובעלים משותף של יונייטד קינג. לדבריו, ״מכרנו כמעט 600 אלף כרטיסים. בדרך כלל יולי־אוגוסט הם החודשים הכי טובים של השנה. אני מצפה שבאוגוסט נמכור 750–800 אלף כרטיסים וזה יהיה שיא של כל השיאים״. אדרי סבור כי הסיבה לכך שהציבור המשיך לפקוד את בתי הקולנוע נעוצה בין השאר בכך שסמוך למקומות הבילוי היו אזורים ממוגנים. לדבריו, ״זה גם הבידור הכי זול שיש, והגישה גם נוחה לבתי הקולנוע״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#