חרדת מלחמה: מרכזי הסיוע שעוזרים להתמודד עם הלחץ - כללי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חרדת מלחמה: מרכזי הסיוע שעוזרים להתמודד עם הלחץ

מתח, קשיי הירדמות, רגרסיה בקרב ילדים ועוד מגוון בעיות נפשיות וגופניות הם תופעות שכיחות בימי לחימה ■ קופות החולים ועמותות מספקות בימי מבצע צוק איתן עזרה ראשונה בטלפון בחינם, לצד טיפולים מסובסדים ■ "חשוב לומר לאנשים שהתגובה שלהם נורמלית למצב לא נורמלי"

תגובות

"מספר שיחות הטלפון אלינו מאז תחילת צוק איתן קפץ בכ–300%", מספרת גלי דגן, סמנכ"לית שיווק והסברה בעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). "התקשר אלינו אפילו ילד בן 9 שסיפר לנו שאמו בעבודה, אביו הוקפץ בצו 8 והוא עם סבתא ופוחד מאוד. הדבר הכי חשוב הוא לומר לאנשים שהתגובה שלהם היא נורמלית למצב לא נורמלי. הדאגה מתחילה כשחוזרים לשגרה. מניסיוננו, כ–85% מהאנשים יחזרו לשגרה, אבל 10%–15% יפתחו תסמינים פוסט טראומתיים".

נט"ל מפעילה קו סיוע גם בימי שגרה, אבל בימי המבצע הנוכחי בעזה קו הסיוע פעיל 24 שעות ביממה. הלחימה המתמשכת, הרקטות שמאיימות על מרבית תושבי ישראל, מניין החיילים ההרוגים שעולה - כל אלה משפיעים עלינו נפשית ולעתים מקשים לתפקד. לצורך כך, גם קופות החולים וארגונים נוספים מפעילים מוקדי שירות טלפוני ושירותי ייעוץ פסיכולוגי באתרי האינטרנט.

לדברי דגן, "המתנדבים בנט"ל מיומנים ויכולים לזהות אם המתקשר זקוק לטיפול מתמשך. לרוב, מלחמה מעוררת ומציפה את כל הפחדים אצל אנשים שכבר עברו אירועים טראומתיים. אנחנו דואגים לחזור למטופלים שזקוקים לכך, או שהם יחזרו למתנדב לקבל תמיכה. המתנדבים עושים אבחון מהיר למדי בקו הסיוע, ואם יש צורך מפנים את המתקשר למטפל שעובד עמנו באזור מגוריו".

120 פסיכולוגים של נט"ל פרושים בכל הארץ, ואם צריך העמותה מסבסדת טיפולים פסיכולוגיים ולעתים אף מעניקה אותם בחינם, בהתאם למצב הכלכלי של המטופל. לדברי דגן, "מחיר הטיפול בנט"ל יכול להגיע ל–180 שקל לפגישה, אבל רק מעטים משלמים את הסכום".

איור: שרונה גונן

פרט לקו הסיוע, נט"ל מעמידה לרשות תושבי הדרום צוות קהילתי שיוצא לשטח ומסייע בין היתר בהכנה ובמניעה של קהילות להתמודד עם חירום. "מחקרים מראים שכאשר אדם ערוך ומודע הוא פחות נתון לפוסט־טראומה", אומרת דגן. "בימים כאלה עובד הצוות הקהילתי במתכונת חירום. לפני כעשור הבנו שאנשים בשדרות לא מגיעים לקבל סיוע נפשי, מכיוון שהם פוחדים לצאת מהבית. לכן הקמנו צוות מטפלים שמגיע לבתים ועושה את הטיפול שם. זה יוצר קשר בלתי אמצעי רחב והמטפל מקבל אינדיקציה רחבה יותר על המצב בבית".

גם קופות החולים מציעות שירות תמיכה נפשית בזמן מבצע צוק איתן. מיד עם תחילתו החלה שירותי בריאות כללית להפעיל מוקד ייעוץ טלפוני, הנותן מענה בנושאי חרדה ונושאים בריאותיים. מפילוח האזורים עולה כי מרבית הפניות מגיעות מאזור המרכז דווקא, ורק כ–15% מיישובי הדרום.

צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מעניק גם הוא טיפול עזרה ראשונה פסיכולוגית לילדים מכל רחבי הארץ, ללא תשלום. השירות ניתן ביוזמת ד"ר אורית קריספין, מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכז שניידר, והפסיכולוג דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה בשניידר. עד כה התקבלו שם כ–400 פניות.

ד"ר דורית וייס, אחות ראשית בכללית, אומרת כי "למוקד הייעודי מגיעות 200–250 שיחות ביום. בשעות הערב, ובעיקר לאחר אזעקות, יש עלייה במספר הפניות. עיקר הפניות הן של אנשים המבקשים המלצות להתמודדות עם חרדה, בעיקר בנושאים הנוגעים לנדודי שינה, כאבי בטן וחששות ופחדים. יש גם פניות של מטופלים המבקשים מידע בריאותי, בעיקר חולים המבקשים ייעוץ להמשך הטיפול התרופתי ונשים לאחר לידה".

המוקד של הכללית, שבימי שגרה נותן מענה באמצעות אחיות, תוגבר בעובדות סוציאליות, בפסיכולוגים לילדים ובמומחים לחרדה. לדברי וייס, "הורים מתייעצים לגבי ילדיהם עם תלונות הנוגעות לקשיי הירדמות, עצירות, הרטבה במיטה, יש ילדים שלא מוכנים לצאת מהבית וכאלה שבכלל לא רוצים לאכול. חלק גדול מפניות מבוגרים מתחילות בתסמינים גופניים כמו קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות וחולשה".

לדברי וייס, את המענה הראשוני נותנות אחיות, ויש אפשרות להפניה לאנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. "מחקרים הראו כי הציבור סומך בעיקר על מידע שמגיע מאחיות. יש לנו אחיות בכירות ומנוסות שעוברות הכשרה ועובדות לפי פרוטוקולים מסודרים".

"להגביל את זמן הצפייה בטלוויזיה"

קופת החולים מאוחדת מפעילה מוקד טלפוני לייעוץ ולתמיכה נפשית לחברי כל הקופות מיומו הראשון של צוק איתן, בחינם. המענה נעשה על ידי יותר מ–100 פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. לדברי סגן מנהל מערך בריאות הנפש במאוחדת, גיל רביב, "הקושי העיקרי שאנשים חווים הוא חרדה ולחץ בשל אי הוודאות והצורך להתגונן. התגובה האוטומטית לפחד היא להילחם או לברוח, אבל כאן מורים לנו להישאר במרחב מוגן ואין לאן לתעל את החרדה. רבים פנו אלינו בשל חרדות, פחד וחשש. חלק קטן מהפונים דיברו על מיחושים גופניים - אלה תופעות מוכרות. רבים לא מודעים לכך שהתופעות הגופניות נובעות מהמצב הנפשי, והם נלחצים".

לדברי רביב, לעתים עצם ההסבר מרגיע אנשים. "המענה הסטריאוטיפי הוא לומר לאנשים לנשום עמוק, אבל דווקא כדאי לייעץ לאדם לקפוץ, למשל, מכיוון שהגוף מכין את עצמו לפעילות גופנית. שליש מהפניות נוגעות לתפקוד ילדים. אנחנו מייעצים לעשות עמם פעילות ספורטיבית".

לדבריו, "יש כאלה שלא מסוגלים להתנתק מהחדשות, וזה מחליש. כשאנחנו לא שומעים בשורות טובות ואנחנו דרוכים כל הזמן לקראת הבאות, זה מבזבז אנרגיה. אנחנו ממליצים לאנשים לנסות להגביל את זמן הצפייה בחדשות. אם יש קרובים שמשרתים בצבא, זה לא עוזר לשבת מול הטלוויזיה. הגלים הפתוחים האלה לא משרתים את האזרחים מרמה מסוימת של צפייה. חשוב גם להמשיך לתפקד כמו בשגרה, ולא לקפוא במקום".

"גם החסינים מתחילים להישחק"

קופת החולים מכבי נערכה למתן מענה לפניות מבוטחים במצבי חרדה במוקד "מכבי ללא הפסקה". הקו פועל לאורך כל שעות היממה, מספק מענה של גורמי מקצוע מוסמכים וערוך לטפל בחברי כל קופות החולים ולהעניק עזרה ראשונה בתחום של טיפול בלחץ וחרדה.

לדברי טלי צינמון, עובדת סוציאלית ראשית במכבי, "שליש מהפניות הן עבור הילדים. רק 5% מהמתקשרים מופנים לטיפול הפסיכיאטרי, מה שאומר שמרבית האנשים בסדר בסך הכל. ככל שעובר הזמן יש לנו יותר פניות מהדרום. לפני ניסיונות החדירה במנהרות היו פחות טלפונים משם. ייתכן שהם יותר חסינים ומתורגלים באזעקות, אבל ברגע שהאיום השתנה החרדה גדלה. 1,512 איש הסתפקו בשיחה עם עובדת סוציאלית ורק 88 מהפונים הועברו לכונן פסיכיאטרי".

צינמון מספרת על סוגי הפניות: "אשה עם שני בנים חיילים בעזה תיארה לחץ בחזה, בכי כל היום וקושי להתמודד; בחורה שגרה בקיבוץ בקו העימות נמצאת אצל הוריה במרכז, אבל היא מרגישה מצוקה מכך שאפשר לחדור לקיבוץ והיא לא תוכל לחזור לשם וחייה ישתנו מקצה לקצה; אשה אחרת חשה חרדה עם כל הודעה על חייל שנהרג, כי בנה לפני גיוס. בימים האחרונים רבים מרגישים שנגמרים להם הכוחות. גם אנשים שהיו חסינים מבטאים שחיקה נפשית".

הורים שמתקשרים חוששים מכך שלילדים ייגרם נזק פסיכולוגי עתידי. למשל, היא אומרת, "התקשר אבא עם ילדה בת 4 שנצמדת להורים ושאל איך היא תחזור להתנהגות הנורמטיבית. קודם כל אנחנו מקשיבים ונותנים לאדם לבטא ולפרוק, אנחנו אומרים לו שזה נורמלי להרגיש ככה, כי הרבה אנשים פוחדים שהשתגעו. לאחר מכן אנחנו מחפשים למצוא מקורות תמיכה נפשיים חיצוניים. אנחנו מתרגלים אתם גם בטלפון טכניקות לניהול מתחים וחרדות. מדגימים איך אפשר להרגיע ילד עם בועות סבון למשל. אנחנו יודעים לזהות את אלה שזקוקים להמשך טיפול ומציעים להם פגישה עם רופא משפחה, טיפול נפשי, עובדת סוציאלית בסניף. כשאנחנו מזהים מישהו בדיכאון או בחרדה ברמה קשה, אנחנו חוזרים לוודא שהוא הלך לטיפול שהוצע לו".

הפתרון העיקרי, לדברי צינמון, הוא לשמר שגרה ככל האפשר ולהפחית את הצפייה בטלוויזיה. "כשמדובר בילדים, אנחנו עוזרים להורים להירגע ואז חוזרים לדבר על הילד. כשאנחנו משדרים לילדים שהכל בשליטה ושאם יש אזעקה הולכים ברוגע לממ"ד ומרכיבים פאזל, זה מרגיע את הילד. עם זאת, אנחנו לא רובוטים: אם אמא בכתה ליד ילד, היא צריכה להסביר לו שמותר לה להיות עצובה ולהתפרק מדי פעם. הורים נאלצים לאסוף את עצמם גם בשביל הילד, ופעמים רבות זה עוזר להם לתפקד".

מטפלים גם בבעיות לא בריאותיות

קו הסיוע הנפשי של לאומית למבוטחיה ניתן על ידי פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים. למוקד הסיוע הגיעו מאות פניות עד כה בימי צוק איתן. המבוטחים יכולים גם לשלוח לפסיכיאטרים של הקופה שאלות במייל ולקבל תשובה במהירות. לדברי הפסיכיאטר הראשי של לאומית, ד"ר צחי בן ציון, "במצב של ירי רקטות וילדים נלחמים ונעדרים - מתח, חרדה, חוסר שינה וחלומות רעים הם חלק ממצב שכיח כתגובה למצב שאינו שכיח".

עם זאת, הוא מסביר, גם בתסמינים המתבקשים האלה צריך לטפל. "יש לנו ארבע מרפאות לבריאות נפש ובימים האלה הגדלנו את הצוות ואת שעות העבודה. בנוסף, העמדנו לרשות המבוטחים קו מידע ומוקד שמפנה את המתקשרים למי שצריך - עובדת סוציאלית, פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים".

לדברי בן ציון, אנשי המקצוע מוצאים עצמם מטפלים גם בבעיות שאינן קשורות לבריאות. "פנתה אלינו מישהי שבעלה גויס בצו 8 והיא פחדה לישון לבד בבית. מצאנו לה סידור עם קרובת משפחה שבאה לישון אצלה. אדם אחר פנה ואמר שהוא רוצה כל הזמן סקס ואשתו אומרת שזה לא נורמלי, והסברנו לו שזה דווקא נורמלי. אפילו פנו אלינו לגבי כלב משפחתי: הכלב הבין שהממ"ד הוא מקום בטוח והוא לא מוכן לצאת ממנו. במקרה הזה התייעצתי עם חבר וטרינר".

ואולם, הוא מדגיש, הטיפול הכי חשוב לכולם הוא לנשום. "אחת הבעיות היא שאנשים לא נושמים כמו שצריך. אין צורך בתרופות להרגעה או לשינה. צריך להבין שזה בסדר לחוש לחץ. תרופות ניתנות רק במצבים יוצאי דופן".

בן ציון מציין כי ילדים הם בדרך כלל בבואה של הוריהם - אם ההורה משדר לחץ, הם יילחצו, ולהפך. "כשילדים מתנהגים באופן יוצא דופן צריך לטפל בהם. אסור לזלזל בפחד, אלא לומר לילד: 'זה בסדר, גם אני מפחד'. אם הוא מרטיב במיטה, לא לכעוס עליו. צריך להעביר לילד אחריות ולשים לו סדינים ליד המיטה. להבהיר לו שהאחריות היא עליו וכשירצה ישלוט בזה שוב".

הסיוע הנפשי של קופות החולים והעמותות

עמותות: 120 פסיכולוגים בפרישה ארצית

השירות: נט"ל, המפעילה קו סיוע קליני בכל שעות היממה.

מספר שיחות ביום: כ–300

פילוח הפניות לפי אזורים: 62% מאזור הדרום, 29% מהשפלה, ו–9% מתל אביב והשרון.

מוקדי הבעיות: תעוקה של לחץ וחרדה. בקרב ילדים - הימנעות מיציאה מהבית, סיוטי לילה וחזרה להרטבה במיטה.

שירות ארוך טווח: 120 פסיכולוגים בפרישה ארצית. מחיר הטיפול הוא עד 180 שקל, ומספר הפגישות לא מוגבל. אנשי הצוות הקהילתי באים לבתי התושבים ל–8–10 מפגשים בחינם.

עמותות נוספות: ער"ן מציעה סיוע נפשי בטלפון ובאינטרנט, תוך הקפדה על אנונימיות. מתנדבי העמותה מנסים להקל במצב הפונים ומספקים מידע והכוונה במספר הטלפון 1201.

עמותת סהר מציעה סיוע נפשי ברשת. היא מעסיקה אנשי מקצוע בתחום מדעי הנפש, המשפט, החינוך והטכנולוגיה. שעות הפעילות של הצ'אט האישי הן 21:00–24:00 (sahar.org.il).

כללית: סבסוד למפגשים עם פסיכולוג

השירות: מוקד ייעוץ טלפוני המספק מענה בנושאי חרדה ונושאים בריאותיים ומאויש על ידי אחיות. טיפול עזרה ראשונה פסיכולוגית לילדים הסובלים מחרדה ופוסט טראומה ניתן במרכז שניידר בחינם.

מספר פניות ביום: 200–250

פילוח הפניות לפי אזורים: 15% מהפניות מגיעות מאזור הדרום, אחרות מהמרכז, ורק מיעוט מאזור השרון וירושלים.

מוקדי הבעיות: בקרב מבוגרים, תסמינים גופניים כמו קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות וחולשה, חרדה, אי־שקט; אצל ילדים: פחד מאזעקות, קשיי הירדמות, עצירות, הרטבה במיטה, חוסר תיאבון ואי־שקט.

שירות ארוך טווח: לקוחות כללית מושלם זכאים לטיפול פסיכולוגי של מטפלים שבהסדר. הזכאות היא לעד 30 טיפולים בשנה ועד 60 טיפולים בכל תקופות החברות בתוכנית. ההשתתפות העצמית לטיפול ליחיד היא 160 שקל; ולטיפול זוגי ומשפחתי - 190 שקל.

מכבי: שירות סוציאלי בחינם

השירות: מוקד "מכבי ללא הפסקה", הפועל לאורך כל שעות היממה, מספק מענה של גורמי מקצוע מוסמכים וערוך לטפל בחברי כל קופות החולים ולהעניק עזרה ראשונה ללחץ וחרדה.

מספר שיחות ביום: 70–180 

פילוח הפניות לפי אזורים: הפניות מתחלקות באופן שווה למדי בין אזור הדרום, המרכז, וירושלים והשפלה.

מוקדי הבעיות: מצבי דחק כמו בכי, חשש לצאת מהבית, קושי לתפקד, ירידה בתיאבון, טראומות קודמות אשר החריפו בעקבות המצב, חרדה של תושבי הדרום לחזור הביתה, בקשה להדרכה בהתמודדות עם חרדות של ילדים - אלה באות לידי ביטוי בתופעות כמו היצמדות להורים, סיוטי לילה ורגרסיה בתפקוד.

שירות ארוך טווח: טיפול של עובדות סוציאליות בסניפים, או פנייה למרכזי בריאות הנפש של הקופה ושל משרד הבריאות -  בחינם. מטפל עצמאי (פסיכולוג או עובד סוציאלי) בהשתתפות עצמית של 63 שקל לטיפול הראשון, ו–126 שקל עד לטיפול ה–15. בהמשך המחיר עולה ל–189 שקל.

מאוחדת: פסיכותרפיה על חשבון הקופה

השירות: מוקד ייעוץ ותמיכה נפשית בטלפון בכל שעות היממה, בחינם לחברי כל קופות החולים. המענה במוקד נעשה על ידי יותר מ–100 פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.

מספר שיחות ביום: 30

פילוח הפניות לפי אזורים: 25% מאזור אשדוד אשקלון ובאר שבע, 17% מהמרכז ו–18% מירושלים.

מוקדי הבעיות: חרדה ופחד הם 88% מהפניות, מיחושים גופניים 2%; והשאר - הפרעות שינה, הסתגרות והתנהגות רגרסיבית.

שירות ארוך טווח: טיפולים פסיכולוגיים בקליניקות פרטיות למבוטחי "מאוחדת עדיף" ו"מאוחדת שיא". השתתפות עצמית ל–12 טיפולים ראשונים בסך 125 שקל לפגישה;  12 טיפולים נוספים ב–150 שקל לפגישה; וסדרה שלישית ב–175 שקל. מעבר לכך המחיר הוא 215 שקל לפגישה. מבוטחים שאינם חברי הביטוחים המשלימים זכאים לטיפול פסיכולוגי ראשון ב–215 שקל, והמחיר עולה ל–277 שקל בהמשך. שירותי הפסיכותרפיה ניתנים בחינם בביטוח משלים ובהוזלה ניכרת לשאר המבוטחים.

לאומית: מגוון שיטות טיפוליות

השירות: קו סיוע ללקוחות הזקוקים לתמיכה נפשית, או המעוניינים לקבל מידע אודות המרכזים הרפואיים במחוז דרום והשירותים הניתנים בהם. התמיכה הנפשית ניתנת על ידי פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים של לאומית. שעות הפעילות הן 7:00–22:30. במסגרת הביטוח המשלים לאומית זהב ניתן לקבל טיפולי פסיכותרפיה בפרישה ארצית ובמגוון שיטות טיפוליות.

מספר פניות ביום: עשרות

פילוח לפי אזורים: 60% מהפניות מגיעות מאשדוד ודרומה לה, ו–40% הנותרים מצפון לעיר.

מוקדי הבעיות: דופק מהיר, נשימות שטוחות ומהירות, תחושת לחץ, רעד בגפיים, חולשה והיעדר תיאבון. הבעיות בקרב ילדים הן לרוב חזרה להרטבה במיטה, בחילות והיעדר תיאבון, חוסר רצון להתקלח ופחד ללכת לבד לשירותים.

שירות ארוך טווח: 24 טיפולים בהשתתפות עצמית של 123 שקל לפגישה. בנוסף, ניתן שירות בחינם בארבע המרפאות לבריאות הנפש של לאומית.

עוד טיפולים להרגעת הציבור

למשתמשי המובייל: טוקספייס

פלטפורמה בינלאומית המספקת טיפול פסיכולוגי באינטרנט, המאפשר להתכתב באופן אנונימי עם פסיכולוגים מורשים, בעברית או באנגלית, באפליקציה ייעודית למכשירי מובייל.

מייסדת החברה, רוני פרנק: "אנחנו מזמינים ישראלים הזקוקים לתמיכה ולעצה כיצד להתמודד עם המצוקות והקשיים שכה רבים חווים בימים אלה, להשתמש בפלטפורמה בחינם". היא מוסיפה כי היא "מקווה שגם חיילים פצועים יוכלו להיעזר בשירות דרך המכשיר הנייד שלהם. מרגש שפסיכולוגים רבים נענו לבקשה שלנו, ושיחד נוכל לעזור, אפילו במעט, להקל על הקושי הנורא הזה".

לפרטים לחצו כאן.

לתושבי הדרום: בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע

בית החולים החל להפעיל באזור הדרום מערכת ייחודית ומאובטחת, שנמצאה בשימוש עד כה בסוכנות היהודית, ושבה ניתנים ייעוץ ושיחות עם אנשי מקצוע דרך האינטרנט. עם תחילת מבצע צוק איתן נפרשו מערכות הטלא־פסיכיאטריה במועצה האזורית אשכול ובנתיבות. המערכת באשכול גם שומרת על קשר בין אנשי הצוות, ובכך מרחיבה את הטיפול הנפשי לתושבי האזור. בבית החולים מרוצים מהצלחת הטיפול הניסיוני ומקווים לשתף פעולה עם משרד הבריאות ולהכין את הקרקע לפעילות רחבה יותר בעתיד.

לפרטים: מוקד חירום אשכול 9966333–08

למשפחות החיילים: 
מטפלי המים בישראל

מטפלי המים (ווטסו) תורמים טיפולים למשפחות החיילים במבצע צוק איתן. "טיפול במים מעניק זמן של שקט ורוגע, וידוע ביכולתו לתמוך ולהקל במצבי לחץ", נכתב בעמוד הפייסבוק של המטפלים. "הטיפולים ניתנים בהתנדבות בבריכות פרטיות ומחוממות ברחבי הארץ. כל בריכה המשתתפת בפרויקט נותנת לפי יכולתה".

לפרטים: דף הפייסבוק של מטפלי המים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#