"המדינה הפסידה בצוק איתן כ-15 מיליארד שקל"

דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר עד לפני כשנה, מעריך שרשות המסים הפסידה בשבועות האחרונים הכנסות של 3–5 מיליארד שקל, סבור כי המשק חסין פחות מכפי שטוען שר האוצר וטוען כי המדינה תתקשה מאוד לספוג את עלויות הלחימה: "התוספת לביטחון לא תיגמר
ב–4–5 מיליארד שקל". כפתרון, הוא מציע לא לפסול על הסף העלאות מסים בתקציב 2015

מוטי בסוק
מוטי בסוק

שר האוצר יאיר לפיד ומנכ"לית משרדו יעל אנדורן משדרים אופטימיות, למרות הימשכות הלחימה בעזה. לפיד מדגיש שוב ושוב כי "המשק הישראלי חזק מספיק" ושבכוונתו לעמוד בהתחייבותו שלא להעלות מסים. אנדורן אמרה בשבוע שעבר כי "המשק מציג חסינות להשפעות ביטחוניות, כפי שהציג במבצעים קודמים בעשור האחרון. הסיבה לכך היא המשמעת הפיסקלית שננקטה בשנים האחרונות, שמעניקה לנו את כרית הביטחון הדרושה כדי לעבור תקופות כאלה. אירועים מסוג זה משפיעים באופן מתון בטווח הקצר. בשלב זה אנחנו לא מזהים פגיעה המחייבת שינוי מהותי בהנחות היסוד ובצורך בהתאמות בתקציב 2015. השפעה, אם תהיה, תחול על 2014, אך כאמור היא תהיה שולית".

ואולם לעומתם, מנכ"ל האוצר לשעבר, רו"ח דורון כהן, הרבה פחות אופטימי. כהן, שניהל את המשרד עד לפני כשנה, מכיר היטב את כל המספרים ואת נפתולי תקציב המדינה. "עוד לפני המלחמה המשק לא היה במצב טוב במיוחד", אומר כהן. "הצמיחה השנתית, בלי הגז, היתה פחות מ–3%, הצמיחה לנפש ברבעונים האחרונים היתה כמעט 0%, לא היה כמעט גידול בצריכה הפרטית ובהשקעות, שהם שניים ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. צריך לשים לב לנתוני התעסוקה שפורסמו ביום חמישי, ולפיהם שיעור האבטלה עלה מ–5.8% ברבעון הראשון של 2014 ל–6.0% ברבעון השני; ומ-6.0% במאי ל-6.3% ביוני".

"המשמעות", אומר כהן, "היא שארגז הכלים של האוצר כיום לא מאפשר לו להשתולל בכיסוי הוצאות המלחמה. כאשר יודעים מה היה מצב המשק לפני המלחמה אפשר לדעת על מצב המשק במהלך המלחמה ואחריה. כן, מלחמה גורמת לנזקים כלכליים, למלחמה יש עלויות".

צילום: תומר אפלבאום

והמלחמה אכן יקרה. עלות יום ממוצע בצוק איתן היא כ–200 מיליון שקל. העלות למדינה (הביטוח הלאומי) של יום מילואים היא כ–500 שקל בממוצע, וזאת לא כל ההוצאה שיש לצבא על כל חייל מילואים (מזון, הסעות, מגורים, ביגוד ועוד). לקראת סוף השבוע שעבר התיר הקבינט המדיני־ביטחוני לצה"ל לגייס בצו 8 עוד 16 אלף חיילי מילואים. עד כה הותר לצה"ל לגייס 86 אלף חיילים - ויום אחד שלהם במילואים עולה 43 מיליון שקל. עלותו של חודש שירות של 86 אלף מילואימניקים היא 1.29 מיליארד שקל.

ביום חמישי פורסם 
ב–TheMarker כי עלות הלחימה עד יום רביעי בלילה (23 יום) למערכת הביטחון ולמס רכוש (עבור נזקי מלחמה עקיפים באזור שעד 40 ק"מ מרצועת עזה) מגיעה ל–6 מיליארד שקל. מאז עברו עוד שלושה ימים והמחיר מטפס כבר ל–7 מיליארד שקל. 
ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, תת אלוף ראם עמינח, מגיש למנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, מדי יום את עלות הלחימה ביום הקודם, כולל פירוט של שורת סעיפים, והראל מעביר את הנתונים לחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. מעבר לעלות הצבאית הישירה ועלות המלחמה העקיפה שמכסה מס רכוש עד ל–40 ק"מ מהרצועה, יש למלחמה עלויות כבדות נוספות, כמו הפגיעה בתיירות (2% מתוצר המשק) בסך כ–3 מיליארד שקל, הנזקים לתעשייה בסך כמיליארד שקל, והנזקים לעסקים קטנים ובינוניים ולעשרות אלפי עוסקים במשק, המסתכמים בחצי מיליארד, ועוד.

במשרדי האוצר והביטחון מסרבים לדבר לציטוט על עלויות המלחמה ועל מה שיהיה אחריה.

"חלק מהעלויות יעברו ל–2015"

צילום: מיכל פתאל

כהן התייחס לכך שכבר חודש המשק פועל בתפוקה חלקית. "עסקים ותחומים רבים בדרום נפגעו במהלך צוק איתן, ולא עובדים בתפוקה מלאה. גם באזור המרכז ובצפון מצב הרוח אינו רגיל, לרבים יש בני משפחה בחזית. האווירה אינה כתמול שלשום, גם במקומות העבודה. התיירות נפגעה קשות ויצטרכו למצוא את הדרך לפצות ולאושש את הענף, וגם את העסקים הקטנים והבינוניים, בעיקר בדרום".
כהן מוסיף כי "עוד מעט נגיע לארבעה שבועות של לחימה. יש ירידה של 1.5% בתוצר, כלומר הפסד של כ-15 מיליארד שקל בתוצר המשק. זה לא מעט. לפי ניסיון העבר, אפשר לומר כי כמחצית מההפסד תחזור כבר ברבעון הבא, אבל חלק הוא הפסד קבוע למשק ולמפעלים.

"התיירות של יולי־אוגוסט, שאמורים להיות חודשי שיא, ירדה לטמיון, והענף ימשיך לסבול עוד כמה חודשים אחרי שהמלחמה תסתיים. אבל זו לא רק התיירות, זה גם כל התעשיות הנלוות לה. גם חלק ניכר מההפסדים של העסקים הקטנים לא יחזרו. הלקוחות שלא קנו היום לא יקנו חלק מהמוצרים מחר, אחרי שהמלחמה תסתיים".

בהתייחס לתקציב המדינה, אומר כהן, "הפסד תוצר של 15 מיליארד שקל משמעו הפסד הכנסות ממסים של 3–5 מיליארד שקל, בהתחשב בכך שנטל המס הוא של כ–30%. זה סכום בהחלט לא מבוטל. עלויות המלחמה הישירות של הצבא מגיעות להערכתי כבר ל–4–5 מיליארד שקל. ואחרי המלחמה יהיו דרישות של מערכת הביטחון למערכות נשק ולציוד חדש, למשל להתמודדות עם המנהרות, ליותר נגמ"שים ממוגנים מסוג נמר ועוד. התוספת לביטחון לא תיגמר ב–4–5 מיליארד שקל, עלות הלחימה".

כהן סבור שהמדינה לא תוכל לספוג את עלות הלחימה, כפי שאמר שר האוצר: "לפיד רומז שאת כל הסכומים הנדרשים בגין עלות המלחמה יספוג תקציב המדינה ל–2014. איך יספוג, מאיפה יבוא הכסף? אין לי ספק, חלק מכיסוי העלות יעבור ל–2015. ולמערכת הביטחון היו עוד לפני המלחמה דרישות להגדלת תקציב הביטחון בשנה הבאה".

צילום: אליהו הרשקוביץ

לדבריו, "בנק ישראל אמר עוד לפני צוק איתן שבתקציב 2015 חסרים כ–18 מיליארד שקל. לפיד אומר שלא יעלה מסים. צריך לזכור שאם הפרויקט של לפיד של מע"מ 0% לדירות חדשות יעבור בכנסת עם תחילת מושב החורף - הכנסות המדינה ממסים בשנה הבאה יפחתו ב–3 מיליארד שקל. אם לא יעלו מסים, מאיפה יבוא הכסף? רק מקיצוץ בהוצאות הממשלה? לממשלה אין כסף במרתפים. נכון, לא הייתי מעלה מסים מהר כל כך, כי זה יפגע בצמיחה, אבל מסוכן להבטיח שלא יהיו מסים חדשים. הרי בכך נגדיל את הנטל הכבד בלאו הכי של חובות המדינה על הדורות הבאים".

אז מה ניתן לעשות?

"שלושה דברים במשולב: מבטל פטורים לא צודקים ממס, ויש לא מעט כאלה; מקצץ בתקציב, כלומר בתקציבי המשרדים החברתיים, למרות שזה כואב, אבל אין ברירה; ובלית ברירה גם מעלה מסים. בטח שלא הייתי מעלה את יעד הגירעון בתקציב המדינה ל–2015 מעל ל–3% (היעד המוצהר הוא 2.5% תוצר, ההערכה היא כי לפיד יעלה את היעד ל–2.9% תוצר), כדי לא לפגוע באמינות המדיניות הפיסקלית של ישראל, שנקנתה בהרבה מאמצים, וגם לא הייתי מעלה מסים בצורה בלתי אחראית".

אם בכל זאת מחפשים סיבות לאופטימיות, כהן מדגיש כי "ברבעון השני וביוני נרשם גידול נאה במספר המועסקים במשק. לצד הנתונים הפחות טובים היו גם נתונים יותר טובים לפני צוק איתן. כך, הגירעון השנתי בתקציב בסוף יוני היה 2.5% ובנק ישראל לא צופה שהגירעון ב–2014 יהיה גבוה מהיעד לשנה זו, 3%. אחרי יותר משלושה שבועות של לחימה השקל החזק לא נפגע והבורסה והביקוש לאג"ח של הממשלה לא נפלו.

"המצב הטוב יחסית של המשק לפני המלחמה ובמהלכה מאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להתמקד בימים אלה בנושאי מלחמה ובנושאים מדיניים, כמו הגיבוי של המעצמות למהלכי ישראל. נתניהו, בשל המצב הכלכלי האיתן, משוחרר מעיסוק בכלכלה, מדאגה לדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל ומשיחות עם חברות דירוג האשראי הבינלאומי הגדולות כדי שלא יפגעו בדירוג. הוא לא צריך לרוץ למדינות, לבנקים בינלאומיים, לגופים כלכליים גדולים ולבקש מהם סיוע כלכלי, אשראי וערבויות".

בכירים באוצר: חרף העלייה האחרונה באבטלה - רמת ההשתתפות בכוח העבודה במשק היא מהגבוהות בעולם

"מפתיע שבמשך כל הרבעונים האחרונים, ואף מעבר לכך, האבטלה בישראל ירדה בקביעות ובד בבד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גדל. ברבעון האחרון האבטלה אמנם עלתה, אבל היא עדיין ברמה נמוכה בהשוואה בינלאומית ובהשוואה היסטורית מקומית, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה גדל ונמצא ברמה גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית ובהשוואה לנתוני העבר שלנו" - כך אמרו אתמול 
ל–TheMarker בכירים במשרד אוצר, בתגובה לנתוני התעסוקה שפירסמה ביום חמישי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

לפי נתוני הלמ"ס, שיעור המובטלים במשק בקרב בני 15 ומעלה גדל מ-6.0% במאי ל-6.3% ביוני, וגדל מ-5.8% ברבעון הראשון של 2014 ל-6.0% ברבעון השני. עם זאת, שיעור בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה עלה מ-64.2% במאי ל–64.7% ביוני, ועלה מ–64.1% ברבעון הראשון ל–64.3% ברבעון השני.

מספר המועסקים במשק ברבעון השני הגיע ל-3.547 מיליון נפש, לעומת 3.527 מיליון נפש ברבעון הראשון. מספר המועסקים שעבדו במשרה מלאה (35 שעות ויותר בשבוע) ירד ב–0.5% לעומת הרבעון הראשון - ירידה של כ-13 אלף מועסקים, ואילו מספר המועסקים שעובדים במשרה חלקית עלה ב–0.9% לעומת הרבעון הראשון, תוספת של כ–7,000 מועסקים.

מספר המועסקים חלקית שלא מרצון (חיפשו עבודה מלאה או נוספת ולא מצאו) ברבעון השני הגיע לכ–123 אלף (עלייה של 3.3% לעומת הרבעון הראשון), וחלקם מכלל המועסקים עלה ל–3.5% (3.4% ברבעון הקודם).

לדברי הבכירים באוצר, "בראייה רחבה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא ברמות גבוהות מאוד, היסטורית, והוא נמצא בעלייה קבועה. נכון שהאבטלה עלתה באחרונה, אבל היא עדיין נמוכה ולא רחוקה מאבטלה חיכוכית. גם שיעור העובדים במשרות חלקיות עלה. נצטרך לבדוק היכן עלתה האבטלה והיכן עלה מספר העובדים במשרות חלקיות, ולמה זה קרה. באופן כללי התמונה חיובית.

"אנחנו רוצים להוריד את אי השוויון במשק ואנחנו רוצים להעלות את התוצר, שנע באזור ה–3% לשנה, ולשם כך צריך להגדיל עוד יותר את שיעור התעסוקה ולהקטין את האבטלה. כנראה, אבל אין לנו הוכחה ודאית לכך, שהעלייה בתעסוקה נבעה מגידול במספר הגברים החרדים ובמספר הנשים הערביות בכוח העבודה, כי שיעור היהודים הלא־חרדים המשתתפים בכוח העבודה גבוה מאוד. המשך העלייה בהשתתפות בכוח העבודה במשק היא לא דבר מובן מאליו. נצטרך להשקיע בכך הרבה מאמצים. כך גם אמרנו לאחרונה לממשלה במצגת שהצגנו בפניה באחרונה על מצב המשק".

לדברי הבכירים, עדיין לא נעשה ניתוח שיסביר מדוע גדל מספר העובדים במשרות חלקיות. ייתכן שאלה מצטרפים חדשים לשוק העבודה, וייתכן שהם עובדים ותיקים שהמשרה שלהם צומצמה. בכל מקרה, הם אומרים, העובדה שעובדים אלה היו רוצים לעבוד במשרה מלאה היא מעודדת. האוצר ימשיך לעקוב מקרוב אחר העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם, במטרה לצמצם את מספרם.

לדברי הבכירים, מבצע צוק איתן מכניס הרבה "רעשים" לנתוני המשק, והאוצר עוקב אחר כל הנתונים, ההתפתחויות וההשלכות. המבצע יפגע בצמיחת המשק השנה, לדבריהם, אך הוא לא אמור לפגוע בצמיחה מעבר לכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ