המדינה אינה מכריזה על המבצע בעזה כ"מלחמה" - וחוסכת מיליארדי שקלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה אינה מכריזה על המבצע בעזה כ"מלחמה" - וחוסכת מיליארדי שקלים

המבצע הנוכחי בעזה אינו מוגדר כמלחמה מסיבות בינלאומיות, מורליות - וגם כלכליות ■ במלחמת לבנון השנייה המדינה הודיעה לבג"ץ כי לא מדובר במלחמה, ואולם לאחר מכן שינתה את דעתה - אך מכיוון שלא נקבע אז מצב מיוחד בעורף, לא שולמו פיצויים בכל המדינה

37תגובות

למרות הלחימה הקשה ברצועת עזה, שנמשכת כבר כשלושה שבועות, וירי הטילים הכבד על העורף - ממשלת ישראל ממשיכה לכנות את פעולות צה"ל בשם "מבצע". הכרזה על אירועי צוק איתן כעל מלחמה תחייב את המדינה לשלם פיצוים עקיפים בגין השבתה חלקית או מלאה של עסקים או עובדים בכל רחבי ישראל, שעלותם מוערכת במיליארדי שקלים.

כדי שמהלך צבאי זה או אחר יוכר כמלחמה, על הממשלה להכריז על כך באופן רשמי. סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה קובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה", וכי הודעה על החלטה כזאת תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וגם למליאת הכנסת. עם זאת, הסעיף קובע גם כי אין במגבלה זו "כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור", וכי גם על פעולות כאלה תימסר הודעה לוועדת החוץ והביטחון.

בעת מלחמת לבנון השנייה, בסוף יולי 2006, עתרו לבג"ץ שלושה גורמים, בהם חבר הכנסת דאז יוסי ביילין, נגד החלטת הממשלה שלא להגדיר את הלחימה בלבנון כמלחמה. שופטי בג"ץ קיבלו את טענת הממשלה כי זו לא היתה מלחמה, ונקבו בשורה של סיבות מדיניות, פוליטיות וסמליות, שייתכן שעמדו מאחורי החלטת הממשלה בתקופת מלחמת לבנון השנייה שלא להכריז על מצב מלחמה. ניתן להוסיף לסיבות אלה גם את הסיבה התדמיתית־מורלית.

אליהו הרשקוביץ

אך יש גם סיבה נוספת וכבדת משקל לאי הכרזה על מצב של מלחמה - הסיבה הכלכלית. הכרזת מלחמה היתה מחייבת את המדינה לשלם פיצויים על נזק עקיף (נזק בגין השבתה חלקית או מלאה של עסקים, היעדרות של עובדים או נזקים עקיפים אחרים, כמו פגיעה במחזור של העסק) בכל המדינה.

כיום, המדינה מחויבת לשלם רק בגין נזקים ישירים (למשל הרס מבנים בשל פגיעת טילים) בכל המדינה, וכן החליטה לשלם פיצויים על נזק עקיף בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה. ברשות המסים אומרים כי פיצוי על נזק עקיף משולם באזור זה "בהתאם למפת פיקוד העורף, שכוללת גם את היישובים העירוניים הגדולים בדרום, לרבות באר שבע, אשדוד, אשקלון וקרית גת".

תשלום הנזקים העקיפים שלהם התחייב שר האוצר, יאיר לפיד, בימים האחרונים, אינו חל על כל המדינה - וזה מה שעומד מאחורי החלטת הממשלה להכריז או לא להכריז על מלחמה. הרי כל בתי המלון בישראל סובלים בשבועות האחרונות מירידה בפעילות, וכמוהם גם מסעדות, חנויות ועסקים רבים נוספים - מי פחות ומי יותר. אם הממשלה היתה מכריזה על מצב של מלחמה היא היתה צריכה לשאת במלוא הנזקים שלהם, בעלות של מיליארדי שקלים רבים.

מוטי מילרוד

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, שכתבה את החלטת בג"ץ בעניין הלחימה בלבנון ב–2006, קבעה כי חוק היסוד "לא הגדיר מהי 'פתיחה במלחמה'. שאלה זו היא שאלה סבוכה ולה היבטים רבים. הגדרת המושג מלחמה, כאשר מדובר בסמכויות הממשלה ביחס לפעולה צבאית, כרוכה ושזורה ביחסי החוץ של המדינה ובתפקודה של הממשלה במישור היחסים הבינלאומיים". בהמשך כתבה ביניש כי "להחלטת ממשלה שעלולה להתפרש כהכרזת מלחמה עשויות להיות תוצאות מרחיקות לכת במישור היחסים הבינלאומיים. ואכן, בזירה הבינלאומית הכרזות מלחמה פורמליות אינן נהוגות בעשרות השנים האחרונות".

ביניש הוסיפה כי גם אם הציבור תופש את האירועים כמלחמה,"אין די בכך כדי להקים עילה להכרזה על פתיחה במלחמה לצורך סעיף 40 (א) לחוק יסוד הממשלה".

למרות החלטת בג"ץ כי אין הכרח להכריז על אירועי קיץ 2006 כעל מלחמה, הודיעה הממשלה כעבור פחות משמונה חודשים, במארס 2007, כי ביולי ובאוגוסט 2006 אכן היתה מלחמה - שנקראה לאחר מכן בשם מלחמת לבנון השנייה. ביילין אמר אז בתגובה כי הודעת הממשלה, ההפוכה מטענותיה בבג"ץ, מחייבת אותה להתפטר - ולו רק "בשל ההצתה המאוחרת שלה, שמוכיחה שוב כי מדובר בממשלה שאינה מבינה את מעשיה".

למרות הודעת הממשלה כי הלחימה בצפון היתה מלחמה, לא שולמו פיצויים בכל המדינה. כדי שישולמו פיצויים צריך להתקיים תנאי נוסף - הגדרת מצב מיוחד בעורף (בכל המדינה), או הגדרת אזור ספר מעבר לאזור הצפון שבו ישולמו פיצויים לפי חוקי מס רכוש.

באזור הצפון (כל היישובים עד חיפה כולל) שולמו פיצויים בגין נזקים עקיפים, מכיוון שאזור זה הוגדר על ידי פיקוד העורף כאזור מיוחד, בדומה להגדרה כיום של האזור שנמצא עד 40 ק"מ מהרצועה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#