בצל הלחימה בעזה: בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25% ל-0.5% - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בצל הלחימה בעזה: בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25% ל-0.5%

בנק ישראל: "עדיין אין אפשרות לעמוד על השפעותיו של צוק איתן, אולם השפעתם של אירועים ביטחוניים בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מקרו-כלכלית מתונה, עד כ-0.5% תוצר (במלחמת לבנון השנייה)"

25תגובות

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגידה ד"ר קרנית פלוג, החליטה היום (ב') להפחית את הריבית במשק לחודש אוגוסט ב-0.25% ל-0.5% - שפל של 5 שנים. הפחחתת הריבית תואמת להערכות האנליסטים מהימים האחרונים. הפעם האחרונה שבה הפחיתה הוועדה המוניטרית את הריבית היתה בסוף פברואר (מ-1.0% ל-0.75%).

בנימוקים להחלטה, מציינים כלכלני בנק ישראל בין היתר את מבצע "צוק איתן" בעזה, שעשוי למתן את קצה הצמיחה במשק. "הנתונים שנוספו החודש על הפעילות הריאלית מתייחסים לתקופה שקדמה לתחילתו של מבצע 'צוק איתן', והם מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב מתון, דומה לזה של הרבעונים האחרונים.

"עדיין אין אפשרות לעמוד על השפעותיו הכלכליות של המצב הביטחוני, אולם השפעתם של אירועים ביטחוניים בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מקרו-כלכלית מתונה, עד כ-0.5% תוצר (במלחמת לבנון השנייה). ההתאוששות מאירועים קודמים הייתה בדרך כלל מהירה, אך הפגיעה בחלק מהענפים, בפרט בענף התיירות, עלולה להימשך זמן רב יותר".

עוד מסבירים בבנק כי "נמשכת חולשת יצוא הסחורות על רקע הקיפאון בסחר העולמי והייסוף המצטבר, תוך התמתנות ביצוא הטכנולוגיה העילית. גם בצריכה הפרטית מסתמנת חולשה בחודשים האחרונים. נתוני סקר כוח אדם מצביעים על יציבות, ובמספר משרות השכיר נבלם הגידול".

הורדת הריבית תתמוך בהגברת הפעילות במשק, שנמצאת בחודשים האחרונים בירידה, שהועמקה על רקע התארכות מבצע "צוק איתן". כמעט כל החזאים העריכו כי עד סוף הרבעון השלישי הריבית במשק תהיה 0.5%. חילוקי הדעות ביניהם נגעו לשאלה אם הורדת הריבית תעשה היום או בסוף אחד משני החודשים הקרובים.

בנוסף להשפעלות מבצע "צוק איתן" על הכלכלה, בבנק מנסים להחליש אטת המטבע המקומי באמצעות הפחתת ריבית. בבנק הזכירו כי "השקל התחזק ביולי ב-0.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם ייסוף של 2%. שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא, בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי".

הורדת ריבית נוספת?

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, ציינו בתגובה כי לא הופתעו מהחלטת הריבית, אם כי העריכו שתידחה לחודש הבא. "הורדת הריבית התבקשה על רקע הירידה באינפלציה (וציפיות האינפלציה), ההתמתנות הצפויה בפעילות כלכלית עקב המצב הביטחוני, ייסוף בשקל (2% בתחילת השנה), והעדכון כלפי מטה של התחזית הגלובלית של קרן המטבע ל- 3.4% השנה מ- 3.7%. קיימת התלבטות באשר לפוטנציאל להורדת ריבית נוספת. למרות שפישר לא הוריד את הריבית אל מתחת ל- 0.5% לאחר המשבר הכלכלי, בכירים בבנק ישראל טוענים שכנראה אין מניע להוריד את הריבית אל מתחת ל- 0.5%. 

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, העריך שהריבית הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר. "הריבית נמצאת ברמה דומה לשיא המשבר הפיננסי ב-2009 למרות שאנו סבורים שמצב המשק כיום טוב בהשוואה לתקופה ההיא. הסיכוי להפחתת ריבית נוספת נמוך מאוד ובמקרה של המשך תיסוף בשקל להערכתנו בנק ישראל יגביר את קצב רכישות המט"ח".

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות, אמר: "נוח אמנם להסביר את הפחתת הריבית המפתיעה (רק 3 חזאים מתוך 21 חזו שהריבית תופחת) בהחרפה בסביבה הביטחונית אבל הודעת בנק ישראל כמו גם ההיגיון הכלכלי טוענים אחרת. ראשית, אומרים בבנק ישראל את השפעת "צוק איתן" על המשק קשה עדיין לאמוד בעיקר כי לא ממש ברור עד מתי הלחימה תמשך.

"שנית וחשוב יותר, מסבירים בבנק המרכזי, מדובר בהשפעה זמנית בלבד כאשר בדרך כלל התאוששות המשק מאירועים ביטחוניים היא מהירה יחסית (כבר ברבעון שלאחר האירוע הפעילות הכלכלית חוזרת למגמה שאפיינה אותה בטרם האירוע). נכון, סקטור התיירות אמנם ימשיך כנראה לסבול מההסלמה גם מספר חודשים לאחר סיום הקרבות אך לריבית המקומית אין השפעה מהותית על סקטור זה ממילא. לכן, בהנחה שהפחתת ריבית של רבע אחוז לא תגרום לאנשים לצאת לקניון תחת איום טילים, כדאי לחפש את הסיבות להפחתה במקום אחר.

"החשודה המיידית היא כמובן האינפלציה, או נכון יותר, ציפיות האינפלציה. ציפיות אלו, כפי שהן נגזרות משוק האג"ח או מריביות הבנקים רושמות ירידה מתמשכת כבר חודשיים וחצי ואף הגיעו אל מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. יתרה מכך, הודעת בנק ישראל מציינת כי לא מדובר רק על ירידה באינפלציית המוצרים הסחירים (שמושפעים משער החליפין ומחיריהם ירדו ב-1.2% ב-12 החודשים האחרונים) אלא גם בהאטה באינפלציית המוצרים הבלתי-סחירים (אלו שלא מושפעים משע"ח ומחיריהם עלו ב-1.4% ב-12 החודשים האחרונים)".

החשוד הנוסף הוא כמובן השקל. מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-0.5% מול הדולר, ב-1.5% מול האירו וב-0.8% מול סל המטבעות. לא רק זאת אלא שבנק ישראל הוסיף להודעה החודש את המשפט הבא: "שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחיריםענפי היצוא ותחליפי היבוא, בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי". הווה אומר, אמנם השפעת הריבית על שער החליפין היא מזערית (ראה פרוטוקול החלטת הריבית מהחודש שעבר) אבל אם האינפלציה הנמוכה ואפשר להפחית ריבית אז מדוע לא?

 

 

מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#