אקשטיין: להגדיל תקציבי המדען הראשי ותמיכות בחברות בינוניות וגדולות

הוuעדה בחנה את הפריון הנמוך בתעשיה מול הפריון בארה"ב וקבעה, כי מקורו בפער בגודל החברות ובירידת תקציבי המדען הראשי

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

הצוות לבחינת הבדלי הפריון בתעשייהה בין ישראל לארה"ב בראשות צביקה אקשטיין הגיש היום את מסקנותיו למדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון. על פי המידע שהגיע ל-TheMarker, ממצאי הבדיקה העלו, כי אם מנטרלים את ענף התרופות בו הפריון דומה לפריון ההיי-טק האמריקאי, פריון ההיי-טק הישראלי מגיע ל-60% מפריון ההיי-טק האמריקאי. הפריון הוגדר כתוצר לעובד, לא כמכירות לעובד.

חשיבות הפריון לעובד היא בהשפעתו על כושר התחרות של התעשיה והיצוא הישראלי. ככל שהפריון לעובד נמוך יותר, חברות יתקשו להתחרות בשוקי חו"ל או בארץ מול יבוא מתחרה, מצב שישפיע על חוסנן. לכך יהיו השפעות על יכולתן להגדיל תעסוקה ובהמשך אולי על צמצום כוח האדם שלהן.

הצוות קבע, כי ההבדלים בפריון מקורם בעיקר בהבדלים בגודל החברות. חברות ישראליות גדולות מצליחות להיות יעילות יותר והפריון לעובד בהן גבוה יותר. הפער מול ארה"ב נובע, בין השאר, מעלייה בעלויות יצור כעובדים, חומרים והשקעות בתעשיה בעשור האחרון, בעוד שחברות אמריקאיות הקטינו השקעות כשהעבירו פעילות יצור למיקור חוץ. עוד קובע המחקר, כי תמיכת המדען הראשי בחברות מעלה את הפריון שלהן, ואילו הקיצוצים בתקציבי המדען הם חלק מהסיבה לאי צמיחת הפריון בקצב של הפריון האמריקאי.

צבי אקשטייןצילום: אמיל סלמן /ג'יני

הצמיחה הנמוכה יחסית בפריון בישראל מול ארה"ב זוהתה ממשבר ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים ומהאינתיפאדה שפרצה בהמשך.

בעקבות משבר ההיי-טק, הלקח העיקרי של החברות בארה"ב היה לצמצם עלויות על ידי הגדלת מיקור חוץ בתחומים עתירי כוח אדם. בישראל הלקח העיקרי היה הגדלת שיתופי פעולה עם חברות רב לאומיות בישראל ובחו"ל. כתוצאה מכך נוטרל חלק מהפער בפריון. הבעיה שאותרה אינה שיעור צמיחה נמוך יחסית לארה"ב של מכירות לעובד אלא של תוצר לעובד, הנובע מהשפעת עליית עלויות היצור בישראל בשיעור גבוה יותר מארה"ב כתוצאה מובהקת של מיקור החוץ .

הצוות שלל הערכות, שלפיהן מקור הצמיחה הנמוכה יחסית של ההיי-טק הישראלי הוא מתודולוגי, השפעה שלילית של החברות הרב לאומיות או ירידה בכמות כח אדם איכותי שנקלט בחברות הישראליות. העבודה אוששה את ההערכות, כי ההבדל נעוץ בגודל החברות ובכמות החברות שהן חברות ענק רב לאומיות. על רקע זה המליץ הצוות להעלות בתהליך רב שנתי את חלקה של ההשקעה הציבורית במו"פ אזרחי/עסקי, מתוך התמ"ג.

כמו כן, המליץ הצוות לגבש מדיניות ממשלתית שתאפשר ותקל על המשך צמיחתן של חברות קטנות ובינוניות להן פונציאל להתפתח לחברות בינוניות וגדולות בהתאמה. עם זאת, הצוות סייג המלצתו האחרונה והוסיף, כי ממשלות דמוקרטיות אינן נבחנות על פי הצלחתן להצמיח חברות עסקיות מוצלחות ששורת הרווח הנקי היא השורה התחתונה שלהן, לא כל שכן חברות ענק מבוססות מו"פ שהן בעלות כושר תחרותי מול חברות דומות בבעלות פרטית. לכן אין לצפות שמדיניות ממשלתית תצליח להצמיח חברות כאלה. אין לצפות גם שמדיניות ממשלתית תגרום ליזמים של חברות עסקיות לא לבצע "אקזיט" שהתשואה שלו על ההשקעה גבוהה מכל תשואה נורמאלית - הדבר מנוגד למניע היזם. תהליכים היוצרים צמיחה של חברות כאלה אינם ניתנים לתכנות. לא ברור שזה אפשרי ונכון שכלכלה קטנה כמו ישראל תפעל להצמיח חברות רב לאומיות כדרך להעלאת הפריון.

אקשטיין אמר, כי העבודה התמקדה בערך המוסף של עובד ההיי-טק הישראלי. המדובר בתוצר לעובד, שמחושב על בסיס המכירות בניכוי הוצאות על חומרים, קניות וכל מה שאינו ערך מוסף של העובד. "הנקודה המרכזית היא שבהשוואה למדינות באירופה ובמיוחד למדינות קטנות, הפריון בישראל בהחלט מתנהג יפה ותואם את המימצאים האחרים", אמר אקשטיין.

לדבריו, "היו לנו התלבטויות, אם הבעיה בשיטת חישוב או אמיתית, והגענו למסקנה, שההתמתנות בפריון בארץ ביחס לארה"ב היא בעיה אמיתית. הממצא החשוב ביותר בהקשר זה היה, שהעלייה בפריון בארה"ב קשורה לחברות ענק כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט. הן צמחו מאוד עם ערך מוסף ופריון ענקיים. להערכתנו, זה לא משהו פרמננטי ולא צריכים להיות מודאגים מזה. בשנות התשעים ראינו בארה"ב חברות עם צמיחה שלילית למרות פריון גבוה, כמו  HP ו-IBM. כלומר, זה שהן צומחות מאוד לא אומר שהמצב בישראל נורא". אקשטיין הדגיש, כי למרות דברים אלה, לחברות גדולות פריון גבוה, וישראל היא מדינה עם מעט חברות גדולות.

בנושא השפעת החברות הרב לאומיות על הפריון אמר אקשטיין, כי התברר, שהשפעתן חיובית. "החברות הרב לאומיות תורמות חיובית לתוצר לעובד כי הוא הרבה יותר גדולות מחברות מקומיות. וגם מצאנו, שיש להן ספיל אובר (השפעה זולגת על חברות אחרות, א"ק) חיובי על החברות המקומיות. ישנם עובדים בחברות הרב לאומיות, אם כי מעטים, שעוזבים אותן ומקימים חברות, שצומחות מהר", הוסיף אקשטיין.

לדבריו, "מצאנו בצורה מאוד חזקה, שחברות שמקבלות תקציבי מדען מעלות פריון בצורה משמעותית. לכן ניתן לטעון, שחלק מאי עליית הפריון או מיתון העלייה נובעים מכך שתקציבי המדען התמעטו. אנחנו גם רואים בנתונים, שהשקעות של חברות ישראליות במו"פ למעשה התמתנו בשנים בהן תקציבי מדען התמתנו, ולהערכתנו יש קשר בין הדברים. לדעתי, יש ממש טעות אסטרטגית של המדינה שלא רואה את החשיבות הגדולה וההשפעה הגדולה של יכולת המדען להשפיע על גידול משמעותי של ההיי-טק בישראל על ידי יצירת IP (קניין רוחני, א"ק), מקומות עבודה ופוטנציאל צמיחה לכלל המשק".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker