טרכטנברג: האיום הכלכלי הרציני - אובדן הסבלנות של ידידינו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת השלום

טרכטנברג: האיום הכלכלי הרציני - אובדן הסבלנות של ידידינו

ירום אריאב: שלום יוסיף 67 מיליארד שקל בעשור

6תגובות

"האיום הכלכלי הרציני ביותר בא מידידינו ומאובדן הסבלנות שלהם אל מול תקיעות המצב המדיני כאן", כך אמר היום (ג') פרופ' מנואל טרכטנברג בועידת השלום של "הארץ".

לדבריו, "אנחנו מוכרחים לקיים תהליך מדיני ברצון טוב עם אמצעים שיחזקו אותו כי האמינות היא קריטית בעולם הכלכלי. ללא התהליך המדיני – ואני לא אומר שלום או הסדר – הכתובת על הקיר ברורה. האיום הכלכלי מידידינו עלול להתממש בצורה הדרגתית. נחווה ירידה בקצב צמיחה, עלייה בהוצאות ביטחון והצעירים שלנו לא יכילו את זה".

טרכטנברג אמר, כי תקציב הביטחון לא יקטן אבסולוטית גם בהמצב של שלום אולם יש להקטינו מ-6% ל-5% מהתמ"ג.

לדבריו, "החברה הישראלית מקוטבת. העתיד שלנו כחברה מובטח אם נדע להכיל את כל החלקים במכנה משותף ברור. הכלכלה יכולה לספק אותו, תעסוקה איכותית יכולה להיות מקום מפגש. לצורך זה דרושה כלכלה מתפתחת, וכדי שזה יקרה דרוש תהליך מדיני אמין. אני חרד שאם לא נפנים את זה, החברה הישראלית מבפנים לא תוכל להמשיך להתקיים כפי שאנחנו רוצים. זה גשר צר מאוד, ואני מציע לכולנו לעבור אותו בשלום".

מוטי מילרוד

"שלום יוסיף 67 מיליארד שקל בעשור"

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אמר כי "הצמיחה נתקלת בתקרת זכוכית של 3% והדרך לפרוץ אותה היא תהליך מדיני. לדבריו, מנועי צמיחה בעקבות הסדר מדיני כולל יהיו הגדלת היצוא. בעקבות הסדר איזורי המורכב מהמעגל הקרוב והרחוק, תרומת ההסדר תהיה עלייה של 6% בשנה, כלומר תרומה של 27 מיליארד דולר לתוצר, או 95 מיליארד שקל בעשור.

"בנוסף, יש פוטנציאל גדול מאוד בהגדלת התיירות, 76 מיליארד שקל עם תוספת של 5 מיליון תיירים בעשור. השקעות זרות יגדלו, ואם תיווצר רגיעה פוליטית תהיה תוספת של 3-2 מיליארד דולר. סך הכל, בעשור של שלום צפויה תוספת של 180 מיליארד שקל לתוצר. על פי מודל שנעשה לעשור, ההשפעה תכלול גידול 45 מיליארד שקל במסים.

"ההסדר יפחית את תקציב הביטחון בהדרגה, והוא יעמוד על 4.5% מהתוצר – והכך יהיה חיסכון של 10 מיליארד שקל בשנה בתום העשור. לצד שיפור בדירוג האשראי שיניב 2 מיליארד שקל, צפוי גידול של 54 מיליארד שקל וקיטון 13 מיליארד שקל שמהווים תוספת מקורות של 64 מיליארד שקל. זה עשוי להשפיע על הקלה של 22 מיליארד שקל בנטל המס עם הורדת מע"מ ל-12%. אפשר לשפר ב-45 מיליארד שקל את הבריאות, החינוך וביטחון הפנים".

שגריר האיחוד האירופי אמר כי דיווידנד השלום של ישראל מההסכם עם הפלסטינים יכול לתת מעמד מול האיחוד האירופי הדומה לזה של שוויץ ונורבגיה. לדבריו, האיחוד אינו תומך בחרם על מוצרים מישראל, אולם יש עלייה במגמה נגד ההתנחלויות ואינדיבידואלים מקבלים החלטות כלכליות בעצמם. בחצי השנה האחרונה היו כמה גופים שהודיעו על התנתקות כלכלית מישראל, אולם זו החלטה שאינה קשורה לעמדה ממשלתית.

עם זאת, האיחוד מצא לנכון להזהיר חברות מפני סיכונים חוקיים בהתקשרויות עם חברות ישראליות הפועלות בהתנחלויות.

חמי פרס, מבעלי קרן הון סיכון פיטנגו, אמר כי "יש לדאוג שנישאר בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית. יש לנו מנוע חדשנות אדיר שמונע על ידי חברות גלובליות שמשקיעות בארץ. יש 300 מרכזים כאלה שמעסיקים כמחצית מכח האדם הטכנולוגי. לצדן 5,000 חברות הזנק שגדלות ב-800 חברות בשנה.

"אם אנחנו רוצים להיות אומת סטארט אפ עלינו להכיל את כל החברה. חבריי ואני מתמקדים במיגזר הערבי המהווה מעל 20% מהאוכלוסיה והתוצר שלהם 7% בלבד. נוכל להוסיף מעל 30 מיליארד שקל בשנה אם נשווה את חלקו בתלג לחלקו באוכלוסיה. "אין חברות ערביות שהנפיקו", אמר.

לדבריו, יש במיגזר הערבי יזמים שלא נופלים מבוגרי 8200. פרס הוסיף, כי "שוק כלכלי אסטרטגי הוא שוק המזרח התיכון. יש 350 מליון לקוחות פוטנציאליים, שליש מהם מחוברים לאינטרנט. אנחנו יכולים להציע ל-22 מדינות תוכן מוצרים ושירותים. קרן אלבואדר שהקמנו עושה את זה. היא תומכת בקרן שמקדמת חברות ערביות. אנחנו מקימים את איגוד תעשיית ההיי-טק האזורי. הכנס הראשון יהיה בספטמבר בטורקיה.
ישראל צריכה להיות חלק ממרחב הסטארט אפ המזרח תיכוני. זה שוק צומח וישראל יכולה להיות עם נתח גדול ממנו. אנחנו צריכים לפתח אסטרטגיה איזורית.

"אחד הדברים ששמעתי מהנסיך הסעודי בן טלאל – 'אני לא מבין למה הקהילה העסקית צריכה לחכות לשלום מדיני ולא לעשות שלום כלכלי'. אם אנחנו רוצים לשבור את הקיפאון, אנחנו צריכים לומר שאנחנו רוצים שלום כלכלי עכשיו כי כך נוכל להביא צמיחה ותעסוקה. שלום כלכלי יכול להיות דיווידנד אך גם מנוע לדחוף את המנהיגים לעשות מה שהם צריכים לעשות".

דיטה ברוניצקי, מבעלי אורמת, אמרה כי "חשוב שתהיה בתודעה שלנו העובדה שאנחנו מאבדים את הלגיטימציה שלנו בעולם. זו סכנה גדולה מאוד, אם לא נעשה משהו למען השלום. לדבריה, מתחילים לראות התחלה של ניכור לחברות ישראליות בעולם. אם תהיה התלקחות והוצאת ייצור מהארץ במצב של התלקחות, הסכנה אף תגדל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#