לפיד הכריע נגד העלאת מסים ובעד קיצוצים: יעד גירעון של 2.9% ב-2015

ההחלטה מסיימת ויכוח ארוך שהתנהל בין לפיד שהיה מוכן לגירעון גדול יותר, אנשי אגף התקציבים, שהעדיפו גירעון של 2.75%, ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שדרשה להשאיר את הגירעון במתווה החוקי הקיים, שמתיר גירעון של 2.5% בלבד ב2015

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

לאחר דיונים ארוכים וסוערים, החליט בסוף השבוע שר האוצר יאיר לפיד על יעד גירעון חדש ל–2015, 2.9% מהתוצר - כ–32 מיליארד שקל. ההחלטה מסיימת ויכוח ארוך שהתנהל בין לפיד שהיה מוכן לגירעון גדול יותר, אנשי אגף התקציבים, שהעדיפו גירעון של 2.75%, ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שדרשה להשאיר את הגירעון במתווה החוקי הקיים, שמתיר גירעון של 2.5% בלבד ב–2015. משום שמדובר בגירעון שחורג ממסגרת החוק שקידם לפיד עצמו רק ב–2013, ייאלץ שר האוצר להגיש לכנסת חוק גירעון חדש.

גירעון של 2.9% יאפשר ללפיד להגיש את תקציב 2015 לממשלה ולכנסת בלי להזדקק להעלאת מסים, כמו שהבטיח. עם זאת, יהיו בתקציב תיקונים קלים בכמה חוקי מס, כשאגף התקציבים מקווה לקבל הכנסות גבוהות מגופים ממשלתיים כמו קק"ל, שתיאלץ להעביר מיליארד שקל לקופת המדינה. הבחירה בגירעון של 2.9% גם תאפשר לאוצר להציג ירידה בגירעון, יחסית לשנה הנוכחית, שכן 2014 מתוכננת להסתיים עם גירעון של 3%, או 33 מיליארד שקל.

בינתיים האיחוד האירופי קבע שאין לעבור את גבול ה–3% גירעון, ומדינות רבות באירופה, בעיקר גרמניה ושווייץ, החליטו להגיש תקציב עם גירעונות נמוכים בהרבה מ–3%, עקב החשיבות הגדולה של הורדת החוב הציבורי והשגת יציבות פיננסית.

בדיונים שהתנהלו באוצר אמר לפיד שהבעיה הכלכלית השנה אינה גודל הגירעון, כמו בשנה שעברה, וגם לא היחס בין החוב לתוצר, אלא החשש שכלכלת ישראל תיקלע להאטה, עקב המצב בארה"ב ובאירופה. לטענתו, כדי שלא להיקלע למצב שבו הצמיחה תרד ל–2% בשנה, אין להעלות מסים בשום אופן.

גם כדי לעמוד במגבלות כלל ההוצאה החדש, שמאפשר את הגדלת התקציב ב–2.6% (8 מיליארד שקל), יהיה צורך בקיצוץ בהוצאות. לא מדובר בקיצוצים גדולים, כמו שהעריך בנק ישראל רק לפני חודשיים, אלא בהתאמות הרבה יותר צנועות. "הטייס האוטומטי", כלומר סך הגידול בתקציב עקב התחייבויות הממשלה, חקיקה בכנסת וגידול האוכלוסייה, יגיע ב–2015 ל–12–13 מיליארד שקל. לכן יהיה צורך בקיצוץ של 4–5 מיליארד.

הבעייה הגדולה של לפיד היא שמערכת הביטחון דורשת תוספת של 3–4 מיליארד שקל לתקציב השנה הבאה, לאחר שכבר קיבלה מיליארד שקל השנה. זו דרישה שמהווה כמעט חצי מסך הגידול בתקציב, מה שלא יאפשר למשרדים החברתיים לקבל תוספות תקציב שדרושות להם. לפיד, בכל מקרה, מתכוון לתבוע קיצוץ בתקציב הביטחון, אך לא ברור אם יצליח. הרבה תלוי באווירה הציבורית, בהתפתחות הצבאית והמדינית בעזה ובשטחים, וברצונו של ראש הממשלה - שנוטה בשנים האחרונות לקבל את רוב דרישות הצבא.

שר האוצר לא יציע להטיל השנה מע"מ על ירקות ופירות ועל העיר אילת, לא יציע להעלות את גיל הפרישה לנשים, לא יציע להטיל מס על קרנות ההשתלמות, לא יעלה את ההפרשה לפנסיה של מקבלי הפנסיה התקציבית (מ–2% ל–6%), לא יציע לבטל את "פנסיית הגישור" בצה"ל, ולא ייאבק למען רפורמה בכוח האדם במגזר הציבורי. כלומר חוק ההסדרים השנה יהיה קטן ומצומצם, בלי כל הרפורמות החשובות האלה. וכאשר אין רפורמות, קצב הצמיחה של המשק יורד - ואת זה הרי לפיד מנסה למנוע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker