חשיפת TheMarker

"בישראל נוהגים בניכור כלפי העניים - ומתנערים מדאגה ואחריות למצבם"

הדו"ח של הוועדה למלחמה בעוני: "העוני מהווה פגיעה בחוסנה הלאומי של החברה בישראל במישור הכלכלי, החברתי והביטחוני"■ הוועדה המליצה על צעדים בעלות של כ-6 מיליארד שקל בשנה ■ הדו"ח המלא

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

הוועדה למלחמה בעוני ממליצה להעמיד כ–200–500 מיליון שקל לשיפור עבודת העובדים הסוציאלים, להגדיל ב–600 מיליון שקל בשנה את קצבאות השלמת ההכנסה לקשישים, להגדיל ב–1.2 מיליארד שקל בשנה את קצבת הבטחת ההכנסה ולהרחיב את מס ההכנסה השלילי בעלות של 2.3 מיליארד שקל בשנה - כך עולה מהדו"ח המלא של הוועדה שיוגש היום לשר הרווחה, מאיר כהן, והגיע לידי TheMarker. בסך הכל המלצות הוועדה מסתכמות ב–5.8–6.3 מיליארד שקל בשנה. כמו כן, הוועדה קבעה כי יש להתחיל וליישם את המלצותיה ב–2015, ולסיים את יישומן בתוך שלוש־חמש שנים.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני מתיימרות לצמצם את העוני החריף בישראל כמעט במחצית בתוך עשור - זאת, אם הממשלה לא תגנוז חלק מההמלצות ואם משרד האוצר לא יחליט לדחות או לא לתקצב אותן, תרחיש סביר מאוד לדעת חלק מחברי הוועדה, שפעלה בחצי השנה האחרונה (על עמדת האוצר ראו תיבה). כמו כן להגדיל את היצע הדיור הציבורי ב–1.6 מיליארד שקל בשנה, לסבסד טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14 ולקשישים מגיל 75 בעלות של כ-560 מיליון שקל בשנה.

הדו"ח המלא:

לקריאת הדו"ח המלא בסמארטפונים וטאבלטים

בעיית העוני בישראל היא החריפה ביותר במדינות המערב, ושיעור המשפחות הישראליות שחיות בעוני מזכיר רק את המצב במקסיקו, שם העוני גבוה מעט יותר מאשר בישראל. הוועדה קבעה כי יש לשאוף להפחית את שיעור העוני בישראל לממוצע ה–OECD (כ–11%) בתוך עשר שנים. שיעור העוני הממוצע במדינות OECD היה 11.5% ב–2011, לפי נתונים שפירסם הארגון בשבוע שעבר, ואילו שיעור העוני בישראל, לפי שיטת החישוב שמשמשת את OECD, הוא 18.8% (ב–2012), כך שכדי לעמוד במטרת הוועדה, יהיה צורך להוריד את שיעור העוני בכמעט 40%.

דו"ח הוועדה, בראשות חתן פרס ישראל אלי אלאלוף, כולל הסתייגות חריגה ורחבה של אלאלוף, בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה להמלצה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה. בעוד שהוועדה ממליצה להגדיל את קצבת הבטחת הכנסה, אלאלוף והממשלה קובעים כי אין להגדיל את גובה הקצבה, אלא לפעול לכינון מבחן תעסוקה אפקטיבי שישלול קצבאות למי שאינו זכאי להם כדי לעודד תעסוקה.

צילום: אליהו הרשקוביץ

הוועדה ממליצה להגדיר את נושא העוני כתחום פעילות מרכזי בעבודת כל משרד ממשלתי, לפתח בכל משרד תוכנית עבודה למלחמה בעוני ולמנות בהם אחראי למלחמה בעוני. לפי הוועדה, על משרד ראש הממשלה "לרכז מהלך יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובסיוע משרד האוצר, כדי לנסח לממשלה תוכנית עבודה המבטאת את רוח הוועדה וניתנת למעקב ובקרה מפורטים". בדו"ח נכתב כי המהלך הזה יימשך מספר חודשים, אך על משרדי הממשלה להתחיל בינתיים ביישום הדו"ח.

בנוסף, מדגישה הוועדה כי על משרד האוצר להבטיח מסגרת תקציבית ומובטחת לחמש השנים הראשונות של התוכנית. "בלא שתובטח מסגרת כזו לא ניתן יהיה להחיל או לקיים את האמור לעיל". נכתב בדו"ח. "ברור כי היעדים של צמצום אי השוויון והקטנת העוני הם יעדיה המרכזיים של מדינת ישראל. מובן לכל כי המשך התפתחותה של מדינת ישראל ושיפור רמת חייהם של כלל אזרחיה מותנים בכך שהיא תתמודד בהצלחה עם היעדים הללו, נכתב בדו"ח. לפי הוועדה, "העוני מהווה פגיעה בחוסנה הלאומי של החברה בישראל במישור הכלכלי, החברתי והביטחוני".

"העוני אינו 
גזירת גורל"

"החברה בישראל ומוסדותיה נוהגים כלפי אנשים החיים בעוני בניכור ומתנערים מדאגה ואחריות למצבם. האנשים שנקלעו לשולי החיים נקלעו לכך ברובם בנסיבות שהיו מעבר ליכולתם", כך כותב אלאלוף בדברי הפתיחה בדו"ח.

"ישראל מזניחה את תפקידה ולא עושה די למען השכבות החלשות בה. אני מאמין כי ניתן לעשות יותר. סולידריות, ערבות הדדית, ואהבת האדם, ערכי יסוד בסיסיים שעליהם נוסדה המדינה הלכו ואיבדו את מרכזיותם", כתב אלאלוף.

"המאבק בעוני הוא מטרה לאומית שאין נעלה ממנה. אתגרים גדולים ורבים ניצבים מול ישראל. הוצאתו של אדם מתהומות העוני והמצוקה היא ערך עליון. בשנים האחרונות נמלהו ייאוש וחידלון לתוך חייהם של מאות אלפי ישראלים ולא נוכל להמשיך ולאפשר זאת. יש למצב מחדש את העוני במרכז השיח הציבורי", הוסיף אלאלוף.

בהמשך כותב אלאלוף: "העוני אינו גזירת גורל או אבן שאין לה הופכין. אמנם יש המידרדרים לעוני בגלל החלטות שקיבלו במהלך חייהם, אך רובם נולדו לתוך מציאות זו ללא סיכוי של ממש לשנותה לבד. אנו כחברה אמורים להבטיח כי תיפרש רשת ביטחון משמעותית".

הוועדה הקדישה את הדו"ח "לאנשים החיים בעוני בישראל". בנוסף, אלאלוף, ששימש מנכ"ל קרן רש"י, בחר להקדישו גם לזכר פועלו של גוסטאב לוון, מייסד הקרן. במהלך עבודת הוועדה התגלעו חילוקי דעות רבים בין חבריה. בלטו במיוחד חילוקי הדעות שבין נציגי משרד האוצר ובנק ישראל שהגיעו לדיוני הוועדה, לבין רוב החברים בה. הלחץ שהפעיל משרד האוצר הוביל את הוועדה להשמיט מהדו"ח המרכזי את ההמלצה שניסחו להעלאת קצבת הילדים, ההמלצה להפשרת הרפורמה בביטוח הסיעודי ולצמצם המלצות נוספות שניסחו.

חילוקי הדעות בין האוצר לכמה מבכירי הוועדה היו כל כך בולטים, והוועדה ספגה ביקורת על כך שמסקנותיהם הושפעו מלחצי משרדי הממשלה עד שבוועדה בחרו להוסיף הערה כי נציגי הממשלה "הביעו את עמדתם על ההמלצות. מטבע הדברים לעתים התקבלה הצעתם ולעתים לאו. הובהר על ידי נציגי הממשלה כי אין לראות בהשתתפותם אישור לעמדות הממשלה".

הוועדה ממליצה לגייס עובדים סוציאלים כדי להפחית את מספר התיקים שבהם מטפל כל עובד ל–50–60 תיקים בעלות של 200–400 מיליון שקל בשנה. בנוסף, היא קובעת כי יש להפוך את העובדים הסוציאלים לגורמים שליווי המשפחה ליציאה מהעוני, להקצות תקציב לתוכניות ממוקדות ליציאה מהעוני בלשכות הרווחה בעלות של כ–200 מיליון שקל לשנה, ועל מתן הרחבת תקציב גמיש שמאפשרים לעובדים הסוציאלים לסייע למשפחות ב–200–500 מיליון שקל בשנה. הוועדה ממליצה גם להפוך לחסינים מניתוקי מים וחשמל את מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי, חייבים מוגבלים באמצעים, משקי בית עם קטינים, חולים כרוניים, ולהקפיא את תשלומי הריבית על החובות שלהם.

בנוסף, הוועדה ממליצה להקים קרן ממשלתית להלוואות ללא ריבית כדי לסייע להם לצאת מהחובות. הוועדה ממליצה גם להתחיל בפיילוט למתן "מענק העצמה" לילדים – מענק כזה יאפשר להם לצבור חסכון עד לגיל הבגרות ולייעד אותו לצרכים מוגדרים מראש.

אלי אלאלוףצילום: דניאל בר און

הוועדה ממליצה גם להקים מרכזי מיצוי זכויות ב–64 רשויות מקומיות ומרכזים נוספים ניידים בעלות הקמה של 36 מיליון שקל ועלות תפעול של 70 מיליון שקל לשנה. הוועדה ממליצה גם להגדיל את קצבת השלמת ההכנסה שניתנות לקשישים ב-200 שקל בחודש – בעלות של 600 מילון שקל בשנה.

שוק העבודה: תמריצים שליליים ליציאה מהעבודה

הוועדה ממליצה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה שניתנת לכ-105 אלף משפחות לכ–67% מקו העוני, ולהגדיל את תקרת ההכנסה מעבודה שמאפשרת את קבלת הקצבה ל–85% מקו העוני. רוב חברי הוועדה למלחמה בעוני נאבקו מול האוצר ונציגי בנק ישראל כדי לכלול אותה בדו"ח אך לבסוף החליטה לכלול חוות דעת נגדית בתוך הדו"ח שמסתייגת מההמלצה.

לפי חוות דעת של משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, האוצר ואלאלוף, המלצת הוועדה היא "מלכודת עוני" ש"יוצרת תמריצים שליליים ליציאה מהעבודה". הוועדה ממליצה להגמיש את הקריטריונים של הזכאים לדיור ציבורי. בנוסף, היא ממליצה להגדיל את מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה ולהגדיל את סכום הסיוע לעד 95% משכר הדירה (950 מיליון שקל בשנה).

דיור: להגדיל את היצע הדירות בדיור הציבורי ב-700-1,000 דירות בשנה

בתחום הדיור כתבה הוועדה כי ההוצאה על דיור של אנשים החיים בעוני וגרים בשכירות באזור המרכז מגיע לכ-61% מהכנסת - "נתח עצום". כשמוסיפים לכך עלויות דיור נלוות המספר מטפס לכ-74% - כיום מדינת ישראל אינה ממלאת בצורה מספיקה את חובותה להבטיח לאזרחים העניים דירו נאות בעלות סבירה.

הוועדה ממליצה להגמיש את הקריטריונים של הזכאים לדיור ציבורי, כך שגם כאלה שלא היתה בבעולתם דירה בחמש השנים האחרונות יזכו לקבל דיור ציבורי מהמדינה. בנוסף, היא ממליצה להגדיל את מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה ולהגדיל את סכום הסיוע לעד 95% משכר הדירה. עלות ההמלצה מסתכמת ב-950 מיליון שקל בשנה.

הוועדה קבעה כי 5% מכלל הדירות במשק יהיו דירות בדיור הציבורי, וכי יש להגדיל את היצע הדירות בדיור הציבורי ב-700-1,000 דירות בשנה במשך 15 השנים הקרובות. בין היתר, על ידי רכישות דירות יד שנייה על ידי המדינה, רכישות דירות חדשות במחיר עלות מקבלנים במסגרת מכרזי בנייה, והתיעלות בדיור הציבורי. עלות ההמלצה מסתכמת ב-450 מיליון שקל בשנה, ובתוספת של 53 מיליון שקל בשנה להגדלת תקציב אחזקת הדירות בדיור הציבורי.

הוועדה ממליצה גם להקים יחידות דיור נוספות במסגרת בית גיל הזהב - הוסטלים שמיועדים לקשישים. בנוסף, הוועדה ממליצה לפתוח בפיילוט בשם "שכונה שווה" לבניית דירות חדשות ופיתוח תשתיות פיסיות ומרחב ציבורי, חינוך ותעסוקה ב-10 שכונות מוחלשות בעלות של 75 מיליון שקל.

מסים: להגדיל את גובה מענק מס הכנסה שלילי לאוכלוסיות מסוימות

הוועדה ממליצה להגדיל את גובה מענק מס הכנסה שלילי לאוכלוסיות מסוימות, כמו אמהות חד הוריות ובעלי מוגבלות, בעלות של 800 מיליון שקל. כמו כן, הוועדה ממליצה ליישם תוכנית שאושרה בממשלה ב-2013 לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה ולעודד תוכניות קיימות לעידוד התעסוקה.

הוועדה ממליצה לצמצם את מספר העובדים הזרים בישראל על ידי מתן תמריצים לישראלים לעבוד בסיעוד בעלות של 80 מיליון שקל. כמו כן, הוועדה ממליצה להרחיב את האכיפה על עובדים המשתכרים שכר נמוך.

פנסיה: לשנות את רמת הסיכון בחסכונות של חוסכים הקרובים לגיל פרישה

בתחום הפנסיה הוועדה המליצה לשנות את רמת הסיכון בחסכונות לפנסיה של חוסכים הקרובים לגיל פרישה - על ידי שינוי תמהיל ההשקעות כך שיכלול יותר אג"ח ממשלתיות מיועדות - איגרות חוב ללא סיכון שהממשלה מנפיקה, אינן סחירות ונושאות ריבית גבוהה משמעותית מהתשואה בשוק. לפי הדו"ח, על המדינה להבטיח שהאג"ח המיועדות יופנה יותר לאנשים לקראת פרישה, שהיקף החסכון הפנסיוני שלהם נמוך  והם עשויים להידרדר לעוני. בנוסף, הוועדה ממליצה לבטל את דמי הניהול על אג"ח מיועדות.

הוועדה הדגישה כי לא מדובר על הגדלת היקף האג"ח המיועדות, אלא על שינוי היקף האחזקה שלהם, ולכן ההמלצה לא כרוכה בעלות תקציבית, אך ייתכן ההמלצה לבטל את דמי הניהול תפגע בהכנסות חברות הביטוח.

הוועדה ממליצה גם להקים 210 מעונות יום בתקציב קיים במשרד הכלכלה שלא נוצל על ידו של כ-600 מליון שקל בשלוש השנים הקרובות. כמו כן, הוועדה ממליצה לפתח תוכניות תעסוקה שתשלב אוכלוסיות בעלות שיעורי עוני גבוהים במיוחד, כמו ערבים וחרדים - בעלות של 1.17 מיליארד שקל.

חינוך: לממן מבחנים לאיתור לקויי למידה בישובים המוחלשים

לפי הוועדה משרד החינוך היום לא פועל בשקיפות תקציבית והיא ממליצה שיתחיל לפרסם מדי שנה דו"ח רשמי על הקצאת המשאבים שלו לאוכלוסיות השונות. הוועדה ממליצה לפתח תקציב דיפרנציאלי שיאפשר השקעה גדולה יותר בתלמידים בישובים המוחלשים, על פני תלמידים בישובים המבוססים.

כמו כן, הוועדה המליצה לפתוח 29 מרכזים לגיל הרך בהם ניתנים שירותי בריאות, חינוך, העשרה ורווחה בעלות של 150 מיליון ועלות תפעול של 50 מיליון שקל לשנה. בנוסף הוועדה ממליה להעביר את האחריות על הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך - המלצה שגם הופיע הבהמלצות טרכטנברג.

בתחום החינוך הוועדה ממליצה לממן מבחנים לאיתור לקויי למידה בישובים המוחלשים, ולהרחיב את התוכניות המסייעות לתלמידים מהפריפריה בסכנת נשירה.

בריאות: להפחית את ההשתתפות בשירותים רפואיים של אנשים עניים

בתחום הבריאות הוועדה ממליצה להקים מרכזי מידע למיצוי זכויות רפואיות בכל בתי החולים בעלות של 1.2 מיליארד שקל בשנה. הוועדה ממליצה גם לקדם הסכם בין כל קופות החולים שיאפשר לחולים לקבל שירות במרפאה הקרובה לביתם ללא קשר לקופת החולים בה הם מבוטחים.

הוועדה ממליצה גם להפחית את ההשתפות העצמית למשפחות של חולים כרוניים בעלות של 70 מילון שקל בשנה, ולהפחית את ההשתתפות בשירותים רפואיים של אנשים עניים בעלות של 26-52 מיליון שקל בשנה.

הוועדה ממליצה להרחיב את סבסוד טיפולי השיניים לילדים בגילאים 12-14 ולאחר מכן עד גיל 18, וכיסוי טיפולי שיניים לקשישים מגיל 75 ומעלה המקבלים השלמת הכנסה בזקנה. היישום יעלה 90 מיליון שקל לשנה לילדים ולקשישים מקבלי השלמת הכנסה ב-200 מיליון שקל לשנה. הוודעה ממליצה גם לקבוע את צמצום אי השוויון בבריאות כיעד אסטרטגי של משרד הבריאות.

הוועדה ציינה בסוף הדו"ח כי לא עסקה בתחומי הביטחון התזונתי ותשתיות החבורה הציבורית הלקויות - אך ציינה כי מחסור הנגישות בתחבורה ציבורית שכיחה בקרב אנשים שחיים בעוני ושאי ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של עוני.

בתגובה לדו"ח, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, אמר כי "הצורך לחזק את מערך הדיור הציבורי הוא צורך חיוני במאבק בעוני. במהלך החודשים האחרונים הפעלתי מחדש את חוק מכר הדיור הציבורי, כאשר כל ההכנסות לראשונה נכנסות לקרן ייעודית במשרד הבינוי והשיכון וישמשו לרכישת דירות חדשות לזכאים כבר בחודשים הקרובים. בנוסף, הוריתי לזרז את הפעלת המתווה ל "דיור ציבורי בר השגה" - אם האוצר לא מאפשר העברת כסף לטובת הדיור הציבורי אנו נייצר את הכסף. מתחמי דיור ציבורי מתפוררים יעברו הליכי פינוי בינוי כשכל ההכנסות יועברו גם הן כולן לרכישת דירות חדשות לטובת הזכאים. לצד המאבק להורדת מחירי הדיור למעמד הביניים, אסור לנו להשאיר בצידי הדרך את החלשים שזקוקים לנו יותר מכל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker