מה השתנה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011? כלום - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה השתנה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011? כלום

מחקר שהוצג בכינוס הקואליציה החברתית: לא חל שינוי ממשי באף מדד כלכלי מאז 2011 ■ יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג: "צריך חלוקת הון צודקת יותר. העוני הוא איום על החברה הישראלית, והפערים החברתיים חסרי תקדים ביחס למדינה מתוקנת"

31תגובות

דבר לא השתנה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011 - כך קובע מחקר חדש שהוצג ביום שישי בתל אביב בכינוס הראשון של הקואליציה החברתית.

המחקר, שאותו ערכו מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון, וחוקר המרכז, איתמר גזלה, מציג שורת מדדים ונושאים כלכליים במבט השוואתי לשנים שלפני המחאה החברתית ואחריה. כך למשל, בתחום יוקר המחיה, מהגורמים הבולטים לפרוץ המחאה, המחקר קובע כי בין 2011–2013 מדד המחירים לצרכן עלה ב–7.1%, אך מדד המזון עלה ב–13.6% ומדד הבריאות ב–9.6%. מאידך, מדדי התחבורה, התקשורת, החינוך, התרבות והבידור ירדו ב–3.9%.

המחקר מציג תמונה קודרת בתחום הדיור, שלפיה מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה ממוצעת בישראל צפוי להגיע עד לרמה של 144 משכורות חודשיות לעומת 137 משכורות כיום.

עוד כתבות בנושא

המחקר בחן גם את שינוי המדיניות הכלכלית במגוון תחומים, ולפי הממצאים, למרות ההבטחות שניתנו לציבור לאחר המחאה, לא חל שינוי ממשי בקביעת המדיניות הכלכלית. כך בתחום הבריאות, אף שכבר ב–2011 תפוסת המיטות בבתי חולים בישראל היתה מהגבוהות בקרב מדינות OECD, עד היום לא נרשם שינוי מדיניות של ממש. ממצא דומה עלה גם בתחום החינוך, שבו לא נרשם שינוי משמעותי בהוצאה הלאומית לחינוך בשנים האחרונות.

לדברי נתנזון, "לאורך השנים אנחנו רואים מגמה מטרידה, שלפיה הציבור קונה פחות מזון על חשבון חינוך ודיור. גם מחקרי הביטוח הלאומי מעלים כי יש בעיות תזונתיות שמתרחבות והולכות בקרב קשישים ומעוטי יכולת".

יו"ר ההסתדרות החדש, אבי ניסקורן, אמר: "אני רואה את ההסתדרות כתנועה חברתית, ולא רק איגוד מקצועי. אני מתחייב שבקדנציה שלי ההסתדרות תשים במרכז את צמצום פערי השכר, העוני והפערים חברתיים. צריך לשים במרכז סדר היום את נושא הקשישים. קצבאות הביטוח הלאומי נמוכות מדי, הפנסיה נמוכה מדי, וצריך לחשוב על פתרון. אחת הדרכים היא פרישה תפקודית. המדינה צריכה לדעת להתמודד עם גיל הפרישה".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), אמר ביחס לתקציב המדינה כי "טוב ששר האוצר, יאיר לפיד, נזכר שהכסף בהתנחלויות. זאת אחרי שנה שהוא העביר לשם מאות מיליוני שקלים, ואחרי שהעביר את אחד התקציבים האכזריים בתולדות מדינת ישראל. צריך חלוקת הון צודקת יותר בישראל. העוני מהווה איום על החברה הישראלית והפערים החברתיים הם חסרי תקדים ביחס למדינה מתוקנת".

אוליבייה פיטוסי

יו״ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי ״מדיניות רווחה מחייבת דאגה לאדם העובד. השבוע תעלה הצעת החוק של ח״כ חיים כץ (הליכוד) ושלי, האוסרת על העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי ומחייבת העסקה ישירה. כיום כל עובד שלישי במגזר הציבורי הוא עובד קבלן. בסך הכל מדובר בכ–408,600 עובדים. זאת ההפרטה החמורה ביותר שמדינת ישראל אחראית לה - הפרטת העובדים. המדינה איבדה שליטה כשנהפכה לגדולה שבמפרי זכויות העובדים בישראל. כבר מזמן הוכח שהמדינה משלמת יותר על העסקה קבלנית מאשר אם היתה מעסיקה את העובדים בצורה ישירה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם