לייבש, לבער ולסלק את השחיתות החוקית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לייבש, לבער ולסלק את השחיתות החוקית

אסור לעצור בהצהרות ההון של המועמדים לנשיאות

178תגובות

יש חוט שני. לפעמים הוא סמוי מהעין, לפעמים גלוי. הוא עובר זה שלוש שנים במרבית פרשיות השחיתות בצמרת הפוליטיקה והעסקים הישראלית.

ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר (העבודה) סולק מהפוליטיקה הישראלית בדרכו למשכן הנשיא בעקבות מידע שנחשף בפרשת השחיתות בנמל אשדוד; בימים אלה נעשה במשטרת ישראל מאמץ להבין את הסיבות האמיתיות שהביאו את חברת שמן, שבראשה ישב הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, לשלם מיליונים מכסף ציבורי שגויס לחיפושי נפט - לחברה הקשורה ליו"ר ועד עובדי הנמל. האם היה זה כסף שנועד לקנות "שקט בנמל", או שאולי היה זה תירוץ להעברת כספי ציבור לאנשים בעלי כוח שיודעים להביא קולות בבחירות?

אשכנזי יצטרך לענות השנה על שאלות - לא רק בעניין החגיגה בנמל, אלא גם על מה שהתרחש בלשכת הרמטכ"ל בתקופתו, לאחר שהניסיון לטייח ולקבור את פרשת הרפז נכשל.

החבורה שניסתה לדחוף בכוח את אשכנזי לפוליטיקה ולראשות הממשלה היא גם זו שהגנה על אהוד אולמרט, לשעבר ראש הממשלה, ועל דני דנקנר, לשעבר יו"ר הבנק הגדול במדינה. היא נכשלה - ושניהם בדרך לעונשי מאסר בפועל.

אמיל סלמן

הלבנה הראשונה בחומה החלה לקרוס לאחר המחאה החברתית ב-2011, כשנחשף פרצופם של הטייקונים, הפירמידות והבנקאים - האנשים ששלטו בעם באמצעות כספו של העם. מהרגע שבו הם התחילו לאבד את כוחם, נפתח עידן חדש בדמוקרטיה הישראלית. כל עוד הם היו untouchables, כלבי השמירה לא יכלו לעשות את עבודתם והם היו צריכים ללקק בשקט את כפות ידיהם. המשטרה, העיתונות, הרגולטורים - כל אלה קיבלו דם חדש, זקפו ראש והתחילו לעבוד: החל בדנקנרים, עבור לאולמרטים ולחסנים וכלה במחיקות החובות של הפועלים ולאומי, בפינטואים, בחקירה חוזרת בצמרת צה"ל - ועכשיו בפואדים ובהצהרות ההון והחיבורים התת־קרקעיים המושחתים של המועמדים לנשיאות.

הציבור מתעורר, מתפכח ומתחיל להבין את השיטה: אין יריבויות אידיאולוגיות אמיתיות בפוליטיקה הישראלית; גם אין יריבות של ממש בין הטייקונים לראשי ההסתדרות, שאמורים להגן על העובדים; צמרת הצבא לא עסוקה רק בביטחון ישראל; והעיתונות משרתת לעתים קרובות את הכוח ואת הכסף יותר מאשר את האינטרס הציבורי.

הציבור מתפכח ומבין שמאחורי מסך העשן של ימין מול שמאל, סוציאליזם מול קפיטליזם, הליכוד מול העבודה וליברמן מול לפיד, יש מועדון קטן של פוליטיקאים, טייקונים, ברוקרים של כוח, מאכערים וגרורותיהם בעיתונות וברגולציה, שבוזזים במחדל או במעשה את עתידו ואת עתיד ילדיו. האידיאולוגיה המדינית והכלכלית היא רק האמצעי, הקרדום לחפור בו כסף וכוח לעצמם ולמקורביהם.

לציבור נמאס. מהרגע שהוא התפכח אחרי המחאה החברתית, מהירות הכעס, הרתיחה והלמידה שלו עולה במהירות. הציבור לא רוצה לשמוע את עמדתו של הנשיא הבא בנושאים מדיניים וביטחוניים. הוא רוצה לדעת אם הוא חבר במועדון המושחתים, כיצד הוא צבר את כספו, אם הצהרות ההון שהגיש או לא הגיש כוללות את נכסיו האמיתיים - או שאלה הוברחו באישון ליל לקרובי משפחה וחברים.

מיכל פתאל

לציבור יש כוח: עשר שנים אנחנו כותבים כאן על השוד של מערכת הביטחון וגזל הפנסיות התקציביות, ביזת הטייקונים ושאר המחוברים. מהרגע שבו זה נהפך לשיחת היום, למקבלי ההחלטות לא תהיה ברירה: הזרקורים מופנים עכשיו אל בורות השומן והשחיתות במגזר העסקי, בבנקים ובמגזר הציבורי. החושך לא יחזור לשם שוב. הבלתי מחוברים מתחילים להבין איך השיטה עובדת. הקשר הון־שלטון חייב להיחשף בכל מקום.

הציבור מתעורר, אבל הפוליטיקאים ממאנים להבין שכללי המשחק משתנים. פואד האמין שהוא יגיע למשכן הנשיא למרות עננת החשדות סביב הדרך שבה הוא ובני משפחתו צברו הון. חברי הכנסת של מפלגת העבודה חשבו שהם יקשקשו על "חברתיות" אבל יתמכו בפואד - אלוף המינויים הפוליטיים והקומבינות. דליה איציק חשבה שהיא תמכור את היותה אשה כאידיאולוגיה פמיניסטית, ואיש לא יבחין שהיא תמיד הסתופפה בצלם של בעלי הכוח - פוליטיקאים וטייקונים. שר האוצר, יאיר לפיד, חושב שהוא ימשיך למכור סיפורים בפייסבוק על מעמד הביניים ולא יביע עמדה ערכית במרוץ לנשיאות.

וכמובן לא נשכח את ראש הממשלה, בנימין נתניהו; הוא אמנם שנוא נפשם של האולמרטים, הדנקנרים, האיציקים, הלפידים, האשכנזים והחסנים, אבל גם הוא מסרב להבין שהפוליטיקה השתנתה. הוא ממשיך לנפח את תקציב הביטחון כפי שעשה בכל הקדנציה שלו, עסוק בהפחדות ובאיומים צבאיים ובפוליטיקה עלובה וקטנה, אם לתמוך או לא לתמוך ברובי ריבלין.

נתניהו ממאן להבין שהסחורה הזאת כבר לא עובדת, שניפוח האיומים האיראניים לא מעניין יותר את בוחריו, שהסוס הזה מת. הוא לא מבין שיש מאות אלפי צעירים ישראלים שלא רואים יותר את עתידם בישראל ומחפשים את דרכם החוצה. הוא לא מבין שהשבר הגדול הוא שהוריהם של הצעירים האלה כבר לא מנסים לעצור בעדם. הוא לא מבין שהמחאה החברתית של 2011 לא היתה קונספירציה של הקרן החדשה וה"סמולנים", אלא ביטוי למיאוס ולייאוש של מאות אלפי ישראלים.

אמיל סלמן

נתניהו לא מבין שיש סכנה ברורה ומיידית למרקם החברתי והכלכלי של ישראל. הוא ממשיך למכור לעצמו ולעולם את סיפורי הסטארט־אפ ניישן, שמנותקים מהמציאות של 90% מאזרחי המדינה. הוא לא מבין וממאן לקבל את העובדה היחידה החשובה: נמאס לישראלים מהשחיתות, מהאלימות ומהכיעור שבהם הם נתקלים בכל מפגש עם השלטון, הרשויות המקומיות, המונופולים, הבנקים, חברות הביטוח שלהם - וגם עם מערכת הביטחון העושה שימוש בכוחה כדי להסוות את קלקלתה.

חשיפת השחיתויות, ניגודי העניינים והצהרות ההון של המועמדים לנשיאות היא עוד נקודה חשובה במבצע הניקיון הגדול. אסור לעצור בה. זה הזמן להכות בברזל בעודו חם. המלחמה בשחיתות בכלל, ובשחיתות החוקית בפרט, צריכה לעלות עכשיו מדרגה. צריך לחשוף את הצהרות ההון והחיבורים התת־קרקעיים לטייקונים, למנהלי הבנקים ולוועדי עובדים - של כל הפוליטיקאים, הרגולטורים והשרים. צריך להעמיד על עמוד הקלון את חברי הכנסת שימנעו חקיקה לחשיפת הצהרות ההון האלה. זהו גם תפקידם של העיתונאים - לחשוף ולהיאבק כדי לאפשר קיומה של פוליטיקה שהיא עבור החברה בכללותה ולא עבור קומץ בעלי ההון.

הנשיא הבא של מדינת ישראל צריך להיות אדם שמקבל על עצמו להיות אחר - אחד שמאמין שיש לפעול באורח חדש, שונה והפוך מכל הכיעור והשחיתות האלה; אחד שבוחר לפעול למען החברה בכללותה, ולא למען חבריו מפה ומשם. הנשיא הבא ואנחנו צריכים להוכיח לעצמנו שהשארנו את הפוליטיקה המושחתת מאחור ושאנחנו לא מוכנים לקבל יותר את מרותם של אלה הסבורים שמגיע להם לעוות את הכלכלה לטובתם על חשבון העם. איננו מוכנים להמשיך ולקבל את מרותה של כנופיה מסואבת של תאבי כוח וממון; אנחנו רוצים נשיא חדש לעידן חדש לחברה הישראלית - עידן שבו טובת החברה הישראלית היא הדגל המנחה ולא טובתם של החברים.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#