המירוץ לבית הנשיא

מפת הקשרים: למי מחוברים המועמדים לנשיאות?

לראובן ריבלין, דליה איציק ומאיר שטרית יש גם לא מעט חברים ומקורבים שליוו אותם לאורך השנים ■ אלה הקשרים הבולטים של המועמדים שמגיעים מהעולם הפוליטי

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מחול השדים מסוף השבוע האחרון - אז נודע על החקירה הפלילית נגד בנימין (פואד) בן־אליעזר, מה שהביא בתוך 24 שעות להסרת מועמדותו לנשיאות - עורר טלטלה גם בקרב המועמדים האחרים לנשיאות. אתמול מיהרו רוב המועמדים לפרסם הצהרות הון מטעמם, והשיח התקשורתי כולו התמקד בהונם ובקשריהם של המועמדים ובדברים שיש או אין להם להסתיר מעברם.

דומה שאחרי הפארסה של השבועות האחרונים, גם המועמדים מסכימים שהמרוץ לתפקיד הבכיר הבא, מה־שהוא־לא־יהיה, עדיף שייעשה תחת עבודה של ועדת שימוע מסודרת מטעם הכנסת או בית המשפט העליון - ועדה שתחקור בצורה יסודית את עברם וקשריהם של המועמדים. בשלב זה, המידע המוצג כאן הוא מה שידוע פחות או יותר על המועמדים. יש לקוות שעד הבחירות לתפקיד - שיתקיימו מחר - יחשפו המועמדים בעצמם מידע רלוונטי שעדיין לא נחשף, גם אם הוא לא הכי נעים.

דליה איציק

במסגרת תביעה שהגיש עורך המוסף "7 ימים", ניר בכר, נגד "ידיעות אחרונות", הוא טען כי דליה איציק - שנדמה שהיא המקושרת ביותר מבין כל המועמדים לנשיאות - זכתה ליחס מגונן בעיתון בתקופה שבה היתה שרת התקשורת. היא נחשבת גם מקורבת למו"ל "ידיעות", ארנון (נוני) מוזס. ככל הידוע, הקשר הקרוב בין מערכת "ידיעות" לאיציק נמשך גם כיום.

הקשרים של איציק בתקשורת לא נגמרים כאן. גם אבי בלשניקוב, יו"ר ערוץ 10 לשעבר ומקורב לאיש העסקים האמריקאי רון לאודר, נמנה בין מקורביה. בלשניקוב הכיר את איציק בצעירותו, כשהיה עוזר פרלמנטרי. בהמשך הוא היה מנכ"ל הכנסת כשהיא היתה יו"ר. ואם זה לא מספיק, איציק נחשבת מקורבת גם לאודי אנג'ל, מבעלי הזכיינית רשת ויו"ר קבוצת האחים עופר, וליוחנן צנגן, מנכ"ל החברה לשעבר.

צילום: TheMarker

איציק מקושרת גם לאלון פנקס, קונסול ישראל לשעבר בניו יורק; ונחשבת מקורבת לשרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים. רונית רפאל, בעלת רשת הקוסמטיקה, מכרה לאיציק דירה בגן העיר ששווייה נאמד ב–4.5 מיליון שקל - ונחשבת גם היא מקורבת.

אחד הקשרים המעניינים של איציק הוא עם איל העסקים חיים סבן, כיום מבעלי השליטה בחברת פרטנר, ובעבר בעל השליטה בחברת בזק. השניים נחשבים מיודדים, ובקיץ האחרון אף הגיעה איציק לחתונת בנו של אריה סבן, אחיו של חיים סבן ובעצמו דירקטור בפרטנר. במאי 2005, כשאיציק היתה שרת התקשורת, זכה סבן במכרז לרכישת חברת בזק מידי המדינה. הוא קנה את גרעין השליטה (30% מהמניות) תמורת 4 מיליארד שקל יחד עם איש העסקים מורי ארקין וקרן איפקס. מבין שלושת השותפים, נחשב סבן למעורב ביותר בנעשה בחברה.

בתקופה ההיא, חוק הבזק - שמסדיר את פעילות גופי התקשורת בישראל - קבע כי לבעל שליטה בחברת כבלים או לוויין אסור להחזיק במניותיה של חברה זכיינית בטלוויזיה. זאת, בגלל סתירה שהיתה קיימת בין שני חוקים בתחום הרגולציה: חוק רשות המדינה וחוק הבזק. ובכל זאת, בשנתיים וחצי שלאחר מכן החזיק סבן גם בחברת הלוויין yes (שלבזק בעלות על 50% ממנה) וגם בזכיינית קשת.

2005 היתה גם השנה שבה נערכו פריימריס למפלגת העבודה, שבהם התמודד שמעון פרס, כיום נשיא המדינה, ואז פטרונה הפוליטי של איציק. סבן תרם לקמפיין, שאיציק היתה אחד הפעילים הדומיננטיים בו, כ–120 אלף דולר. בעקבות התרומה הגישה תנועת אומ"ץ תלונה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ודרשה לחקור את האישור המיוחד שניתן לסבן. לאחר שבדק את התלונה, מזוז קבע שאין מקום לפתוח בחקירה, היות וההחלטה התקבלה על דעת הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת ועל דעת משרד המשפטים. לדברי מקורבים לסבן, אין שום קשר בין הדברים. אותם מקורבים טוענים שסבן תרם לשמעון פרס, בלי שום קשר לאיציק.

קשר מעניין נוסף הוא עם איש העסקים רוני פוקס. איציק נחשבת מקורבת לפוקס, העוסק בתחום התשתיות, כבר שנים ארוכות. ב-2010 נעצר פוקס, יחד עם איש העסקים זאב פרנקל, בגיאורגיה. השניים הועמדו לדין, והורשעו במתן שוחד. איציק, לפי מקורבים לנושא, פעלה כבר מיום מעצרו אצל גורמים ממלכתיים שונים כדי להביא לשחרורו של פוקס. בין היתר, היא קיימה מגעים בנושא גם עם נשיא המדינה פרס. איציק פנתה גם לרובי ריבלין, אז יו"ר כנסת בקדנציה השנייה שלו, כדי שיפעל בנושא, אך לדברי מקורביו הוא סירב.

דליה איציק בעת הגשת מועמדותה לנשיאותצילום: אוליבייה פיטוסי

בעבר נחשפו כמה פרשיות לא מחמיאות הנוגעות לאיציק. אחת מהן נגעה למסע יקר שלה בפאריס כיו"ר כנסת - ארבעה ימים שעלו כ–75 אלף שקל. אחרת נגעה לשיפוץ ביתה הפרטי על חשבון תקציב הכנסת. בעקבות כך החזירה אציק 20 אלף שקל לכנסת - ואולם לאחר מכן, בדו"ח של מבקר המדינה בנושא, היא נוקתה מחשד. נושא אחר היה נסיעתה לחו"ל על חשבון המיליונר אהרון פרנקל, לחתונתו במונקו. מלבד איציק, נסעו לחתונה גם חיים רמון, פרס ובן־אליעזר, אז חבריה למפלגת העבודה. הארבעה זכו בעקבות כך לנזיפה חמורה מוועדת האתיקה.

ממטה איציק נמסר כי "למרות כל ההתפתחויות במרוץ לנשיאות, שמרה דליה איציק על קמפיין נקי ופוזיטיבי. אתמול פירסמה איציק, באופן חסר תקדים, את פירוט נכסיה וקראה לכל המועמדים לפרסם את הצהרת ההון והבריאות שלהם. איציק לא קיבלה תרומות מסבן, ולא העסיקה חוקרים פרטיים. דו"ח מבקר המדינה בנושא ביתה ניקה אותה לחלוטין - ואף על פי כן ממשיכים להעלות מן האוב כל הזמן את אותן טענות ממוחזרות. בנושא סופר, בני משפחתו קראו לרבים בכנסת לסייע לו, ובראשם שר החוץ, ואכן דליה איציק פעלה גם היא, כמו רבים אחרים לסייע לאזרח ישראלי הנמצא במצוקה".

ראובן ריבלין

מבין כל הפוליטיקאים המועמדים לתפקיד נשיא המדינה, נדמה כי התדמית של ראובן ריבלין נקייה יחסית. ברשותו דירה אחת - בשכונת יפה נוף בירושלים, שאותה קנה בתחילת שנות ה–70. הוא נחשב מקורב לאישים כמו א.ב יהושע (חבר ילדות מירושלים), יאיר גרבוז או נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון - וקשה למצוא אצלו חיבורים של ממש לבכירים במגזר העסקי.

ח"כ רובי ריבליןצילום: אמיל סלמן

ואולם ריבלין, הידוע כלוחם בשחיתות השלטונית (ב–2012 הוא אף קיבל את אות אביר השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון) מכיר גם הוא את עמדת הנחקר: ב–1998–2001 התנהלו נגדו שבע חקירות שונות, שכמעט כולן קשורות בחשדות לקבלת טובות הנאה מידידו, הקבלן דודי אפל. השניים מכירים עוד מנעוריהם, בזכות היכרות בין המשפחות. שש מהחקירות נסגרו מחוסר אשמה ואחת מחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור.

שמו של אפל, קבלן ופעיל ותיק בליכוד, נקשר במהלך השנים בכמה פרשות שחיתות, שביניהם פרשת בר־און־חברון ופרשת האי היווני. ב–2010 הורשע אפל בעבירות של מתן שוחד, בין השאר גם לראש עיריית לוד, בני רגב. הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר, וכעת מרצה את עונשו. באוגוסט 2012, מעט לפני שאפל נכנס לכלא לאחר שהורשע בעבירה של מתן שוחד, נכח ריבלין בחתונת בתו.

הקשר העסקי בין אפל לריבלין ארוך שנים. במהלך שנות ה–90 היה ריבלין יועץ משפטי של חברת גני אביב בלוד, שבבעלות אפל. הפרויקט שבנתה החברה בלוד נחשב עד היום כאחד הבעייתים בעיר - וחלק מההרשעה של אפל נגעה לנסיוניתיו לקדם בנייה בפרויקט זה. מורשע אחר בתיק היה רגב, שהורשע בקבלת שוחד מאפל ונגזר עליו עונש מאסר של שנה וחצי. גם רגב הוא ידיד ותיק של ריבלין. השניים הכירו מהתקופה שריבלין היה יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים, ורגב ניהל את קבוצת הכדורגל של הפועל לוד. השניים המשיכו להיות מיודדים גם אחרי ההרשעה. בחג המימונה האחרון, ריבלין אף היה אחד האורחים בביתו של רגב בלוד.

קשר בעייתי נוסף של ריבלין הוא עם משפחת טיסונה מירושלים. אחד האחים, יוסי טיסונה, היה חבר מרכז ליכוד המקורב לריבלין, וחבר בקבוצה הפוליטית של דודי אפל בליכוד. אחיו, אלי, מרצה עונש מאסר בארה"ב

צילום: TheMarker

בגין הלבנת כספים עבור קרטל הסמים הקולומביאני. בקדנציה הראשונה שלו כיו"ר הכנסת (2003–2006) פנתה משפחת טיסונה לריבלין, שפנה לכמה גורמים בפרקליטות המדינה וניסה להפעיל את קשריו בארה"ב, כדי שיתנו לאלי טיסונה חנינה, או שהוא יועבור לכליאה בישראל. כשפורסם העניין ב"הארץ", טען ריבלין בתגובה שהוא פעל בנושא משיקולים הומינטאריים.

ממטה רובי ריבלין נמסר כי "ההיכרות בין משפחת טיסונה למשפחת ריבלין החלה לפני עשרות שנים בירושלים. בעבר פנתה אליו משפחת טיסונה וביקשה שבנה ימשיך לרצות את עונשו בכלא הישראלי מחשש לחייו. פנייתה הועבר לשר המשפטים ולמחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים על מנת שתוכרע בהתאם לשיקולים מקצועיים, ומשנדחתה בקשתם הסתיימו מעורבותו של ח"כ ריבלין בנושא. כאיש ציבור, נרתם ריבלין לסייע לכל אדם שביכולתו לסייע, במגבלות החוק והאתיקה הציבורית.

"באשר לדודי אפל - ההיכרות עמו נמשכת משנות ילדותו של ריבלין בירושלים באמצעות משפחותיהם. בעבר היה קשר הדוק ביניהם, וריבלין אף נחקר בענייניו העסקיים, אך היועמ"ש מזוז דחה את החשדות נגדו מחוסר אשמה, תוך ציון שלא הוטל דופי במעורבותו של ריבלין בפרשה שנבדקה.

"באשר לבני רגב - היכרותו הראשונים עם ריבלין החלה לפני כ–40 שנה, כשניהל את קבוצת הכדורגל של הפועל לוד. לפני כמה חודשים הוזמן ריבלין לבקר בחגיגת המימונה בביתו יחד עם אישי ציבור ועשרות חברי כנסת".

מאיר שטרית

קשריו של המועמד מאיר שטרית עם המגזר העסקי נובעים בעיקר מהקשרים של רעייתו, אשת יחסי הציבור והפרסומאית רות שטרית, בעלת משרד שטרית־גרופ. לדברי שטרית, רוב פעילות המשרד (90%), היא בתחום הפרסום, והשאר הוא בתחום יחסי ציבור.

מאיר שטרית צילום: אמיל סלמן

בעבר העריך מגזין פורבס את הונם של בני הזוג שטרית בסך של 55 מיליון שקל. לדברי שטרית, ההערכה התבססה ברובה על מחזור הפעילות של המשרד - בין 40 ל–50 מיליון שקל, בתוספת הערכות לגבי שווי הנדל"ן של בני הזוג. לדברי מקורבים של בני הזוג, הערכת השווי של שטרית - 55 מיליון שקל, התקבלה בתקשורת ככזו המשקפת את שוויו של שטרית, משום שאף אחד לא טרח להסתיר, בין היתר, כי הדבר מעיד על חוזקו של המשרד בשוק הפרסום.

לדברי המקורבים, באופן ריאלי יותר ניתן להעריך את שווי המשרד בסכום שבין 30 ל–50 מיליון שקל. עם זאת, לא ברור כמה נדל"ן יש לבני הזוג שטרית ומה שוויו, מלבד הבית שאותו הם מחזיקים בשכונת בנה ביתך ביבנה, שנבנה כבר לפני שנים ארוכות. בני הזוג מסרבים בתוקף להעביר הצהרת הון.

צילום: TheMarker

לדברי רות שטרית, מחצי משווי המשרד משויך לבעל הון אחד, הנחשב למקורב ביותר לשטרית ובעלה - דודי ויסמן, בעל השליטה בקבוצת מגה־אלון. מקורבים אחרים לבני הזוג הם אנשי העסקים משה אדרי ואלי עזור, לקוחות של שטרית. לקוחות נוספים הם יקבי כרמל וחברת דרך ארץ, המפעילה את כביש שש ופועלת תחת הרגולציה של חברת כביש חוצה ישראל הממשלתית. אגב, רואה החשבון של המשרד הוא פרופ' יצחק סוארי, הנחשב אחד מרואי החשבון המקושרים במשק.

"אנחנו נחשבים משרד בינוני עד גדול. אנחנו עוסקים בעיקר בפרסום, וקצת ביחצנות. למאיר אין מניות בעסק", אומרת שטרית. "בכלל, העסק יותר מפריע מאשר עוזר. כל פעם שמאיר נבחר לתפקיד מסוים, היה איזה לקוח שהיה צריך לעזוב". במהלך הקמפיין האחרון העיב סיפור שנחשף בערוץ 10, שלפיו שילמו בני הזוג שטרית דמי פרישה לעוזרת בית בסך 250 אלף שקל, בגין שתי שנות עבודה בלבד. על אף הביקורת שעורר סיפור זה, בני הזוג לא התייחסו אליו בהרחבה עד כה.

כאשר שטרית היה שר התחבורה, הפסיקה רות שטרית לפרסם את דרך ארץ, אך כשהוא עזב את המשרד חזרה שטרית לפרסם את החברה. לדברי רות שטרית, מלבד דרך ארץ, אין לה שום תקציב הקשור לענייני תחבורה.

רות שטרית חברה בלא מעט גופים פילנתרופיים. בין היתר, בחבר הנאמנים של הפילהרמונית ושל מוזיאון תל אביב. מתוקף כך, בני הזוג שטרית נראים לא פעם באירועי יוקרה של מילייה ההון־שלטון בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker