אבי בן בסט: "תיתכן 
הורדת ריבית גם בישראל" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבי בן בסט: "תיתכן 
הורדת ריבית גם בישראל"

מיכאל שראל: הצעדים של דראגי עשויים לחזק את השקל ולפגוע ביצוא הישראלי, אך יש להמתין להתפתחויות ■ אורי גרינפלד: מהלכי הבנק האירופי לא יספיקו ליצירת צמיחה

8תגובות

המהלך הדרמטי של הבנק המרכזי באירופה ישפיע גם על ישראל, אבל בקרב כלכלנים מקומיים בכירים אין הסכמה בנוגע לצעדים שעליה לנקוט בעקבותיו. באופן כללי, הפחתת הריביות באירופה מחזקת את הגורמים בבנק ישראל התומכים בהורדת הריבית במשק.

ההודעה של הנגיד מריו דראגי - שהצהיר כי בפעם הראשונה באירופה הריבית על הפיקדונות תהיה שלילית, מהלך שכבר בוצע ביפן, בשוודיה ובדנמרק - לא היתה הפתעה. בישראל ובעולם נערכו לקראתה בשבועות האחרונים. הכלכלנים מעריכים כי בחודשים הקרובים היורו ייחלש מול כל המטבעות האחרים, מה שיתרום עוד להתחזקות השקל. בטווח הקצר, הסכנה היא כי היצוא הישראלי לאירופה ייפגע בעקבות זאת.

אמיל סלמן

כלכלנים מעריכים כי הפחתת הריביות באירופה תחזק את הגורמים בבנק ישראל התומכים בהורדת הריבית במשק מ–0.75% ל–0.50% כבר ביולי, ואולי אפילו במשך השבוע הקרוב.

כבר ערב החלטת הריבית האחרונה, בסוף מאי, סברו חלק גדול מהאנליסטים כי בנק ישראל צריך להוריד את הריבית ל–0.5%, אך הוועדה המוניטרית של הבנק החליטהכי עוד לא הגיעה העת לכך. גם באוצר צפויים השבוע דיונים במשמעות החלטת הבנק האירופי, בהשתתפות המנכ"לית, יעל אנדורן; החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו; וראש אגף התקציבים, אמיר לוי.

פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר מנכ"ל האוצר, סבור כי בבואה להגיב על מהלכיו של דראגי, ישראל צריכה להסתכל על מה שקורה בעולם - אבל בעיקר על מה שקורה אצלה בבית.

לדברי בן בסט אנו בישראל מושפעים מאירופה יותר מאשר מארה"ב ואסיה, בשל היקף הסחר הגדול עם מדינות היבשת. לדבריו, הורדת הריבית באירופה תוביל לירידה בביקוש ליורו ולפיחות שלו מול כל המטבעות, אבל מנגד ההשקעות באירופה אמורות לגדול, ובטווח הבינוני והארוך זה מהלך שעשוי לגרום התאוששות של מדינות גוש היורו.

בן בסט מציין כי אם ישראל תחליט שלא להגיב להפחתת הריבית בגוש היורו, כלומר לא תבצע הורדות ריבית מקבילות, הביקושים מאירופה לסחורות ושירותים מישראל יקטנו, שכן אלה יהיו יקרים יותר עבור האירופאים.

דודו בכר

לגבי השאלה אם בנק ישראל צריך להוריד בעצמו את הריבית, בן בסט סבור כי התשובה לשאלה הזו תלויה בניתוח של מצב המשק. לדבריו, נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים באחרונה על האטה. בן בסט מסביר כי נתוני הרבעון הראשון היו גרועים, הצמיחה ירדה, ההשקעות בנכסים קבועים פחתו ב–18%, היצוא נמצא במצב מדאיג והמדד המשולב דורך מזה שלושה חודשים במקום.

אמנם האוצר עדין לא גיבש תקציב ל–2015, אבל החלטה אחת הוא כן קיבל: שינוי כלל ההוצאה. לפי הכלל החדש ההוצאה בשנה הבאה תהיה גבוהה ב–2.6% בלבד מההוצאה השנה (לעומת גידול של 3.8% בשנים קודמות), כלומר היא תהיה נמוכה מקצב הצמיחה הפוטנציאלי ארוך הטווח של המשק, שהוא 3.5%. מדובר, אם כן, בהאטה בביקוש הממשלתי בשנה הבאה שתעצים את האטה הקיימת במשק מלכתחילה. כלומר האוצר נוקט במדיניות של האטה שתחייב קיצוצים בתקציב. זאת, כשגם לפי בנק ישראל וגם לפי האוצר בתקציב 2015 יידרשו קיצוצים גדולים.

בן בסט: "הנטייה במשק הישראל היא להוריד ריבית. אלא שקיימת דילמה, והיא מלווה אותנו בכל השנים האחרונות. הורדת ריבית טובה לצמיחה וטובה לתעסוקה אבל תגדיל את הביקושים הגדולים ממילא לדיור. עמדתי היא שהריבית לא יכולה להיות כלי לקביעת מחירים של מוצר בודד במשק. לדיור יש כלים אחרים. אין לשום בנק מרכזי כלים לשלוט במחירים של מגזר מסוים, גם אם זה מזון וגם אם זה דיור, וגם אם זה סקטור אחר.

"אין אפשרות באמצעות מדיניות ריבית לשלוט במחירי הדיור. לבנק יש מכשירים פחות מובהקים להתמודד עם תחום, הדיור וכבר השתמשו בהם - למשל הגבלות על משכנתאות. יתרה מזאת, בעיית הדיור בארץ היא חד משמעית בעיה של היצע. רואים את זה כל חודש מחדש. והיצע הקרקעות הוא בידי המדינה. והיא לא מגדילה אותו. במקום זאת משתמשים במכשירי סרק - כמו מחיר מטרה, פטור ממע"מ - שרק מגדילים את ביקושים.

"שקלול כל הגורמים צריך לתת עדיפות לפעילות כלכלית ולתעסוקה, כלומר להפחתת ריבית, כדי למנוע ייסוף של השקל מול היורו. אבל צריך להמתין לסוף החודש כדי לקבל את ההחלטה. עד אז נראה כיצד ארה"ב הגיבה להחלטת הריבית של הבנק האירופי ויתקבלו עוד נתונים על מצב המשק, לפני קובעי המדיניות בבנק ישראל תהיה תמונה עדכנית ומלאה יותר, והם יצטרכו להחליט כיצד נלחמים בהאטה".

עופר וקנין

שראל: האירופאים צריכים לחשוש

ד"ר מיכאל שראל, שהיה עד לאחרונה הכלכלן הראשי של האוצר, אומר כי ההחלטה של הבנק האירופי מעידה שמצב הכלכלה ביבשת אינו טוב - במיוחד במדינות הדרומיות. לדבריו, נתוני הצמיחה באירופה ממשיכים להיות מאכזבים, ומדינות גוש היורו, ובמיוחד מדינות הדרום, סובלות מדפלציה. הוא גם מדגיש את העובדה שלמרות כל מאמצי קברניטי הכלכלה באיחוד יחס החוב תוצר באירופה ממשיך לעלות.

לדברי שראל, ריבית של 0% מתאימה במצב הנוכחי למדינות צפון אירופה, החזקות יותר. למדינות הדרום זוהי ריבית גבוהה מדי. הוא אומר כי האירופאים צריכים לחשוש מההידרדרות הכלכלה - כשדי שהם יפנימו את מה שקרה לכלכלת יפן בעשור האבוד שלה כדי להבין לאן כלכלתם עלולה להתדרדר. הצעדים שבהם נקט דראגי ביום חמישי הם צעדים מתחייבים, הוא אומר. דיברו עליהם בשבועות האחרונים. אם הם לא יעזרו כדי לאושש את כלכלת אירופה, יהיה צורך בצעדים נוספים, כמו הרחבה כמותית.

שראל סבור שהצעדים של דראגי עשויים לחזק את השקל, לפגוע ביצוא לאירופה ולהגדיל את היבוא משם, אם היורו יחלש. ואולם לדבריו, צריך להמתין ולראות מה יקרה. בשעה הראשונה ביום חמישי, לאחר פרסום הצעדים, היורו נחלש, כפי שרבים צפו, ואחרי כן המגמה התהפכה, והוא התחזק אף מעבר לרמתו הראשונה. שראל מדגיש כי ההערכות הן שבנק ישראל יוריד את הריבית במשק. אבל מצד שני, גם בהחלטת הריבית האחרונה של הבנק הכיוון של אירופה היה ידוע, וכנראה נלקח בחשבון. לדברי שראל, מהותית, המצב מבחינת ישראל לא השתנה. ולכן יש להמתין להתפתחויות באירופה ובעולם.

לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, על רקע התחזיות המעודכנות של ה-ECB, דראגי הוריד את הריביות כדי להחיות את שוק האשראי בגוש, להחליש את היורו ולהימנע מדפלציה. מדובר בצעדים ראשונים, הכרחיים אך לא מספיקים. בהמשך צפויה תוכנית להרחבה כמותית. אך לדבריו, כל המהלכים האלה לא יספיקו כדי ליצור צמיחה ואינפלציה. הם יוכלו להיות אפקטיביים רק אם יתלוו אליהם צעדי מדיניות פיסקאלית תומכים, בפרט רפורמות בשוק העבודה והגברת התחרותיות באירופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#