"קרן ירושלים גייסה 42 מיליון דולר ב–2013 - מהם פחות ממיליון דולר מישראלים"

מאז היווסדה לפני 48 שנה על ידי טדי קולק, הצליחה הקרן לירושלים לגייס תרומות בסך 1.5 מיליארד דולר ■ "אנחנו לא בונים 'פילים לבנים'. אם ניכשל בפרויקט אחד - יוקרת הקרן כולה תיפגע", מספרים ראשי הקרן ■ "התורמים שלנו מחו"ל תוהים למה הישראלים לא תורמים לקהילה שלהם"

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

2013 היתה המוצלחת ביותר לקרן לירושלים מאז היווסדה לפני כמעט 50 שנה (1966) על ידי ראש העיר האגדי של ירושלים, טדי קולק. הקרן גייסה 42 מיליון דולר בכל רחבי העולם - סכום שיא לקרן ולעיר. עד סוף אפריל גויסו 10 מיליון דולר, ועיקר התרומות הגיעו לקראת סוף השנה, משיקולי מס של התורמים.

איך מגייסים כסף עבור עיר מורכבת כמו ירושלים בתקופה זו? כיצד פועלת הקרן העירונית הגדולה בישראל ואיך היא מתמודדת מול עיריית ירושלים?

נשיא הקרן, מרק סופר, והמנכ"ל דניאל מימרן מסבירים כי מודל הקרן לגיוס כספים הוא בניית "חליפה" לתורם - בבחינת "אנחנו עוזרים לך להיות שותף בפיתוח ירושלים". "התורם אומר לאיזו מטרה הוא תורם את הכסף", מסביר סופר. "זו לא מגבית. את המודל הזה קידם קולק, והוא נכון גם כיום".

כמעט כל הכסף שהקרן מגייסת (98%) מגיע מתורמים יהודים, אך מעט מאוד תרומות מגיעות מישראלים. ב-2013, למשל, גייסה הקרן בישראל מיליון דולר בלבד.

מרק סופר (מימין), נשיא הקרן לירושלים, ודניאל מימרן, מנכ"ל הקרןצילום: אורן נחשון

"אחת השאלות ששואלים התורמים הפוטנציאליים", מספר מימרן, "היא 'כמה נותנים הישראלים?' ללא תרומות מהישראלים, יש סכנה לתרומות מחו"ל. ישראל נתפשת כיום כמדינה עשירה, והתורמים שלנו ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה, שואלים 'למה אנחנו תורמים ואתם לא?' השאלה הזו חוזרת בכל פעם שאנחנו מבקשים תרומה. התורמים מחו"ל, שיש להם תרבות נתינה לקהילותיהם, תוהים למה הישראלים לא תורמים לקהילה שלהם".

הקרן לירושלים היא גוף עצמאי. בוועד המנהל שלה חברים אנשי עסקים בכירים, רובם ירושלמים. ראש הוועד המנהל הוא יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, דוד ברודט, וחברים בו, בין היתר, דן זיסקינד, מאיר חת, משה וידמן, עו"ד תמי בן־דוד ועו"ד צביקה אגמון.

סופר, 59, נולד בלונדון, ועלה לישראל לפני כ–40 שנה. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה בלונדון ותואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. מ-1981 הוא דיפלומט במשרד החוץ. בין היתר, שימש יועץ מדיני לשר החוץ שמעון פרס, ובתפקידו האחרון היה שגריר ישראל בהודו. באוקטובר 2011 הוא מונה לנשיא הקרן לירושלים במקומה של רות חשין, שעמדה בראש הקרן מאז שנוסדה.

מימרן, 55, הוא דור שמיני בירושלים, בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים. ב-1999 מונה לתפקיד משנה למנכ"ל הקרן לירושלים, ומ–2006 הוא מנכ"ל הקרן. לפני כן ניהל מימרן את מכללת בזק, והיה בצוות ההקמה של ערוץ 2 כסמנכ"ל כלכלה וכספים במשך שש שנים.

סופר ומימרן מציינים כי כ–50% מהתרומות לקרן באות מצפון אמריקה, והשאר מאירופה. מפעם לפעם מגיעות גם תרומות מאוסטרליה, מדרום אפריקה וממדינות אחרות. באירופה הקרן חזקה במדינות הדוברות גרמנית - גרמניה, אוסטריה ושווייץ - וגם בבריטניה. בשנה שעברה, תרם לראשונה לקרן אוליגרך רוסי, סכום של 120 אלף דולר, עבור הקמת גן משחקים בירושלים, לציון יום ההולדת של אשתו. בקרן הבינו את פוטנציאל התרומות של עשירי רוסיה, והשנה הקימו דסק חדש, שאחראי על גיוס תרומות מרוסיה. בעבר תרם גם איש העסקים לאוניד נבזלין, מבעלי קבוצת הארץ, לשיקום גינות סחרוב.

1.5 מיליארד דולר ב-48 שנים

ב-48 שנות קיומה ביצעה הקרן לירושלים יותר מ–4,000 פרויקטים גדולים, בינוניים וקטנים. כיום הקרן עסוקה בביצוע של 178 פרויקטים. ב–2013 חנכה הקרן כמה פרויקטים גדולים: פארק טדי, על יד שער יפו, בעלות של 13 מיליון דולר; בית קנדה המחודש בשכונת מורשה, בעלות של 5 מיליון דולר, המשמש מרכז עירוני לצעירים (סטודנטים ותלמידי תיכון) לצד פעילות קהילתית (קשישים ונוער); ובית העיתונאים במשכנות שאננים, בעלות של 3 מיליון דולר.

הקרן לירושלים, בניגוד לקרנות המקבילות לה בתל אביב ובחיפה, היא קרן עצמאית, מסבירים מימרן וסופר. עם זאת, היא פועלות בתיאום מלא עם העירייה. ראש העיר, ניר ברקת, הנושא בתואר יו"ר כבוד של הקרן, עוזר לה בהשגת תרומות. כך, בעוד כחודש, בערב התרמה בקנדה, הוא יהיה אחד הנואמים המרכזיים.

פארק טדי, שהוקם על ידי הקרן לירושלים, סמוך לשער יפו בירושליםצילום: אמיל סלמן

לא כך היה המצב בעבר הלא רחוק, כשאהוד אולמרט היה ראש העיר. אז, לדברי סופר, היו הקרן וראש העיר "על סכינים", ואולמרט אף הקים קרן מתחרה - הקרן החדשה לירושלים. מימרן מוסיף כי הקרן של אולמרט גייסה כספים ממקורות שהקרן לירושלים לא מגיעה אליהם. כיום, לעומת זאת, הקרן לירושלים נהנית מיחסי עבודה טובים מול הדרגים המקצועיים בעירייה.

כ–50% מהשקעות הקרן הן בתשתיות וכ–50% בתוכניות. ב–2013, מתוך 160 מיליון שקל שהקרן הוציאה, 87 מיליון שקל הופנו לתשתיות ו–73 מיליון שקל לתוכניות. הרוב המכריע של העבודה בתשתיות, כולל עבודת המהנדסים והאדריכלים, נעשה על ידי תושבי ירושלים, כדי חזק את הכלכלה המקומית.

לדברי סופר ומימרן, בשנים האחרונות, במצב של משבר כלכלי עולמי, לא פשוט לגייס כספים, אך היעד הבא של הקרן הוא להגיע לגיוס תרומות של 50 מיליון דולר בשנה. "יש לנו יתרון גדול", אומר סופר. "יש לנו מותג - ירושלים - שאין שני לו. אין איש בעולם שלא שמע על ירושלים". מימרן מוסיף כי "בסך הכל, מאז שנוסדה, הקרן לירושלים גייסה 1.5 מיליארד דולר. הקרן נהנית מיוקרה, מאמון, מביטחון בקרב התורמים שלה. כיום כבר מדובר בדור שני של תורמים. הם יודעים שאנחנו לא בונים 'פילים לבנים' - כי הניהול שלנו ראוי ונכון, ואנחנו עומדים בכל ההבטחות".

פרויקטים לכל המגזרים בירושלים

הקרן לירושלים מעסיקה בישראל כ-40 עובדים, מתוכם 12 עובדים מקצועיים (מהנדסים, אדריכלים, איש חינוך, מומחה לדו־קיום ועובדת סוציאלית), 17 עובדים במערך הגיוס והשאר עובדי אדמינסטרציה. לאורך השנים, דמי הניהול של הקרן היו בסביבות 7% מהתרומות, ואילו ב-2013 הם ירדו ל–6.2%.

לדברי סופר, לקרן משרדים וצוות מצומצם של עובדים בחו"ל. "הצוות שלנו בחו"ל ובישראל הוא מעולה. אנחנו מגייסים כספים לפרויקטים, לא לקרן לירושלים. אם ניכשל בפרויקט אחד, יוקרת הקרן כולה תיפגע. השם שלנו מאוד חשוב לנו. אנחנו חייבים למצוא תורמים למערב ולמזרח העיר, לחילונים, לחרדים ולערבים. הכסף מיועד לפרויקטים ספציפיים. מי שרוצה לתרום לחרדים - לא בהכרח רוצה לתרום למלחמה בעוני. בגרמניה אולי לא כל כך מתעניינים בחרדים, ובבריטניה דווקא כן. לתורמים בבריטניה גם חשוב מאוד הטיפול בעוני".

הקרן לירושלים תומכת בכל המגזרים בעיר - חילוני, דתי לאומי, חרדי וערבי. ב–2008 החל לפעול בית הספר הדו־לשוני (שלימודיו מתקיימים בערבית ובעברית), שהוקם בין השכונות פת ובית צפאפא. עלות בנייתו הסתכמה ב–10 מיליון דולר - סכום שגויס על ידי הקרן. הקרן מגייסת לכל פרויקט שהיא מקימה קרן להחזקתו השוטפת. בימים אלה חונכת הקרן מרכז יום לקשישים עבור תושבי דרום ירושלים בשכונת גילה.

הקרן הקימה ותומכת במרכז הקהילתי בית דוד בוואדי ג'וז, במזרח ירושלים, והיא תומכת במרכז אבנא אל קודס ("בני ירושלים") שברובע המוסלמי, שם חיה אוכלוסייה ענייה מאוד. סופר מציין כי למרות השטח הקטן והצפוף של העיר העתיקה, באבנא אל קודס יש מגרש כדורגל. בקרוב יוקם שם מבנה לטיפול בגיל הרך.

ברובע הנוצרי מפעילה כיום הקרן מרכז לקשישים, ובנוסף היא מפעילה ספרייה מרכזית לאוכלוסייה הערבית בירושלים, ובשכונת א־זהרה - את מרכז פיילי לתרבות ואמנות.

לדברי מימרן, עיקר הגאווה של הקרן במזרח ירושלים הוא מרכז הבריאות הגדול בשכונת שייח ג'ראח, המשתרע על שטח של 5,000 מ"ר. המרכז הוקם בעלות של 20 מיליון דולר, ומפעילה אותו קופת חולים כללית.

כעת בונה הקרן בשכונת אבו־תור במזרח העיר עוד שתי קומות במרכז מיכה - מרכז לילדים ערבים כבדי שמיעה, בעלות של 6 מיליון שקל - במטרה להפוך את המקום למרכז לכל הילדים כבדי השמיעה בירושלים. רוב התרומות לפרויקט זה גויסו במדינות דוברות גרמנית, והוא ייחנך בדצמבר הקרוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker