מועמדי נבחרת הדירקטורים: מנכ"ל פרטנר לשעבר דוד אבנר ועו"ד שלמה נס

בתוך כשבועיים, לכל המאוחר, תאושר מועמדותם של עשרות דירקטורים ראשונים מ"נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, וייכנסו מיידית לפעילות - כך לפי רשות החברות הממשלתיות.

הנבחרת היא חלק מתוכנית לשינוי שיטת המינוי של דירקטורים בישראל, כך שייבחרו לפי כישוריהם ולא קשריהם לשרים - המונה כ–500 איש. רשימת המועמדים הסופיים המלאה צפויה להתפרסם באתר הרשות בעוד כשבועיים. 150 איש מתוך ה–500 שובצו באחד הדירקטוריונים ועברו את אישור ועדת ברנר, לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות. בעתיד ישובצו דירקטורים נוספים, עד למילוי צורך בכ–300 דירקטורים בכלל החברות הממשלתיות.

בנמל אשדוד מועמדים לשיבוץ מיידי בדירקטוריון רו"ח ועו"ד שלמה נס, מנכ"לית כיתן אסתר אלדן ועו"ד ברכה ליטבק. המועמדים לדירקטוריון מקורות הם מנכ"ל פרטנר לשעבר דוד אבנר, כמו גם מנכ"ל פלאפון גיל שרון, עורכת הדין נעמי אסיא, והפרופסורים לניהול בועז רונן ויונתן סמילנסקי. מועמדים נוספים למקורות היא דורית בן סימון, לשעבר ראש החטיבה הפיננסית בדיסקונט וסגן הנשיא לאסטרטגיה בחברת טבע, ד"ר שמואל בן צבי. בדואר מועמדות מנכ"לית קרן שמש לעידוד יזמים צעירים, מיכל אבן חן, ומנכ"לית גולף הפורשת, אילנה קאופמן.

מלאכת סינון 14 אלף המועמדים עבור הנבחרת נמשכה יותר מחצי שנה, והסתיימה לפני כחודש. בשלב זה, השרים קיבלו כמה מועמדים אפשריים לדירקטוריונים בחברות ממשלתיות שרלוונטיות לתחום סמכותם, והתבקשו לחתום על מינוי מכל רשימה. שרת המשפטים, ציפי לבני, היא הראשונה שחתמה על מינוי, לחברה לניהול קרן השתלמות לשופטים, שדורש גם את אישור שר האוצר, יאיר לפיד. לפיד עתיד לחתום על מינויים נוספים בחברות הממשלתיות שבתחום סמכותו.

המינוי בדירקטוריון תקף לשלוש שנים, ושליש מהדירקטוריון מתחלף מדי שנה. לכן, מדי שנה יחל תהליך בחירת הדירקטורים מחדש. בתהליכים הבאים, לפי מקורב לרשות, הקריטריונים יהיו שונים, וזאת כדי לאפשר למגוון רחב יותר של אנשים להיכנס לנבחרת.

בהליך הנוכחי הועלתה ביקורת על כך שהקריטריון לשנות ניהול בכיר - 15 שנות ניסיון ניהולי לגברים ו–8 שנות ניסיון ניהולי לנשים - הדיר צעירים. ואכן, הגיל הממוצע של המועמדים כעת הוא 50. בהליך הבא ייקבע תנאי סף קשיח של 6–8 שנות ניסיון עסקי. מי שיעבור את תנאי הסף, ינוקד מיידית, ולא כפי שהיה כעת - רק בהליך המיון המתקדם. כמו כן, ייתכן שגם סף ההשכלה יועלה. ההליך האחרון איפשר גם לבעלי תואר הנדסאי בלבד להתמודד. בנוסף תינתן עדיפות לאנשים שצברו ניסיון ניהולי עדכני בכיר, למשל בעשור האחרון, על פני מי שצברו ניסיון ניהולי בכיר במהלך הקריירה כולה. "הקריטריונים היו טובים אבל לא מושלמים. בפעם הבאה הקריטריונים יהיו שונים", הסביר המקורב.

לדבריו, חלק מהשרים מתמהמה בינתיים בחתימה על המינויים, מכיוון ש"הם מפחדים להיות הראשונים לחתום. קומץ של שרים יחתום, ואחריו יבואו השאר. פעם היו מממנים מנכ"לים בחברות הממשלתיות כמו שממנים דירקטורים, ואז החליטו שעושים זאת באמצעות ועדות איתור, מבלי לשנות את החוק. כך זה במגזר הציבורי: ברגע שמשנים את השיטה, קשה לחזור לשיטה הישנה.

"כרגע, השרים יכולים לעשות שביתה איטלקית, ולא לחתום, ואז דירקטוריונים לא יוכלו לתפקד, והתוצאה תהיה שנבוא לממשלה, נציע דירקטורים, וכך נעביר את זה. להערכתי, השרים יתרגלו להליך, והוא ייהפך לעובדה מוגמרת. ברור שצריך לשנות את חוק רשות החברות, כך שנבחרת הדירקטורים תעוגן בחקיקה. נגיש הצעת חקיקה בחודש־חודשיים הקרובים".

על רקע ההתמהמהות, שלחה רשות החברות לפני כשבועיים מכתבים לשרים, שבהם הובהר שוב התהליך בפניהם. חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט מלפני כחודש, שהתבקשה בידי שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הדגישה כי לפי חוק החברות הממשלתיות, שר אינו מחויב לבחור מועמדים מתוך הנבחרת. ובכל זאת, הוא יידרש להציע מועמדים שאינם נופלים בכישוריהם מאלה של מועמדי הנבחרת - כלומר לערוך מכרז.

כ"ץ, כך נראה, אכן מתכנן לעשות זאת, ולפיכך לא יחתום על מינויים מתוך הנבחרת. מאחר שלפיד הודיע שלא יחתום על מינויי מועמדים שאינם מתוך הנבחרת, צפויים ניסיונות לכיפוף ידיים בין הצדדים. "השר יכול לערוך מכרז משלו", אומר המקורב. "כל עוד מדובר בהליך פומבי, תחרותי ומקצועי, ונראה מה ייצא מזה. אם הוא יעשה תהליך אמיתי, לבריאות".