עיר הבה"דים

"ליהודים צדק חלוקתי בינם לבין עצמם, והבדואים נשארים בצד"

לאחר שנים של מחלוקות על חלוקת הכנסות הארנונה מעיר הבה"דים, חתמו ביניהן המועצה האזורית רמת נגב וירוחם על הסכם ■ עמותות סיכוי ומטה פיתוח הבדואים דורשים כי חלוקת ההכנסות תכלול גם יישובים בדואיים - שחלקם קרובים יותר לעיר הבה"דים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

"היהודים עושים צדק חלוקתי ביניהם, ומשאירים את הבדואים בצד" - כך הגדירו אתמול בעמותות סיכוי את ההסכם ההיסטורי שנחתם בין המועצה האזורית רמת נגב, לבין העיר ירוחם, על חלוקת כספי הארנונה של עיר הבה"דים. על פי ההסכם התקדימי, הסכימה רמת נגב לוותר על ההכנסות מעיר הבה"דים, המוערכות ב–4 מיליון שקל בשנה, ולהעבירן לידי ירוחם - ובתמורה הרשויות יפתחו יחד את האזור סביב עיר הבה"דים ויחלקו את ההכנסות ממנו.

מדובר בהסכמה יוצאת דופן, לאחר שנים של מאבק בין שתי הרשויות על חלוקת ההכנסות מעיר הבה"דים, ולאחר שבמשך שנים הוביל ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, את הקו הנוקשה שבו סירבו המועצות האזוריות לחלוק הכנסות עם ערי הפיתוח העניות הסמוכות להן. במקביל, הגיעה רמת נגב להסכמה גם עם מצפה רמון על חלוקת הכנסות.

עיר הבה"דים. הכנסות של כ-4 מיליון שקל בשנהצילום: אייל טואג

ההסכמות נעשו בין הרשויות היהודיות באזור, על רקע פעילותה של ועדת חלוקת ההכנסות שהקים משרד הפנים - ועדה לחלוקת ההכנסות הגדולות של המועצה האזורית רמת נגב ממתקנים כמו כלא נפחא ובסיס חיל האוויר רמון, שמסתכמות ב–56 מיליון שקל בשנה. בראש הוועדה עומד פרופ' ערן רזין, והיא עדיין לא סיימה את עבודתה.

העובדה שהרשויות היהודיות שהיו במחלוקת הגיעו להסכמות ביניהן מייתרת את עבודת הוועדה. נדיר שרשויות במחלוקת מצליחות להגיע להסכמה ביניהן, וברור כי הוועדה של משרד הפנים תשמח לברך על ההסכמות, ועל השגת שלום בית בין רשויות שכנות. עם זאת, הבעיה היא שישנו צד נוסף למחלוקת שנותר מחוץ לכל ההסכמות - הרשויות הבדואיות.

הרשויות הבדואיות, הגובלות ברמת נגב, הן הרשויות העניות בישראל, והן כולן חסרות כמעט לחלוטין קרקע שניתן לפתח עליה הכנסות עסקיות. בנוסף, מדובר ברשויות שבחלק מהמקרים הן הסמוכות ביותר למתקנים המשלמים את הארנונה לרמת נגב. כך, הרשות הקרובה ביותר לעיר הבה"דים אינה ירוחם (10.9 ק"מ), אלא דווקא המועצה הבדואית נווה מדבר (9.2 ק"מ). העובדה שהרשויות היהודיות, לכן, מגיעות להסכמות ביניהן על חלוקת עוגת ההכנסות מארנונה, מבלי לשתף את הרשויות הבדואיות בעוגה, מעוררת שאלות של צדק חלוקתי.

לפחות שלושה גופים הגישו לוועדת רזין דרישות לחלוקת הכנסות עבור הבדואים - עמותת סיכוי, התנועה לזכויות האזרח והמטה לפיתוח ההתיישבות הבדואית במשרד ראש הממשלה. השלושה צפויים גם להגיש התנגדות לוועדה בנוגע לאימוץ ההסכם ירוחם־רמת נגב כלשונו, אם לא יזכו גם הרשויות הבדואיות לחלק מההכנסות. בכך ועדת רזין תמצא עצמה בעמדה לא נוחה, של רצון לאמץ הסכמה וולנטרית של הצדדים לחלוקת הכנסות, אבל קושי לאמץ את ההסכמה מאחר שהיא פוגעת בצדק החלוקתי כלפי גורם שלישי - הבדואים.

רזין התבטא במהלך דיוני הוועדה בדבר החובה לשתף גם את הרשויות הבדואיות בחלקים מההכנסות הארנונה של רמת נגב, ולכן עדיין לא ידוע מה תהיה החלטת הוועדה שבראשותו.

במקביל לוועדת רזין פועלות כיום בנגב עוד שתי ועדות לחלוקת הכנסות: ועדה לחלוקת הכנסות של המועצה האזורית תמר, וועדה לחלוקת הכנסות חדשות משטחים שכיום אינם משלמים ארנונה לאף רשות (בעיקר, בסיס חיל האוויר נבטים). בכל הוועדות יש לרשויות הבדואיות תביעות לקבלת נתח מההכנסות.

שמוליק ריפמןצילום: אליהו הרשקוביץ

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ