פירון: החינוך הממלכתי־דתי יתרום מאות מיליוני שקלים לחינוך הערבי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פירון: החינוך הממלכתי־דתי יתרום מאות מיליוני שקלים לחינוך הערבי

חלקו של התקציב העודף שיופנה לבתי הספר הערביים בכיתות א'־ט' כנראה ישולש ■ גם בתי ספר חזקים ברשויות חזקות ייפגעו, אם כי בשיעור מתון יותר ■ משרד האוצר יקצה כחצי מיליארד שקל למהלך ■ המטרה: לטפל בפערים במערכת החינוך, שבאו לידי ביטוי במבחן פיז"ה

44תגובות

לאחר כמה עשורים שבהם מתקיימים במדינת ישראל דיונים על מתן תקציבי חינוך עודפים (דיפרנציאליים) לחלשים, עומד משרד החינוך לראשונה לממש את המהלך. שר החינוך, שי פירון, בגיבוי תקציבי של משרד האוצר, קיבל החלטה ההיסטורית על הסטת תקציבים ממערכת החינוך היהודית החזקה למערכת החינוך החלשה מאוד של הערבים. עיקר ההסטה התקציבית תיעשה מתקציבי מערכת החינוך הממלכתית־דתית, שככל הנראה תאבד מאות מיליוני שקלים מתקציבה. הסטה מסוימת, שהיקפה לא ידוע, תיעשה גם מבתי הספר החזקים ברשויות החזקות במרכז.

באוצר מתקיימים דיונים לגבי היקף התקציב שהוא יוסיף, שצפוי להסתכם ב–400–600 מיליון שקל. בסך הכל, על פי הערכות, התקציב הדיפרנציאלי לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים יגדל מכ-400–600 מיליון שקל בשנה כיום לכ–1.2–1.5 מיליארד שקל - המספרים המדויקים עדיין לא נמסרו. מדובר כמעט בהשלשה של התקציב המופנה למערכות החינוך החלשות בישראל. תקציב החינוך הממלכתי וחטיבות הביניים מסתכם כיום בכ–12 מיליארד שקל.

ההחלטה על התקציב הדיפרנציאלי נועדה לטפל בבטן הרכה של מערכת החינוך הישראלית - במבחן פיז"ה האחרון דורגה ישראל שנייה בעולם (אחרי טייוואן) בעומק הפערים החינוכיים בה. הפערים בישראל עמוקים בהרבה גם ממדינות מתפתחות רבות, כמו מדינות ערב.

ניר כפרי

ההחלטה תביא לחלוקה מחדש של תקציב החינוך לפי עשירונים חברתיים־כלכליים. החלוקה תעשה לפי נוסחאות שכבר קיימות במשרד החינוך (נוסחת שטראוס), אבל התקציב שיופנה לחלוקה מחדש יהיה גדול בהרבה מבעבר. בפועל, הנשכרים העיקריים מהתקציב העודף יהיו התלמידים בשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות ביותר, ובעיקר התלמידים הערבים.

ההחלטה של פירון כרוכה כמובן במחיר תקציבי וגם פוליטי כבד. משרד החינוך מתכוון לממן כמחצית הגידול בתקציב הדיפרנציאלי ממקורותיו שלו, כלומר להסיט כספים מחזקים לחלשים. במקרה הזה, מדובר בעיקר בהסטת כספים ממערכת החינוך שמקבלת את התקציב הגדול ביותר, מערכת החינוך הממלכתית־דתית (חמ"ד), למערכת החינוך הערבית.

לשם המחשה, במונחים של שעות לימוד, תלמיד חטיבת הביניים בחינוך הממלכתי־דתי מקבל הקצאה של 48 שעות לימוד, לעומת 40–41 שעות בחינוך הממלכתי הרגיל, ורק 35 שעות שמקבל תלמיד ערבי. כלומר, התלמיד הערבי מקבל תקציב הנמוך ב–27% מזה שמקבל תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי־דתי, וזאת על אף שמערכת החינוך הערבית היא המערכת הכושלת והחלשה ביותר בישראל. כך, שיעורי הנשירה בתיכונים הערבים מגיעים ל–32%, וציוני התלמידים הערבים במבחנים הבינלאומיים מפגרים ב-20% אחרי ציוני התלמידים היהודים. יתר על כן, רק 23% מבוגרי התיכון הערבים הם בעלי תעודות בגרות שעומדות בדרישות הקבלה של האוניברסיטאות, לעומת 47% בקרב היהודים.

התקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי־דתי נובע מתקציבים גבוהים (לא מיותר שעות לימוד) למימון של בתי ספר קטנים יחסית, בשל פיזור האוכלוסייה ובשל ההפרדה של בנים ובנות. בנוסף, בתי הספר הממלכתיים־דתיים מקבלים תקציבים יקרים למימון לימודי קודש ותפילות. לעומת זאת, במערכת החינוך הממלכתית־ערבית הכיתות גדולות מאוד, וכמעט ואין בה תקציבים ייחודיים - בתי הספר הערביים לא מפתחים תוכניות לימוד מיוחדות, וגם אינם יודעים לתבוע תקציבים בעבור תוכניות כאלה.

לכן, כדי לממן את הגדלת התקציבים למערכת החינוך הערבית, מתכוון משרד החינוך לערוך שינוי מבני עמוק בתקציב שלו. במקום שלושה סלי תקציב נפרדים - תקציב לשעות תקן, תקציב לשעות מיוחדות (בערך 25% משעות התקן), ותקציב של סל שירותים - המשרד מתכוון לעבור לסל שעות אחד. שעות התקן, וכל השעות המיוחדות, יאוגמו ביחד לסל שעות אחד. התקצוב הדיפרנציאלי, שעד היום התבצע רק על בסיס שעות התקן, יתבצע מעתה על סל השעות המלא. המהלך הזה לבדו יגדיל את התקציב הדיפרנציאלי בכ–25%.

משרד החינוך לא מתכוון בשלב זה להכניס גם את סל השירותים לתוך הסל האחיד, מכיוון שהדבר דורש הסדרה כוללת של מערכת היחסים בין האוצר־חינוך והשלטון המקומי. כלומר, סל השירותים יישאר בפועל מחוץ להקצאה הדיפרנציאלית, ולכן החזקים (בתי הספר היהודיים החזקים) ימשיכו לקבל יותר מתוך סל זה, שהוא מהותי בהיקפו. בנוסף, התקציבים של יום לימודים ארוך לא נכנסו לסל המאוגם החדש, כך שגם יום לימודי ארוך ממשיך להיות מוקצה בצורה שאינה דיפרנציאלית.

עולה מכל אלה, כי התקצוב הדיפרנציאלי - גם לאחר המהלך מרחיק הלכת של פירון - ישאר עדיין חלקי בלבד, אבל הוא ללא ספק יהיה משמעותית יותר גדול מהתקציב שהוקצה עד כה למערכות החינוך הערביות החלשות.

אמיל סלמן

על פי הערכות משרד החינוך, סך השעות המוקצות באופן דיפרנציאלי יגדל מכ–5% (מתוך הסל המאוגם הכולל) לכ–10%–15% מהשעות. כתוצאה מכך, התקציב שיקבל תלמיד ערבי חלש יהיה גבוה ב-60% מזה של יהודי חזק, והתקציב לכיתה יהיה גבוה ב-40%. ועדיין, כאמור, ישאר כנראה פער תקציבי לטובת הכיתות היהודיות החזקות.

ההחלטה של פירון להסיט את מרב התקציבים מהחינוך הממלכתי־דתי היא רבת תעוזה לאור העובדה שהוא עצמו מגיע מאוכלוסייה זו. בנוסף, תהיה פגיעה כלשהי גם בתקציבים שמקבלים בתי הספר החזקים ברשויות החזקות של מרכז הארץ. בשני המקרים, פירון יוצא נגד מוקדי כוח פוליטיים רבי עוצמה - ועדיין לא ברור מה תהיה תגובתה של מפלגת הבית היהודי להחלטה. גם ראשי הרשויות החזקות צפויים להתנגד בתוקף. במשך כל השנים נמנע משרד החינוך מהכרזה על תקציב דיפרנציאלי, אף שאין מחלוקת מקצועית בדבר הצורך בו, בשלל החשש מעימות עם הרשויות החזקות. יש לציין כי ההחלטה על שינוי התקציב אינה דורשת אישור של הכנסת או הממשלה, אלא נמצאת בסמכותו המלאה של שר החינוך.

כדי לרכך במעט את ההתנגדות הצפויה של החינוך הממלכתי־דתי מתכוון פירון להעניק לו גם הטבות. כך, חלק מהתקציבים המיוחדים שמקבל החינוך הממלכתי־דתי כיום מכורח החלטות פוליטיות, ייכנסו לבסיס התקציב. בנוסף, משרד החינוך יסכים לממן על חשבונו את הפרדת הכיתות לבנים ולבנות בכיתות ה'־ו', ובתנאי שבבתי הספר הממלכתיים־דתיים יחדלו להפריד בין המינים בכיתות א'־ד'. המשרד גם ייזום סגירה של בתי ספר קטנים, ומימון ההסעות לבתי ספר גדולים מרוחקים יותר.

משרד האוצר, יש לציין, הוא תומך נלהב של ההחלטה להעמיק את התקציב הדיפרנציאלי, ובמשך השנים אף ניסה לאכוף מהלך כזה על משרד החינוך. מהסיבה הזאת המשרד הסכים כבר להקצות כ–400 מיליון שקל למימון המהלך, וכרגע מתנהל דיון בין שני המשרדים על 180 מיליון שקל נוספים שמשרד החינוך תובע מהאוצר למימון המהלך.

חלוקת התקציבים תיעשה, כאמור, על פי נוסחאות סוציו־אקונומיות. מאחר שמרבית התקציב אמור לזרום למערכת החינוך הערבית, ומאחר שהמערכת הזאת סובלת מבעיות ניהוליות קשות, במשרד החינוך הוקמה ועדה פנימית, בראשותה של גילה נגר, אשר תקבע את דרכי חלוקת התקציב בתוך מערכת החינוך הערבית. הכסף יוקצה למטרות כמו שיפור ההכשרה להשכלה גבוהה, העמקת לימודי העברית, תוספת של תקציבים לחינוך הלא פורמלי (בשעות אחר הצהריים - מתנ"סים וחוגים), שינוי תוכנית הלימודים, שיפור הכשרת המורים הערבים וכן תרגום של כל ספרי הלימוד החדשניים לערבית.

אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#