אדם טבע ודין על מסקנות ששינסקי 2: "לפרסם את תחשיבי התקבולים" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אדם טבע ודין על מסקנות ששינסקי 2: "לפרסם את תחשיבי התקבולים"

"ועדת ששינסקי 2 הצהירה כי מסקנותיה יניבו לקופת המדינה כ-500 מיליון שקל בשנה, אך אינה חושפת לציבור את התחשיב שהוביל לסכום זה - לא ייתכן שהוועדה תפעל בחוסר שקיפות"

5תגובות

"ועדת ששינסקי 2 פירסמה מסקנות שמרניות שעדיין אינן מבטאות את חלקו המלא של הציבור במשאבי הטבע ומאפשרות את המשך ההתעללות בים המלח ובמשאבי הטבע האחרים". כך אמרה היום עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, בהתייחסות ראשונה למסקנות הביניים.

לדבריה, בין החסרונות במסקנות הוועדה ניתן למנות מס כולל נמוך על שימוש במשאבי הטבע, היעדר הפנמת עלויות סביבתיות ובריאותיות, התעלמות מסוגיות ייצוא המשאבים והמשך מדיניות מקלה בכל הנוגע להתנהלות כיל.

טבצ'ניק הוסיפה כי "ועדת ששינסקי 2 הצהירה כי מסקנותיה יניבו לקופת המדינה כ-500 מיליון שקל בשנה, אך אינה חושפת לציבור את התחשיב שהוביל לסכום זה. לא ייתכן שהוועדה תפעל בחוסר שקיפות. עליה לפרסם באופן מיידי את הנתונים על בסיסם חושבו תקבולי הציבור".

עופר וקנין

לדבריה, הוועדה הציבה את שיעור המס על רווחי היתר על כ-40% בלבד. מדובר במס נמוך ביותר. "אם ניקח את המקרה של ים המלח, שם מדובר במשאב שכיל קיבלה במתנה מבלי להשקיע אגורה אחת במציאתו, הסיכונים החלים עליה נמוכים, משום שמדובר בייצור ודאי של אשלג וידוע כי אופן ההפקה של כיל הוא הזול ביותר מכל מאגרי האשלג בעולם", אמרה.

"בעקבות השימוש בים המלח לצרכים הכלכליים של כיל, ישראל מאבדת את אחד המשאבים הייחודיים ביותר הקיימים בעולם כולו, עבור תוספת שנתית זניחה של כ-180 מיליון שקל. לצורך השוואה, ב-2010 לבדה חולקו דיווידנדים בסך של 1.17 מיליארד דולר. בדומה למשאבי ים המלח, כך גם בנוגע למחצבים אחרים שאינם גז ונפט - אין סיכונים רק רווחים".

טבצ'ניק אמרה עוד כי בחוק זיכיון ים המלח כתוב באופן מפורש שעל מוצרי ההמשך - מוצרים המכילים מוצרים שנחצבו מים המלח - יש לשלם תמלוגים. מדובר באותם הבעלים ויש קשר הדוק בין החברה שיש לה גישה להוציא את חומרי הגלם מים המלח - אשלג, ברום ומגנזיום - לבין הייצור של מוצרי ההמשך.

הגישה שיש לכיל למוצרי ההמשך היא היוצרת את היכולת שלה לנהל את החברה שמייצרת את מוצרי ההמשך. 77% מהברום הבסיסי נמכר לחברה הבת לייצור תרכובות ברום. בנוסף, חוק הזיכיון קובע שהמדינה זכאית לקבל תמלוגים על מוצרי ההמשך. מוצרי ההמשך של אשלג, לדבריה, נמכרים במחיר של פי 5-4 ממחיר האשלג הבסיסי ולפיכך החלטת הוועדה לא למסות את מוצרי ההמשך פוגעת בסך התקבולים שהאזרחים צריכים היו לקבל.

עמדה זו הוצגה בתיק הבוררות שמנהל משרד האוצר כנגד כיל: "נראה, כי המדינה מנהלת שני הליכים במקביל ללא תיאום ועלול להיווצר מצב אבסורדי בו פסק הבוררות סותר את מסקנות ועדת ששינסקי", הוסיפה. לדבריה, מס החברות שכיל משלמת למדינה נע בין 12%-14% בלבד. רוב החברות במשק משלמות מס העומד על כ-26% אחוזים.

בנושא המים המינרלים אמרה טבצ'ניק כי הוועדה שגתה כשהתייחסה אליהם כאל משאב לא מתכלה ולכן פטרה את החברה מתמלוגים. "בוודאי שמים מינרלים הם משאב מתכלה. שאיבת מים אינטנסיבית ממקורות מים גורמת להידלדלות המעיינות ופוגעת במערכות האקולוגיות הנסמכות על מקורות אלו".

לגבי חומרי כרייה וחציבה אחרים אמרה כי ועדת ששינסקי 2 הוסמכה על מנת לקבוע את התמלוגים והמיסוי הכולל לכלל משאבי הטבע, ולא ייתכן שהוועדה תותיר נושא זה פתוח: "אנו תומכים בגישה לפיה יש לכמת את ההשפעות הסביבתיות בטרם קביעת אחוז התמלוגים והמיסוי הכולל, על כן, תמוה בעינינו כיצד גישה זו לא באה לידי ביטוי בכל הנוגע לשימוש במשאבי ים המלח והפוספטים. ההרס של ים המלח, של כריית הפוספטים ושל יתר המשאבים והשיקום שלהם מוטל על הציבור ונאמד במיליוני שקלים", אמרה טבצ'ניק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#