הבדואים נדחקו לקרן זווית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבדואים נדחקו לקרן זווית

מטה הפיתוח ליישובים הבדואים הועבר למשרד החקלאות, 
אף ששר החקלאות, עשוי להימצא בניגוד עניינים פוליטי

11תגובות

 "ספסרי מצוקה, ציניקנים, פירומנים, פחדני פריימריס" - בניסוח משתלח זה תיאר השר לשעבר בני בגין, בדרך כלל איש מתון ונעים הליכות, את דעתו על מי שטירפדו את חוק הסדרת קרקעות הבדואים בדצמבר האחרון.

בגין אמנם הדגיש בדבריו כי "אני הבאתי לאחוות עמים - ערבים ויהודים כאחד צהלו על טרפוד החוק", אבל לא הסתיר כי כיוון את זעמו בעיקר נגד אותם גורמים מקרב חוגי הימין שטירפדו את החוק, מאחר שלטענתם הוא היה נדיב מדי בתמורות הקרקע עם האוכלוסייה הבדואית (הבדואים, אגב, חשבו בדיוק ההפך).

כישלון החוק היה החמצה של פיוס היסטורי בין ערבים ויהודים במדינת ישראל ושל פתרון היסטורי לאחת הבעיות החברתיות־כלכליות־נדל"ניות הקשות ביותר בישראל: 80 אלף האזרחים החיים בפזורה הבדואית, ללא תשתיות מינימליות של מים, ביוב, חשמל או תקשורת, והניסיון של המדינה להעבירם ליישובים מסודרים, בתמורה להסדרת תביעות הבעלות שלהם על קרקעות. לראשונה מאז התעוררה סוגיית תביעות הבעלות של הבדואים, בשנות ה-70, עשתה המדינה מאמץ רציני וכן לפתור את הבעיה - רק שעיוורונם של קיצונים ימניים מהליכוד הביא לכישלון המהלך.

אליהו הרשקוביץ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמך בהצעת החוק שבגין ניסה לקדם, ועל כך הוא ראוי לשבח. עם זאת, מרגע שהצעת החוק נכשלה, נראה כי נתניהו הבין את הרמז - וניער לחלוטין את חוצנו מהסוגיה הבוערת של הפזורה הבדואית. לא רק שאין יותר מאמץ לפתור את בעיית תביעות הבעלות של הבדואים על הקרקע, וכנגזרת מכך לקדם את מצבם הכלכלי־חברתי הרעוע של 200 אלף בדואים בנגב (תושבי הפזורה וכן אלה המתגוררים ביישובים בדואיים מסודרים, אך עניים להחריד), אלא שגם אין יותר כל התעניינות בנושא הבדואי. כך מצא עצמו מטה היישום להתיישבות ולפיתוח הכלכלי של הבדואים בנגב, האחראי על תוכנית הפיתוח של יישובי הבדואים בסכום של 1.2 מיליארד שקל, מועבר ממשרד ראש הממשלה אל משרד החקלאות.

מה למטה הפיתוח של הבדואים ולמשרד החקלאות? התשובה, מתברר, נחלקת לכמה חלקים. החלק הראשון הוא שבגין, לאחר כישלון הצעת החוק, תמך בכך שהמשך הפיתוח של הבדואים חייב להיות כפוף לאחריות של שר כלשהו - רק שאף שר לא רצה להתעסק עם תפוח האדמה הצונן מכישלון והמאיים בהסתבכות פוליטית עם קיצוני הימין בליכוד. היחיד שהסכים לקחת על עצמו את המשימה הוא דווקא יאיר שמיר, שר החקלאות ממפלגת ישראל ביתנו - כן, אותה מפלגה ימנית שנתפשת כאויבתם של ערביי ישראל.

החלק האחר של התשובה הוא שמשרד ראש הממשלה טען שהוא עסוק מכדי להתפנות לסוגיה, ולכן העדיפו משרד מקצועי שיש לו יותר זמן פנוי. משרד החקלאות, שאינו עמוס ביותר מדי עבודה ממשלתית חשובה, נמצא מתאים למשימה.

החלק השלישי הוא הטענה שמשרד החקלאות הוא המשרד שצריך לטפל בבדואים, במסגרת תפקידו כמשרד הממונה על פיתוח הכפר - והנגב, כידוע, הוא כפר אחד גדול. על הבעייתיות של הטענה הזאת יעיד חלקו של משרד החקלאות בתקציבים המוקדשים לפיתוח יישובי הבדואים - ב–2013 חלקו של המשרד בתקציבים היה 6 מיליון שקל בלבד, אחד התקציבים הקטנים מכל משרדי הממשלה בתוכנית, והביצוע היה אפס. כן: משרד החקלאות לא הצליח לממש אף אחת מתוכניות הפיתוח המתוכננות במגזר הבדואי בשנה שעברה.

ההעדפה של משרד החקלאות התקבלה, למרות ניגוד ענינים אפשרי שממנו סובל שמיר. הרשויות הבדואיות נלחמות עתה על חלקן בהכנסות הארנונה של המועצה האזורית רמת נגב. מטה הפיתוח גם הגיש בקשה בשמן לוועדה שהקים משרד הפנים כדי לבחון אפשרות לחלוקת ההכנסות של רמת נגב עם הרשויות השכנות לה. ראש המועצה האזורית רמת נגב הוא שמוליק ריפמן, המזוהה כיום עם מפלגת ישראל ביתנו. השר שמיר, לפיכך, מצוי גם בניגוד עניינים פוליטי לגבי אחד המאבקים הכלכליים החשובים של הרשויות הבדואיות כיום.

על אף זאת, הממשלה קיבלה את ההחלטה להעביר את מטה הפיתוח למשרד החקלאות, והצעד קורם עור וגידים בימים אלה. כך מצאו את עצמם הבדואים, שקודם לכן טופלו ישירות על ידי משרד ראש הממשלה ועל ידי שר בכיר בליכוד (בני בגין), נדחקים לקרן הזווית של משרד החקלאות, עם הכפיפות המשונה לשמיר, ממפלגת ישראל ביתנו. מצדדי הצעד טוענים כי לפחות הבדואים ימשיכו כך להיות מטופלים בידי שר, שיש לו גם זמן ניהולי לנושא. לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הבדואית יש תחושה קשה של הזנחת עניינם על ידי המדינה.

מטעמו של שמיר נמסר בתגובה: "החקלאות מהווה את אחד הפתרונות המתאימים לפזורה הבדואית. שר החקלאות גילה נכונות אישית לקבל את האחריות לטפל בנושא מורכב זה. למשרד החקלאות ופיתוח הכפר יש הכלים הנדרשים לתת מענה רחב לאוכלוסייה הבדואית, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים. בכוונת השר להגדיל את התקציבים, אשר יוקצו בצורה ממוקדת יותר, ולפעול ליצירת מקומות תעסוקה נוספים. ניגוד העניינים המועלה בכתבה קיים רק בדמיון. חלקו של משרד החקלאות בתקציבי הפיתוח של הבדואים צפוי לגדול, ולהגיע לכ–200 מיליון שקל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#