טרכטנברג: "בלי יציבות חברתית ופוליטית - גם הכלכלה תשלם"

פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שדנה בדרישות אנשי המחאה החברתית, מותח ביקורת על חוסנה הכלכלי של ישראל ■ "את מה שעשינו כדי לפתוח את הכלכלה מאז שנות ה-80, צריך לעשות עכשיו כדי לייצר חברה שוויונית יותר. את זה אני עדיין לא רואה", אמר, "זה עניין של עבודה יומיומית, לא של שינויים גדולים וחד פעמיים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"את מה שעשינו כדי לפתוח את הכלכלה מאז שנות ה-80 צריך לעשות עכשיו כדי לייצר חברה שוויונית יותר עם שוויון הזדמנויות אמיתי, אבל אמיתי, לכל השכבות בחברה הישראלית. את זה אני עדיין לא רואה" - כך אמר הבוקר פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.

טרכטנברג, שדיבר במהלך כנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, התייחס לחוסנה הכלכלי של ישראל. לדבריו, ישנם לפחות שלושה מובנים למונח. האחד הוא היכולת להתמודד עם משברים ועם מהלומות חיצוניות. השני קשור ליכולת לייצר צמיחה לאורך זמן, והשלישי נבחן על פי המידה שבה החוסן הכלכלי תומך ביציבות החברתית והפוליטית. "אם יש לך חוסן בשני המובנים הראשונים, אבל בה בעת החברה מלאה מתיחות או שהפוליטיקה לא יציבה, בסופו של דבר גם הכלכלה תשלם", אמר.

בכנס, שנערך לכבוד חבר הנאמנים הבינלאומי של האוניברסיטה, השתתפו גם נשיא צ'ק פוינט גיל שויד, ואיל הנדל"ן הסיני, רוני צ'אן, שהזהיר מהידרדרות ביחסי ארצות הברית-סין. "בשנים האחרונות אנחנו מבינים עד כמה חוסן כלכלי קשור למוסדות", הוסיף טרכטנברג. הוא ציין גם את חשיבותם של זכויות קניין מוסדרות, של עצמאות הבנקים המרכזיים ושל הייצור והאיסוף של נתונים מסודרים ואמינים בנוגע למשק.

"אם אתם רוצים לדבר על חוסן, אל תחשבו רק על הכלכלה, אלא גם על המוסדות שעומדים בבסיסה", הדגיש. "מוסדות אף פעם לא עובדים לנצח. יש שינויים וחשוב לשנות ולשפר אותם לאורך הדרך. לפעמים מגיעה נקודה שבה אי אפשר לשנות וצריך לסגור, והיכולת של מדינה לעשות זאת - לשנות מוסדות ואפילו לסגור - היא חשובה לא פחות מכל צעד כלכלי אחר.

מנואל טרכטנברגצילום: מיכל פתאל

"הבעיה היא שזה הדבר האחרון שפוליטיקאים רוצים לעשות. זו אחת הבעיות המובנות של הדמוקרטיה. הפוליטיקה פועלת בניגוד לצורך הכלכלי לשנות גופים ומוסדות מהיסוד". כשנשאל על הצלחת הוועדה שבראשה עמד לאחר המחאה החברתית והיתה אמורה לתת פתרונות לדרישות המפגינים, אמר טרכטנברג: "אסור לצפות שעבודה של ועדה או של דו"ח ישנו את החברה. כדי לשנות חברה וכלכלה יש צורך בתשומת לב רצופה של הממשל למטרות. זה עניין של עבודה יומיומית, לא של שינויים גדולים וחד פעמיים. מה שעשינו כדי לפתוח את הכלכלה מאז שנות השמונים צריך לעשות עכשיו כדי לייצר חברה שוויונית יותר עם שוויון הזדמנויות אמיתי, אבל אמיתי, לכל השכבות בחברה הישראלית. את זה אני עדיין לא רואה".

שוויד: "שורש ההצלחה של הסטארט אפ נעוץ בדור מקימי המדינה"

דובר נוסף בכנס היה איל הנדל"ן הסיני, רוני צ'אן, שדיבר על הכלכלה בארצו. "מרבית השינויים שמתרחשים בסין הם בכיוון הנכון ואין לי ספק שבימי חיי עוד אראה הרבה רפורמות בכיוון הנכון. כמובן שיש גם סיכונים ובעיות: למשל איך להימנע מצרות חברתיות במעבר מחברה אגררית לחברה עירונית. אני מהמר שבאופן כללי סין תצליח. יש בה מספיק אנשים שמרוויחים מהמצב".

צ'אן הוסיף: "אני חושב שעוד לא ראיתם מסין כלום. זה רק שלב ההתבגרות שלה. התיירים הסינים, למשל, מוציאים המון כסף. אני תמיד אומר - אל תמכרו את עצמכם בזול לסינים. תדרשו מחירים גבוהים והם עדיין יבואו. לא אכפת להם מהמחיר. הם רוצים חוויות, הם רוצים להכיר אנשים אחרים".

בנוגע ליחסי סין וארצות הברית אמר צ'אן: "אני מאמין שרק בעבודה משותפת של שתי המדינות האלה יהיה סיכוי טוב להשיג מצב שלו יותר. יחד הן יכולות לשמור על שלום עולמי יותר מכל כוח אחר וזה נכון גם בנוגע לאיראן. מצד שני ארצות הברית עושה הרבה טעויות. היא הופכת את סין לאויב ולסין במקרה כזה לא תהיה ברירה אלא להפוך לאויב שלה".

צ'אן הוסיף: "זה בזבוז של הזדמנות אדירה. אני מקווה שארצות הברית תפסיק לעשות שטויות בהקשר הזה. האם צריך לדאוג מסין? לא. סין מעולם לא מתרחבת. היא נלחמת רק כשפולשים אליה".

גיל שויד, מייסד ויו"ר הוועד המנהל של חברת צ'ק פוינט, דיבר בכנס על הצלחת ההייטק הישראלי. "למה אנחנו מצליחים? סיבה אחת היא שאין לנו ברירה אחרת", אמר. "השוק המקומי קטן ואם רוצים להצליח חייבים להסתכל לשוק הגלובלי. בנוסף אנחנו נמצאים מחוץ לשוק, מה שנותן לנו מבט מבחוץ". לדברי שויד, שורשי ההצלחה הישראלית נעוצים שני דורות אחורה, בדור מקימי המדינה. "זו הדרך שהתחילה את רוח הסטארט אפ", אמר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker