מערכת הביטחון מוכנה לקיצוץ בפנסיות - למה נתניהו ולפיד מחכים? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מערכת הביטחון מוכנה לקיצוץ בפנסיות - למה נתניהו ולפיד מחכים?

זו גם הזדמנות לדון באחד הסעיפים היקרים של הצבא, שמחולל אי שוויון במשק

86תגובות

מרגע שהסתיימו חגיגות יום העצמאות ניתן האות למתקפה חזיתית של מערכת הביטחון על תקציב המדינה, עם צו גיוס לכל הבכירים. שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלופים במיל' - כולם נשלחו לתחנות הרדיו ולכלי התקשורת האחרים, לציטוט ושלא לציטוט, כדי להעביר מסר חד־משמעי: נגמר הכסף, אי אפשר להמשיך ככה.

והנה, למרות ההרעשה הכבדה ואווירת המשבר החמור שהם מייצרים, בינתיים נשמר השקט מעברו השני של הגבול בלשכת שר האוצר, יאיר לפיד. אמנם אמיר לוי, הממונה על התקציבים, התראיין ואמר כי הכתובת לאיומי מערכת הביטחון אינה האוצר - אלא החברה הישראלית - אבל השר עצמו שומר על זכות השתיקה ונותן לראשי מערכת הביטחון להתלהם ולבזבז תחמושת.

אמיל סלמן

הבליץ הצבאי חזק כל כך, עד שמהלכיו ממש שקופים ואף מעוררים אי אמון מסוים. שר הביטחון יעלון הוציא הודעה חריגה ביום שישי על ביטול תרגיל העורף שאמור להתקיים ביוני, תרגיל שעלותו זניחה ביחס לתקציב של כ–60 מיליארד שקל. ואילו "גורם ביטחוני בכיר" במשרדו אמר כי "דחיית התרגיל היא צעד ראשון בדרך להפסקה כמעט מוחלטת של האימונים בצה"ל ובמערכת הביטחון, בשל אילוצי תקציב. זה לא משחק ואנו לא מהלכים אימים. זו פשוט המציאות: אזלו המשאבים למערכת הביטחון ולצה"ל, ואנו עוצרים את הפעילות. כפועל יוצא מכך נרד באופן דרמטי ברמת הכשירות, הכוננות והמוכנות".

אמירות כאלה אמורות לעשות אחד משניים: או שיביאו לפתיחה מיידית ומהירה של הקופה הציבורית, או להתפטרות שר הביטחון - כי איך אפשר לקחת אחריות על מתן מענה לצרכים הביטחוניים ללא אימונים וללא משאבים?

אבל זה לא קורה בינתיים. מה שכן קורה זה שמתחיל להתפתח דיון ציבורי מסוים על המקומות שבהם צריך לקצץ. הציבור אינו מבין גדול בשאלות של התחמשות והצטיידות, אבל הוא רואה כיצד עלויות כוח האדם בצבא מזנקות, ובעיקר עלויות הפנסיה שהיקפן הוכפל בתוך שש שנים ומגיע כבר לכ–8 מיליארד שקל בשנה.

בצבא מבינים שזוהי נקודת תורפה בטיעוניהם, ולכן מדברים על הסכמה לקצץ בעלויות הפנסיה, תוך התניה שמערכת הביטחון לא תהיה היחידה שתסכים לקיצוץ כזה. האלוף במיל' גיורא איילנד הציע השבוע להטיל מס מיוחד על מקבלי פנסיה תקציבית בסכומים גבוהים. גם הרמטכ"ל בני גנץ מוכן לבחון קיצוץ כזה, אלא שהוא מיד כורך אותו בקיצוץ כללי בפנסיה התקציבית בשירות הציבורי. כך הוא רותם לעזרתו גם את ההסתדרות, שמן הסתם תיאבק ביוזמה כזו.

אבל לא רק את ההסתדרות הם מגייסים, אלא גם את התעשיות הביטחוניות על אלפי עובדיהן ואת הלוביסט הראשי שלהם בכנסת, ח"כ חיים כץ. כשאנשי מערכת הביטחון טוענים שאם התקציב לא יוגדל ב–2 מיליארד שקל השנה ובכ–5 מיליארד שקל בשנה הבאה, ההזמנות מהתעשיות הביטחוניות ייפגעו ועלולים להידרש פיטורי עובדים - הם מנסים לגייס למאבקם גם את העובדים באותן תעשיות. להזכירכם, אנשי צבא לא יכולים להקים ועד או לשבות, אבל עובדי התעשיות הביטחוניות הם אזרחים שיכולים לתת פייט בתחום יחסי העבודה.

בקלחת הזו עדיין לא נשמעה עמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא לא מוטרד מכך שיעלון יחבוט קצת בלפיד ולהיפך, אבל הוא יצטרך להכריע בסוגיה הזו מתישהו.

באופן תמוה, נתניהו לא ממהר לאמץ את נוסחת גנץ־יעלון לקיצוץ בפנסיות התקציביות במגזר הציבורי. נתניהו הרי כבר היה בסרט הזה בתחילת העשור הקודם, כשקיצץ בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהיו בגירעונות עמוקים. הוא העלה אז את גיל הפרישה ואת דמי הניהול, ופגע בזכויות הפנסיונרים כי לא היתה ברירה והקרנות היו על סף התרסקות.

בפנסיה התקציבית המצב שונה. זוהי התחייבות של המדינה, ואין כאן קרנות פעילות שיכולות להתמוטט. מה שכן, יש תקציב מדינה לחוץ שאמור לשרת צרכים רבים בהרבה מכפי שהוא יכול. ערימת הצרכים רק תגדל בטווח הקרוב, עם פרסום המלצות ועדת אללוף לטיפול בעוני או המלצות ועדת גרמן לטיפול במערכת הבריאות. איכשהו הוועדות הללו יסיימו את עבודתן לפני שוועדה אחרת, זו לבדיקת תקציב הביטחון בראשות יוחנן לוקר, אפילו התכנסה.

המוכנות של ראשי מערכת הביטחון לבחון בחיוב קיצוץ בתנאי הפנסיה היא הזדמנות טובה עבור נתניהו לבדוק זאת. במקום לגלגל בפעם האלף רעיונות להקדמת השיווק של קרקעות הבסיסים הצבאיים (רעיון שאין לו משמעות מיידית, הרי לא ניתן להעיף בתוך שבוע את בסיס צריפין באתר יד2), מוטב לצלול לסוגיית הפנסיות.

ייתכן שזה סתם תרגיל שיוצר ברית בין הצבא להסתדרות ומונע למעשה כל ניסיון ממשלתי לטפל בפנסיות הללו, שמסתכמות כבר בכ–675 מיליארד שקל (405 מיליארד שקל מתוכם לאנשי מערכת הביטחון). אבל ייתכן שיש כאן פתח לדיון אמיתי באחד הסעיפים הכי צומחים ויקרים של הצבא, וגם סעיף שמחולל אי שוויון במשק.

אם אלופי צה"ל ומפקדיו מסכימים שהגיעה השעה לעשות זאת, אין סיבה שראש הממשלה ושר האוצר יתחמקו וימשיכו בריטואל הקרבות הרגיל, שמסתיים תמיד בפשרה המזרימה עוד מיליארדים לתקציב הביטחון, מבלי לחולל שינוי תשתיתי צודק והוגן בהתחייבויות הפנסיוניות הגדלות והולכות.

אורן נחשון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#