"אם לא נקבל את הכספים שאנחנו צריכים - ניאלץ לעצור את הצבא" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם לא נקבל את הכספים שאנחנו צריכים - ניאלץ לעצור את הצבא"

תת־אלוף אגאי יחזקאל, ראש חטיבת התכנון בצה"ל, מפגין את הטקטיקה התקציבית החדשה של מערכת הביטחון: במקום לדון בתקציב המלא - יותר מ-60 מיליארד שקל בשנה - לדבר רק על תקציב ההתעצמות והאימונים, 26 מיליארד שקל בשנה; את כל עשרות המיליארדים המוקצבים למשכורות ולפנסיה - להוריד מסדר היום

43תגובות

מערכת הביטחון וצה"ל שינו טקטיקה בשנה האחרונה. הם מעדיפים לדבר פחות על תקציב הביטחון, שבשנים האחרונות עובר - עם סעיף ההכנסה המותנית בהוצאה - את ה–60 מיליארד שקל וכולל שורה של נושאים צבאיים פחות, כמו גמלאות (7.4 מיליארד שקל) ושיקום ומשפחות (5 מיליארד שקל). כעת, הם מדברים על השרירים וההתעצמות של צה"ל. ראשית, כי הסכום - 26 מיליארד שקל - צנוע יותר ונשמע סביר יותר. שנית, כי את זה הציבור יכול להבין ולהצדיק - עוצמה, כוח, אימונים והצטיידות, באוויר, ביבשה ובים.

מאי הוא חודש לחוץ באוצר בשנים רגילות - החודש שבו מתחילים בגיבוש התקציב לשנה הבאה ומכינים את הטייס האוטומטי (התאמת תקציב 2015 לתקציב 2014, בהתאם להחלטות שקיבלו הממשלה והכנסת, גידול האוכלוסייה, אינפלציה ועוד). השנה, הכנת הטייס האוטומטי נעשית באטיות רבה מהרגיל. מתח רב שורר בין לשכת השר לבין הדרג המקצועי שמכין את התקציב. נראה כי בניגוד לעבר, שר האוצר, יאיר לפיד, אינו בוטח בדרג המקצועי שלו. תקרית ה–0% מע"מ על דירות חדשות, שבה כל הדרג המקצועי באוצר התנגד לשר, היא רק דוגמה אחת מיני רבות לכך.

תת־אלוף אגאי יחזקאל, 48, הוא ראש חטיבת תכנון באגף התכנון בצה"ל - שאותה הוא מגדיר "משרד האוצר של צה"ל". ואכן, יחזקאל מסביר בחודשים האחרונים את מצוקת התקציב של הצבא בתדירות גבוהה לקבינט המדיני־ביטחוני, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (כולל ביום רביעי האחרון) ולראשי האוצר.

יחזקאל, איש שריון, הגיע לאגף התכנון ב–2012. הוא תת אלוף מ–2007. בין תפקידיו הבולטים במהלך הקריירה הצבאית שלו ראש זירת צפון באגף המבצעים, מפקד חטיבה 188, קצין שריון ראשי ומפקד עוצבת הפלדה. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה ותואר שני במכללה לביטחון לאומי, נשוי עם שלושה ילדים.

דובר צה"ל

כמה כסף חסר לצה"ל בתקציב 2014?

יחזקאל: "2 מיליארד שקל".

ומהו תקציב דרוש למערכת הביטחון ב–2015?

"באזור ה–62 מיליארד שקל, כמחציתו לצה"ל. ברודט עם הצמדה נותן למערכת הביטחון השנה 62.2 מיליארד שקל. זה התקציב שדרוש לנו גם ב–2015".

ואיזה חלק מתוך התקציב מוקדש לאימונים והתעצמות?

"26 מיליארד שקל".

"מתחילים להיות מדינה נורמלית"

כמו בשנים קודמות, גם תקציב 2015 ייגזר מתקציב הביטחון. הרי עוגת התקציב ידועה ומוגבלת - וככל שהביטחון ייקח יותר, יישאר פחות לכבישים, לרכבות, לחינוך, לבריאות ולרווחה. כאן נכנס יחזקאל לתמונה. אין זה דבר של מה בכך, שצה"ל יתיר לקצין בכיר, מוכשר ככל שיהיה, לדבר לציטוט על תקציב הביטחון - במיוחד כאשר הדברים כוללים התקפה לא פשוטה על האוצר.

"תקציב הביטחון הוא הנמוך ביותר ביחס לתקציב המדינה", אומר יחזקאל בראיון ראשון, "צריך להעמיד דברים על דיוקם. אין בכלל שאלה מה הכיוון. אנחנו מתחילים להיות מדינה נורמלית. ושלא יגידו שאנחנו פוגעים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתשתיות. המספרים הקטנים והולכים מדברים בעד עצמם. מ–2010 המדינה מתקצבת אותנו בתת־תקצוב בכוונה. כדי לחיות עם תת־התקציב, אי־אפשר יהיה לעשות ב–2015 את התרגילים שעשינו ב–2014. הגיע רגע האמת".

עם זאת, תקציב הביטחון הוא אחד התקציבים הכי פחות שקופים והכי נסתרים בתקציב המדינה. על אף שנכתבות עליו הרבה יותר מלים מאשר על כל תקציב אחר בישראל. בעבר הלא רחוק, למשל, מספרי תקציב הביטחון לפי האוצר ולפי משרד הביטחון, כולל המספר הסופי, היו שונים זה מזה. אגף התקציבים באוצר ואגף התקציבים במשרד הביטחון דיברו בשתי שפות שונות. בעבר, שאל אותי מי שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל.) עמוס ירון, "על איזה תקציב ביטחון אתה מדבר?". והוא גם מיהר והסביר: "יש לנו שלושה מספרים שונים. תלוי מה השאלה שלך".

ועדת ברודט קבעה את תקציב הביטחון ל–2008–2017. הקבינט המדיני־ביטחוני החליט ב–31 באוקטובר 2013 לגנוז את מסקנותיה, מבלי שנתן לכך הסבר. לדברי יחזקאל ובכירים אחרים בצה"ל ובמשרד הביטחון, הדבר נעשה לדרישת האוצר. במקום ועדת ברודט, הקים הקבינט את ועדת יוחנן לוקר, שעדיין לא התחילה לעבוד. בינתיים, בין 2012–2015, הצבא עובד בלי תוכנית רב־שנתית, וכך מגדיל את התקציב שלו ואת תקציב המדינה. הצבא עובד אומנם מתוך ראייה רב־שנתית, אבל לפי תקציב חד־שנתי.

ב–2012 קבע הקבינט את תקציב מערכת הביטחון לשנים הקרובות - 52.5 מיליארד שקל ל–2013, 51 מיליארד שקל ל–2014, 52 מיליארד שקל ל–2015, 55 מיליארד שקל ל–2016, 57 מיליארד שקל ל–2017 ו–59 מיליארד שקל ל–2018. צריך לשים לב לקפיצה הגדולה בתקציב הביטחון מ–2016 ואילך - כלומר לא במקרה הצבא מתלונן על תקציבים נמוכים בשנים האחרונות.

אבל המספרים שלמעלה אינם אומרים הרבה. הם לא תקציב מערכת הביטחון - הם התקציב נטו. כפי שהניסיון מוכיח, התקציב ברוטו - האמיתי - הוא תמיד גבוה מהתקציב נטו בכ–10 מיליארד שקל. ו–10 מיליארד שקל זה המון כסף. זה קורה מכיוון שלצבא יש פריבילגיה שאין לאף משרד ממשלתי אחר - קוראים לה הוצאה מותנית בהכנסה. כלומר אם הצבא מוכר טנק שקנה בכספי המדינה - הכסף נכנס לכיסו. ואם הצבא מוכר אדמות מדינה שישב עליהן, גם כאן הכסף נכנס, לפחות בחלקו, לכיסו.

"מאלצים אותנו לתמרן"

מדי שנה נשמרת אי־בהירות סביב תקציב הביטחון, והדרג המחליט אוהב אותה. כך למשל, החליט הקבינט המדיני ביטחוני בסוף אוקטובר 2013 על תוספת תקציב של 2.75 מיליארד שקל לביטחון. הכספים ניתנו מעודפי תקציב 2013, אבל לדברי יחזקאל, הם נספרים בתקציב הביטחון של 2014. שר הביטחון, משה יעלון, ביקש באותה ישיבה תוספת של 4.5 מיליארד שקל. הוא קיבל 1.75 מיליארד שקל פחות. אבל יעלון סבור שמערכת הביטחון לא תוכל לחיות בלי הכסף שלא קיבל. מכאן הדרישה של יחזקאל לתוספת של 2 מיליארד שקל.

מערכת הביטחון שומרת תמיד את הקלפים קרוב לחזה. לכן יחזקאל לא יגיד איזה תקציב (נטו) דרוש למערכת הביטחון ב–2015, אף שנשאל זאת כמה פעמים במהלך השיחה עמו - אלא יעדיף לדבר על התקציב ברוטו. בנתונים של היום, קשה לומר באיזה תוספת מדובר. מאחר שהתקציב נטו ל–2015 נקבע ל–52 מיליארד שקל, וההכנסה המותנית בהוצאה היא בממוצע רב־שנתי בשנים האחרונות 5 מיליארד שקל, ניתן להעריך כי מערכת הביטחון תדרוש תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציב נטו בשנה הבאה.

יחזקאל טוען כי "מ–2010 אנחנו חיים בתקציב שאינו עונה לדרישות. מאלצים אותנו לתמרן. זה לא טוב ולא נכון. בהכנסה המותנית בהוצאה אין בוננזה. ארבע־חמש שנים אנחנו חיים את אותו אירוע, אותו מאבק על התקציב. בשתי ישיבות השנה, בינואר ובמארס, אישר הקבינט את גודל הצבא של מדינת ישראל. כל תקציבי הביטחון הם קשיחים, תקציב הגמלאות הוא קשיח, תקציב השיקום והמשפחות הוא קשיח, תקציב האוכל הוא קשיח. מה שלא קשיח זה תקציב הביטחון, השרירים של צה"ל - תקציב האימונים, הקורסים, ההתחמשות. אז מה הפלא שכאשר אין כסף פוגעים בתקציב הגמיש, עוצרים את האימונים, ההשתלמויות ופוגעים בביטחון? במאי סיימנו את כל תקציב צה"ל ל–2015 לאימונים וקורסים".

יחזקאל דוחה את הטענות כי מערכת הביטחון אינה מתייעלת. "אמרו לנו שאין יותר איום סורי. אין יותר איום פה ואין יותר איום שם. מה עשינו? הקטנו סד"כים (סדרי כוחות) של כוחות לוחמים. קיצצנו בכוח אדם. אנחנו מקיימים את מה שאנחנו מבטיחים, בניגוד לטענות האוצר. בכוח אדם (קבע) ירדנו מתחילת השנה ב–1,054 איש, נכון לרגע זה. עד יולי השנה נרד בעוד אלף איש. ב–2015 נפטר עוד 2,000 אנשי קבע. זה לוקח זמן. זה תהליך יקר. בסך הכל, מדובר בירידה של 4,500 אנשי קבע. איזה עוד גוף במדינה יכול לדבר על קיצוץ גדול כזה? בטבע קיצצו חצי מהמספר הזה וכל העיתונים לא הפסיקו לכתוב על זה שבועות".

"צה"ל הוא גוף ענק במונחים כלכליים"

ושוב חוזרים לטענות על המצוקה הכספית. יחזקאל מדגיש כי "השנה פגענו באימונים, פגענו ברמת המוכנות, תיעדפנו אימונים על רמות מלאי. אני לא יודע לשחק את המשחק הזה שוב ב–2015. אם לא נקבל את הכספים שאנחנו צריכים, נצטרך לעצור את הצבא".

יחזקאל אומר כי "צה"ל הוא גוף ענק במושגים כלכליים. אנשים לא מבינים עד כמה הוא ענק. הוא חברת הליסינג הגדולה במדינה למכוניות. הוא חברת התעופה הגדולה בישראל. צה"ל משלם 700 מיליון שקל בשנה עבור אוכל, עוד 700 מיליון עבור תחבורה ועוד 450 מיליון שקל עבור רפואה".

לדבריו, "אנחנו בעד ברודט. לא רצינו ללכת ללוקר. האוצר דחף לזה במהלך חד־צדדי, כיוון שלא רצה את לוקר. עם תקציב רב־שנתי אנחנו מקבלים יותר ביטחון למדינה מכל מיליארד שקל, אנחנו יודעים לתכנן ולפרוש את הכסף. נניח שאני צריך 100 מנועים לטנקים. אני מזמין אותם מהמפעל לחמש שנים. המפעל מקבל אופק, ביטחון, מרווח יציבות, תזרים מזומנים קבוע. אני מקבל את המנועים במחיר נמוך יותר. אם אני עובד לפי תקציב חד־שנתי, אני משלם על אותם המנועים לאותו מפעל מחיר יותר גבוה על כל מנוע".

"האוצר לא עמד 
בשום הסכם"

ליחזקאל טענות רבות נגד האוצר גם בנושאים שאינם קשורים בתקציב. לדבריו, "האוצר לא עמד בשום הסכם אתנו. עשינו טעות כששינינו את מודל הקבע, כשהעלינו את גיל הפרישה. צה"ל התבגר. זה מהלך שאנחנו לא רוצים. 
אנחנו לא רוצים מבוגרים בתפקידי פיקוד. אנחנו לא רוצים שהמג"ד יהיה בן 40. היום הגיל הממוצע של הפורש הוא 47. זה גיל קרוב מאוד לגיל הפרישה מהמגזר הציבורי.

"אנו פתוחים לשינוי במודל הפנסיה, כמו שהרמטכ"ל אמר, ובתנאי שהוא יחול על כל המגזר הציבורי", אומר יחזקאל, "בכל הצבאות בעולם הפנסיה היא תקציבית, להוציא שתי מדינות - סינגפור וישראל. העתיד יוכיח כי המעבר לפנסיה צוברת בצבא יעלה למדינה ביוקר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#