מוטי בסוק

"כל קבוצות האוכלוסייה בישראל פונות בעיקר להורים כמקור תמיכה בשעת מצוקה. הערבים פונים לילדיהם בשיעור גבוה בהרבה מהחרדים והחילונים. אצל החרדים שיעור העניים הפונים לילדיהם הוא הנמוך ביותר בפער משמעותי" - כך קובע מחקר "תמונת מצב האומה", שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

להערכת מרכז טאוב, בראשותו של פרופ' דן בן־דוד, חרדים פונים פחות לילדיהם לעזרה מכיוון ש"חרדים צעירים נוטים להיות פחות משכילים מהוריהם, מצב ייחודי לקבוצת אוכלוסייה זו, ולכן נפגעת יכולתם להעניק תמיכה להוריהם". לפי המחקר, "היהודים, חרדים ולא חרדים, פונים בבקשת תמיכה לקרוביהם (לא כולל משפחה גרעינית) יותר מאשר הערבים. החרדים פונים לחבריהם לתמיכה בשיעור גבוה בהרבה משתי הקבוצות האחרות".

הדו"ח תמונת מצב האומה עוסק במצבה הכלכלי־חברתי של ישראל בתחומי כמו חינוך, פריון עבודה, קשישים, תעסוקת חרדים ובריאות. החוברת מבוססת בעיקר על מחקרי מרכז טאוב ומפרטת באילו תחומים ישראל מצטיינת ובאילו תחומים היא זקוקה לשינוי.

דן בן דודצילום: אייל טואג

בישראל יש יותר 
מסים עקיפים

לפי הד"וח, נטל המס בישראל (היחס בין סך כל תשלומי המסים לתוצר) היה כבד במשך שנים ארוכות, עד ל–2007, ביחס לממוצע OECD. ב–2008 הנטל בישראל ובמדינות OECD השתוו - ומאז הנטל בישראל נמוך מזה של OECD.

הרכב המסים בישראל שונה מהמקובל במדינות OECD. בישראל הדגש רב יותר על מסים עקיפים (מע"מ, מס מכירה ומכס) מאשר על מסי הכנסה. כך, ב–2011 36.6% מהכנסות המסים במדינות OECD היו ממסים ישירים, 28% מביטוח לאומי, 23.6% ממסים עקיפים, 8.2% ממס רכוש ו–3.6% ממסים אחרים. בישראל, 30.1% מהכנסות המדינה ממסים ב–2011 היו ממס הכנסה, 17.2% מביטוח לאומי, 36.7% ממע"מ, מס קנייה ומכס, 9.5% ממס רכוש ו–6.6% ממסים אחרים. מסים עקיפים נחשבים רגרסיביים יותר מפני שהאוכלוסייה הענייה ביותר מוציאה לרוב חלק גדול יותר מהכנסתה על מוצרי צריכה.

ההכנסות הנמוכות יחסית מתשלומי ביטוח לאומי בישראל (1.5% מהתמ"ג לעומת 4.8% מהתמ"ג ב–OECD ב–2011) נובעות משיעורי ההפרשה הנמוכים של מעסיקים בישראל. לעומת זאת, מסי הביטוח הלאומי שמשלמים ישראלים שכירים גבוהים יחסית בהשוואה עולמית, 3.8% מהתמ"ג בישראל בהשוואה ל–3.1% מהתמ"ג בממוצע במדינות OECD.

חצי מהישראלים אינם משלמים מס הכנסה

פערים גדולים, השקעה ופריון נמוכים

לפי המחקר, חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל אינו משלם כלל מס הכנסה, מכיוון שלא הגיע לסף המס. כך, ב–2010 יותר ממחצית הישראלים, 51.2%, לא שילמו מס הכנסה. ב–2011 השיעור ירד ל–49.7%, וב–2012 עלה מחדש - ל–52.3%.

שני העשירונים העליונים היו אחראים לכמעט 90% מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה. העשירון העליון היה אחראי ב–2011 ל–72.9% מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה, ול–47.2% מהכנסות המדינה מביטוח לאומי ומס בריאות, והעשירון התשיעי ל–16.3% ו–20.1%, בהתאמה.

חינוך: הערבים מפגרים אחרי היהודים

לפי הדו"ח, בתחום החינוך "בשנים האחרונות חל שיפור בהישגים של תלמידי ישראל במקצועות הליבה. עם זאת, הישגים אלה עדיין נמצאים בתחתית העולם המפותח, בעוד הפערים בין הישגי התלמידים הישראלים הם הגדולים בעולם.

"במערכת החינוך, ההולכת ומתפלגת, נכללת קבוצה גדולה שמתרחבת במהירות של ילדים הזוכים למה שניתן לתאר רק כחינוך של מדינות מתפתחות, עם כל ההשלכות הנלוות לכך על עתידה של המדינה". כך, קיימים פערים גדולים במבחני המיצ"ב בין הישגי דוברי העברית (לא כולל חרדים) להישגי דוברי הערבית.

הישגי הילדים היהודים (ללא חרדים) בתחומי לימוד בסיסיים גבוהים ב–4.8% מהממוצע הכללי של ישראל. הישגי הילדים הערבים נמוכים ב–16.8% מהממוצע של ישראל. ההישגים בתחומי הליבה של שאר התלמידים בישראל (יהודים שאינם חרדים) עלו בדירוג העולמי בשנים האחרונות והתייצבו קצת מתחת להישגים של המדינה המפותחת החציונית בדירוג. בראש הדירוג ניצבות דרום קוריאה, יפן ופינלנד.

לפי המחקר, הפערים בין הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים במקצועות הליבה הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח באופן עקבי בכל מבחן בינלאומי מאז 1999. מרכז טאוב מדגיש כי "אם חינוך הוא קרש הקפיצה לשוק העבודה, האי־שוויון בחינוך עשוי לנבא פער הכנסה בעתיד".

הממשלה מזניחה 
את האקדמיה

לפי הדו"ח, ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל מפגרת יותר ויותר אחרי OECD. בעוד הביקוש להשכלה גבוהה בקרב אזרחי ישראל עלה בהתמדה בעשורים האחרונים, סדר העדיפויות הלאומי פנה לכיוונים אחרים. ראיה לכך היא הירידה במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ביחס לאוכלוסייה וכן הקיצוץ בתקציב המופנה להשכלה הגבוהה ביחס למספר הסטודנטים.

פריון עבודה: מהנמוכים בעולם המפותח

מכון טאוב קובע כי פריון העבודה (היחס בין התוצר לשעות העבודה) בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח, אף שבישראל נמצאות כמה אוניברסיטאות וחברות היי־טק מהמובילות בעולם. בנוסף, הוא נסוג יותר ויותר במונחים יחסיים מהפריון במשקים המובילים בעולם, מדינות 7G.

פריון העבודה הממוצע 
ב–OECD גבוה ב–16% מאשר בישראל. בתחום הייצור התעשייתי הפער עולה ל–30%. בתחום המסחר והשיווק ובתחום בנייה הפערים בין הממוצע 
ב–OECD לישראל מגיעים 
לכ–60%, מה שעלול לפגוע ביכולתה של ישראל להשאיר את האנשים המוכשרים ביותר בארץ.

מרכז טאוב מזכיר כי פריון הוא מרכיב מפתח בעידוד צמיחה כלכלית קבועה ובהעלאת ההכנסות והשכר. מקורו של הפריון הנמוך, בין השאר, בתשתית חינוכית לקויה, תשתית הון פיזי בלתי מספקת, תשתית ביורוקרטית מסורבלת, מיעוט תחרותיות בשוק והצפת המדינה במאות אלפי עובדים זרים לא משכילים ולא מיומנים.

40% מהילדים - מתחת לקו העוני

מהמחקר עולה כי שיעורי העוני ופער ההכנסות בישראל הם בין הגבוהים בעולם המפותח, וגבוהים במידה ניכרת מהנתונים המקבילים בישראל לפני עשרות שנים. אמנם בעיות אלה נפוצות במיוחד בקרב חרדים וערבים, אך לא רק. גם הפערים בתוך מחצית האוכלוסייה המרכיבה את מעמד הביניים (ללא 25% העשירים באוכלוסייה ו–25% העניים) הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח. הכנסותיהם של האחוזון ה–75 בישראל גדולות פי 2.8 מהכנסותיהם של האחוזון ה–25.

כ–20% מהאוכלוסייה מדווחים כי בעיות כספיות פוגעות ברכישות המזון שלהם. יותר משליש מהאוכלוסייה מקצצים בחימום או בקירור הדירה בשל מחסור בכסף.שישית מהאזרחים ויתרו על תרופות או טיפול רפואי ו–40% ויתרו על טיפולי שינים. אפילו מעמד הביניים מוותר על צרכים בסיסים בשל מצוקה כספית.

"לא רק שיח של כלכלנים עם כלכלנים"

לדברי פרופ' דן בן־דוד, הסיבה המרכזית לפרסום החוברת היא הרצון להפוך את השיח הציבורי בנושאי כלכלה וחברה מצד אחד למבוסס עובדות, נתונים מספריים וניתוחים ארוכי טווח - ומצד שני להרבה יותר נגיש לציבור: "לומר איפה אנחנו כיום בהשוואה לעבר, איפה אנחנו בהשוואה למדינות אחרות ולאן אנחנו הולכים. הפרשנות היא שלי. בחוברת יש לקט של עובדות ומספרים שחוקרי המכון ואחרים פירסמו בשנה האחרונה, וכן עובדות ומספרים חדשים. המטרה היא לצאת מהשיח של כלכלנים עם כלכלנים, חוקרים עם חוקרים, ובעזרת חומר בהיר לדבר עם העם - בכוונה להשפיע על השיח הציבורי".

לדברי בן־דוד, "פרסום החוברת הקודמת, הראשונה, הפתיע אותנו לטובה. הנחנו מסד נתונים ומסד גרפי נגיש לכולם. הופתענו לראות את תפוצת החוברת. היא משמשת את האקדמיה, מקבלי ההחלטות בממשלה, בכנסת ובמשרדים הממשלתיים, את העיתונאים ואת הציבור. חשבנו שיום העצמאות הוא מועד מתאים להפצת החוברת השנייה, כדי לנתח איפה היינו, איפה אנחנו עכשיו, לאן הולכים ואם אנחנו מרוצים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום