10 טיפים שיגדילו את הסיכוי שלכם להתקרב לעצמאות כלכלית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
משפרים עמדות


10 טיפים שיגדילו את הסיכוי שלכם להתקרב לעצמאות כלכלית

קשה לחסוך, הריבית נמוכה והאוברדראפט קורץ? הנה כמה עצות פשוטות להתנהלות פיננסית חכמה יותר שכל אחד יכול ליישם אם רק יבחר בכך

139תגובות

 כולם רוצים להגיע לעצמאות כלכלית. אבל מה זה בעצם אומר?

האם לאדם שהוצאותיו קטנות מהכנסותיו יש עצמאות כלכלית? לא בטוח. גובה ההוצאות וההכנסות משתנה לאורך החיים. בתחילת הקריירה הכנסותינו קטנות בדרך כלל, ובהמשך, עם הניסיון, ההתקדמות, הוותק והתפקיד - המשכורת לרוב גבוהה יותר. ההוצאות, לעומת זאת, משתנות בהתאם למצב האישי והמשפחתי: אדם יכול להתחיל את חייו הבוגרים כשהוצאותיו גדולות מהכנסותיו, ועם הזמן מצבו יתהפך וישתפר.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

אולי עצמאות כלכלית היא אי תלות במעסיק? מי שיכול לעבור ממקום עבודה אחד לאחר באופן חופשי מבלי שהכנסתו תיפגע נהנה ממידה לא קטנה של חופש, לא? לא בדיוק. רבים מהאנשים שמשתכרים שכר מינימום יכולים לעזוב את עבודתם בכל רגע, ולמצוא בקלות מקום אחר שישלם להם אותו השכר. האם זה הופך אותם לעצמאים מבחינה כלכלית?

יש אנשים שמגדירים עצמאות כלכלית כך: היכולת לא לעבוד ועדיין לשמור על רמת החיים באמצעות זרם הכנסות פסיבי. זו כבר הגדרה מוצלחת יותר. האם היא מדויקת? ניקח, למשל, אדם שחי מקצבה חודשית קבועה שמספקים לו הוריו המבוססים. האם הוא עצמאי כלכלית? לא ממש. הרי הוא תלוי בהוריו. עצמאות תהיה לו רק אם מקור הכנסותיו קבוע ואינו תלוי בנדיבותו של אדם אחר - למשל, אם יש לו נכס שמניב תזרים מזומנים קבוע שערכו אינו נשחק מהותית עם הזמן.

אם להגדיר זאת בצורה מוחשית יותר: מי שמחזיק, נניח, בארבע דירות שמניבות זרם הכנסות חודשי של 15 אלף שקל יכול לחוש שיש לו עצמאות כלכלית. זאת בתנאי שהוא לא חייב להחזיר כנגדן הלוואות גדולות, ושחשבון ההוצאות שלו תואם את זרם ההכנסות שהוא מקבל. לחילופין, מי שמחזיק תיק ניירות ערך בשווי של 4 מיליון שקל שמייצר לו תשואה של 4% בשנה, השקולה בערך להכנסה של 160 אלף שקל בשנה (לפני מס על ריבית ורווחי הון), יכול, אולי, לחוש עצמאות כלכלית.

למרבה הצער, רובנו לא כאלה. לרובנו אין מיליון דולר בחשבון הבנק, ארבע דירות על שמנו או הורים שמספקים את כל צרכינו לאורך כל חיינו. רובנו נמצאים במקום אחר, ורק חולמים על יום שבו נוכל לעצור לרגע את מרוץ העכברים שאנו כלואים בתוכו וליהנות מחירות כלכלית.

אי־פי, בלומברג

הבשורה הרעה היא שרובנו לא נגיע לשם. הבשורה הטובה היא שגם מי שאין לו עצמאות כלכלית יכול לשפר את מצבו ולחוש, ולו במעט, שליטה רבה על גורלו ועל כספו. הנה כמה טיפים פשוטים להתנהלות פיננסית חכמה יותר שכל אחד יכול ליישם אם רק יבחר בכך.

1 התאימו את ההוצאות להכנסות

אין קלישאה גדולה מזו, אבל מה לעשות - היא נכונה. מי שחי מעל לאמצעים הכספיים שלו ומוציא יותר משהוא מכניס חי מהלוואות ואוכל את חסכונותיו.

בתקופה מסוימת בחיים מותר, ואפילו רצוי, לחיות מעל האמצעים. סטודנטים שרוכשים השכלה למעשה מבצעים השקעה - השקעה בעצמם. זו השקעה שתניב להם תשואה בעתיד, כשכושר ההשתכרות שלהם יגדל. בארה"ב מכירים בכך ולכן פיתחו מערכת פיננסית ענפה שמספקת לסטודנטים הלוואות לתקופת הלימודים. החזר ההלוואות יגיע בעתיד, עם כניסת הסטודנטים לשוק העבודה.

אבל בשלבים מאוחרים יותר בחיים זה כבר לא נכון. מי שהכנסתו צנועה לא חייב לעשות חגיגות מפוארות רק כדי להראות למכריו וחבריו שיש לו. עדיף להצטנע ולחסוך מאשר לחגוג ואחר כך לדאוג. מי שלא משוכנע בכך מוזמן לחזור ולקרוא את משל הנמלה והצרצר.

2 התחילו לחסוך כמה שיותר מוקדם

גם זו קלישאה נכונה. כסף צובר ערך על פני זמן, וככל שהזמן ארוך יותר אפקט הריבית דריבית יהיה משמעותי יותר. מי שיחסוך מדי חודש 400 שקל בריבית של 4% בשנה מגיל 25, יצבור עד גיל 55 סכום נאה של 277 אלף שקל. מי שיתחיל בכך רק בגיל 35 יצטרך להסתפק ב–146 אלף שקל. כיום אנשים צעירים מתקשים לחסוך, בטח במשך עשרות שנים, אבל אין ארוחות חינם — מי שלא מבין את המשמעות של חיסכון בגיל צעיר מצמצם מאוד את סיכוייו להגיע אי פעם לעצמאות כלכלית.

לחיסכון בגיל צעיר יש עוד יתרון: ככל שטווח החיסכון ארוך יותר, ניתן להפקיד את הכסף באפיק השקעה בעל סיכון גבוה יותר ובעל פוטנציאל תשואה גבוה יותר (כלומר, יותר מניות ופחות אג"ח). ניתן לעשות זאת מבלי לחשוש יותר מדי מהמפולות בשווקים שבוודאי יהיו בדרך. התשואה לאורך זמן תהיה גבוהה יותר. אותו חיסכון של 400 שקל בחודש, אם יופקד באפיק שיניב תשואה שנתית ממוצעת של 6% בשנה, יתפח אחרי 30 שנה ל–401 אלף שקל. אם התשואה תגיע ל–7%, החיסכון כבר יתפח ל–488 אלף שקל.

3 הימנעו מקניית ביטוחים מיותרים

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

זו אחת הטעויות הפיננסיות הנפוצות ביותר. אנשים שטופים בפחדים וחרדות מפני העתיד, ולכן קונים ביטוחים שונים ומשונים שרבים מהם אינם נחוצים. דוגמה טובה לכך היא ביטוח "שבר שמשות" במכונית: זה כלל לא ביטוח, אלא תשלום מראש על אירוע שאולי יקרה ואולי לא. אנשים מוכנים לשלם מאות שקלים בשנה עבור נזק כספי שיגיע, אם יגיע, לכמה אלפי שקלים בודדים. הרי כמה כבר עולה להחליף שמשות, 2,000 שקל?

לקטגוריה הזאת נכנסים ביטוחי רכוש רבים נוספים, כגון ביטוח לתיקון המקרר, למכונת הכביסה או לטלוויזיה. זו הוצאה מיותרת שמוטב להימנע ממנה.

בלומברג

4 אם יש חסכונות, הימנעו מהלוואות ומאוברדראפט

עוד טעות נפוצה. נניח שלאדם יש חיסכון של 50 אלף שקל ללא ייעוד ספציפי. הכסף שוכב בפק"מ או בקרן כספית ומקבל ריבית של 1% בשנה במקרה הטוב (500 שקל). ואז מגיע הרגע שבו הוא רוצה לקנות מכונית או לשפץ את הבית. הוא לא רוצה לגעת בחיסכון שלו ("עבדתי קשה כדי לחסוך אותו, לא חבל למשוך?") ונוטל במקום זאת הלוואה של 50 אלף שקל מהבנק.

על הלוואה כזו הוא משלם ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שהוא מקבל בחיסכון שלו. נניח שהריבית שנגבית ממנו היא 5% בשנה, כלומר 2,500 שקל בשנה. בסופו של דבר הוא עושה צעד לא חכם - ומעביר לבנק 2,000 שקל בשנה בחינם. גם אדם שנמצא באוברדראפט של 10,000 שקל באופן קבוע לאורך השנה משלם לבנק יותר מ–1,000 שקל על הזכות הזו, והם יכולים להיחסך אם יכסה את משיכת היתר מהכסף שבחיסכון שלו. הדבר הנכון מבחינה כלכלית הוא לקחת את הכסף שנמצא בחיסכון ומניב ריבית נמוכה, ולוותר לגמרי על הלוואות ומשיכות יתר.

5 משכו פיצויים וקרנות השתלמות
 רק כברירה אחרונה

במהלך החיים קורה לא פעם שנקלעים לתקופה שבה אין פרנסה. זה יכול לקרות לאמהות שמאריכות את חופשת הלידה, לאנשים שפוטרו מעבודתם או שמפסיקים אותה מסיבות שונות, ועקב שינוי במצב הבריאותי או ניסיון לשינוי הקריירה. במצבים כאלה נדרשים אנשים לחיות על חסכונותיהם לתקופה מסוימת, ורבים מתפתים ומושכים את קרנות הפיצויים או את קרנות ההשתלמות.

זו טעות. הכספים בקופות הללו מקבלים הטבות מס שונות, בעיקר פטור ממס רווחי הון, וחבל לאבד את ההטבות הללו. החיסכון שנצבר בקרנות הפיצויים הוא רובד נוסף של החיסכון הפנסיוני. עדיף לשמור אותו בשלמותו ולא למשוך אותו, אלא אם אין שום ברירה. אם קיימים חסכונות אחרים עדיף למשוך קודם כספים מהם.

6 נסו להפחית את דמי הניהול

אחד האויבים הגדולים של החיסכון ארוך הטווח הם דמי הניהול שאנחנו משלמים לאנשים שמנהלים את כספנו - חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, מנהלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. ברוב המקרים אנשים משלמים דמי ניהול גבוהים מדי מתוך בורות ואי ידיעה. איש לא אומר להם שהם משלמים יותר מדי, והם לא יודעים שהם יכולים לשלם פחות.

ההמלצה הקבועה היא להתמקח, אבל רוב האנשים לא יודעים שהם יכולים להתמקח. גם אלה שכבר מוכנים לעשות זאת לא יודעים עד לאן הם יכולים לקחת את המיקוח.

כיום, בעידן המידע, הכל קל ונגיש יותר. אפשר להשוות באינטרנט את דמי הניהול במוצרים שונים, ואפשר גם להירשם באתר של חברת פיקס הישראלית (FEEX) ולבדוק את גובה דמי הניהול שמשלמים עמיתים אחרים בקופת הגמל או בקרן ההשתלמות שלכם. המידע יאפשר לכם לדרוש ממנהל הקרן או הקופה להשוות את תנאיכם אליהם.

7 בדקו מסמכים מהבנק, מהפנסיה ומחברות הביטוח

כמו בעניין דמי הניהול, גם כאן הבורות מנצחת. רוב האנשים לא בודקים את הדו"חות הרבעוניים שהם מקבלים מקרן הפנסיה, מחברת הביטוח או מהבנק שבו מתנהלים חסכונותיהם. הם לא יודעים כמה הם חוסכים, לא בודקים אם נפלו טעויות ברישום החיסכון, ולא מתאימים את תמהיל חסכונותיהם לשינויים במצבם המשפחתי. הם בוחרים באלטרנטיבה הקלה יותר - עצלות והדחקה. אין דרך יפה לומר זאת, אבל מי שמעדיף להדחיק ומתעצל לפשפש במסמכים הפיננסיים שלו לא לוקח אחריות על מצבו הכלכלי. ובלי אחריות לעולם לא תהיה עצמאות.

8 הבינו איזו השקעה מתאימה לכם

מי שמעוניין לחסוך כסף ולהשקיע אותו בשוק ההון כדי לקבל פירות בעתיד יכול לעשות זאת בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא להתמקצע ולעשות הכל לבד. יש אנשים שאוהבים זאת ונהנים מכך, אבל הם מיעוט מבוטל.

דרך שנייה, פופולרית יותר, היא להיעזר במומחים - יועצי השקעות בבנקים או מנהלי השקעות מקצועיים. לחילופין, אנשים קונים קרנות נאמנות שמשקיעות במניות ואג"ח בצורה מפוזרת. זו אלטרנטיבה יקרה יותר, אבל יש בה היגיון: לא לכולם יש סבלנות או יכולת לנהל את כספם לבד, והם צריכים עזרה מאנשים שזהו מקצועם.

אפשרות שלישית היא להשקיע לבד, אבל לא לקנות מניות ואג"ח בודדות או קרנות נאמנות מנוהלות, אלא לקנות מוצרים העוקבים אחר מדדי אג"ח ומניות — תעודות וקרנות סל. מוצרים אלה זולים מאוד מבחינת דמי הניהול ויעילים מאוד אם משקיעים בהם בצורה נכונה. ואולם גם כאן נדרשת רמה מינימלית של מידע וידע במה להשקיע ולמה לא להתקרב (רמז: תעודות סל ממונפות).

עוד יותר חשוב מכך הוא להכיר את עצמכם ואת מידת יכולתכם לעמוד בסיכונים. המוקש הגדול ביותר עבור משקיעים הוא להיבהל או להתלהב יותר מדי ברגעים הלא נכונים. כל המשקיעים בעולם עושים טעויות, ולכן חשוב לנהל סיכונים ולא להשקיע באפיקים שאינם מתאימים לכם ועלולים לגרור הפסדים גדולים מדי שאינכם רוצים או יכולים לספוג. איך אומר וורן באפט: "בהשקעות יש שני כללים חשובים. הראשון הוא לא להפסיד כסף אף פעם, והשני הוא לא לשכוח אף פעם את הכלל הראשון".

9 הפנו לשוק המניות רק כסף שמיועד לטווח הארוך

מי שרוצה עצמאות כלכלית ומקבל את ההנחה שעושר או רווחה כלכלית לא מגיעים מעבודה קשה אלא מהשקעה נכונה בנכסים - לא יוכל להימנע מלהשקיע בנכסים מעט יותר מסוכנים. הכוונה היא בעיקר למניות או לאג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים ("אג"ח זבל"). בעיקרון, גם נדל"ן שנרכש בהלוואות גדולות נחשב בדרך כלל להשקעה שכרוך בה סיכון גבוה יחסית.

השקעה במניות היא תורה שלמה בפני עצמה, אבל מה שחשוב לזכור הוא שההשבחה שלהן לוקחת זמן ומחייבת סבלנות. השוק יכול לעלות במהירות - לא נדיר שמניות מכפילות את ערכן בתוך שנתיים או שלוש - אבל לצד הריצה המהירה עשויות גם להיות תקופות ארוכות מאוד שבהן שוק המניות לא ממש יעלה ואפילו יירד בשיעור ניכר. דוגמה טרייה לכך היא העשור שבין 2000 ל–2010 בשוק האמריקאי, שנחשב לעשור אבוד. התקופה הזו כללה שתי מפולות קשות שבהן המדדים המובילים ירדו בכ–40%–50%.

השקעה במניות היא השקעה משתלמת, אבל היא זקוקה לטווח ארוך כדי להניב פירות. לעתים גם עשר שנים לא יספיקו. מי שלא מסוגל לספוג את התנודות שבדרך וחושש שהוא עלול לברוח באמצע, עדיף שלא ייכנס לשוק המניות כלל.

10 אם קיבלתם סכום חד פעמי, אל תשנו הרגלים

קורה לפעמים שנופל על אדם סכום כסף גדול באופן חד פעמי. זה יכול להגיע מירושה, מזכייה בהגרלה כלשהי, ממימוש נכס שערכו עלה בחדות באופן לא צפוי, או מתקבולי ביטוח כלשהם. אנשים שנופל עליהם סכום חד פעמי גדול עלולים להתבלבל — מי לא מכיר את הסיפורים הטרגיים על אנשים שהתעשרו מזכייה בטוטו או בלוטו ואחרי כמה שנים נותרו בלא כלום?

סכום חד פעמי יכול לשפר במידת מה את הביטחון הכלכלי של אדם, אבל חשוב לדעת לנהל אותו נכון. מי שמקבל מתנה של חצי מיליון שקל ובעקבות זאת מעלה את רמת ההוצאות החודשית שלו ב–10,000 שקל, יחסל את הסכום שקיבל בתוך ארבע שנים. כשהכסף ייגמר הוא יגלה שלרדת ברמת החיים זה קשה הרבה יותר מאשר לעלות.

אנשים נבונים ואחראים יותר יעדיפו להשקיע את הכסף בתבונה וישתמשו רק בריבית שהוא מניב, או בחלקים קטנים מהסכום המקורי. התנהלות כזו תאפשר לשמר את הכסף לאורך זמן וליהנות ממנו על פני תקופה ארוכה בהרבה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#