פרופ' ראובן פוירשטיין מת: "קראו לי חולם חלומות, הניחו שהמוח אינו ניתן לשינוי"

מת איש החינוך חתן פרס ישראל למדעי החברה, ראובן פוירשטיין

TheMarker Online
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
TheMarker Online

איש החינוך פרופ' ראובן פוירשטיין מת היום בגיל 92.

פוירשטיין היה חתן פרס ישראל למדעי החברה, וייסד שיטה חינוכית שמהווה בסיס לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים ונחקרת במדינות רבות בעולם. הוא ייסד את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה, שבו פותחו שיטות התערבות לקידום החינוך בבתי הספר, בחינוך המיוחד ולבעלי פגיעות מוחיות. ב–2008 הוא הקים כפר נוער ברואנדה המיישם את שיטות ההוראה שפיתח.

פוירשטיין היה פרופ' לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בטנסי. הוא נולד ברומניה ב-1921 וסיפר שהתחיל לקרוא בגיל 3. ב–1944 הוא עלה לישראל, והחל לעבוד כמורה לחינוך מיוחד ולילדים ניצולי שואה. את המכון שבו פותחו שיטות ההוראה הקים ב–1965, והוא נושא את שמו מאז 1992. שיטת פוירשטיין מיושמת בעשרות מדינות בעולם, ובאמצעותה טופלו עשרות אלפי ילדים ומבוגרים בעלי אוטיזם, תסמונות דאון, אנשים שלקו בשבץ מוחי או בעלי פגיעות קשות.

בראיון ל–TheMarker ב–2010 דיבר פוירשטיין על השיטה שיזם, שהיתה שנויה במחלוקת במשך שנים, על אף ההצלחות הטיפוליות שהשיגה. "פיתחתי תפישת עולם כה שונה ביחס לפסיכולוגיה הקונבנציונלית, שבמשך עשרות שנים נזרקו עלי לא מעט אבנים. קראו לי חולם חלומות, טענו שאני אופטימי באופן לא מוצדק, הניחו שהמוח אינו ניתן לשינוי, שאין לו אפשרות להצמיח נוירונים חדשים במקום אלה שאבדו. הפסיכולוגיה הקונבנציונלית לא ראתה אפשרות לקחת בחור עם תסמונת דאון ולהביא אותו למקומות שאנחנו הצלחנו להביא אותו אליהם", אמר אז. "החבר'ה שאתם רואים כאן הגיעו בלי יכולת לקרוא ולכתוב, וכיום הם עושים בגרויות".

"זה היה מאבק קשה מאוד", הסביר פוירשטיין. "הייתי ממניחי היסודות של הסתדרות הפסיכולוגים ב–1954, אני מוזמן להרצות בכל מקום בחו"ל, אבל לא הוזמנתי להרצות אפילו פעם אחת לפני פסיכולוגים בישראל כדי להציג את פרי עבודתי.

"הפסיכולוגיה שאפה להיות מדע מדויק, והפסיכולוגים עבדו קשה והציגו מחקרים שהצדיקו את הטענה שהגנטיקה היא שקובעת. אני התנגדתי לכך וטענתי שכדי להפוך את האדם לסטטי צריך להרוג אותו קודם. התפישה הזאת, שקיימת גם כיום, גורמת הרבה נזקים - היא לא מאמינה שהאדם ניתן לשינוי ולכן לא עושים דבר כדי שישתנה.

"הדור החדש של המדע מביא הוכחות חותכות לנכונות התפישה שלי, שהצגתי כבר לפני 50 שנה, שלפיה האדם ניתן לשינוי. פעם חשבו שמה שמת במוח - אין לו תקומה. כיום כבר יודעים אחרת. המדע הוכיח שאיבוד חלקי מוח אינו סופי. החלק שחסר במוח עשוי להפעיל נוירונים מהצד הקיים ולהחזיר פונקציות שהלכו לאיבוד. כמו כן, נוצרים נוירונים חדשים. אפשר לשנות את המוח בכל גיל, אפילו בזקנה. הוכח שככל שאתה מעמיס יותר תפקודים על המוח, כך אתה מסייע לשנות ולעצב אותו".

פוירשטיין השלים דוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית ב–1970 בסורבון שבפריז, וקיבל פרסים בינלאומיים רבים ותואר יקיר העיר ירושלים. השיטה שפיתח היא אחת השיטות הנחקרות בעולם, ומיושמת גם בקורס אמיר, שמכשיר חיילי צה"ל ממוצא אתיופי להשתלבות בקורסים יוקרתיים במהלך השירות הצבאי. למרות זאת, השיטה שפיתח לא מיושמת כיום באופן מוסדר על ידי משרד החינוך.

"זה מתסכל. השיטה לא נהפכה לחלק מהותי מהתוכנית של משרד החינוך. היא נכנסה לעתים בדרכים נפתלות, אבל לא בדלת הראשית", אמר פוירשטיין ב–2010. "הבעיה היא שמשרד החינוך לא מגדיר את מקצועות הלמידה והחשיבה כנושא וכחלק ממקצועות הליבה. המערכת מוכוונת תוצר ולא תהליך, וזה מתגלה בעיקר בשכבות החלשות. לא הגיוני שלומדים 1,500 שעות מתמטיקה מא' עד י"ב כי זה המפתח לטכנולוגיה, שיש מאות שעות לימודי מחשבים ושפות - אבל לא מלמדים ללמוד ולחשוב, להשוות, להעלות השערה, לייצר אנליזה. מניחים שרק התכנים יקדמו את התלמיד".

צילום: אמיל סלמןצילום: אמיל סלמן
צילום: אמיל סלמןצילום: אמיל סלמן
צילום: אמיל סלמןצילום: אמיל סלמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker