מחלוקת בממשלה על ההצעה להנפיק אג"ח למכירת קרקעות בסיסי צה"ל במרכז - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחלוקת בממשלה על ההצעה להנפיק אג"ח למכירת קרקעות בסיסי צה"ל במרכז

משרד ראש הממשלה מקדם מהלך לגיוס 20–50 מיליארד שקל כנגד קרקעות בסיסי צה"ל במרכז ■ גורמים במשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מתנגדים להצעה - ומעדיפים ככל הנראה להמשיך לטפל בעצמם בנושא, אף שהטיפול מתעכב כבר שלוש שנים

הצעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, למכור לציבור אג"ח בסכום של 20–50 מיליארד שקל בתמורה להכנסות העתידיות ממכירת הקרקעות של מחנות צה"ל באזור המרכז, מעוררת התנגדות עזה בממשלה. ככל הידוע, אגף התקציבים באוצר מתנגד להצעה, וברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הביטחון קיימת מחלוקת בנושא.

ההצעה של לוקר היא כי הקרקעות המבוקשות ביותר של מחנות צה"ל באזור המרכז - בין השאר צריפין, שדה דב, גלילות, תל השומר וסירקין - יועברו לבעלות של חברה ממשלתית חדשה. החברה, בתורה, תגייס איגרות חוב מהציבור בשוק ההון, תוך שיעבוד הקרקעות, ובתמורה להכנסות העתידיות ממכירת הקרקעות לקבלנים.

מכיוון שמדובר בשטחי קרקע מהטובים בישראל, ובעתודות הקרקע הגדולות הפנויות האחרונות שנותרו באזורי הביקוש שבמרכז, ההערכה היא כי ההכנסות מן הקרקעות צפויות להיות גדולות מאוד - ויספקו בטוחות להנפקות האג"ח. בנוסף, מכיוון שמדובר בקרקעות ממשלתיות, קיימת הערכה כי שוק ההון יתייחס אל החברה הממשלתית כנהנית בפועל מגיבוי של הממשלה - ולכן ההנפקות יקבלו דירוג אשראי גבוה, והגיוס יהיה בעלות מימון נמוכה.

המטרה של המהלך היא להאיץ את המעבר של צה"ל לנגב באופן מיידי. העתקת מחנות צה"ל לנגב היא פרויקט לאומי גדול ממדים: השלב הראשון של המהלך לבדו מוערך בהשקעה של 19 מיליארד שקל, והמדינה מתקשה לספק את הכספים הדרושים למימון המהלך מתקציבה. כך, על אף שהחלטת הממשלה על העתקת המחנות לנגב התקבלה כבר לפני שלוש שנים, עד היום לא הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכמה על המימון התקציבי למהלך, ולכן בפועל העתקת בסיסי צה"ל לנגב מפגרת במידה ניכרת אחרי לוחות הזמנים.

אליהו הרשקוביץ

לוקר, שמונה על ידי הממשלה כדי לנסות להאיץ את המהלך, הגה לכן את הרעיון של איגוח הקרקעות, וגיוס של הלוואות מהציבור בגינן. מדובר למעשה בהלוואות גישור, כאשר המדינה מקבלת את הכסף עתה, משתמשת בו למימון העתקת הבסיסים דרומה - ובהמשך, כשהקרקעות יימכרו, התקבולים מהמכירה ישמשו להחזר ההלוואה לציבור.

ההצעה, עם זאת, נתקלת בהתנגדות ממשלתית עזה. ככל הידוע, נוצרה במקרה הזה קואליציה יוצאת דופן, כשגם משרד האוצר וגם גורמים במשרד הביטחון מתנגדים מקצועית למהלך, בנוסף להתנגדות של גורמים ברשות מקרקעי ישראל.

עיקר ההתנגדות - מסיבות מקצועיות

בשלב זה, עיקר ההתנגדות היא מקצועית, מצד גורמים באוצר וברשות מקרקעי ישראל. הטענות המקצועיות הן שמדובר בהלוואות אג"ח, שלוקחות סיכון על הביורוקרטיה של משרד הביטחון ושל רשויות התכנון בישראל. כלומר, איגרות החוב יונפקו לתקופת זמן, שבסיומה אמורות להיות כבר הכנסות ממכירת הקרקע - אך קיימת אפשרות שעד המועד האמור צה"ל לא יתפנה מבסיסיו במרכז, והתכנון והשיווק של הקרקעות לא יושלם.

לדעת רבים, תהליכי התכנון והבנייה בישראל נוטים להיות מסורבלים יחסית, ולכן האפשרות שגם בעוד עשר שנים לא ייראו בנייני מגורים על קרקעות בסיס תל השומר נראית סבירה בהחלט. במקרה כזה, חוששים באוצר, המדינה תצטרך לממן בעצמה את החזר האג"ח. מאותה הסיבה קשה מאוד לשעבד את הקרקעות של הבסיסים בתמורה להנפקות, כי כל זמן שהבסיסים אינם פנויים - לא ניתן לתת לאף גורם זר להשתמש בקרקעות, ואף אחד אינו יודע לערוב מתי יפנה צה"ל, אם בכלל, את בסיסיו. ללא שעבוד הקרקעות, פרמיית הסיכון של ההנפקות עלולה לעלות בחדות, ואתה עלות הריבית שהמדינה תידרש לשלם.

בנוסף, גורמים ברשות מקרקעי ישראל מתנגדים להעברת קרקעותיה לחברה ממשלתית חדשה, בין השאר מכיוון שמעורבים בעניין שיקולים משפטיים ושיקולי מיסוי מורכבים. הנושא שנוי במחלוקת בתוך הרשות. הדבר גם מעורר שאלות לגבי הסמכות החוקית שתהיה למנכ"ל החברה החדשה על תהליכי הפינוי והתכנון של הקרקעות, ואם לא תהיה התנגשות בין החברה החדשה, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון במשרד הפנים.

ככל הנראה, באוצר חוששים כי המהלך של הקמת חברה ממשלתית חדשה כזאת אינו בשל, ובסופו של דבר יביא להאמרת תקציב פינוי צה"ל מבסיסיו - ובעיקר לאובדן השליטה של האוצר על התהליך, מכיוון שלכאורה הנפקות האג"ח תממן את כל המהלך, אבל בסופו של דבר מרבית הסיכויים הם כי המדינה תצטרך לשלם את החוב לציבור בעצמה.

התנגדות דומה קיימת ככל הנראה גם בקרב גורמים במשרד הביטחון, שחושש לאובדן השליטה על תהליך הפינוי. ההצעה, במידה רבה, מוציאה את השליטה על תהליך פינוי הבסיסים מידי המשרד, ומחייבת אותו לעמידה בלוחות זמנים לפינוי. כמו כן, קיים גם במשרד הביטחון חשש לאובדן השליטה בוויכוח התקציבי בינו לבין האוצר על "מי ישלם על מעבר הבסיסים דרומה". עם זאת, במשרד הביטחון קיימת מחלוקת בנושא, וחלק מהגורמים המקצועיים תומכים במהלך.

באוצר ובביטחון מעדיפים, ככל הנראה, לפתור את המחלוקת ביניהם בצורה ישירה - דרך החלטות הממשלה לגבי התקציב. רק שהחלטה כזאת, כאמור, מבוששת מלהתקבל כבר שלוש שנים. בשלב זה עובדים הצוותים המקצועיים של האוצר, הביטחון ומשרד ראש הממשלה על ההצעה - אבל קשה להעריך את סיכוי המימוש שלה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "הנושא נבחן מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#