דו"ח בנק ישראל |

מאז המשבר ב-2007: ישראל מובילה בעליית מחירי הדירות ושכר הדירה

העלייה מבטאת מחסור בשירותי דיור יחסית למדינות אחרות. בנק ישראל טוען שישראל, שלא נפגעה ישירות מהמשבר, סבלה מתנועות הון ניכרות, שאילצה את הבנק לרכוש מט"ח

מוטי בסוק
מוטי בסוק

מאז המשבר העולמי בסוף 2007, ישראל מובילה את העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה בקרב קבוצת מדינות שכלכלתן דומה לזו של ישראל ובהפרש ניכר מהמדינות האחרות. במיוחד בולטת העלייה בשכר הדירה. ניתן לראות בה ביטוי לכך שבישראל שרר מחסור בשירותי דיור יחסית למדינות האחרות - כך קובע דו"ח בנק ישראל ל–2013 בפרק הדן בהשפעתה של המדיניות המוניטרית בעולם.

בנק ישראל סבור כי בעשור האחרון גבר המתאם בין המדינות השונות, מפותחות ומתפתחות, וכן בינן לבין ישראל, הן במדדי הפעילות הריאלית והן באינפלציה ובמשתנים נומינליים נוספים. תופעה זו משקפת, קרוב לוודאי, את פתיחת השווקים המתפתחים לתנועות הון, המעבר של רובם למדיניות של הפחתת האינפלציה, ונטייתם לניוד שער החליפין.

דו"ח בנק ישראל

אי אפשר לשכור דירהצילום: גטי אימג`ס

לדעת הבנק, הליברליזציה של סחר החוץ ושל תנועות ההון בישראל, מאז סוף שנות ה–90, תרמה תרומה חשובה להרחבת היקף הסחר של ישראל עם העולם ולכן גם לצמיחה של המשק. אולם יש לכך גם מחיר, גידול בחשיפת המשק המקומי לזעזועים בעולם.

לנוכח המשבר העולמי של סוף 2007 ואילך, מדינות כמו ישראל, שלא נפגעו ישירות מהמשבר, סבלו מתנועות הון ניכרות מאוד ביחס לשוק הפיננסי המקומי. כדי למתן את תנועות ההון בחרו בנקים מרכזים רבים להתערב בשוק המט"ח באמצעות רכישות מט"ח או צעדים אחרים. בנק ישראל בחר לרכוש מט"ח כדי לחזק את עמידתו הפיננסית של המשק ולמתן את הייסוף של שער החליפין. זאת, לאחר עשור שבמרוצתו הוא ניהל שער חליפין נייד ולא התערב בשוק המט"ח.

המסקנה של בנק ישראל למשק קטן ופתוח כמו הישראלי היא כי בתקופות של משבר פיננסי או ריאלי ניהול של שער חליפין נייד, לצד שימוש בכלי הריבית המוניטרית, מספקים מענה טוב ויעיל לצורך לייצב את האינפלציה ולמתן את תנודות התוצר. אולם, כשמתרחש זעזוע גלובלי רב עוצמה, המדינות שלא נפגעות באופן ישיר עלולות להיות מושפעות מתנועות הון שהיקפן גדול מאוד ביחס להיקף שהשוק הפיננסי המקומי מסוגל לעכל. במקרה כזה עשויה להידרש התערבות בשוק המט"ח, כדי למתן את היקף תנועות ההון או את השפעתן על ייסוף שער החליפין.

בנק ישראל מציין כי בשנים האחרונות ירדה הריבית הריאלית הארוכה בישראל בשיעור גבוה משיעור הירידה במדינות המפותחות, וחל צמצום בפער הריבית הריאלית (שנותר עדיין משמעותי). מה שמשקף בעיקר ירידה בסיכון היחסי של המשק הישראלי, כפי שהוא מתומחר בידי השוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker