הממשלה תצטרך לקצץ 10 מיליארד שקל בתקציב 2015 כדי ליישם תוכניות שאושרו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח בנק ישראל

הממשלה תצטרך לקצץ 10 מיליארד שקל בתקציב 2015 כדי ליישם תוכניות שאושרו

החלופה, לדברי בנק ישראל, היא העלאת מסים; בשנים 2017-2016 יידרש קיצוץ גדול יותר בתקציב; שיעור הביצוע של תקציב 2013 ירד ל-97.8%, לעומת ביצוע של 99% בשש השנים הקודמות; הפער - 6.7 מיליארד שקל

הממשלה לא תוכל להימנע מקיצוץ בתקציב או העלאת מסים, אם תיישם את התוכניות שאושרו לשנים 2017-2015, כך קובע דו"ח בנק ישראל שפורסם היום (ב') בפרק המוקדש למגזר הציבורי ומימונו.

לפי הדו"ח, כבר כעת ברור כי ההוצאות הצפויות בתקציב המדינה לשנה הקרובה, 2015, גבוהות ב-10 מיליארד שקל לפחות מהתקרה, כפי שקובע כלל ההוצאה החדש. הפער השנתי בין עלות התוכנית שהממשלה אישרה ל-2016 ול-2017 לכלל ההוצאה החדש כפול מהפער ל-2015. מכאן שכבר היום אין לממשלה אפשרות להגדיל הוצאות לשנים 2017-2015 ללא קיצוץ בהוצאות אחרות ומבלי שתחרוג מכלל ההוצאה.

דו"ח בנק ישראל

מחירי הדירות יירדו? מדיניות הממשלה פועלת - בפריפריה

פלוג: מחיר הדירות התייקרו ב-60% מאז 2008

מאז המשבר ב-2007: ישראל מובילה בעליית מחירי הדירות ושכר הדירה

הבנקים מוכרים למוסדיים הלוואות שמסכנות את כספי החוסכים

לשנות חוק עידוד השקעות הון - שיתבסס על פריון ושכר עובדי ייצור

רמת החיים של עניי ישראל עלתה; תופעת העניים העובדים מתרחבת

הממשלה תצטרך לקצץ 10 מיליארד שקל בתקציב 2015

אמיל סלמן

דו"ח בנק ישראל מציין עוד כי הממשלה בחרה לבסס את התוואי של הפחתת הגירעון בשנים 2014-2013 בעיקר על הקטנת משקל ההוצאה בתוצר. החלטה זו כרוכה באתגרים שהמדיניות הנוכחית צריכה להתמודד איתם, ביניהם דרישת הציבור לשירותים ציבוריים איכותיים יותר. אולם עקב הלחץ הציבורי הממשלה אישרה לשנים 2017-2015 תוכניות שעלותן גבוהה בהרבה מהעלות שתוכל לעמוד בה.

בנק ישראל מדגיש כי בשל החריגה מתקציב 2017-2015, הצורך לבטל תוכניות שכבר אושרו ועוגנו בחוקים, כדי לעמוד בכלל ההוצאה, יהווה אתגר מורכב לממשלה בשנים הקרובות, בפרט אם הממשלה תשתדל להימנע מביטול השקעות בתחומים שבהם נודעת להוצאה הציבורית השפעה חיובית וארוכת טווח על הצמיחה במשק, כגון תשתיות וחינוך.

החלופה לקיצוץ, לפי בנק ישראל, היא העלאת נטל המס. אלא שגם מדיניות כזאת מחייבת החלטות לא פשוטות על חלוקת תוספת הנטל בין קבוצות אוכלוסייה שונות ופגיעה בהכנסה הפנויה של משקי הבית והחברות. בספרות הכלכלית קיימת הסכמה כי ככל שנטל המס גדל השפעתו השולית גורמת לעיוות רב יותר.

דו"ח בנק ישראל קובע עוד כי ההוצאה הציבורית בישראל, הכוללת ובפרט האזרחית, נמוכה מאוד ביחס למדינות ה-OECD (רק במכסיקו ההוצאה נמוכה יותר). נטל המס בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. שיעור ההכנסה הפנויה בישראל הוא מהגבוהים יותר. מאידך, היקף השירותים הציבוריים, ההשקעות בתשתיות והתערבות הממשלה בהקטנת האי שוויון נמוכים מהרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. ההוצאות לחינוך, לבריאות ציבורית לתשלומי העברה ותמיכה בישראל נמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD.

הדו"ח מציין כי מגבלה נוספת המקשה על העלאת רמת השירותים הציבוריים בישראל והיקפם היא ההוצאה הגבוהה על ביטחון וריבית. הפער בין הוצאות הביטחון בישראל לבין הממוצע במדינות ה-OECD היה ב-2011 4.3% תוצר. הפער בין הוצאות הריבית בישראל לממוצע הוצאות אלו ב-OECD היה ב-2011 2.2% תוצר.

הוצאות משרד הביטחון בפועל בשנים האחרונות היו קרובות למתווה ברודט שעל פיו נקבע תקציב הביטחון מ-2008. כך, ב-2013 הגיעו ההוצאות ל-61.3 מיליארד שקל, לעומת 59.5 מיליארד שקבע מתווה ברודט. לעומת זאת תקציב הביטחון ל-2014, שנקבע לפי המתווה החדש של הממשלה, נמוך מהתקציב הסופי של 2013 וקטן ב-7% מרמתו ב-2014 לפי מתווה ברודט. בנק ישראל טוען כי בשנים האחרונות פחתו הוצאות מערכת הביטחון ביחס לתוצר, מה שאפשר חלק מהפחתות המס ושימש לצמצום חובות המדינה.

ביצוע התקציב ב-2013 עמד על שיעור של 97.8%, לעומת ממוצע של 99% בשנים 2012-2006. ביצוע זה נמוך בסכום ניכר, 6.7 מיליארד שקל, מהתקציב המאושר. הסיבה לתת הביצוע אינה ברורה, בשל חוסר שקיפות של האוצר. חוסר שקיפות זה חזר על עצמו בשנים האחרונות.

הדו"ח מציין כי הטעויות בתחזיות גביית המסים שנכללו בתקציב מאז 2004 אינן מצביעות על הטיה שיטתית כלשהי של התחזית. זאת בניגוד להטיה אופטימית ניכרת של התחזיות בשנים 2003-1992, גם בניכוי השפעתן של תנודות כלכליות בלתי צפויות.

בנק ישראל כותב כי השנה הוצע להטיל חובת דיווח כללית לרשות המסים, במטרה לצמצם את היקפן של ההכנסות הבלתי מדווחות. לדעת הבנק, על פי שיקולי עלות-תועלת, יהיה יעיל יותר להנהיג חובת דיווח בשיטה ההצהרתית, המקובלת במדינות רבות, והמתבססת על שימוש במידע הקיים בידי הרשויות, באמצעות מערכות מחשוב מתאימות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#