שר האוצר יודע יותר טוב מכולם, כל הזמן

נוח לקבל החלטות פופוליסטיות כשמתעלמים מדעתם של אנשי המקצוע

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

לא חלפו אפילו יומיים בטרם פרע שר האוצר את השטר. הוא הבטיח ביום ראשון, בנאום שנשא במרכז הבינתחומי הרצליה, שהוא מחליט והוא ינווט - גם אם כל פקידי האוצר יתנגדו לו - וכבר הוא מממש את הבטחתו. החלטת שר האוצר, יאיר לפיד, ככל הנראה בתמיכת ראש הממשלה ושר השיכון, לבטל את המע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים אכן התקבלה תחת התנגדות גורפת של כל הפקידות המקצועית במשרד האוצר.

שר האוצר, נזכיר, חף מכל ידע כלכלי. שר האוצר, נזכיר עוד, חף גם מכל ניסיון עסקי או ניהולי. חוסר הניסיון וחוסר הידע שלו, מתברר, אינם מונעים ממנו לזלזל בידע המקצועי של הפקידות במשרד האוצר. נראה שלפיד סבור כי בתור נבחר ציבור, זכותו לקבל את כל ההחלטות, גם אם הוא נעדר כלים מקצועיים לקבל החלטות כאלה.

הבעיה היא שכלל לא בטוח שהביטחון העצמי של שר האוצר - הוא יודע יותר טוב מכולם, כל הזמן - יש לו על מה לסמוך. למעשה, במקרה של ביטול המע"מ על דירה ראשונה, זה כמעט ברור לחלוטין. זו החלטה גרועה, שפרט לכך שתשרת אינטרס תדמיתי כלשהו של שר האוצר, כל טובה לא תצא ממנה. להפך. המדינה תפסיד 2 מיליארד שקל יקרים, הביורוקרטיה הממשלתית - שהיא הסיבה העיקרית ליוקר הדיור - רק תגבר, הונאות המע"מ ככל הנראה יקפצו מדרגה, ומערכת המס הישראלית תאבד את אחד העקרונות החשובים ביותר שלה. וכל זה יקרה כאשר ההערכה הרווחת היא שירידת מחירי הדירות לזוגות צעירים תהיה מינורית, אם בכלל.

יאיר לפידצילום: תומר אפלבאום

המקומם הוא שאת כל זה לא אנחנו אומרים, וגם לא פקידי האוצר. את כל זה אומר העולם, בריש גלי ובפה מלא. כל ששר האוצר צריך לעשות הוא לפתוח את הסקירה הכלכלית האחרונה של OECD על ישראל. כולנו תקווה ששר האוצר קרא ומכיר את הסקירה הזו - היא פורסמה רק לפני חודשיים, ושר האוצר הציג אותה במסיבת עיתונאים משותפת עם מזכ"ל OECD, אנחל גורייה - אבל אם לא, אנחנו מפנים אותו לעמוד 46. שם כתוב, באותיות קידוש לבנה, כי מערכת המע"מ הישראלית ראויה להערצה (admirable, בלשון הדו"ח), מאחר שהיא מבוססת על מע"מ אחיד, ללא הנחות וכמעט ללא פטורים.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

כל מי שמכיר את הפקידים המעונבים של OECD ואת הניסוחים האירופיים המאופקים שלהם, מבין כי השימוש במינוח נמלץ כמו "admirable", ועוד בהקשר של מערכת מס, הוא חריג ביותר. לא תשמעו את פקידי OECD יוצאים כך מגדרם אלא במקרים יוצאי דופן. ישראל זכתה לקבל את המחמאה הזאת מפני שנמנעה כל השנים מלבצע את הטעות שכמעט כל המדינות המפותחות האחרות עשו - להיכנע ללחצים פוליטיים, ולהנהיג מע"מ דיפרנציאלי.

הניתוח של OECD מלמד שמפני שהמע"מ אצלנו כמעט אחיד - שני הפטורים היחידים הם הפטור באילת והפטור על פירות וירקות - הרי שההכנסות ממע"מ גבוהות מאוד, אף ששיעור המע"מ בישראל נמוך יחסית. כך יוצא ששיעור המע"מ בישראל נמוך מהממוצע של המדינות המפותחות, אבל ההכנסות ממע"מ גבוהות יותר מהממוצע של המדינות המפותחות - גם בהשוואה לתוצר וגם בהשוואה להכנסות ממסים אחרים. המע"מ הישראלי, כלומר, הוא אחד היעילים ביותר בעולם - וזאת הסיבה לקריאות ההתפעלות של פקידי OECD.

בנייה של פרויקט מגורים בראש העיןצילום: אייל טואג

ההסבר לכך הוא כמובן ההסתבכות הקשה של המדינות המפותחות עם המע"מ הדיפרנציאלי. במרבית המדינות המפותחות יש פטורים שונים ממע"מ, ורובן מצטערות על כך צער כבד - אבל שיקולים פוליטיים מונעים מהן לסגת מהמדיניות השגויה הזאת. לחצים פוליטיים אינם המצאה ישראלית, ולכן המע"מ הדיפרנציאלי הוא מדרון חלקלק. ברגע שמתחילים אתו, כמעט אי־אפשר יותר לרדת ממנו, ורשימת המוצרים הנהנים מפטור ממע"מ רק גדלה במשך השנים.

אפילו מדינת ישראל היא דוגמה לכך - תראו איך אנחנו תקועים עם שני פטורים מטופשים, באילת ובפירות וירקות, שכל המחקרים כבר לימדו שהנהנים העיקריים מהם הן רשתות השיווק ולא הצרכנים, ועדיין אנחנו לא מצליחים כבר שנים ארוכות לבטל אותם.

לרדת במדרון חלקלק

"פטור ממע"מ משמש לסוגיות חברתיות, אבל הניסיון מלמד שמדובר בכלי שאינו מוצלח במיוחד להשגת המטרה (...) על אף כוונות טובות, מע"מ דיפרנציאלי כמעט תמיד מעורר עיוותים, סיבוכים במערכת המס, מגביר את הביורוקרטיה ועלויות האכיפה, ומעורר לחצים לוביסטיים להגדלת מספר המוצרים הפטורים ממע"מ" - כך כותב OECD, על סמך ניסיון עשיר ביותר: המע"מ הדיפרנציאלי מונהג בעולם כבר קרוב ל–100 שנה, ברבות מהמדינות המפותחות, כך שאין כל ספקות לגבי ההשלכות שלו. אפשר לציין כי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית שותפים שניהם למסקנות האלה של OECD. כל הארגונים הכלכליים המובילים בעולם מאוחדים בדעתם שמע"מ דיפרנציאלי הוא טעות מרה, שאסור להסתבך בה.

המחקרים הבינלאומיים, שכולם מאוחדים בהתנגדותם למע"מ דיפרנציאלי, מוכרים היטב לפקידי האוצר. בדיוק לשם כך הם אנשי מקצוע, שצוברים ידע שישרת את שר האוצר בבואו לקבוע את המדיניות. ניתן להניח שפקידי האוצר ניסו לפרוש את הידע הזה בפני השר. הם ודאי ניסו להסביר לו כי פטור ממע"מ לדירת מגורים מנוגד להמלצות הבינלאומיות - הרחבת הפטורים ממע"מ במקום צמצומם - וכי זהו פתח מסוכן לעיקרון אחידות חוק המע"מ בישראל.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

בוודאי שהעלייה על המדרון החלקלק הזה היא מיותרת לחלוטין כשמדובר במצרך כמו דירה, שאינו מצרך יסוד הנדרש לשם קיום, ושדווקא האוכלוסיות החזקות יותר הן אלה שיכולות לרכוש אותו (כלומר מדובר בפטור רגרסיבי), מה עוד שזהו פטור שקל מאוד לעקוף אותו ושעלויות האכיפה שלו יהיו גבוהות ומסובכות. בכלל, מאחר שלב הבעיה של שוק הדיור בישראל הוא מחסור בהיצע דירות, בגלל ביורוקרטיה ממשלתית איומה, הרי שפטור ממע"מ על דירות לא רק שאינו מתמודד עם הבעיה - הוא אפילו מחריף אותה, כי הוא רק מסבך עוד יותר את הביורוקרטיה הממשלתית בתחום.

הידע המקצועי, כלומר, מחייב שלא לפתוח פטורים חדשים במע"מ, בטח ובטח שלא בתחום כמו הדיור. רק ששר האוצר, כפי שאנחנו יודעים מהשבוע, מתעקש להחליט ולנווט לבד - בלי להתחשב בידע המקצועי של הכפופים לו.

הזלזול המופגן של שר האוצר בידע של פקידיו אינו הופך אותו לשר חזק, שמסוגל לאכוף את דעתו על פקידיו, בבחינת הוא לא יהיה בובה של פקידי האוצר. הזלזול שלו בידע של פקידיו הוא זלזול בידע מקצועי, על ידי אדם שהוא חסר כל ידע כזה, כדי להצדיק קבלת החלטות חפוזה ולא מקצועית. הרבה יותר נוח לקבל החלטות פופולריות ופופוליסטיות, כמו ביטול המע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים, כשמתעלמים ממה שיש לאנשי מקצוע לומר על כך. כשלא מקשיבים לביקורת, החיים קלים יותר.

כך, בשם ההעצמה האישית שלו ושירות האינטרס הפוליטי שלו, שר האוצר שלנו מתעקש לקבל החלטות גרועות, בדרך גרועה במיוחד. את המחיר נשלם כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום