לפיד: "הגיע הזמן לקצץ בתקציב הביטחון ולהעביר את הכסף לשירותים החברתיים" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפיד: "הגיע הזמן לקצץ בתקציב הביטחון ולהעביר את הכסף לשירותים החברתיים"

שר האוצר, יאיר לפיד: "יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה"

79תגובות

"גם אני מאמין שהגיע הזמן לקצץ בתקציב הביטחון ולהעביר את הכסף לשירותים החברתיים - נאבקתי על זה בעבר ואיאבק על זה עוד יותר בעתיד - אבל אני צריך גם לשאת באחריות על זה". כך אמר הערב שר האוצר, יאיר לפיד בכנס חנוכת מכון אהרון למדיניות כלכלית בבינתחומי הרצליה, על שם אהרן דברת.

"אני חבר בקבינט הבטחוני, אני מדווח על כל מפת האיומים, על מה עושה החיזבאללה, מה עושה החמאס, מה קורה עם פינוי הנשק הכימי בסוריה ואיזה ארגונים של הג'יהאד העולמי פועלים בסיני. אם נקצץ את תקציב הביטחון ומחר תפרוץ מלחמת לבנון השלישית ושוב הימ"חים יהיו ריקים והטנקים לא יתניעו, אז אהיה אחד מהאנשים שיובאו בפני ועדת החקירה הממלכתית שתקום וכמקובל בישראל ראשינו ייערפו בכיכר העיר", הוסיף.

לפיד התייחס להמלצות ועדת טרכטנברג בנושא קיצוץ תקציב הביטחון ואמר כי "לרוב חברי ועדת טרכטנברג אפילו לא היה את הסיווג הבטחוני המתאים. חברת הוועדה פרופ' פנינה קליין, מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן, היא אשת חינוך נערצת וכלת פרס ישראל לחקר החינוך, אבל היא קבעה בעצם שאפשר להוריד את רמת הכוננות מול החיזבאללה, ואיש לא חשב שיש בזה משהו בעייתי או לא נכון. זה נראה לכולם סביר לגמרי. בדיוק כמו שנראה היה לכולם סביר לגמרי ששני האנשים היחידים שכן היה להם סיווג מתאים, השרים לבנת ואיתן, היו רק משקיפים בוועדה והיו נטולים כל סמכות רשמית".

אוליבייה פיטוסי

לדבריו, שנים שכולנו עוברים תהליך איטי שבו אומרים לנו שפוליטיקאים זה נחמד, אבל הם לא אנשים רציניים ואסור לנו לסמוך עליהם בעניינים רציניים. "מדובר הרי באנשים שבכל פעם שנתנו להם לנהל משהו, קרה אסון. רק בשנים האחרונות ראש ממשלה, נשיא, שר פנים, שר אוצר, שר בריאות ושר משפטים הורשעו בפלילים. בין לבין קיבלנו את מלחמת לבנון השניה ואת משבר הדיור, נשפכו מיליארדים על הרכבת התחתית שלא נבנתה בתל אביב, ומערכת החינוך צנחה מהמקום הראשון בעולם לאחד המקומות האחרונים. למה, כי הפוליטיקאים שלנו לא באמת עובדים בלנהל את העסק, הם עסוקים מדי בלהיות פוליטיקאים".

לפיד הוסיף, כי אינו כופר בתיאור זה, אולם כל האפשרויות האחרות הן התקפה ישירה על הרעיון הדמוקרטי. "כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה".
לגבי המחאה החברתית אמר, כי "אלה היו ההפגנות הכי יפות והכי אמיתיות שראיתי - אני הייתי שם, אני צמחתי משם כפוליטיקאי ואני אומר לכם שההפגנות האלה לא היו של מפונקים, ולא היו של מתלוננים סידרתיים, הן ביטאו משהו עמוק ומדויק ונכון".

לדבריו, באוגוסט 2011, לפני פחות משלוש שנים, מינה ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו ועדה ציבורית בעקבות מחאת האוהלים של אותו קיץ. אולם, "עם כל הכבוד לועדת טרכטנברג מה שקרה באמת הוא שממשלת ישראל עשתה out-sourcing לג'וב של עצמה. כי תפקידה המרכזי של הממשלה הוא לקבוע סדר עדיפויות לאומי. איש לא עצר ושאל את עצמו איך זה שנותנים לאנשים שלא נבחרו מעולם לנהל את סדר העדיפויות הלאומי".

יש עשרות - אם לא מאות - דוגמאות לתהליך ההשתלטות של ביהמ"ש העליון ואגף התקציבים

לפיד מתח ביקורת על התערבות בית המשפט העליון ואגף תקציבים בתקופתו של אהרון פוגל במשרד האוצר, בתחומים שלדעתו נתונים לאחריות הממשלה. יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, "הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה. שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת 'האקטיביזם השיפוטי', ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב".

לדבריו, "יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות".

לדוגמה הביא את החלטת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש שהיא מחייבת את המדינה למגן את מוסדות החינוך בישובי עוטף עזה בשיטה הקרויה "המיגון המלא", ולא בשיטת "המרחבים המוגנים". מדובר ב-800 מבנים בעוטף עזה שבית המשפט הורה למדינה לבנות להם גג מוגן בגלל הקסאמים.

"זה נשמע הדבר הכי הגיוני בעולם. מדובר בגני ילדים ובתי ספר, ואם ייפול עליהם קסאם ולא יהיה להם גג מוגן, ילדים עלולים למות. איך אפשר בעצם לא לפסוק כך? אני לא אומר שזה לא נכון או כן נכון, אני רוצה רק להסב את תשומת לבכם לעובדה אחת: הפסיקה הזו מתערבת באופן ישיר בשני נושאים: בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ובתקציב המדינה. בית המשפט אמר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב. אנחנו לא יודעים מה תכננתם לעשות איתו, אבל אנחנו כן יודעים להגיד לכם מה הדבר הכי נכון לעשות איתו. אנחנו יודעים מה צריך להיות סדר העדיפויות!", אמר לפיד.

לדבריו, המדינה לא הפגינה תפישה מספיק לעומתית כדי להתווכח עם הפסיקה ולדרוש הפניית תקציב לדוגמה לתרופות מצילות חיים. התנהלות זו תיאר לפיד כשמחה של המדינה להתנער מאחריות.

לגבי אגף התקציבים של משרד האוצר אמר, כי הוא הגיע לאותן תוצאות אבל בשיטות אחרות. "צריך להדגיש שאני מדבר כמובן על אגף התקציבים בתקופות אחרות, הרי לא יעלה על הדעת שגם בימים אלה יש באוצר פקיד או איש מקצוע שחושב שהוא מבין בכלכלה יותר מהשר הממונה....". לדוגמה הביא את הרכבת. "הנה אגדה שהיתה באמת באגף התקציבים. במשך שנים ממשלות ישראל רצו רכבת. זה מסוג הדברים ששרים וראשי ממשלות אוהבים. זה ממשי, זה אמיתי, זו התגלמות של הציונות המעשית במיטבה. רק שבאגף התקציבים חשבו שהרכבת היא בזבוז כסף.

"איש לא אמר זאת כמובן, איש לא התווכח עם השרים, רק נוצרו בכל פעם בעיות בירוקרטיות אחרות. בשנות התשעים גבר הלחץ הממשלתי ואז באורח פלא, העביר הסגן הממונה באגף התקציבים את כל פיתוח הרכבות בישראל - לרשות הנמלים. הוא עשה את זה משתי סיבות: הראשונה היא שיש סיכוי שיום אחד יפותחו רכבות אמפיביות שיודעות גם לשוט בים. השניה היא שרשות הנמלים היתה ידועה כגוף מסורבל עם אפס יכולת ביצוע, וכל התוכניות שהוגשו לה נעלמו מיד ולא נמצאו עד היום".

לדבריו, "בשנת 2002 מונה לראש אגף התקציבים אורי יוגב, שדווקא מאוד אוהב רכבות, ותוך שנה לא רק שהוקמה חברת רכבת ישראל, אלא שגם בשיא תקופת הקיצוצים הגדולה של תקציב 2003, נתגלו איכשהו בתקציב המדינה לא פחות מ-20 מיליארד שקל שהוקדשו לבניית רכבת ישראל החדשה שמסיעה היום לא פחות מ-40 מיליון נוסעים בשנה ומשנעת 20 אלף טון משא בכל יום. החלטות הממשלה, אני רוצה להזכיר, לא באמת השתנו. כל מה שהשתנה הוא תפיסת אגף התקציבים את נושא התחבורה בישראל".

לפיד הוסיף כי במשרד האוצר עובדים אנשים עם חזון וציונות, אולם "אחד מעקרי המדיניות שלי, ושל יש עתיד, הוא הנסיון להחזיר למדינה את ריבונותה. למעשה החזון היסודי הזה – שובה של הריבונות הישראלית – הוא החוט המקשר בין כל הפעילויות שלנו. זהו ה'קוּרָה טֶה אִיפְּסוּם' – ההכרח לרפא את עצמנו – שהבאנו לשולחן הלאומי".

לדוגמה הביא את החלטת השיוויון בנטל שעברה בכנסת בשבוע שעבר, שנועדה להביא לגיוס החרדים ויציאתם לעבודה. "גם שינוי שיטת הממשל שהובלנו הוא חלק מזה, מפני ששיטת הממשל היא תמיד איזון עדין בין הייצוגיות למשילות ואנחנו איבדנו את האיזון הזה", אמר לפיד.

"הממשלה צריכה לקבוע סדרי עדיפויות, לקבוע את תמהיל המיסים, להחליט מה כיוון המשק ומהי תפיסת הביטחון שלנו. אין אף גוף אחר שרשאי או יכול לעשות זאת. לא אם אנחנו רוצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, שהיא לא רק פלורליסטית אלא גם מתפקדת", הוסיף. לדבריו, "אחרי שנה בממשלה אני יודע היום שבית המשפט וגם אגף התקציבים לא באמת רצו למלא את תפקידה של הממשלה...אלה אנשים אחראים שהאמינו בכל ליבם שהם מצילים את המדינה מעצמה. אני חושב שהם ישמחו להחזיר את המנדט הזה לבעליו החוקיים", הוסיף.

לדבריו, "כדי שזה יקרה אנחנו מובילים עכשיו תהליך ארוך, סבלני אבל נחוש, שבו נכנסים לפוליטיקה הישראלית שחקנים חדשים, ערכיים, שמוכנים לקחת אחריות גם על הנושאים הקשים ביותר בחברה הישראלית ולפעול למען טובת הציבור ולא למען עצמם".

לגבי נושאים כלכליים אמר, כי "יש מתח אינהרנטי בכלכלה בין הנתונים לבני האדם. בשורה של נושאים מרכזיים – אי השיוויון בין עניים לעשירים, גיל הפנסיה, ייצוא הגז, תמהיל המיסים, הצמיחה – יש עימות מתמיד בין הרציונלי לבין האנושי, בין גיליון האקסל לזקנה במסדרון, בין הרכבת לאילת לשיקום בית החולים הדסה". לדבריו, מכון המחקר צריך לקיים דיאלוג פתוח, אבל גם "להכיר בכך שהפוליטיקאים נבחרו כדי ליישם תפיסת עולם מסויימת. זהו אינו עולם אובייקטיבי אלא סובייקטיבי, והאתגר העומד בפניכם הוא להתמודד עם הסובייקטיביות הזו. אם אנחנו טועים, תוכיחו לנו שאנחנו טועים. אם אנחנו רק חושבים אחרת – בואו נתווכח. זה יאפשר לכם – ולנו – לעשות את הדבר שנמנענו במשך שנים לעשות: לקחת אחריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#