ערבי מקבל 60% פחות איכות חיים מיהודי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערבי מקבל 60% פחות איכות חיים מיהודי

היישובים שזקוקים יותר מכולם לתקציבי החינוך - מוציאים עליו פחות

51תגובות

ד"ר יניב ריינגוורץ, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, בודק מדי פעם להנאתו את הדו"חות הכספיים של הרשויות המקומיות בישראל. בין השאר, הוא בודק את ההשקעות שלהן בחינוך. הממצאים של ריינגוורץ מציגים הבדלים תהומיים בין הרשויות הערביות ליהודיות באשר להשקעה בחינוך.

בעוד שמרבית הרשויות היהודיות מוסיפות סכום גבוה לתקציבי החינוך, לעתים אף מכפילות את התקציב הישיר שהן מקבלות ממשרד החינוך (מדובר רק בחלק מהם, שכר ופעולות חינוך, שמופנה בעיקר לבתי הספר התיכוניים), הרי שהרשויות הערביות מוסיפות לרוב מעט מאוד. רק אחדות מהן מוסיפות שיעורים ניכרים לתקציב החינוך, רובן שיעורים בודדים בלבד, ומיעוטן אף גורעות מהתקציב - כלומר משתמשות בו למטרות אחרות.

ריינגוורץ מפרש את הממצאים כהשקעת חסר של הרשויות הערביות בחינוך, אולי מפני שהערבים לא מאמינים בתשואה לחינוך. בכל מקרה, רק אחוז קטן מבוגרי התיכונים מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות בישראל, ומתוכם, מעטים עוד יותר מצליחים לסיים תואר ראשון. חלק גדול מהם אינם מוצאים עבודה במקצועם. התשואה להשכלה אקדמית בקרב הערבים, כלומר, היא נמוכה, בגלל המחסומים של שוק העבודה הישראלי העומדים בפניהם, ולכן אין טעם מבחינתם להשקיע בשיפור מערכת החינוך.

ג'יני - אנצ'ו גוש

מי שמכירים מקרוב את הרשויות הערביות סבורים כי הפרשנות של ריינגוורץ שגויה. זה לא שהן לא מוצאות טעם להשקיע בחינוך, אלא הן פשוט נעדרות יכולת השקעה. הרשויות הללו נמצאות בחלקן הגדול במצוקה פיננסית קשה כל כך, עד שגם אם היו רוצות להשקיע בחינוך - אין להן את המשאבים לכך.

חייבים להדגיש כי מצבן של הרשויות המקומיות הערביות נמצא במגמת שיפור מתמדת. ניתוח שנערך על ידי מומחים הקשורים למשרד הפנים, עבור עמותת אינג'אז המסייעת ניהולית לראשי הרשויות הערבים, מראה כי מאז המשבר החריף של 2003 נחלצו מרבית הרשויות הערביות מהמשבר העמוק: עומס ההלוואות ירד מ–44% מההכנסות ל–34%; הגירעון השוטף ירד מ–7% מההכנסות לכמעט איזון (גירעון של 0.4% בלבד מההכנסות); הגירעון המצטבר הצטמק מ–23% ל–10%. כל הנתונים הם עד 2009, וההערכה היא שב–2013 הנתונים טובים עוד יותר.

בשיפור הניהולי ברשויות הערביות הושקע מאמץ רב. גם משרד הפנים, שהכניס חלק גדול מהן לתוכניות הבראה, תרם לכך. אין ספק שרמת הניהול של הרשויות הערביות כיום טובה לאין שיעור מכפי שהיתה. ועדיין, הפערים בין הרשויות הערביות ליהודיות נותרו עצומים.

ההשוואה שנעשתה מול רשויות יהודיות חלשות יחסית (רשויות קטנות, באשכולות חברתיים נמוכים של 1–7) מראה כי יחס החובות להכנסות ברשויות הערביות הוא 84% בממוצע, לעומת 51% אצל היהודיות, וגם הרכב החוב שונה בתכלית. מרבית החוב בקרב היהודיות הוא כלפי בנקים ולטווח ארוך, ואילו אצל הערביות כמעט כל החוב הוא קצר ולספקים. שיעור ההכנסות העצמיות מכלל ההכנסות של הרשויות הערביות הוא 30%, לעומת כמעט 60% אצל היהודיות; במונחים כספיים לנפש, כל תושב יהודי נהנה מהכנסה של 2,762 שקל של הרשות שבתחומה הוא מתגורר, לעומת 1,105 שקל בלבד שמהם נהנה תושב ערבי. לפיכך, תושב ערבי מקבל 60% פחות הכנסה מתושב יהודי.

הפער העצום של 60% פחות הכנסה לתושב גורר רמת שירותים עירוניים מזעזעת שמקבל התושב הערבי. ההוצאה הממוצעת לחינוך ברשויות הערביות נמוכה ב–84% מזו של הרשויות היהודיות. ברווחה ההוצאה הממוצעת נמוכה ב–45%.

נזכיר כי מדובר ברשויות יהודיות שאינן החזקות ביותר (אשכולות 1–7), ובפועל כמעט כל היישובים היהודיים נמצאים באשכולות 4–7. זאת, משום שהרוב המוחלט (90% ויותר) מהיישובים באשכולות 1–3 הם ערביים. כלומר, היישובים הערביים הם העניים ביותר, עם המספר הרב ביותר של תושבים המסתייעים בגופי הרווחה, ועם מערכת חינוך שהיא הגרועה בישראל. ואולם דווקא היישובים שזקוקים יותר מכולם לתקציבי רווחה וחינוך הם אלה שמוציאים בפועל 40%–80% פחות על רווחה וחינוך. פירמידת החינוך והרווחה הפוכה לחלוטין.

פיגור עצום יש לרשויות הערביות גם במספר העובדים שהן מעסיקות, 32% פחות מאשר ביהודיות, וגם בהשקעה שלהן על פיתוח העיר ניכר פיגור של 32% בהשוואה לרשויות היהודיות. בכל פרמטר שנבדק וקשור לאיכות השירות ואיכות ההשקעה ברשות המקומית, הרשויות הערביות מפגרות בעשרות אחוזים אחר היהודיות, מה שמשליך באופן מיידי על איכות החיים של התושבים.

למעשה, הפער בין איכות החיים שמספקת כיום רשות ערבית לתושביה לבין זו שמספקת רשות יהודית אפילו חלשה יחסית הוא עשרות שנים של פיגור. להבדיל ממה שהיהודי הממוצע חושב, רק חלק קטן מהפער נובע מכך שהרשויות הערביות אינן גובות ארנונה.

מחר: הרשויות הערביות בעייתיות, אבל התנאים שלהן בעייתיים עוד יותר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#