מוטי בסוק

"עקב האכילס של מדיניות הנגיד השמיני, פרופ' סטנלי פישר, היה היומרה לנהל את שער החליפין לאורך זמן על ידי רכישת מטבע חוץ שאין לה גבול, ללא תועלת מוכחת ובעלות ניכרת" — כך כותב נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין, על מחליפו בתפקיד, בספר שיפורסם בקרוב ושמו "הנגיד השמיני של בנק ישראל סטנלי פישר, מה ירש ומה הוריש".

קליין תוקף בספר את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל, שהביאה להפסדי ענק לבנק. סך הפסדי הבנק מגיעים, עד סוף 2013, ל–44.5 מיליארד שקל. ב–2010 בלבד רשם הבנק הפסד גדול של 17.9 מיליארד שקל. רוב הפסדי הבנק נרשמו בתקופת הכהונה של פישר ונבעו בעיקר בשל העדיפות המוחלטת שנתן פישר לנושא הסיוע ליצוא וליצואנים, על פני נושאים אחרים. לדברי קליין בספר, רכישות המט"ח של פישר "כרוכות עם שמירת ריבית ריאלית שלילית תקופות ארוכות, שגרמה לניפוח המחירים בשוק הנדל"ן, שכפתה עיוותים על מדיניות הפיקוח על הבנקים בהנחה שהיא דרושה כדי לשמור על יציבותם, וחיזקה את נטייתו המובנית של הנגיד להימנע מצעדים מקדמי תחרות בענף השירותים הפיננסיים בכלל ובבנקאות בפרט".

קליין, הנגיד השביעי של בנק ישראל (2000–2004) מוציא את ספרו הראשון ב"אופיר ביכורים". הספר משרטט מגמות במסלול ההתפתחות של בנק ישראל מהקמתו ועד היום, בדגש על התנהלותו בשנים האחרונות בראשות פישר.

חלקו הראשון של הספר הוא סקירה היסטורית על המהפך במעמדו של בנק ישראל — מעושה דברו של שר האוצר למוסד עצמאי — משנת הקמתו ב–1954 עד ל–2005. החלק השני מתמקד בהתרחשויות לאחר 2005, השנה שבה החל פישר את תפקידו, ועד לפרישתו ב–2013.

דוד קלייןצילום: ליאור מזרחי באובא

לדברי קליין, להבדיל מקודמיו ירש פישר בנק מרכזי עצמאי ולכן היה יכול לנהלו לפי מיטב הבנתו. קליין מנתח שש סוגיות מרכזיות במדיניותו של פישר: שמירה על יציבות מחירים שאותה ירש; רכישת מטבע חוץ כדי לנהל את שער החליפין; העלייה המהירה במחירי הדירות; קידום התחרות בשווקים הפיננסיים; הייעוץ לממשלה; וחוק בנק ישראל. כל אחת מהסוגיות מוצגת על רקע היסטורי, ולעתים גם על רקע המציאות האמריקאית שממנה שאב פישר, לדעת קליין, השראה רבה — לרוב בלי לתת את הדעת על ההבדלים בין המשק הישראלי לזה האמריקאי.

קליין עבד בבנק ישראל 17 שנה, מ–1987 עד ינואר 2005, תחילה כמנהל בכיר ובסיום כנגיד. בתקופתו בבנק יזם קליין שינויים מבניים בשווקים הפיננסיים. יחד עם שני הנגידים שקדמו לו (מיכאל ברונו ויעקב פרנקל), תרם לניווט המשק הישראלי מאינפלציה דו־ספרתית ליציבות מחירים.

במרכז פעילותו עמד עיצוב המדיניות המוניטרית במתכונתה המודרנית: קביעת יעדים, פיתוח מכשירי מדיניות, התוויית תהליך קבלת החלטות לקביעת הריבית במשק ונהלי דיווח לממשלה, לכנסת ולציבור. הממשלה ובנק ישראל הוצאו מתפקידם כנותני אשראי מרכזיים, בוטל הפיקוח על מטבע חוץ, נקבע משטר של שער חליפין נייד וניתנה תמיכה לניהול החיסכון ארוך הטווח במסגרת השוק ולניהול תקציב המדינה תוך הקפדה על משמעת פיסקלית.

סטנלי פישרצילום: Bloomberg

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker