פרשנות

העלאת גיל הפרישה שמתכנן האוצר - שוד כספי החוסכים לפנסיה

גם הפעם יזכו מיוחסי הפנסיה התקציבית לחסינות: המדינה תמשיך לשלם להם את מלוא התחייבותה כלפיהם - 675 מיליארד שקל - בעוד עמיתי הפנסיה הצוברת יספגו תספורת עזת מצח וחמורה בהרבה משהביאו עליהם הטייקונים

יורם גביזון

"העיתון של המדינה" בישר בשבוע שעבר על הגזירה הבאה שעומד משרד האוצר להטיל על הציבור. תחת הכותרת האופטימית "העבודה היא חיינו", דיווח גד ליאור על כוונת האוצר להעלות את גיל הפנסיה לנשים מ–62 ל–64 - ואת גיל הפרישה של גברים מ–67 ל–70.

בכיר במשרד האוצר הסביר את היגיון הברזל שעומד מאחורי ההצעה: תגובה לעלייה בתוחלת החיים. זוהי אכן בעיה קשה. אולי כדאי לקבינט הביטחוני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להציע דרכים לטפל בה.

כדרכם של הרגולטורים בירושלים - קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל היא דוגמה בולטת נוספת לכך - אותו "בכיר באוצר" מספר את האמת, אבל לא ממש מתאמץ לספר את כל האמת. אותו בכיר לא אומר את כל האמת בנוגע לגורמים לגירעון האקטוארי, בנוגע לדרכים החלופיות לטיפול בו, בנוגע להשלכות החברתיות והכלכליות של העלאת גיל הפנסיה על מאות אלפי ישראלים, ובעיקר בנוגע למשמעות הפוליטית של צעד שכזה.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

משרד האוצר והמנכ"לית, יעל אנדורן, לא טורחים ליידע את הציבור מהי המשמעות האקטוארית של העלאת גיל הפנסיה או במונחים יותר מוכרים - מהו עומק התספורת שמתכוון לבצע בו האוצר בראשות השר יאיר לפיד, האיש שהגיע לכיסאו זה על בסיס ההבטחה לשפר את מצבו של מעמד הביניים, ותקע סכין בגבו מיד כשהתמנה.

יאיר לפיד ויעל אנדורן. לא מספרים לציבור את כל האמת על הגירעון בפנסיהצילום: עופר וקנין

העלאת גיל הפנסיה פירושה שאשה או איש מאבדים שנתיים או שלוש שנים שבהן היו אמורים לקבל פנסיה בגובה עשרות אחוזים מהשכר שקיבלו ושנצבר בקרן הפנסיה, שלה הפרישו משכרם במשך עשרות שנים. דחיית גיל הפנסיה ללא פיצוי היא תספורת של ממש, כמו שדחיית פירעון איגרת חוב, ללא הגדלת הריבית שמקבל המחזיק בה, היא תספורת - בשל הפסד הריבית על הכסף שאמור היה לקבל העמית בקרן הפנסיה או בעל איגרת החוב.

דחיית גיל הפנסיה פוגעת בן־לילה ברמת חייהם של הגמלאים העתידיים, משום שהיא מחייבת אותם להוריד את רמת חייהם כיום כדי להיערך לשנים שבהן תיכננו, תוך הסתמכות אווילית על הבטחה חוזית ושלטונית, להישען על תשלומי פנסיה.

יתרה מכך, דחיית גיל הפרישה בשלוש שנים פירושה העלאת ההסתברות שהעמית, שהפריש מגיל 21 עבור תשלומי הפנסיה וקצבת הזקנה, ימות עוד לפני שהוא עצמו זכה לקבל ולו אגורה אחת מקרן הפנסיה ומהביטוח הלאומי כנגד הסכומים שהפריש לקופתם, וכך ישאר רוב הכסף שנצבר בקופת קרן הפנסיה והביטוח הלאומי וישפר את מצבם.

האוצר בורח מהתמודדות

למעשה, האוצר מעדיף שלא להתמודד עם אחת הסיבות החשובות לגירעון האקטוארי בענף הזקנה והשארים של הביטוח הלאומי: חלקים גדלים והולכים באוכלוסייה מגיעים לגיל זקנה מבלי שהיו חלק ממעגל העבודה. קבוצה זו לא תרמה ממילא תרומה משמעותית לקופת הביטוח הלאומי, שאמורה לממן את קצבת הזקנה שאותה יקבלו חבריה ככל אזרח אחר. תשלומי קצבת הזקנה והשארים יגיעו ב–2014 ל–27 מיליארד שקל וייצרו גירעון של 1.4 מיליארד שקל בתקציבו של ענף הזקנה והשארים של הביטוח הלאומי.

שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית ושכרם הנמוך בממוצע של החרדים שכן עובדים, בשל השכלתם חסרת הערך, מעמיקים את הגירעון האקטוארי יותר ויותר בשל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה של אוכלוסייה זו. האוצר, כולל אגף התקציבים, שבו כיהנה אנדורן שנים ארוכות בתפקידים בכירים, שיתף פעולה במסכת הטיוח של כלל ההטבות הניתנות לציבור החרדי באמצעות משרדי הממשלה והביטוח הלאומי, ומעדיף שלא להתמודד עם סוגיה פוליטית קשה.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

קל ופשוט יותר מבחינת האוצר לשלוח את מי שעבד 44 שנה לעבוד עוד שלוש שנים בשוק שבו גילנות היא אחד משני סוגי האפליה האפקטיביים ביותר - זאת כשהוא או היא חלשים פיסית, וסובלים מנחיתות בכל הקשור ליכולתם להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים המהירים.

ה"בכיר במשרד האוצר" מסביר שאנשים בגיל 62 ו–67 נמצאים בשיא אונם - וכפיית פרישה עליהם היא עוול בל יכופר, להם ולמשק. אפשר לחשוב רק על מעט דוגמאות להיתממות צדקנית עזת מצח ושקרית מזאת. אם עובדים בגיל הפנסיה הם אוצר כה גדול, מדוע מעסיקים בועטים בהם ממשרותיהם בהזדמנות הראשונה? ייתכן שהם יודעים משהו שהמנכ"לית אנדורן לא יודעת או שזו עוד אחת מהפעמים שבהן הפקידים בירושלים יודעים טוב יותר מבעלי עסקים מה טוב עבורם?

חבל שאנדורן לא מנצלת את קשריה הטובים עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומקבלת ממנה ניתוחים סטטיסטיים לגבי שיעור האבטלה על פי חתכים של גיל ולגבי גיל הפרישה האפקטיבי משוק העבודה. מהו, למשל, שיעור המועסקים מעל גיל 50 בחברות היי־טק? כמה נשים או גברים שהציגו מועמדות לתפקיד וציינו שגילם 45 או יותר זכו לקבל זימון לראיון, וכמה מאלה שזומנו אכן קיבלו את המשרה?

כשאנדורן או בכירים אחרים במשרד האוצר מדברים על ההפסד העצום של שוק העבודה כתוצאה מפרישה מוקדמת בגיל 62 או 67, הם לא מספרים שמרבית האופציות התעסוקתיות לבני גילאים אלה הן מסוג ההזדמנות לתפקד כשומרים בחניון או כסדרנים ואורזים ברשתות השיווק.

לא נוגעים בפנסיה התקציבית

אנדורן, או ה"בכיר במשרד האוצר", לא טורחים אפילו להזכיר אפשרות אחרת שיכולה להוביל לסגירת הגירעון האקטוארי או צמצומו. ממשלת ישראל שילמה ב–2013 תשלומים ב–20.8 מיליארד שקל עבור פנסיה תקציבית, ותשלם 22.8 מיליארד שקל ב–2014. סכום זה אינו כולל את הפנסיה התקציבית שישלמו גופים מתוקצבים כמו אוניברסיטאות, בנק ישראל ורשויות מקומיות.

מדובר בהסדר שעל פיו הגמלאי מקבל פנסיה שהובטחה לו מראש על פי שכרו האחרון ומשולמת מתקציבו השוטף של הגוף שבו עבד, וזאת מבלי שהעובד או המעסיק הפרישו עד 2005 ולו שקל בודד עבור הפנסיה שיקבל כשיפרוש והחל ב-2005 העובד מפריש  2% בלבד משכרו, כלומר 63% פחות משיעור ההפרשה לפנסיה של עמיתי קרנות הפנסיה החדשות ו-71% פחות משיעור ההפרשה לפנסיה של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שהולאמו.

הסדר זה חל על עובדיה המאושרים של ממשלת ישראל, בהם עובדי משרד האוצר, ועל עובדי הממשלה הרחבה, כלומר אותם גופים שמתוקצבים במישרין או בעקיפין על ידי הממשלה - כמו עובדי העיריות והרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ומקורות, שירות בתי הסוהר וגופים כמו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ובנק ישראל - שאותו מובילה כיום תומכת נלהבת אחרת בהעלאת גיל הפנסיה.

הסדר זה הופסק אמנם ב–2004, אבל כל מי שהתקבל לעבודה באחד מהגופים האלה עד סוף 2003 ייהנה מפנסיה תקציבית עם פרישתו, והמדינה צפויה לשאת בעלותה עד 2070. ההתחייבות האקטוארית של ממשלת ישראל לזכאים לפנסיה התקציבית מוערכת ב–675 מיליארד שקל, והתשלומים שישולמו בגינה מתקציב המדינה יגיעו לשיא של 29 מיליארד שקל ב–2036. אלא שאנדורן, כמי שגדלה במשרד האוצר ועבדה בו שנים רבות, אפילו לא מעלה את הפגיעה בבעלי הפנסיה התקציבית כאופציה חלופית או משלימה להעלאת גיל הפנסיה כדרך לפתרון בעיית הגירעון האקטוארי.

אין זו הפעם הראשונה שמשרד האוצר מספק חסינות פיננסית מתספורות למקורביו. כבר ב–2004 הועלה גיל הפנסיה לגברים מ–65 ל–67 וגם אז לא נגרעה אגורה שחוקה אחת מהתשלומים למיוחסי הפנסיה התקציבית.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

משרד האוצר מוביל, אם כן, למהלך דו־שלבי של העלאת גיל הפנסיה בחמש שנים בתוך 11 שנה; מהלך שפירושו תספורת של עשרות מיליארדי שקלים, וזאת מבלי שגמלאי הפנסיה התקציבית יתרמו כהוא זה לסגירתו של הגירעון האקטוארי. המשמעות של המהלך היא העברת הון - או במלים עדינות פחות, שוד - של קבוצת אזרחים אחת, זו שעבדה עשרות שנים בתנאים של חוסר ביטחון תעסוקתי לטובת קבוצת אזרחים אחרת (98 אלף איש ב–2012 ללא מערכת הביטחון, שוטרים, סוהרים וגופים נוספים כמו אוניברסיטאות), שנהנתה מביטחון תעסוקתי מלא ומהחיבור הנכון לעטיניו של השלטון.

תספורות קטנות לאין שיעור המיטו על נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי אחזקות, או יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק נדל"ן, ביקורת נוקבת בתקשורת ובציבור, אלא שאנדורן ושולחה עשויים לחמוק מטיפול דומה בחסות חברי כנסת מושחתים.

למות מקור, למען עובדי חברת החשמל

מי שעדיין לא השתכנע שהוא גר בסדום ועמורה פיננסיות מוזמן לשזוף את עיניו בידיעה שהופיעה ב"עיתון של המדינה" ממש מתחת לבשורה בדבר העלאת גיל הפנסיה. הידיעה מספרת על המשא ומתן המתרפס שמשרד האוצר מנהל עם עובדי חברת החשמל כדי שייעתרו לרפורמת הפח שמוביל אורי יוגב במונופול החשמל.

האוצר מציע לעובדי חברת החשמל הטבות בפנסיה ומענק בשווי של 2.5 מיליארד שקל. המדינה מציעה לתת לכל עובד שיישאר בחברה מענק של 50 אלף שקל, תוספת לשכר המוכר בפנסיה בהיקף של 2,000 שקל לעובד שנשאר (אם הסכום נשמע לכם מוכר זה מפני שהוא גבוה ב–30% מקצבת הזקנה הבסיסית שעליה תוותרו בין הגילים 67 ל–70, בהנחה שתגיעו לשם) ו–1,000 שקל לעובד שיפרוש מהחברה. זאת, בנוסף ל–150% פיצויי פרישה.

המדינה מציעה גם להמיר את הטבת החשמל־חינם בכסף במשכורת, אך מעוניינת לחשב את שוויה לפי 14 אלף קילוואט־שעה לשנה (פי שבעה מצריכת החשמל השנתית הממוצעת לנפש בישראל) כלומר 4,000 קילוואט־שעה פחות מההיקף הנדרש על ידי העובדים.

אזכור חשבון החשמל בכפיפה אחת עם זיקנה עשוי להלחיץ אתכם קלות, ובצדק. אחת התופעות הפחות מדווחות היא מוות של קשישים מקור בחורף או מחום בקיץ כתוצאה מחוסר יכולת כספית לממן את הסקת הבית בחורף ואת מיזוגו בקיץ.

עכשיו התמונה שלמה. עובדות ועובדים "במלוא כוחם" יכלו שנתיים עד שלוש שנים מימיהם האחרונים, בין השאר לטובת מימון הפנסיה של עובדי חברת החשמל. אז ייתכן שידי העושים במלאכה קצת ירטטו (אחרי הכל, על פי הסטטיסטיקה, 1% מבני 65 ומעלה שאנדורן מחזירה לשוק העבודה כבר יאובחנו כחולי פרקינסון) אבל לפחות תישמר המחויבות היציבה של ממשלת ישראל למנוע חרפת רעב ממיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, ויתר עובדיה המסורים.

 

 

 

להרשמה ולתוכנית כנס הדיגיטל של TheMarker – לחצו כאן >>

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker