חיסול ביטוח המנהלים הותיר 1.2 מיליון מבוטחים שבויים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיסול ביטוח המנהלים הותיר 1.2 מיליון מבוטחים שבויים

במחי החלטה אחת נהפך המוצר השנוי במחלוקת להכי נחשק בשוק

49תגובות

הצעד המשמעותי ביותר של המפקח על הביטוח הקודם, עודד שריג, היה איסור על חברות הביטוח להבטיח למבוטחים בביטוחי מנהלים הגנה מפני עלייה בתוחלת החיים, מה שקרוי מקדמים מובטחים. שריג ביטל את המקדמים המובטחים גם בשל הרצון להגן על חברות הביטוח מפני הבטחה שהן אולי לא יוכלו לעמוד בה, וגם בשל הרצון להוציא מהשוק הבטחה שעיוורה את עיני המבוטחים וגרמה להם לקנות את מוצר ביטוח המנהלים במחירים יקרים מאוד.

בכל מקרה, ההחלטה ההיסטורית של שריג חיסלה את המוצר ששמו ביטוחי מנהלים - בלי ההבטחה הייחודית אין יותר טעם לרכוש את המוצר היקר הזה - והותירה כ–1.2 מיליון מבוטחים קיימים בביטוחי המנהלים הקיימים עם תחושה של זכייה בפיס. להם, ורק להם, יש עדיין ההבטחה הייחודית, שלא ניתן לרכוש אותה יותר. כך, במחי החלטה אחת של הפיקוח, נהפך המוצר השנוי במחלוקת של ביטוחי מנהלים למוצר הכי נחשק בשוק.

אלא שזה מוצר סגור, שלא ניתן לרכוש אותו, ומתברר שגם לא לעבור ממנו. הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, לצד ההחלטה לסגור את ביטוחי המנהלים למצטרפים חדשים, קיבל החלטה נוספת, האוסרת על המבוטחים הקיימים לעבור מביטוח מנהלים אחד למשנהו. למעשה, הפיקוח אסר על 1.2 מיליון מבוטחים המחזיקים בפוליסות בסכום של 57 מיליארד שקל לממש את זכותם הטבעית לנייד את פוליסת הביטוח שלהם מחברת ביטוח אחת לאחרת, ובכך להביא לשיפור תנאי הביטוח.

אמיל סלמן

עוד כתבות בנושא

צריך לדייק בעובדות: הפיקוח על הביטוח מתיר ניוד של פוליסות ביטוח המנהלים, אבל רק בסכום מזערי של 75 מיליון שקל בשנה. בהיתר לניוד מזערי בלבד, הפיקוח מנסה לרקוד על שתי החתונות - גם לא להיראות כמי שכולא מבוטחים בפוליסת הביטוח שלהם, וגם לעשות בפועל בדיוק את זה - כלומר לכלוא את המבוטחים בפוליסת הביטוח שלהם. הכלא, גם אם לא קוראים לו כך, נועד להגן על יציבות חברות הביטוח - החשש הוא מפני היווצרות של תחרות בין חברות הביטוח על אותם 1.2 מיליון לקוחות שבויים, כאשר חברות ביטוח קטנות ינסו להעביר אליהן פוליסות ביטוח כאלה בהבטחות לדמי ניהול מופחתים.

המפקח, שמלכתחילה ראה בפוליסות עם מקדמים מובטחים סכנה ליציבות חברות הביטוח, חושש כי חברות ביטוח קטנות יבלעו יותר מדי פוליסות כאלה וכך ייקלעו לסכנה יציבותית. לכן, בשם ההגנה על חברות הביטוח הקטנות בעיקר, הוא אוסר על חברות הביטוח הללו להתחרות על כספי הפוליסות עם המקדמים המובטחים. בפועל, הוא הופך את 1.2 מיליון המבוטחים בפוליסות הללו לשבויים, בלא יכולת לערוך תחרות על הכסף שלהם ולשפר את תנאי הביטוח שלהם.

היסטורית ותרבותית, יש לציין, המפקח על הבנקים היה זה שתמיד מקדש את יציבות הבנקים על חשבון התחרות ביניהם, ומפקח על הביטוח במשרד האוצר היה זה שהעדיף תחרות על פני יציבות. אלא שחילופי הדורות בפיקוח על הביטוח גרמו לשינוי תרבותי שלא לטובה - ועכשיו גם הפיקוח על הביטוח דואג בעיקר ליציבות חברות הביטוח, ולעזאזל התחרות וטובת הצרכנים.

הגישה החדשה הזאת של הפיקוח כבר נותנת את אותותיה בשוק. יועצי ביטוח גדולים מדווחים על שינוי ברור לרעה בגישה התחרותית של חברות הביטוח בשנה האחרונה. למשל, לפתע החלו מעסיקים גדולים לקבל מחברות הביטוח הודעה על ייקור פוליסת אובדן כושר העבודה (פוליסה שהמעסיק רוכש בעבור העובדים). העובדה שהמעסיק אינו יכול להעביר את העובדים שלו לחברת ביטוח אחרת, כי אין ניוד, הופכת גם את המעסיקים לשבויים בידי חברות הביטוח - והנוהג רב השנים שלפיו חברות הביטוח חיזרו אחר המעסיקים באמצעות הבטחת הנחות בפוליסה של אובדן כושר, חדל.

כך, כאשר צריך לערוך עדכון מתחייב בפוליסה, למשל כי חל שינוי בשכר העובד, חברות הביטוח מציבות תנאים קשוחים בהרבה מבעבר לביצוע השינוי. אפילו בעולם קרנות הפנסיה מתחיל כרסום בתחרות, מאחר שמעסיק אינו יכול להוציא את אותו נתח מעובדיו שמחזיקים בביטוחי מנהלים מחברת הביטוח, ולכן הוא מתקשה מאוד לאיים בהעברת יתר העובדים לקרן פנסיה השייכת לחברת ביטוח אחרת.

הפגיעה הקשה ביותר היא, כמובן, בשיעור דמי הניהול שמשלמים המבוטחים הקיימים. הבעייתיות של ביטוחי המנהלים היתה תמיד בדמי הניהול הגבוהים במיוחד שנגבו שם - אפילו דמי ניהול של 7% מהפרמיה ועוד 1.4% מהצבירה. זאת לעומת תקרת דמי ניהול בביטוח, שעומדת לרדת בקרוב ל–4% מהפרמיה ועוד 1.05% מהצבירה. יועצי ביטוח חישבו ומצאו כי מבוטחי הפוליסות עם המקדמים המובטחים מפסידים, כתוצאה מכך, כ–120 מיליון שקל בשנה.

היועצים גם דוחים את הטענה העיקרית של הפיקוח על הביטוח בנושא, שלפיה בכל מקרה כמעט לא היה ניוד של פוליסות עם מקדמים מובטחים, גם כשהניוד הזה היה מותר באופן חופשי, וכי מעט הניוד שהיה בשנים האחרונות נעשה רק כדי לשרת אינטרסים זרים של סוכני הביטוח. משמע, היחידים שהרוויחו מהניוד הם סוכני הביטוח, על חשבון מבוטחיהם.

יועצי הביטוח אינם סותרים את הנתונים שלפיהם אכן מעט מאוד ניוד בוצע בפועל, אבל לדבריהם, זה לא אומר שהניוד נכשל. להערכתם, עצם קיומה של אפשרות הניוד יצרה לחץ תחרותי בענף הביטוח, כאשר מבוטחים רבים מקבלים מחברת הביטוח שלהם שיפור תנאים בשל האיום שלהם לנייד את הפוליסה. עכשיו האיום פסק, ואתו פסקה גם האפשרות לשפר את תנאי הביטוח. בכך, הרפורמה של הפחתת דמי הניהול, שהפיקוח על הביטוח הוא היוזם שלה, פוסחת על נתח חשוב של מבוטחים.

האבסורד הוא שאין באמת התנגשות בין הצורך להבטיח את יציבות חברות הביטוח לבין ניוד פוליסות עם מקדמים מובטחים. מספר הפוליסות הוא בכל מקרה קבוע, כך שמדובר רק בהעברת פוליסות קיימות בין חברות ביטוח שונות. זאת ועוד, אם יש חשש שחברות קטנות יבלעו יותר מדי פוליסות כאלה, כל שצריך היה המפקח לעשות הוא לקבוע מגבלה לגבי היקף הניוד המותר בהתאם להון העצמי של כל חברה. כך, חברות גדולות יוכלו להתחרות על הרבה פוליסות כאלה, וחברות קטנות יוכלו להתחרות על פחות - אבל לפחות יהיה פתח לתחרות על הפוליסות.

נכון אמנם שהביטוח הוא ענף לא תחרותי מלכתחילה, וכלל לא בטוח שחברות הביטוח ירצו להתחרות על המבוטחים המחזיקים בפוליסות עם מקדמים מובטחים. החברות הרי יודעות שהן נמצאות כיום בעמדת כוח מול הלקוחות הללו, שנאחזים בפוליסות ולא מוכנים לוותר עליהן בעד שום הון שבעולם. כלומר, פתיחת הניוד אינה מבטיחה שאכן תתקיים תחרות. אבל לפחות יש אפשרות כזאת - ובוודאי אין סיבה שהתחרות תיחסם בגלל רגולציה של הפיקוח על הביטוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#