שרת משפטים, עבריין צמרת וטייקון חשוד בפלילים מגיעים לרדינג 3: התחלה של בדיחה על חשבונכם

שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי, חגג ביום חמישי את יום הולדתו ה–70 באולם אירועים בנמל תל אביב. יום הולדתו של פרי, שעבר מקריירה ביטחונית ועסקית לקריירה פוליטית, היה אירוע שזימן הצצה נוספת להרכבו של המועדון הישראלי של המחוברים והמקושרים. באירוע הזה חגגו זה לצד זה שרים, מנהלי בתי חולים חברי כנסת, טייקונים, לוביסטים, ואפילו עבריין אחד וחשודים בפלילים.

יאיר לפיד, שר האוצר וראש מפלגתו של פרי, יש עתיד, פינה את הערב והגיע לחגוג בלוויית אשתו ליהיא. לפיד הוא זה שבישר לפני כשנה וחצי כי "פרי הוא כוח משמעותי שמצטרף למפלגה, מפני שהוא מאמין כמוני שצריך להחליף את השיטה הפוליטית הישנה, שבה הפוליטיקאים דואגים רק לעצמם במקום לדאוג למדינה".

בכניסה למסיבה עצר את לפיד אדם שביקש ממנו נדבה, ושר האוצר נענה לבקשה. לדברי הקבצן, הוא קיבל מלפיד 5 שקלים. בדיוק שבוע לפני יום הולדתו של פרי, הובס לפיד בהצבעה של אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי על תגמול הבכירים. לפיד התנגד לתגמול של רקפת רוסק־עמינח, עד 7 מיליון שקל בשנה, ולתגמול של יו"ר הבנק, דוד ברודט, עד 6 מיליון שקל בשנה. ואולם, כצפוי וכפי שלפיד בוודאי העריך שיקרה, ההתנגדות של שר האוצר לא השפיעה. המשקיעים המוסדיים – בעלי ההון שנוטלים אשראי מבנק לאומי, באמצעות חברות הביטוח בשליטתם או חברות האחזקות - הצביעו בעד השכר לרוסק־עמינח ולברודט; ביניהם גם אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברת אלרוב, שמחזיקה במניות לאומי.

אקירוב גם הוא הגיע למסיבה של פרי באולם רידינג 3, לצפות בהופעה של מתי כספי. עמם חגגו גם בוריס קרסני, הלוביסט של הבנקים, שמקבל בכל שנה כחצי מיליון שקל מאיגוד הבנקים - שממומן על ידי הבנקים (חברות ציבוריות, אם צריך להזכיר) ובוודאי היה אחד הפעילים הבולטים מאחורי הקלעים בהתנגדות להגבלת שכר בכירי הבנקים.

מתנה ששווה מיליונים

פרי כבר קיבל בשבוע שעבר מתנת יום הולדת נפלאה: בונוס של כ–600 אלף שקל על עשרה חודשים ב-2012, שבהם כיהן טרם הצטרפותו לפוליטיקה כיו"ר בנק מזרחי טפחות ב–60% משרה. פרי הודיע על פרישתו מהבנק לטובת החיים הפוליטיים, יומיים לאחר שהמפקח על הבנקים כתב טיוטת דו"ח חריפה על כך שלא התנהל כמצופה מיו"ר בנק ולא דאג לניהולו התקין של הדירקטוריון – אבל זה לא הפריע לו לדרוש את הבונוס.

הבונוס הזה יצטרף לשכר בעלות של של כ–22 מיליון שקל שקיבל פרי רק מבנק מזרחי טפחות עבור 2012–2003 (חוץ מעוד עשרות מיליוני שקלים שקיבל מחברות אחרות שבראשן עמד). זו הפעם הראשונה ששר מכהן בממשלה מקבל בונוס מבנק בזמן כהונתו.

רשימת האורחים הארוכה באירוע של פרי זימנה כמה מפגשים צורמים, שמקפלים בחובם אינספור ניגודי עניינים אפשריים. רק בבוקר יום חמישי ביצע משרד האוצר עסקה למכירת יתרת אחזקות המדינה בחברת התקשורת בזק - ובשעות הערב, נפגשו שר האוצר לפיד ובעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', במסיבה של פרי. אמנם למהלך של האוצר אין השפעה מהותית על אלוביץ', מלבד הגדלת הסחירות הצפויה כתוצאה מהמהלך במניות בזק, אבל הוא מדגים את ההשפעה הפוטנציאלית שיש לממשלה על העסקים הפרטיים של כמה מהמשתתפים במסיבה.

עניין נוסף הוא בחינה שמקיים בימים אלה לפיד למכירת אחזקות המדינה בבנק יהב לידי מזרחי טפחות. שר האוצר יכול היה לדון בעניין ישירות עם כמה מהדירקטורים בבנק שנכחו באירוע של פרי, ובהם הדירקטורית ובעלת השליטה בבנק, ליאורה עופר.

בהופעת אורח: נוחי דנקנר

אורח מעניין במיוחד שהגיע לחגוג עם פרי הוא נוחי דנקנר, שהפסיד באחרונה את השליטה בחברת אי.די.בי. פרי, שהיה עד אוקטובר 2012 יו"ר מזרחי טפחות, אישר לדנקנר הלוואות בחברות הפרטיות שלו בהיקף של יותר מ–100 מיליון שקל, ללא ביטחונות ממשיים. החוב לא נגבה במלואו עד היום, ציבור בעל המניות בבנק הפסיד - אך עובדה זו לא הפריעה לפרי להזמין את דנקנר למסיבה, כמו גם את בעלת השליטה בבנק, ליאורה עופר, ודירקטורים נוספים שנדרשים בימים אלו להכריע כיצד להתמודד עם החובות שדנקנר הותיר. דנקנר, אגב, גם חשוד בפרשת הרצת ניירות ערך, והפרקליטות שוקלת אם להגיש נגדו כתב אישום. זה לא הפריע לשרת המשפטים, ציפי לבני, לבלות עמו באירוע של פרי.

יום ההולדת ה–70 של פרי זימן עוד כמה סיטואציות, שמבטאות היטב את הניתוק של נבחרי העם ואנשי העסקים הפעילים מהציבור. כך למשל, אפשר היה למצוא בכפיפה אחת ברידינג 3 את שרת המשפטים לצד דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר - הדמות הבנקאית הבכירה אי פעם שהורשעה בעבירה כה חמורה כמרמה והפרת אמונים, שייתכן בהחלט כי בעתיד הלא רחוק תישלח למאסר. באותו אופן התרועעה לבני באירוע לצד אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, החשוד בפרשת השחיתות מהגדולות שנחשפו אי פעם בישראל – פרשת הולילנד, שממנה הסתעפה פרשת תעשיות מלח, שבה חשוד דני דנקנר.

בני הדודים דני ונוחי דנקנר, שהם גם חברים טובים, הולכים כבר שנים יד ביד עם אולמרט. זה התחיל ב–1997, אז הובילו מהלך ראשון במשפחת דנקנר והצטרפו לתדי אריסון, אביה של שרי אריסון, לרכישת השליטה בבנק הפועלים. מי שאיפשר להם לעשות זאת היה אולמרט, שכיו"ר מינהל מקרקעי ישראל אז דחף לאישור העסקה המפוקפקת, שבוטלה אחרי יותר מעשור, של קרקעות המלח.

לפני כמה שנים, אף שאולמרט כבר היה חשוד בכמה פרשות חמורות, השותפים לדרך של הדנקנרים והשותפים של דנקנר לשליטה באי.די.בי, משפחת לבנת, שכרו את שירותיו של אולמרט, שמונה ליו"ר קבוצת לבנת ומתוקף כך ניהל גם עסקים שמשותפים ללבנת ולדנקנרים. גם ביושבו כשר התמ"ת, למשל, קיבל אולמרט החלטות שהיטיבו עם עסקי יבוא המלט של דנקנר ולבנת.

דמות מעניינת אחרת שהגיעה לחגוג עם פרי היא גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר. לאשכנזי ופרי יש הרבה מן המשותף, לא רק כי שניהם ביטחוניסטים. שניהם השמידו ערך רב לציבור, כשהם גוזרים קופונים שמנים בדרך, בלי קשר למצב החברות שבראשן עמדו. ב–15 השנים האחרונות עמד פרי בראש חברת מגל, ששוויה קרס בעשרות מיליוני דולרים והיא צברה הפסדים כבדים; בראש חברת לידקום שקרסה; ובראש חברת בי קונטקט, שקרסה גם היא. אשכנזי, זמן לא רב לאחר שסיים את הקריירה הצבאית שלו, אץ לכהן כיו"ר חברת שמן אצל ג'קי בן־זקן, החשוד בפלילים. בזכות אשכנזי, גייסה שמן כסף מהציבור – אבל הכסף התנדף, לאחר שהתברר שבקידוח שלה, מד אשדוד, לא נמצאה טיפת גז. השווי של החברה צנח ביום אחד מחצי מיליארד לפחות מחצי מיליון שקל  – מה שלא הפריע לאשכנזי לשלשל לכיסו 3 מיליון שקל, בזמן שהמשקיעים הפסידו 90% מהכסף בתוך שנתיים.

אורח נוסף הנמנה על המילייה הביטחוני, שעבר לעסקים והתברר כמנהל כושל, הוא האלוף (במיל') פנחס בוכריס, לשעבר מנכ"ל בזן, שמיום כניסתו לתפקיד ב–2011 ועד עזיבתו ב–2013 נחתך שוויה ב־2 מיליארד שקל, ולעומת זאת, כיסיו רופדו באותה תקופה ב–8 מיליון שקל. כמו פרי, גם בוכריס היה מועסק על ידי משפחת עופר ששולטת בבזן.