הלמ"ס: בעוד כ-40 שנה גברים יחיו 88.7 שנה ונשים 94.9 שנה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עד 120

הלמ"ס: בעוד כ-40 שנה גברים יחיו 88.7 שנה ונשים 94.9 שנה

פרופסור שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר: יש לעבור לפנסיה ממלכתית שתנוהל על ידי הביטוח הלאומי

4תגובות

תחולת החיים הממוצעת בישראל של גברים יהודים תעמוד ב-2059-2055 על 88.7 שנה, לעומת 79.7 שנה ב-2008, ותוחלת החיים של נשים יהודיו תעמוד על 94.9 שנה לעומת 83.3 שנה ב-2008 - כך העריך שלשום ארי פלטיאל, סגן מנהל אגף בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ׁׁ(הלמ"ס), בכנס רב משתתפים שערכה תחת הכותרת "פני החברה לאן, דילוגים בין עבר לעתיד".

פלטיאל אמר בכנס כי "בעשורים האחרונים מרבית הלשכות לסטטיסטיקה בעולם שגו בנטייה לשמרנות מתודולוגית בהנחה שקצב השיפור בתוחלת החיים חייב להתמתן בטווח הבינוני או הארוך, והתחזיות היו נמוכות ממה שהתרחש במציאות. העלייה בתוחלת החיים במאה השנים האחרונות בעולם המפותח מוסברת על ידי שילוב של שיפורים ברמת החיים, עלייה ברמת התברואה, התזונה והדיור, שיפורים בשירותי הבריאות ובהתנהגות בריאות (כגון ירידה בעישון), ושיפורים באמצעים הישירים שהרפואה מציעה כגון חיסונים, תרופות, וטיפולים שונים.

לדברי פלטיאל, תוחלת החיים של גברים ערבים צפויה לעלות מ-75.7 שנה ב-2008 ל-86.5 שנה ב-2059-2055 ותוחלת החיים של נשים ערביות צפויה לעלות מ-79.6 ל-92.5 שנה. האו"ם חוזה כי עד סוף המאה ה-21 תוחלת החיים של גברים בישראל תגיע ל-90.6 שנה ושל נשים ל-94.1 שנה.

"דמי הניהול בחברות הפנסיה - מס המועבר ישירות לאנשי שוק ההון"

פרופסור שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר, דיבר על פנסיה ממלכתית לעומת פנסיה פרטית. לדבריו, "דמי הניהול הקיימים כיום בחברות הפנסיה הגדולות הם מס על העובדים המועבר ישירות לאנשי שוק ההון. החל מ-2014 מס של 4% מהפרשות הוא מס של 0.8% מהכנסות עבודה. 1% מהצבירה משמעותו 4% מס על השכר. זהו סדר גודל של מס הבריאות מהעובד ליוצאי האוצר בשוק ההון".

לדעת יצחקי, הפתרון הוא "פנסיה ממלכתית שתתווסף לקצבת הזקנה ותהיה פונקציה של חיסכון לגמל של העובד. הפנסיה יכולה ורצוי שתהיה מנוהלת על ידי המוסד לביטוח לאומי. ההשקעה יכולה להיעשות על ידי מומחים משוק ההון (באמצעות מכרזים). הפנסיה הממלכתית תוגבל עד תקרה מסוימת. מעבר לתקרה, החוסך יופנה לקופות גמל פרטיות - כמו שנהוג בארה"ב. המתנגדים הצפויים ליוזמה זו: אנשי האוצר המתעתדים לעבוד בשוק ההון ובעלי קופות הגמל הפרטיות".

יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן המשלתי, סיפר כי הממשלה קיבלה לאחרונה החלטה למדידת איכות החיים בישראל. לשם כך מונה צוות שבו חברים נציגים ממשרדי האוצר, ראש הממשלה, הגנת הסביבה, הלמ"ס ועוד. הצוות שוקד בימים אלה על בניית מדדי איכות החיים של ישראל.

עופר וקנין

ד"ר אהרון האופטמן מהיחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב טען כי "מה שיהיה אינו מה שהיה, לפחות לא בהקשר הטכנולוגי, שכן החידושים ישליכו על עתיד החברה והכלכלה באופן מהפכני. הבנת ההשלכות חיונית למדיניות של חדשנות אחראית, המביאה בחשבון את צרכי החברה. בקרוב מאוד חצי מאוכלוסיית העולם תהיה מחוברת לאינטרנט ומחשבים יחליפו 30% מהעבודה המנטאלית השגרתית". לדבריו, "בעוד 40 שנה, אולי פחות, תוחלת החיים תעלה ל-100 שנה. ההשלכות של המחקר בביולוגיה וחקר המוח עוד לפנינו. יש הצופים כי כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית בשנת 2045 האדם ימצא אפילו דרך לחיות לנצח, או לפחות להאריך את חייו באופן משמעותי".

ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל תכנון ומחקר במוסד לביטוח לאומי, אמר כי "הביטוח הלאומי משלם כ-71 מיליארד שקל בשנה קצבאות לציבור. בשנים האחרונות משקל הקצבאות הסלקטיביות, המחייבות מבחן הכנסה של התובע, הולך וגדל על חשבון הקצבאות האוניברסאליות והקצבאות מחליפות השכר". עקב הקיצוצים מאז תחילת שנות ה-2000 בתקציב הביטוח הלאומי, משקל הקצבאות ביחס לתוצר יורד - מה שמצביע על ירידה ברמת הביטחון הסוציאלי. לדבריו, "אם לממשלה חשובה האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי אזי היא צריכה להחזיר לו את הכספים שלקחה ממנו לאורך העשורים האחרונים. ההקטנה המתמשכת שלהם היא הסיבה האמיתית לפגיעה באיתנות הפיננסית ולגירעון האקטוארי שנוצר".

ד"ר דמיטרי רומנוב, המדען הראשי של הלמ"ס, טען כי קיים פער עצום בין תחולת העוני על פי המדד הרשמי לבין תחושת העוני ומצוקה כלכלית של אוכלוסיות שונות. בנוסף, תפיסת האושר שונה בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, במיוחד בחברה החרדית. לכן מדד האושר חסר אינפורמטיביות הן לצורך השוואה בין הקבוצות השונות, והן לצורך מעקב על פני זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#