פוגל: "אם חוק הריכוזיות לא יוקפא, נתניהו ולפיד יהיו שותפים למחדל ענק"

סערה בעקבות דבריו של יו"ר אי.די.בי הטרי ■ התנועה לאיכות השלטון: אלשטיין ובן משה צריכים לשקול לפטר אותו ■ פרופ' האוזר: "אין כמעט מקומות בעולם, חוץ מקולומביה, שעומק הפירמידה גבוה כמו בישראל"

ערן אזרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

(עדכון) אהרון פוגל, יו"ר אי.די.בי פיתוח הטרי – מהחברות הניזוקות ביותר מחוק הריכוזיות – יצא בקריאה נרגשת לשר האוצר יאיר לפיד ולראש הממשלה בנימין נתניהו לביטול החוק. "אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר שיקפיאו את החוק עד ללימוד נוסף שלו. אם לא – השר וראש הממשלה יהיו שותפים למחדל ענק שפוגע בציבור", אמר פוגל בכנס בנושא ריכוזיות של משרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ופירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.

"חוק הריכוזיות פגע בצורה חמורה בזכות הקניין - ללא תכלית ראויה. זה פוגע בחופש הכי בסיסי בכלכלה ובחברה – החופש להשקיע. פירמידה זה לא רק דבר שלילי – זה גם גידור סיכונים. אם מישהו ברגולציה או בפוליטיקה רואה משהו שבגללו הצרכן משלם יותר – צריך להתערב. אבל זה לא המקרה כאן. החוק קשור רק ברצון להיראות שעושים משהו לטובת הציבור - ולא יותר מזה".

"באי.די.בי מתקשים להיפרד מכספי הפנסיה של הציבור"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ומי שהוביל לאישורו של חוק הריכוזיות בכנסת, אמר בעקבות הדברים כי "מדהים לשמוע ממי שזה עתה מונה ליו"ר אי.די.בי, דברים כל כך אבסורדיים. חוק הריכוזיות הוא הצלה של חיי הכלכלה במדינה, שמירה על כספי האזרח הקטן ושחרור המדינה מהריכוזיות הנוראה שבה היא נמצאת.

אהרון פוגל
אהרון פוגלצילום: מוטי מילרוד

"כאמור, הריכוזיות שמנעה ועדיין מונעת מהמשק הישראלי לצמוח ולהתפתח כפי הפוטנציאל שלו, ובין השאר, הובילה גם להעלאת יוקר המחיה. לתשומת לבו של פוגל, חוק זה עבר פה אחד בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת ודי לחכימא. אי.די.בי היא אחת ההוכחות לחיוניות החוק".

עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון אמרה בתגובה כי כי "נדרשת עזות מצח ויוהרה מחברה שניצלה בציניות את מבנה הפירמידה וגרמה נזק אדיר לחסכונות הציבור ולמשק הישראלי, לסרב ולהבין שכללי המשחק השתנו. התבטאותו של יו"ר אי.די.בי הנוכחי הינה מנוגדת לכל הצהרותיהם של אלשטיין ובן משה על דרך חדשה לאי.די.בי. מוטב אם בן משה ואלשטיין ישקלו לפטר את היו"ר החדש ולשים במקומו מי שיש לו מחויבות אמיתית לשינוי דפוסי ההתנהלות של אי.די.בי".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה בתגובה כי "העובדה שגורמים אינטרסנטים לוחצים לביטול חוק הריכוזיות רק מוכיחה עד כמה הוא הכרחי. ההתנהלות של פירמידת אי.די.בי ודומותיה היא הסיבה לחקיקת החוק, ולכן לא מפתיע שהם קוראים כעת לביטולו. צריך היה לפרק את פירמידת אי.די.בי במקום להעבירה לידיים אחרות".

לדברי גלאון, "הקוזאקים הנגזלים שנפגעו מהחוק מתקשים להיפרד מהגישה החופשית שניתנה להם לכספי הפנסיה של הציבור. קונצנרנים כמו אי.די.בי. גרפו רווחי עתק על חשבון אזרחי ישראל במשך שנים ונאבקו בשיניים כדי למנוע כל שינוי שיפחית את יוקר המחיה בישראל ויצמצם את הריכוזיות. במסגרת זו, חברות כמו שופרסל וסלקום שהן בבעלות הקונצרן ניצלו את משקי הבית בישראל באופן ציני, העלו מחירים ומנעו תחרות".

עוד אמרה גלאון כי "חוק הריכוזיות נועד לפתור את הבעיה הקשה של הריכוזיות במשק הישראלי - בעיה שאין לה אח ורע בעולם. המבחן של הממשלה מתחיל עכשיו, בעמידה איתנה על מימוש החוק, אל מול הלחצים הקיימים של הטייקונים והגורמים האינטרסנטים, ואל מול הלחצים שעוד יבואו".

ח"כ מרב מיכאלי מסרה כי "אלשטיין ובן משה הבטיחו התנהלות אחרת. במקום שאי.די.בי תכה על חטא על כל התנהלותה, היא רק רוצה להנציח את המצב. כדאי שאי.די.בי תתרכז בהצלת כספם של המשקיעים במקום לבנות מגדלים חדשים באוויר".

"אין גם אח ורע לרמת הריכוזיות שיש אצלנו"

מוקדם יותר, אמר בכנס פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע כי "נאמר שאין אח ורע לחוק הריכוזיות. אין גם אח ורע לרמת הריכוזיות שיש אצלנו. אין כמעט מקומות בעולם, חוץ מקולומביה, שעומק הפירמידה הוא כל כך גבוה כמו בישראל".

האוזר, שעמד בראש הצוות לפירוק הפירמידות בוועדת הריכוזיות, ציין ששווי החברות שבהן שולטות עשר משפחות בבורסה בתל אביב הוא מהגבוהים בעולם. "עשר החברות הגדולות במשק מחזיקות כ-40% משווי השוק של כלל החברות הציבוריות. זה מאיים על המשק ויוצר סיכונים סיסטמי כמו מינוף מוגזם, היקפי אשראי גדולים, פעילות מונופוליסטית, איום על תחרות", הדגיש.

פרופ' שמואל האוזרצילום: תמיר לוי

לדבריו, "המבחן של חוק הריכוזיות הוא לא רק בקיפול פירמידות, בהחלשת קבוצות ריכוזיות ובהפרדה של נכסים ריאליים מפיננסיים, אלא גם בשאלה לאן עוברות האחזקות האלה – באיזו מידה האחזקות, במיוחד במגזר פיננסי, יעברו לציבור בדרך של פיזור מניות בשוק".

האוזר ציין כי מאז דיוני הוועדה היקף בעיית הריכוזיות צומצם. "מ-68 חברות בשכבה השלישית ומעלה שצריכות להתקפל, נשארו רק 48. האתגרים העומדים לפתחנו עם תחילת יישום החוק הם בראש ובראשונה שמירה על רוח החוק ומתן וודאות רגולטורית בתקופה לא פשוטה של שינוים משמעותיים שמתחייבים וישפיעו על המשק כולו".

האזור הדגיש שהוא מקווה שחוק הריכוזיות יבזר את השליטה במשק בין יותר גורמים - כלומר, שיותר "משפחות" ישלטו ביותר נכסים; שהסיכון הסיסטמי יקטן ושהתחרות תגדל ולצדה יירדו המחרים במשק. "אני מקווה שהבורסה תהפוך להיות מעניינת יותר, אטרקטיבית יותר ותחרותית יותר - וגם התחרות על מקורות ההון תהיה גדולה יותר".

"החשש מפגיעה בדמוקרטיה - איום סרק"

"דיוני ועדת הריכוזיות העלו חשש ברור מפגיעה בדמוקרטיה בשל השפעתן של הקבוצות העסקיות. להערכתי זה היה איום סרק. בכל העימותים בין הסקטור הפרטי לממשלה בשנים האחרונות – הממשלה ניצחה ב'נוק-אאוט'. כך בסלולר, כך בוועדת ששינסקי הראשונה - וכך גם בחוק הריכוזיות. יש לנו ממשלה חזקה מדי לעומת הסקטור העסקי", אמר בכנס עו"ד דוד חודק.

אילן בירנפלדצילום: ישראל הדרי

חודק, שייצג את קבוצת אי.די.בי ונוחי דנקנר בפני וועדת הריכוזיות, הבהיר שכשעמד בראש ועדת חודק (שקבעה כללי השקעה מחמירים לגופים מוסדיים באג"ח קונצרניות) השתדל להשאיר בידי השוק דרגות חופש גדולות מאוד – מה שלא קרה בחוק הריכוזיות. "אחת ההמלצות שלנו היתה שניתן להסתייג מכל המלצה, ובלבד שתהיה החלטה מנומקת של ועדת ההשקעות. בחוק הריכוזיות לא קיימות דרגות חופש.אני לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות. למשל הפרדה פיננסית וריאלית – ניתן היה להשיג גם על ידי הפרדה ניהולית - ולא רק בעלותית".

חודק הזהיר מפני כוחו של הממונה על ההגבלים לטפל בנושא הריכוזיות הכלל משקית – כלומר, אחזקה של כמה קבוצות עסקיות בודדות בנכסי המשק: "אנחנו ראשונים בעולם בנושא הזה - אין תקדים. הסקטור העסקי הוא עכבר מעבדה של הניסוי הזה. החקיקה לא קבעה קריטריונים בנושא, אלא הותירה זאת לממונה על ההגבלים. זה יכול ליצור כלי משמעותי לניגוח בהפרטה של נכסי המדינה".

חודק התייחס להשפעות העתידיות של חוק הריכויזות על שוק ההון: "יש לא מעט השלכות ומהמורות. אנחנו צפויים לראות חברות קטנות יותר, שהן לא חלק מקבוצות עסקיות שיתקשו להתמודד מול השוק הגלובלי. שנית, לא נראה רוכשי שליטה פוטנציאליים מישראל. יש זרים שמתעניינים – הגיעו אלינו קרנות שמחפשות הזדמנויות בשוק הישראלי. אני רואה קרנות פרייוט אקוויטי שבאות לישראל לעשות סיבוב. שלישית, אני חושב שבעלי שליטה יצטרכו לפזר את גרעין השליטה בשוק לפי המודל האמריקאי. זה יכניס לישראל את 'התרבות הרבעונית' שיש בארה"ב".

דוד חודקצילום: תמיר לוי

רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אמר בכנס כי "חוק הריכוזיות הוא עובדה מוגמרת. לא יהיה מפץ גדול בפירוק הפירמידות, אך חלק מהחברות יצטרכו להתפרק מנכסיהן. אנחנו לא רואים משקיעים זרים שעומדים בתור כדי לרכוש את אותם הנכסים. הבשורה בחוק היא בהשפעה שתהיה לו על ההתנהלות של הרגלוטורים, על קביעת אסטרטגיית השקעה ועל מבנה חברות והתנהלותן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker