המתכנת קבע לדולר שער 0 - ומערכת כרטיסי האשראי בכל הארץ קרסה; רמי לוי: "הפסדתי מיליון שקל" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתכנת קבע לדולר שער 0 - ומערכת כרטיסי האשראי בכל הארץ קרסה; רמי לוי: "הפסדתי מיליון שקל"

(עדכון) מנכ"ל חברת שב"א: "אין מדובר באירוע זדוני או במתקפת סייבר, אלא בתקלה תפעולית" ■ רמי לוי: "נוצרו תורים ארוכים והרבה אנשים השאירו עגלות מלאות ליד הקופות ונטשו"

76תגובות

תקלה חמורה במסופי חברת ריטליקס, המספקת את התוכנה של הקופות ברשתות השיווק הגדולות בישראל, מנעה הבוקר שימוש בכרטיסי אשראי בחנויות מגה, רמי לוי, פז ועוד שורה של בתי עסק ורשתות קמעונאיות. כעבור שעות אחדות תוקנה התקלה, ובכל הארץ מתאפשרות עסקות של כרטיסי אשראי כרגיל.

מבדיקה ראשונית עולה כי בחברת שב"א, המפעילה את המתג הראשי לסליקת כרטיסי אשראי, הקלידו בטעות ששער הדולר שווה היום 0. בריטליקס לא בדקו את הנתון, עידכנו את הקופות אוטומטית על פי שער הדולר שהתקבל משב"א וכך הושבתה מערכת סליקת כרטיסי האשראי ברשתות השיווק. בחברת שב"א אמרו כי התקלה תתוקן בתוך כשעה, לאחר שהקובץ הנכון יעודכן בקופות בתי העסק.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

גדעון מילויצקי, מנכ"ל חברת שב"א, המפעילה את מתג הסליקה המרכזי של כרטיסי האשראי בישראל כינס מסיבת עיתונאים בה הסביר את מקור התקלה שמנעה מחלק מהרשתות הגדולות לכבד הבוקר תשלום בכרטיסי אשראי. לדבריו התקלה נגרמה בשל טעות אנוש.

לדבריו, במשך כשלושים שנה עובדי שב"א היו מעדכנים את שער הדולר המופיע במסופי הסליקה בחנויות באופן ידני, והחל מיום שלישי השבוע עברו לעדכן את שער הדולר באמצעות תוכנה המבצעת את העדכון באופן אוטומטי. עובד של חברת שב"א הגיע הבוקר למשרדי החברה ושכח שלפני יומיים שב"א עברה לעדכון אוטומטי של שער הדולר.

בלומברג

מתוך הרגל, הוא הזין את שער הדולר באופן ידני. מכיוון שהמערכת כבר תוכנתה לקבל, החל מיום שלישי השבוע, את שער הדולר רק באופן אוטמטי, הרי שהזנת הנתון באופן ידני הובילה לשגיאת מערכת שבסופה שער הדולר שנשלח אל מסופי הסליקה בחנויות עודכן כאילו דולר אחד שווה אפס שקלים. נתון הדולר השגוי אמור היה להשפיע רק על העסקות בכרטיסי אשראי המבוצעות בדולרים, אולם מסיבה שטרם התבררה, היא גרמה לשיתוק חלק מהקופות בבתי העסק בהן מותקנות התוכנות של ריטליקס, הנפוצה בעיקר ברשתות הקמעונאות הגדולות.

בחברת שב"א החלו לקבל דיווחים על תקלות במסופי הסליקה בחנויות החל מהשעה 7:30 בבוקר, ורק לקראת השעה עשר טכנאי החברה זיהו כי המקור לתקלה היה כאמור שער הדולר השגוי. העיכוב באיתור התקלה נבע מכך שלכאורה שער הדולר השגוי לא אמור היה להשפיע על העסקות בשקלים. אולם ככל הנראה בשל האופן בו תוכנתו התוכנות של ריטליקס הדבר יצר באג ששיתק את אפשרות סליקת העסקאות בבתי העסק.

מילויצקי, המכהן כמנכ"ל שב"א מזה 30 שנה, אמר במסיבת העיתונאים: "לא דמיינו שלאחר שעברנו לתוכנת עדכון הדולר האוטומטי, תופעל התוכנית הידנית לעדכון שער הדולר. העדכון הידני גרם לבאג שהזין אפס בשער הדולר. זה לא היה אמור להשפיע על 99% מהעסקאות שהן בשקל, אבל התקלה אצל יצרן המסופונים גרם לכך שזה השפיע על כל העסקאות. אני מצר על מה שהיה, אנו נשתדל שתקלה כזו, שקוראת אחרי 30 שנה, לא תקרה יותר".

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

מילויצקי ביקש להבהיר כי "אין מדובר באירוע זדוני או במתקפת סייבר, אלא בתקלה תפעולית. במהלך הטיפול בתקלה לא הייתה זליגת מידע מתוך מערכות המידע הממוחשבות של חברת שב"א. מערכת הסליקה לא היתה לרגע בסכנה ממשית.

דניאל בר און

"באופן עקרוני, אנו פועלים בסביבה של אפס תקלות, תוך בקרה מתמדת על המערכות הממוחשבות שלנו המספקות שירותים לכל הבנקים בישראל. הבוקר אירעה תקלה תפעולית כאשר הוזן שער דולר 0 בקובץ הפרמטרים אשר מופץ במהלך הלילה למסופים.

"התקלה התפעולית אותרה ותוקנה על ידינו במהירות והחל מהשעה 10:00 הבוקר חזרה מערכת הסליקה ומסופי האשראי לתפקד כרגיל. הזנת שער הדולר גרמה לתקלה במספר מצומצם של מסופי אשראי של חברה מסוימת במערכת הסליקה. חברה זו סולקת עסקאות אשראי בשקלים ולא במט"ח ולכן מכיוון שהתקלה התפעולית מקורה בהזרמת שער דולר מאופס - עסקות שקליות שלא בוצעו מקורן בתקלה במסוף. התקלה השפיעה על פחות מ-10% ממסופי האשראי הקיימים במערכת הסליקה".
 

התקלה פגעה ברשתות גדולות, רשתות בהם מותקנות קופות מבוססות PC, שוק שבו מתחרות בישראל ריטליקס, וריפון, FRS ושורת חברות קטנות יותר כמו קומקס, אידיאה, אביב קופות והחברה האמריקנית Micros. ריטליקס חולשת על שוק רשתות המזון, בעוד שלוריפון נתחי שוק גדולים יותר ברשתות נון-פוד. לצד הרשתות הגדולות, לקוחות נוספים של חברות טכנולוגיות התשלום הם עסקים קטנים עובדים פעמים רבות עם קופות שאינן מבוססות PC שבהם מוכרות חברות טכנולוגיות התשלום מסופים ניידים.

בשוק קופות ה-PC אחראי על התקשורת עם ש.ב.א, חברת הסליקה הארצית שהוקמה על ידי הבנקים רכיב תוכנה בשם "אשראית" שעל כל רישיון שימוש בו משלמות חברות התוכנה לש.ב.א כ-200 שקלים בשנה. פעם ביום, בדרך כלל בלילה, מועברת תקשורת בין "אשראית" לש.ב.א. – מהקופות מועברים נתוני העסקאות שבוצעו, ומש.ב.א. מועברים עדכונים על נושאים שונים, ביניהם כרטיסי אשראי חסומים ושערי מטבע. בעדכון האחרון שהועבר שער מטבע הדולר שעודכן היה אפס.

עם זאת, שער המטבע השגוי לא אמור היה להפריע לפעילותן של מרבית הרשתות בהן העסקאות הן שקליות. בהודעתה לעיתונות הבליטה ש.ב.א. נקודה זו. " מכיוון שהתקלה התפעולית מקורה בהזרמת שער דולר מאופס – עסקאות שקליות שלא בוצעו מקורן בתקלה במסוף", ציינה ש.ב.א. למעשה, יותר מכל דבר אחר, הודעה זו היא ככל הנראה סימן מוקדם לקרב הגרסאות אותו צפויות לנהל בשבועות הקרובים ש.ב.א. וריטליקס.

בפועל נוטרלו העסקאות השקליות במסופים בגלל הגדרות ברירת המחדל באחת מארבע הגרסאות של חברת ריטליקס לתוכנת קופות. בכלל הרשתות שנפגעו מותקנת גרסה זו של התוכנה ואילו באלו שלא נפגעו מותקנות גרסאות אחרות. בגרסה זו, שמיועדת ככל הנראה גם ללקוחות שבהם נדרש ביצוע עסקאות דולריות, כמו ברשתות שפעילות גם בדיוטי-פרי, הוגדר שביטול האפשרות לביצוע פעולות דולריות יביא למניעת ביצוען של כלל הפעולות – גם אלו שאינן דולריות. ריטליקס, מצידה צפויה לטעון כי אילולא שודר הנתון השגוי לא היתה נגרמת כלל התקלה, וכי לעובדה שקיימות גרסאות שבהן לא מוגדרת ברירת מחדל זו אין רלוונטיות לזיהויו של הגורם האחראי על היווצרותה.

אתמול המליצה רשות ההגבלים העסקיים להסב את מתג הסליקה של רשת הכספומטים כך שבתי עסק יוכלו לסלוק דרכו עסקות בכרטיס חיוב מיידי, כך שבתרחיש של תקלה ברשת כרטיסי האשראי יוכלו בתי העסק לסלוק כרטיסי חיוב מיידיים והפעילות העסקית במשק לא תושבת. בדו"ח של רשות ההגבלים העסקיים נכתב אתמול כי "ככל שיתפתח מתג נוסף לביצוע עסקות דביט, הרי שהשרידות והיתירות של מערכת התשלומים במשק תשתפר".

בשונה מתשלומי אשראי שנסלקים דרך המתג של ש.ב.א, תשלומי חיוב מיידי עוברים ישירות דרך מתגי התקשורת של הבנקים. לתפקודה של "אשראית" במקרה כזה לא אמורה להיות השפעה על האפשרות לביצוע התשלום. למעשה, שרידות מערכות היא אחת הסיבות אותן ציינה הרשות להגבלים עסקיים בין הסיבות לצורך בהוספה של אפשרות תשלום דביט לכרטיסי האשראי הקיימים.
 

"נוטשים עגלות בקופות"

התקלה תפסה את רשתות השיווק ביום הכי עמוס בשבוע, כשהציבור מגיע לערוך את הקניות לסוף השבוע. רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, העריך שהתקלה עלתה לו כמיליון שקל עקב לקוחות שלא יכלו לרכוש בסניפי הרשת בשעות הבוקר. "הפסדתי מיליון שקל במחזור אבל הרבה יותר מעציב אותי שהלקוחות התאכזבו ואולי לא יבינו שהתקלה לא היתה בגללנו"

"זה מצב לא פשוט בכלל שיצר הרבה בלאגן", סיפר לוי. "נוצרו תורים מאוד ארוכים והרבה אנשים פשוט משאירים את העגלות המלאה ליד הקופות ונוטשים, כשהם מבינים שהם לא יכולים לשלם באשראי". לדבריו, הרשת ניסתה להקל על המצב על ידי הודעה בכרוז מדי כמה דקות אודות התקלה. "בחלק מהמקרים האנשים שמעו את ההודעה בכרוז והלכו מבלי להגיע לקופות".

לדברי בכיר ברשת שיווק, בחנויות ניסו לעקוף את הבעיה על ידי עבודה במצב אוף ליין, בו לא מקבלים אישור מחברת האשראי, אך גם זה לא צלח. "היינו מוכנים לקחת את הסיכון שאם מישהו משתמש בכרטיס גנוב או מבוטל לא נהיה מוכסים אבל גם הניסיון הזה נכשל".

ברשת AMPM אמרו ל-TheMarker כי התקלה לא יצרה בעיות מיוחדות כיוון שניתן לשלם במזומן ומי שאין ברשותו מזומן יכול למשוך מזומן במכשירי הכספונט המוצבים במרבית מסניפי הרשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#